slide1 l.
Download
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
פופ PowerPoint Presentation
Download Presentation
פופ

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 57

פופ - PowerPoint PPT Presentation


  • 172 Views
  • Uploaded on

פופ. הפופ אינה תנועה עם מניפסטים והופעות קבוצתיות, נושאי יצירות הפופ שאולים מן המרקם האורבני (בעיקר ניו יורק), המשקף את השפע הכלכלי, את התרבות הצריכה ואת השיווק כמאפייני החברה האמרקנית בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. אמנות הפופ התפתחה בניו יורק בעוקבות שני קטבים אמנותיים

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about 'פופ' - abbott


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide1
פופ
  • הפופ אינה תנועה עם מניפסטים והופעות קבוצתיות, נושאי יצירות הפופ שאולים מן המרקם האורבני (בעיקר ניו יורק), המשקף את השפע הכלכלי, את התרבות הצריכה ואת השיווק כמאפייני החברה האמרקנית בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.
  • אמנות הפופ התפתחה בניו יורק בעוקבות שני קטבים אמנותיים
  • רעיונותיו של מרסל דושאן ויצירתו של פרנאנד לז'ה
  • ציורי המחווה – האספרסיוניזם המופשט.
slide2
1
  • חפצי הריידי מייד של דושאן הם חסרי רגישות, הקו הנקי והוצאתו של החפץ היומיומי משימושו וטענתו במשמעות אחרת.
  • לז'ה העריץ את האורבניזם וטען שלמוצר התעשייתי יש איכות פלסטית שאין לה מתחרים. המוצר הוא הריאליזם החדש.
slide3
2
  • ציור המחווה – עיסוקם של הציירים האקספרסיוניסטים המופשט עסק בנשגב, במטאפיזי, שהוא מעבר לזמן והמקום.
  • אמני הפופ שבאו אחריהם היו צריכים להתעמת עם ממסורת זו, נתנו ביטוי למאפייני החברה שחיו בה: חברה צרכנית בערים הגדולות. חברת תרבות השפע והפנאי. ולא חברה שמתעסקת בבעיות פילוסופיות.
slide4

Richard Hamilton

“Just What Is It That Makes Today’s Homes So Different, So Appealing?”

1956, collage. 26 x 25 cm

Kunsthalle Museum, Tübingen, Germany

slide5
חברה צרכנית ותרבות הצריכה הם מאפייני החברה מאחר מלחמת העולם השנייה ועד היום. הרצון של היצרן לפתות את הקונה הביא לפיתוח שיטות הפרסום.
  • הפרסומת מגיע אל הקונה דרך מה שנהוג לכנות תקשורת המונים: כלומר עיתונות, רדיו, קלנוע וטלביזיה, שבאמצעותם מגיעה הפרסומת למיליוני מאזינים וקונים פוטנציאלים
  • בנוסף לדרכי הפרסום הטכנולוגיות קיים סוג נוסף של פרסומת, סטטי יותר, חלונות ראווה, שלטים, שלטי ניאון וכו'.
  • לפרסומות, לתקשורת ההמונים ולמיכון, ישנה השפעה עצומה על אורח חיינו. ניתן לומר שהם קובעים את סגנון החיים והם הגורמים לשינויים תרבותיים.
slide7
רוברט ראושנברג
  • סגנונו של ראושנברג קרוב לאקספרסיוניזם המופשט, נוכל להבחין ביצירותיו במגע ידו ובמשיכות המכחול החופשיות שלו, חופשיות במידה כזו שניתן לראות טפטופים של צבע. עם זאת ציורו של ראושנברג מתרחק בצורה קיצונית האקספרסיוניזם המופשט.
  • ראושנברג משלב צילומים וחפצי ריידי מייד, ומשלב אותם ביצירות.
  • יצירותיו מכונות "שילובים" Combines מהמילה Combinations והן למעשה אסמבלאז'ים (פיתוח של הקולאז' והפוטומונטאז')
  • הוא יוצר שילובים בן ציור אקספרסיבי מופשט ודימויים מהסביבה הנגישה. והוא יוצר גם שילובים בין ציור ופיסול.
  • הוא שילב בעבודות בקבוקי קולה, ציפורים, שלטים, שעונים, ובכולם חיפש את ביטוי הפער שבין המציאות לאמנות.
  • חשיבות יצירתו של ראושנברג לפופ היא בהציגו את נוכחות הדימוי הפשוט היומיומי, מבלי לשנותו או לעוותו.
slide11
שם התמונה "גלוריה" מתייחס לנישואי גלוריה ואנדרבליט, אישה עשירה מהחברה הגבוהה בניו-יורק, שנישאת כאן בפעם השלישית. תמונתה, הלקוחה מעיתון, מודבקת ארבע פעמים בחלק העליון של התמונה. (כאילו רומז לנו שהיא עוד עתידה להמשיך ולהינשא שוב ושוב)

