Download
1 / 31
310 likes | 456 Views
חקיקה סביבתית באיחוד האירופי וב- WTO. ספטמבר 2006. מירב שטאוב-גונן מנהלת תחום הסכמי סחר בילטרליים מינהל סחר חוץ משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. תכנית ההרצאה. חקיקה סביבתית באיחוד האירופי המו"מ ב- WTO בנושא איכות סביבה דרכי פעולה משותפות. חקיקה סביבתית באיחוד האירופי.
E N D
חקיקה סביבתית באיחוד האירופי וב- WTO ספטמבר 2006 מירב שטאוב-גונןמנהלת תחום הסכמי סחר בילטרליים מינהל סחר חוץמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
תכנית ההרצאה • חקיקה סביבתית באיחוד האירופי • המו"מ ב- WTO בנושא איכות סביבה • דרכי פעולה משותפות
ארבעה תחומים עיקריים המיושמים באמצעות שבע אסטרטגיות:* שינוי אקלימי *הגנה על הבריאות ואיכות הסביבה*הגנה על משאבי טבע* טיפול ומניעת פסולת התכנית התימטית השישית לתחום איכות הסביבה (2002-2012)
הגנה על הבריאות ואיכות הסביבה • האסטרטגיה לזיהום אויר (CAFÉ- Clean Air For Europe)(אומצה ב- 21.9.05) • איכות סביבה אורבאנית (אומצה ב-11.1.06) • שימוש בר קיימא בקוטלי מזיקים
הגנה על משאבי טבע • הגנה ושימור סביבה ימית (אומצה ב-24.10.05) • טיפול בקרקעות (בדגש מניעה וטיפול בזיהום)
טיפול ומניעת פסולת • שימוש בר קיימא במשאבי טבע (אומצה ב-21.12.05) • האסטרטגיה למניעת ומחזור פסולת(אומצה ב- 21.12.05)
האסטרטגיה לזיהום אויר(CAFÉ- Clean Air For Europe) ה- CAFÉ אומצה ב- 21.9.05, מטרתה פיתוח מדיניות ארוכת טווח להגנת הבריאות ואיכות הסביבה מפני נזקי זיהום האוויר, המסבים לכלכלה האירופית הפסדים הנעים בין 427 ל- 790 מיליארד יורו מדי שנה. האסטרטגיה מתמקדת בהפחתת הזיהום מחמישה מוקדי זיהום ראשיים: • sulphur dioxide (SO2) • nitrogen oxides (NOx) • ammonia (NH3) • volatile organic compounds (VOCs) • Ground-level ozone
שימוש בר קיימא בקוטלי מזיקים • האסטרטגיה שמה דגש על שלב השימוש בקוטלי המזיקים. • התכנית טרם אומצה ותכלול, ככל הנראה, בין היתר: - הכנת תוכניות לאומיות על ידי המדינות - הגבלות על שימוש בציוד הדברה ובריסוס אווירי והחמרת הפיקוח - עידוד חקלאות המשתמשת מעט בחומרי הדברה (לרבות היטלים מיוחדים על קוטלי מזיקים) • צעדים לעתיד: - הצעות חקיקה חדשה והרחבת חקיקה קיימת לגבי חישוב סיכון המוצרים, דרישות סביבתיות לציוד חדש, ותקני סביבה לאיכות מים - הוקם פורום ייעוץ מומחים לפיתוח קווים מנחים לפיקוח על יישום הרגולציה.
