הפחתת הבירוקרטיה הממשלתית ושיפור השירות לאזרח ולעסק

1. הפחתת הבירוקרטיה הממשלתית ושיפור השירות לאזרח ולעסק משרד האוצר

2. הסרת חסמים בירוקרטים וייעול מנגנוני הממשלה ניהול משאבי אנוש שיפור הסביבה העסקית שיפור השימוש בטכנולוגיה שיפור השירות לאזרח

3. הפחתת בירוקרטיה לעסקיםDoing Business

4. רקע מדי שנה מפורסם על ידי הבנק העולמי דוח "Doing Business", העוסק בבחינת תפקוד המערך הבירוקראטי של 183מדינות, על פי תשעה מדדים המשולים לתשעה שלבים בחייו של עסק. הדירוג העולמי של ישראל לשנת 2011 – מקום 29

5. מעגלי השיפור • המשקיעים מסתכלים על סדרה של מדדים ולא רק מדד הבנק העולמי שיפור בדירוג הבנק העולמי • השינוי עלול להיתפס כשינוי קוסמטי בלבד לצרכי יחסי ציבור • האתגר • גם מדינות אחרות מבצעות רפורמות ומשתפרות! • צריכים לוודא שיש תרומה כלכלית למשק!

6. מעגלי השיפור התרומה למשק הישראלי • מדידת הנטל וההשתפרות באמצעות מודל SCM שיפור בדירוג הבנק העולמי • איתור תהליכים נוספים בעלי השפעה על קלות עשיית עסקים • הדרך • שיתוף משרדי ממשלה נוספים בתהליך • Better Regulation

7. Better Regulation מהי Better Regulation? אסטרטגיה רחבה שמטרתה לשפר את הסביבה הרגולטורית, תוך פישוט ושיפור תהליכי רגולציה קיימים וחדשים, על-ידי הערכת ההשפעה הכלכלית, הסוציאלית והסביבתית. מהו נטל בירוקראטי? העלויות הנגזרות על עסקים ועל אזרחים עבורInformation Obligations הנובעות מחקיקה ורגולציה שמטילה הממשלה. עלות הנטל הבירוקראטי לעסקים באירופה נאמדת ב- €470,000M לשנה ומהווה 3.5% מהתמ"ג האירופי

8. SCM – Standard Cost Model SCM המודל המקובל לבחינת עלות הנטל הבירוקראטי על הציבור שעות עבודה X עלות שעה X תדירות בשנה X מופעים

9. SCM – Standard Cost Model דוגמא הקמת עסק –תהליך שנבחן ע"י הבנק העולמי. • הקמת חברה דורשת כ-25 שעות • עלות בקשה הינה 3,600 ₪ • הקמת חברה דורשת כ- 30 שעות • עלות בקשה הינה 4,200 ₪ • ההגשה הינה חד פעמית • מוגשות כ- 12,000 בקשות בשנה • לאחר השיפור סה"כ העלות למשק: 61 מלש"ח בשנה סה"כ העלות למשק: 84 מלש"ח בשנה חסכון של 38%

10. SCM – Standard Cost Model דוגמא רישום נכס –תהליך שנבחן ע"י הבנק העולמי. • רישום נכס דורש כ-13 שעות (*) • עלות בקשה הינה 1,125 ₪ • רישום נכס דורש כ- 42 שעות • עלות ממוצעת לתיק – 3,270 ₪ • ההגשה הינה חד פעמית • מוגשות כ- 120,000 בקשות בשנה • לאחר השיפור סה"כ העלות למשק: 138 מלש"ח בשנה סה"כ העלות למשק: 400 מלש"ח בשנה חסכון של 65% - כ-260 מלש"ח ! (*) התהליך עבר שינוי חקיקה, שעיקרו הגשת שומה עצמית וקיצור משמעותי של משך ההמתנה לטיפול בתיק ברשות המסים

11. הרחבת פעילות הוועדה השלבים הבאים • החלטה מס. 2054 של הממשלה מיום 15/07/2010: • להאריך את תקופת עבודת הוועדה הבינמשרדית לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל עד יום 31/12/2011 • להסמיך את הוועדה לכלול בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2011-2012 את מצע החוק בנושא רישוי עסקים, תוך ביצוע התאמות לשם הקלה בבירוקרטיה • לאמץ את החלטות הוועדה בנושאים הבאים: • ייעול תהליך הקמת עסק חדש • ייעול תהליך רישום נכס • החלטה מס. 2973 של הממשלה מיום 10/03/2011: • למנות לוועדה כחברים קבועים, בנוסף לחבריה הקיימים את: • מנכ"ל משרד הבריאות • מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