“Gloria”

Oil and Paper Collage 1956

The Cleveland Museum of Art, Ohio

slide12
הסגנון קרוב לאקספרסיוניזם המופשט – משיכות צבע חופשיות וטפטופי צבע, משטחי צבע גדולים.
  • בציור אין מוקד מרכזי. הוא כולל (משלב) ארבעה גזרי עיתונים (דימוי הלקוח מהמציאות), משיכות מכחול מופשטות, ושתי שורות של אותיות שנבחרו מלוח מודעות.
  • לפי ראושנברג כל יסוד חשוב ביצירה במידה שווה, אין שיא אלא מתקיימת שוויוניות בפרטים המשולבים בציור. השילוב הוא בין ציור מופשט ותצלומים. הדימוי לקוח מהמציאות והשילוב שלו בתוך הציור יוצר שיווין בין כל פרטי היצירה, האמיתי והאמנותי. כך נוצר טשטוש בין האמנות ובן המציאות. בן הגבוהה לנמוך.
slide13
קישורים
  • מפגשים מהסוג החזותי
slide18

Flag

Encaustic’ oil and collage on fabric mounted on plywood,

The Museum of Modern Art, New York

slide19
הציור "דגל" הוא ציור פשוט ורגוע לעומת הציור בסגנון האקספרסיוניזם המופשט.

האם זהו דגל או ציור אמנותי?

כבר ראינו משחקי משמעות אצל פיקאסו ב"טבע דומם עם מקלעת קש" ואצל אמני דאדא.

דושאן העמיד את האובייקט עצמו ושאל האם זוהי אמנות.

גם ג'ונס מעמיד לפנינו את האובייקט, אך בראייה מקרוב מתברר לנו שהאובייקט הוא למעשה יצירת אמנות.

דושאן הפך את הריידי מייד לאמנות כאשר הפך את תהליך הבחירה של החפץ – לפעולה המשתווה ליצירתיות עצמה.

ג'ונס הרחיק לכת יותר מידושאן והופך את האובייקט לציור.

