חולון שלי

1. חולון שלי מגישים:רועי שוחמי עומרי מטיאס מוגש ל:אריאלה פרץ

2. חנקין יהושע חנקין נולד באוקראינה. ב 1882 עלה לארץ עם אביו, יהודה לייב, שהיה מאנשי חובבי ציון וממייסדי ראשון לציון. ב 1887 המשפחה עברה לגדרה .

3. אגרובנק שכונת "אגרובנק" נקראת על שם "הבנק לחקלאות ולבניין לארץ ישראל בע"מ". הבנק נוסד בשנת 1931 בתל אביב על ידי שני זוגות של אחים בני משפחות מירנבורג ויעבץ אשר החלו לרכוש את קרקעות האזור כבר בשנת 1932. האדריכל יוסף רינגס הכין תוכנית של שכונה עירונית. בתוכנית שורטטו הרחובות בצורת שתי וערב (דגם של "גריד"), כאשר במרכז התוכנית נקבעו שתי כיכרות. הכיכר הצפונית נקראה לימים "כיכר השבעה", הכיכר הדרומית נקראה "כיכר השלושה". שכונת "אגרובנק" נקראת על שם "הבנק לחקלאות ולבניין לארץ ישראל בע"מ". הבנק נוסד בשנת 1931 בתל אביב על ידי שני זוגות של אחים בני משפחות מירנבורג ויעבץ אשר החלו לרכוש את קרקעות האזור כבר בשנת 1932. האדריכל יוסף רינגס הכין תוכנית של שכונה עירונית. בתוכנית שורטטו הרחובות בצורת שתי וערב (דגם של "גריד"), כאשר במרכז התוכנית נקבעו שתי כיכרות. הכיכר הצפונית נקראה לימים "כיכר השבעה", הכיכר הדרומית נקראה "כיכר השלושה". בשונה משכונות אחרות במרחב, אנשי הבנק מימנו את סלילת הדרכים, הנחת תשתיות הביוב והמים ואפילו נטעו עצים ברחובות. גם כיום ניתן להבחין באבני שפה ברחובות ז'בוטינסקי וקראוזה ועליהם חקוק השם "אגרובנק" בעברית ובאנגלית, עדות לעוצמתו של הבנק יזם ובונה השכונה. רק לאחר השלמת העבודות החלו לשווק את המגרשים שיועדו לבנייה לציבור הרחב. בכך קיוו מנהלי הבנק כי תקום שכונה בעלת אופי שונה מהשכונות שהוקמו עד לאותם הימים. פעולה נוספת שהייתה לה משמעות מרחיקת לכת על התפתחות האזור הייתה מסירת 21 דונמים לידי התעשיין אריה שנקר אשר העתיק את מפעל הטקסטיל 'לודז'יה' מרחוב נחמני 43 בתל אביב אל שכונת אגרובנק (המפעל עמד במתחם בנייני צמרת). תוך זמן קצר הפך המפעל לגרביים

4. ולכותנות מטריקו, לספק העבודה העיקרי לתושבי חולון. התושבים הראשונים התיישבו באגרובנק במהלך שנת 1935, הועד הראשון נבחר בשנת 1936 והרכבו היה: יו"ר – מרדכי שנקר, י. פינקלשטיין, סטרוימן, דר’ נולן, אלעזר שולדינגר (שלו), א. גלין וא. מרקובצקי. בשל המאורעות פעולתו הראשונה של ועד הייתה מימון השמירה על השכונה. לצורך כך נשכרו שירותיו של נסים פרדו שנודע בכינוי ה"שומר", עזרו לידו השומרים דוב קזצ'וק ומיכה וילצר. גם ממשלת המנדט לא נותרה אדישה למצב הביטחוני הקשה, והציבה בשכונה נוטרים שהיו למעשה שוטרים יהודים. תחנת הנוטרים מוקמה בבית משפחת קלינגבייל העומד ברחוב הנוטרים 4. למרות סידורי הביטחון החריד בליל ה-7 בפברואר 1946 רצח מתועב את תושבי השכונה השלווה. חיילים בריטיים מרגימנט (גדוד) אפריקאי שחנו בסמוך לבתי השכונה הותקפו על ידי אנשי האצ"ל. כשוך ההתקפה יצאו החיילים לעבר בתי אגרובנק, פגעו בתושבים חסרי המגן, והרסו מכל הבא ליד. באותו לילה נרצחו בן ציון שנקר שהיה בן אחיו של התעשיין אריה שנקר ומנהל במפעל 'לודזיה', שמואל פרלמן והנער אליהו יודאיוב. לזכרם נקראה הכיכר המרכזית בשכונה "כיכר השלושה" (הכיכר עמדה בצומת הרחובות חנקין וסוקולוב).

5. מקוה ישראל בנימין זאב הרצל וקיסר גרמניה, וילהלם השני, נפגשים בכניסה למקווה ישראל, תרנ"ט-1898

7. ערים תאומות לחולון מערכת יחסים ארוכת שנים עם חמש ערים תאומות בעולם: שתיים בגרמניה, אחת בצרפת, אחת בארה"ב ואחת בסין. שיתוף הפעולה עם הערים התאומות הוא שוטף ופורה וכולל: סיורים מקצועיים הדדיים, חילופי משלחות נוער ומבוגרים, תערוכות ופעולות תרבות, תיירות כנסים ועוד.

8. ציפור הנפש "ציפור הנפש" האמן דודו גרשטיין עיצב את פסלו הענק בהשראת "ציפור הנפש", סיפורה האלגורי של מיכל סנונית. הפסל עשוי ברזל צבוע, גוף הציפור בנוי ממגירות, מגירות, ובכל אחת מהן מסופר פרק מפרקי הסיפור. פסל זה ממוקם ברח' המעפילים פינת רח' הלוחמים.

9. סיפור העיר של חולון • למעלה מ- 60 שנה חלפו מאז עלו המתיישבים הראשונים על אדמת החולות, והקימו את השכונות הראשונות, מהן צמחה לימים העיר חולון. כיום חולון היא עיר יפה ופורחת, בין הערים הגדולות במדינת ישראל, ומונה כ- 180,000 תושבים. • העיר שוקקת חיים ובה מוסדות חינוך ותרבות רבים, מרכזי ספורט, גנים ציבוריים ייחודיים

10. מכתב לראש העיר (מוטי ששון) • ראש העיר היקר • אנו תלמידים מבית הספר רביבים, בחולון, רועי ועומרי . • אנחנו חושבים שיש לנו עיר נהדרת • מה טוב בעיר:היא נותנת לי מקום מגורים • כאן נולדתי יש לי כאן חברים • אנחנו אוהבים את ביה''ס יש בה עצים שנותנים צל.