12. הרחבת פעילות הוועדה • השלמת הרפורמות ושיפור תהליכים הנמדדים בדוח הבנק העולמי: • רישום נכס • תהליכים נוספים בעבודה: • רישוי עסקים • רישום אמ"ר (אביזרים ומכשור רפואי) • אישורי יבוא בשירותי מזון • הממשק עם מכון התקנים הישראלי הוספת תהליכים נוספים, עפ"י בחירת המשרדים, שיתועדפו לפי מודל SCM

14. מערך תקשוב ממשלתי מרכזי ומינוי מנהל מערכות מידע ממשלתי

15. התקשוב הממשלתי היום • במשרדי ממשלה: מנמ"ר – ממונה על מערכות מידע ראשי • בנוסף: "ועדת תקשוב מרכזית"- הוסמכה בהוראות חשכ"ל • הועדה יזמה פרויקטים רוחביים, בהם פרויקט המרכב"ה, תהיל"ה וממשל זמין –Gov.il • רמת השירותים סבירה – יותר אזרחים משתמשים בשירותים הממשלתיים המקוונים • אין בממשלה גוף מטה מנחה מרכזי • הממשלה אינה מדברת בשפה טכנולוגית אחידה • חסרה ראייה אסטרטגית ארוכת טווח בתחום התקשוב הממשלתי

16. המלצות הוועדה לבחינת מערך תקשוב ממשלתי להקים יחידת מטה במשרד האוצר שתרכז את נושא התקשוב הממשלתי תפקידי היחידה: • בניית תכנית תקשוב אסטרטגית לממשלה • הטמעת סטנדרטים אחידים בתשתיות החומרה והתוכנה • הובלת שיתוף מאגרי המידע והידע המקצועי • ייזום פרויקטים רוחביים וניהולם

17. להציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות הטכנולוגיה כגשר של הממשלה אל הציבור • אסטרטגיה ומדיניות • ארכיטקטורה וסטנדרטים • ביקורת ופיקוח על פרויקטי IT • אסטרטגיה ומדיניות • משילות( ITG) • ארכיטקטורה • קידום הממשל הזמין • אסטרטגיה ומדיניות • ארכיטקטורה וסטנדרטים • ממשל זמין • משילות( ITG) • Data center ממשלתי • פרויקטים של שירותים מקוונים לאזרח • אסטרטגיה ומדיניות • משילות( ITG) • אינטגרציה תשתיתית • אסטרטגיה ומדיניות • ארכיטקטורה וסטנדרטים • ממשל זמין • אסטרטגיה ומדיניות • ארכיטקטורה וסטנדרטים • ניהול שינויים בתהליכי הליבה • ממשל זמין • Disaster Recovery

18. מחשוב למען הציבור - דוגמאות בלגיה – מאגר מידע מרכזי של הממשלה – חקיקת חוק שקובע כי המדינה מבקשת אינפורמציה מהאזרח לא יותר מפעם אחת. ארה"ב – הגברת השקיפות ונגישות הציבור למידע ממשלתי – כל משרד ממשלתי מחויב בפרסום סדרות נתונים עדכניים שמשמשים את הציבור.

19. מטרות מרכזיותשקיפות ממשלתית ושיפור השירות לאזרח • שפה אחידה לגופי הממשלה • שיתוף בממשקי העבודה לצרכים פנים וחוץ ממשלתיים • שימוש רוחבי במאגרי המידע הממשלתיים והנגשתם לציבור • הרחבת השירותים המקוונים לאזרח • יצירת "חבילת שירותים" בין משרדית לטובת שימוש המגזר הפרטי והציבור הרחב

20. שיפור השירות לאזרח

21. שיפור השירות לציבור

22. שיפור השירות לציבור

23. שיפור השירות לציבור בעולם

24. מה המצב בישראל?

25. יסודות התכנית

26. מדד ומדידה

27. יתרונות המדידה

28. מדד ומדידה

29. פיילוטים לשיפור השירות לציבור

30. נמ"ל – נקודת מפגש לאזרח

31. יחידת מטה

32. שיפור השירות הממשלתי בישראל