slide20
מספר נקודות לגבי האמנות של גו'נס:
  • בעבודות של ג'ונס יש האחדה פרדוקסאלית של התמונה כציור וכדימוי.
  • הוא מבצע היפוך בתהליך של הייצוג הרגיל שבו אובייקט תלת מימדי מוצג כאשליה דו מימדית, הוא נותן להם משקל ומרקם ממשיים יותר. הוא הופך אותם לחפצים.
  • התמונה והנושא מתמזגים באופן בלתי ניתן להפרדה
slide21
הנושאים של גו'נס הם חפצים שהם מעשה ידי אדם
  • כלומר דברים שאפשר לעשות ולא כמו הטבע שאפשר רק לחקות . למשל את הרחוב אפשר רק להדמות אבל את לוח המטרה אפשר לעשות.
  • הציור לא מייצג שום דבר מלבד עצמו.
  • הדברים שהוא בוחר לתאר הם דברים כללים נטולי מעמד חברתי
  • הוא מתאר מספרים עיתון גדל מספרים (ולא מתאר תוכנית קרקע של הטא'ג מאהל)
slide22
הדברים שהוא בוחר להשתמש בהם מופעים תמיד בצורה שלמה ונכונה, (הפונט שהוא בוחר למספרים הוא פונט של בית דפוס, אם הוא יבחר בפונט אחר זה כבר יהיה אמנות. שלא כמו בעבר כאשר אמנים הוסיפו כאלה הם סמלו את התגייסותן לאמנות ושינו אותם או שעשו אותם אומנותם.
  • אצל גו'נס אין זכר לגחמות או לרישול של תוצרי הדאדא המקוריים.
  • את הפיפ של מגריט אי אפשר לעשן
  • אבל על המטרות של גונ'ס אפשר לזרוק חצים או להסתכל במפה או ללמד ילדים מספרים.
  • בחירת הנושאים רחוקה מלהיות שרירותית, רחוקה מרוח הדאדא או מכל שאיפה שהיא להתגרות בחברה האדישה.
slide23

Painted Bronze

1960, Bronze

Mr. and Mrs Robert C. Scull Collection’ New York

slide24
קישורים
  • מפגשים מהסוג החזותי
slide25
מבשרי הפופ סללו את הדרך לפופ:
  • פתחו פתח לעולם החיצוני, במקום הביטוי שנובע מהעולם הפנימי.
  • שימוש באובייקטים הסובבים אותנו.
  • כל נושא אפילו יומיומי וחסר חשיבות יכול להיכלל באמנות הפופ. מזון, קומיקס וכו'.
slide26
אמנות הפופ בניו יורק
  • אמנות הפופ קשורה בחוויית ההתנסות של האמן בעולם הסובב אותו – בחברה המודרנית.
  • החברה המודרנית היא "חברת שפע" שמתרחקת יותר ויותר מתוצרת בית ומעבודת כפיים ומתבססת על המוצר המתועש ועל הייצור ההמוני.
  • ארה"ב היא המדינה המתועשת ביותר בעולם ושם צומח הפופ.
  • חברת השפע היא חברה שצורכת, וצריכה קשורה בפרסום ובתקשורת המונים: עיתונות, רדיו, קולנוע, טלביזיה שבאמצעותם מגיעה הפרסומת למילוני צרכנים.
  • בנוסף לפרסום הטכנולוגי שהזכרנו ישנו גם פרסום סטטי: שלטי חוצות, חלונות ראווה, לוחות פרסומת.
  • לפרסום בכלל ישנו השפעה רבה על חיינו והוא שקובע את סגנון החיים.
slide28

אנדי וורהול, הוא אולי אמן הפופ המפורסם ביותר, הוא עבד במגוון רחב של תחומים – ציור, צילום, קולנוע, עיצוב ומוסיקה.

הודות ליכולתו המופלאה להבין את תפקודה של התקשורת בעידן המודרני. הוא טיפח באמצאות אין ספור ראיונות טלביזיה את אישיותו הרב גונית והביזארית, שעזרה בקידומו האישי למעמד של אמן שהוא כוכב (סלבריטי)

הוא שואב את השראתו מעולם הפרסום, כרזות רחוב ומגיב להם ביצירתו.

slide29

Campbell's Soup Cans. 1962. Synthetic polymer paint on thirty-two canvases, Each canvas 20 x 16" (50.8 x 40.6 cm).

slide30
הנושא: לקוח מעולם הצרכנות של ההמונים. וורהול נותן חשיבות לאובייקט היומיומי על ידי הכפלות ושכפולים כמו בסרט נע של בית חרושת. מוצר צריכה כנושא מרכזי באמנות והצבעה על אחידות המוצר התעשייתי, וצמצום הפער בין האמנות לחיים.

המסר: ביקורת על הג'אנק פוד, על השיווק והצרכנות, על פסי הייצור של בית החרושת ועל אחידות המוצר התעשייתי, מכניזציה וטעויות שלה, וייצור המוני בעידן של צריכה המונית.

slide31
וורהול מנסה ליצור קופסאות מרק שייראו "אמיתיות", כאילו נעשו ללא מגע אישי ובאמצעות מכונה.

במבט ראשון מפתיעה העובדה שהצייר מתאר קופסאות מזון בלבד, משום שלפתע נתקל הצופה בפריט סתמי וטריוויאלי כל- כך, שבחיי היומיום לא היינו מבחינים בו. עובדה מפתיעה נוספת היא הימצאותן של קופסאות כה רבות, הנראות זהות במבט ראשון. רק במבט בוחן יותר נבחין שכל קופסה נושאת תווית עם שמו של מרק אחר.

האובייקט היומיומי במרכזה של יצירת אמנות מצמצם את הפער בין המציאות לאמנות עד שכבר אינו קיים. בניגוד לדושאן וורהול טרח לצייר כל קופסא ובקבוק בנפרד ולא השתמש ב"רדי-מייד".

slide32
הקוקה קולה הוא סמל הצלחתה של ארה"ב המוכר בכל העולם והפופולאריות הרבה של נובעת גם ממסעי פרסום גדולים. וורהול מרמז על הקפיטליזם האמריקני שמסמל במובהק את ההצלחה והעושר האמריקני שוורהול אגב הצהיר עליו שהוא אהוב עליו מכל.

גם בקבוקי קוקה-קולה" היא יצירה שצוירה ביד. היא מהווה חיקוי לעבודת מכונה. אנו מביטים בשורות אינסופיות של בקבוקי קוקה קולה, הנפלטים מתוך מכונה ונערכים לאורך פסי הייצור של בית חרושת ממוכן, הערוך לייצור המוני.

חלק מהבקבוקים אינו מלא במשקה, כאילו חלה תקלה בעבודתה של מכונת המילוי. כאן קיים משחק אמביוולנטי בין המכניות של הייצור לבין "הטעות" של המכונה. משחק המדגיש הן את מקומו של האינדיבידואל בתוך ההמון והן את חוסר תפקודה של הטכנולוגיה שהחברה נשענת עליה.

"בקבוקי קוקה קולה", שמן על בד, 1962

slide33
קופסאות המרק והבקבוקים שייכות לתקופה שבה נהג האמן לצייר את נושאיו ביד, בניסיון ליצור אפקט שיזכיר ייצור המוני. בתקופה הבאה, החל מ 1962, דוחה וורהול את השימוש במכחול וצבע. תחת זאת הוא פונה בעצמו לייצור המוני ומתחיל להשתמש בשיטות הדפסה והעתקה שונות ובמיוחד בשיטת הדפס-רשת.

בטכניקה זו נעשו גם שכפולים של היצירה כלומר אין עוד מקור אחד. ל"מסחריותה" יש ביטוי לא רק באובייקט המתואר אלא אף בשיטת הצגתו וב"שיווקו"

הדפסי הרשת עוסקים במספר נושאים:

בדמויות תקשורתיות מעולם הבידור והקולנוע: מרלין מנרו, אלביס פרסלי ועוד

דמויות פוליטיות: גולדה מאיר, מאו

תיאורי אסונות: אכזריות והחולניות שבהם נגועה החברה האמריקנית.

דיוקנאות של יהודים מפורסמים במאה ה-20

ועוד

slide34

Marilyn Monroe Diptych  1962

Acryilic & Silkscreen on CanvasThe Tate Gallery, London

slide35
וורהול מעצב את דמותה מרלין מנרו (כך גם לגבי אלביס פרסלי, ליז טיילור ומפורסמים נוספים) כבעלת מאפיינים מסחריים: שער בלונדיני, שפתיים אדומות. אין ירידה לפרטים ואין טביעת יד של האמן. הדמות צבועה במשטחי צבע תעשייתי וזוהר. האמן הופך את מרלין למותג. כמו כל מוצר אחר המשוכפל ביצור המוני.
slide36
הטכניקה שבה עשויים הדיוקנאות היא שימוש מיוחד בהדפס רשת על בד. את ההדפס אפשר לראות באיכות הצילומית בפניה של מרילין (הדגמה יפה של הטכניקה אפשר למצוא בקישור שבדף הקישורים של וורהול בהמשך המצגת)

בטכניקת ההדפס מדפיס האמן כל צבע לחוד. אך במקום להחזיר את הרשת כל פעם בזהירות למקומה המדויק, כמקובל, מסיט וורהול את הרשת (שעליה מוטבעים פרטי הציור) בכל פעם שהוא מוסיף צבע אחר. כתוצאה מ"רשלנותו" המכוונת משטחי הצבע אינם תואמים במדויק את גבולותיהם ואף יוצאים מהם (למשל בשפתיים החורגות מתחומו של הצבע הכהה המגדיר אותם)

slide37
התבונן שוב ב"דיפטיך של מרלין מונרו". דמותה של מרלין מופיעה כ- 50 פעמים בקומפוזיציה המזכירה את בקבוקי הקולה. וורהול נהג להתיר את הלכלוך על הרשת ובאופן זה הוא מכהה את הדמות או, שלחילופין, הוא משתמש בכמות קטנה מדי של צבע, וכך מבהיר את הדמות יתר על המידה. (כפי שניתן לראות בצד הימני של ההדפס)
  • באמצעות השימוש בשיטות אלה, עולה בידי וורהול לשבש את טכניקת דפוס הרשת המכני, ושוב כמו בדוגמת בקבוקי הקולה כאילו נעשתה "טעות מכנית" בהדפסה.
slide38
פן נוסף ביצירתו של וורהול הוא תיאורי אסונות שמבטאים את הזוועות של החיים המודרניים. וורהול טוען שהצופה מתבונן אדיש בטלוויזיה על אסונות כאלה שקורים ומשודרים לנגד עיניו ערב ערב, ומבודד אותם ביצירתו ובכך מבקש מהצופים לא לעבור לסדר היום ולהתבונן באסון שוב ושוב. וורהול אומר שאם אמנות הפופ היא הביטוי והמראה של החברה האמריקנית, עליה לבטא את כל מה שיש בה ולא רק את ההיבט הצרכני\מסחרי שלה.
  • האסונות קשורים לטכנולוגיה המתקדמת. תיאור זוועות החיים המודרניים כפי שמתוארים בעיתונות. אבל את העיתון קוראים ומיד זורקים לפח, ויצירת אמנות נשארת. וורהול מצביע על תופעת האדישות מול חדשות היום בעיתונים.
slide39
וורהול לקח תמונה מעיתון ופישט את הסצנה. השמיט את הפרטים על המקום ואת זהות האנשים והפך את האסון לאסון שיכול לקרות בכל מקום. כך הוא מקרב את תיאור האסון אל הקהל כיצירת אמנות בניגוד לעיתון אותו זורקים מיד לאחר קריאה בו.

אנדי וורהול, "התרסקות מטוס", 1963 , אקריליק

slide40
עבודות נוספות של

תיאורי אסונות

"התאבדות"

"אסון כתום"

slide41
מבקרים רבים טענו / טוענים שאמנות הפופ היא אמנות "קרה" הן בסגנונה והן בשל העובדה שהאמנים נמנעים ממעורבות חברתית.
  • התבונן ביצירה הבאה וחשוב מה דעתך בנוגע לאמירה הזו, חשוב גם על הסדרה של תיאורי האסונות.
slide42

Electric Chair196455.88 x 71.12 cm

Synthetic polymer silkscreened on canvasDallas Museum of Art

slide43
לסיום נתבונן בסדרה נוספת של הדפסים.
  • הסדרה "עשר פורטרטים של יהודים של המאה ה-20".
  • בחן את עצמך האם אתה מכיר את כל הדמיות, מי היו, ומה עשו?
slide46

Louis Brandeis

George Gershwin

slide48

Sarah Bernhardt

Sigmund Freud

slide49
קישורים:
  • Andy Warhol(יש הדגמה של שלביהעבודה שלהדפס רשת)
  • Andy Warhol(מומלץ)
  • מפגשים מהסוג החזותי
slide50
רוי ליכטנשטיין
  • רוי ליכטנשטיין החל את דרכו האמנותית בסגנון פיגורטיבי. בשנת 1957 הוא פונה לצייר בסגנון של אקספרסיוניזם מופשט. ובשנת 1961 הוא מתחיל להשתמש בדימויים השאולים מתרבות הפופ. גם סגנונו משתנה ומשיכות המכחול
slide54
"

אמצעים אמנותיים:

הגדלה של דפי הקומיקס הקטנים הדימויים מבודדים מהקונטקסט שלהם בקמנו לאיטנו", 1964, צבע שמן ומגנה על בד

מקור השראה:חוברות הקומיקס שנחשבות ל"תרבות נמוכה" ולא לאמנות.

הוא הוקסם מהתכנים הרגשניים של סיפורי הקומיקס אבל עיצב אותם בלי ביטוי של רגשות.

הזוג הצעיר שקועים בעולמם ומתעלמים לחלוטין מהסובב אותם. השניים שוחים יחד במים והם מאוהבים כל כך שאינם זקוקים אפילו לנשום. הסגנון המנוכר גורם לנו להתייחס לזה כאל "קיטש" ולא כאל אהבה. האמן מדגים לנו כיצד התרבות הפופולארית מתייחסת למושג כמו אהבה ומשטיחה אותו

מאפיינים:אנטי תזה לאקספרסיוניזם המופשט ששאף להגיע לנשגב והתרחק מהקיום הבנאלי. האמן משתמש בדימויים שלקוחים מהסביבה האמריקאית הצרכנית, חברת שפע עירונית.

מה בכל זאת הופך את ציוריו ליצירת אמנות ייחודית? האמן בוחר את הדימויים. ברגע שהוא מוציא אותם מההקשר הרגיל שלהם הוא ממקד את תשומת הלב של הצופים במה שהוא מעוניין ושאולי לא היינו שמים לב אליו במצב אחר.

מקור ונהפכים לדימויים בממדים מונומנטאליים. בכך מעצים האמן את הבנאליות שלהם.

ליכטנשטיין מבצע שינויי קלים בצבע, בקומפוזיציה ובצורה כשהוא מעביר דימויים מהמקור לבד, אך השינויים הקלים האלה יוצרים את הייחוד של היצירה.

הצבעים מועטים ובמשטחים נקיים. קווי מתאר חדים וצביעה בלתי אישית שמרמזים על עבודה מכנית. הנקודות של הרקע מזכירות תצלומי עיתונות. הוא מוחק כל רמז למחווה האקספרסיוניסטית.

slide56
ב"טקה טקה" 1962, צבע מגנה על בד
  • ליכטנשטיין מציג בסגנון של קומיקס פעילות מלחמתית ,כלי המלחמה נראים כצעצועים. (התותח נראה כמו מרסס לנוזל נגד חרקים) ועיקר הדגש על האש ההרסנית ועל ענני העשן של ההתפוצצויות. הכתב משמש להעברת מסר שבסיסו לעג וביקורת על החברה האמריקאית והתקשורת שלה שעושה מחייל מלחמת וייטנם גיבורים הירואיים (כך זה הוצג בקומיקס המקורי) בעוד שביצירה הם נהפכים ל"חיילי צעצוע" המגחכים את המלחמה ומראים על חוסר התוחלת שבה. הכתב לקוח מקומיקס שהיה שכיח באמנות הפופ ושיבח את הלחימה.
  • המסר:היריות הן חסרות מטרה וטעם, עד שהצופה יקלוט את האבסורד שבתוקפנות צבאית. חברת השפע האמריקאית הופכתכל דברלמשחק חסר ערכים.
slide57
קישורים
  • Roy Lichtenstain