האסטרטגיה למניעת ומחזור פסולת • החקיקה מתפרשת על פני תחומים רבים: פסולת עירונית, אריזות, רכבים, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה • הנציבות תבחן מחדש את דירקטיבת הפסולת מ-1975, במטרה להגדיר ולהבהיר את החקיקה הענפה הקיימת בתחום • במהלך 2006 אמורים לצאת מספר דו"חות שיסקרו את ההתקדמות בתחומים הבאים: • אריזה ואריזת פסולת; • השגת יעדי המחזור בנוגע לסיום חיי מוצרים; • הצעה לאיחוד מס' דירקטיבות פסולת העוסקות בTitanium Dioxide • פרסום הנחיות לגבי הסוגיה בה מוצר לוואי הופך לפסולת בפני עצמו/ אינו נחשב שכזה
האסטרטגיה למניעת ומחזור פסולת - המשך • במהלך 2007 תיבחן מחדש דירקטיבת ה- IPPC במטרה להרחיבה, כך שתכלול גם מחזור באמצעים ביולוגיים, אופני שריפת פסולת מסוכנת ופרסום מסמכי הנחיה לטיפול בפסולת מסוכנת תחת ה-IPPC. תיבחן גם רפורמה בדירקטיבה לגבי השימוש במי שופכין בחקלאות ופרסום מסמך הנחיות לגבי שינוע ימי של פסולת • ב- 2008 אמור לצאת מסמך ההערכה הראשון לבחינת ההתקדמות שנעשתה תחת דירקטיבת ה-WEEE
בקשת איגוד תעשיות הכימיה בהתאחדות התעשינים לתמ"ת – הגדרת דירקטיבות אירופיות חשובות למעקב
IPPC – Integrated Pollution and Prevention Control דירקטיבה המחייבת רישום ואישור מפעלי תעשייה שאינם SMEs בהתאם לרמות הזיהום. על המפעל להוכיח כי פועל בטכנולוגיה האפשרית הטובה ביותר (BAT) להפחתת הזיהום הנתונים הנדרשים לקבלת האישור כוללים: פעילות, דרישות האנרגיה, פליטות והטכניקות להפחתתן יישום ברמה הלאומית ומקומית על בסיס הנחיות אירופאיות, עם שיקול דעת לרשויות המקומיות. עד 2007 כל המפעליםיחויבו לעמוד בדרישות.
WFD – Waste Framework Directive תיקון דירקטיבת הפסולת מ- 1975, במטרה לאחד ולהבהיר את החקיקה הענפה הקיימת בתחום. מדינות יפתחו תכניות לאומיות לצמצום הפסולת ויקבעו את אופן הטיפול בפסולת ביולוגית, על בסיס קריטריונים של הנציבות יוקם נוהל לקביעת קריטריונים להגדרה מתי פסולת ו/או תוצרי לוואי מפסיקים להיות פסולת קביעת קריטריונים לקבלת רשיון לטיפול בפסולת נקבעה היררכיה לעדיפות בניהול פסולת (לפי סדר יורד): מניעה, מיחזור, שריפה עם ניצול האנרגיה המופקת, הטמנה, שריפה ללא ניצול האנרגיה
Directive on Hazardous Waste הגדרת פסולת מסוכנת – לפי רשימה ב- Commission Decision 2000/532. מדינות רשאיות להוסיף פריטים תנאים נוקשים יותר לקבלת רשיון ניהול וטיפול בפסולת מסוכנת; לאישור משלוח והטמנה; איסור ערבוב פסולת מסוכנת. ישנן הנחיות שמגבילות שימוש במוצרים שמייצרים פסולת מסוכנת. משפיע בעיקר על מתכות כבדות, רעילים וכו'. דוג': עופרת, מרקורי, קדיום, PBB, אסבסטו. מדינות רשאיות לאסור שימוש במוצרים נוספים. אינה כוללת התייחסות לפסולת אטומית לגביה נקבעו הנחיות נפרדות.
Directive on Landfills הדירקטיבה חלה על בורות הטמנה קיימים וחדשים. יש להפריד בין בורות הטמנה המיועדים לפסולת מסוכנת, לפסולת רגילה ולפסולת אצילה (inert). אחוז הפסולת המתכלה בפסולת עירונית תופחת בהדרגתיות (לפי משקל) ב- 50% עד 2010, 65% עד 2016 (בהשוואה ל- 1995). למספר מדינות יש הקלות בלוחות הזמנים. יש מדינות שאוסרות לחלוטין על פסולת מתכלה – גרמניה (החל מ- 2005), נורבגיה (החל מ- 2009).
DSD - Dangerous Substances Directive • הדירקטיבה כוללת הגדרת רמות שונות של חומרים מסוכנים וסוגי הסימון (בסימנים, מלל, משפטי הזהרה וכו') לרמות הסיכון השונות • רשימת החומרים המסוכנים נקבעת ברמת הנציבות. במקרים של תכשירים (preparation) מסוכנים חלה דירקטיבה 99/45/EC • חומרים שלא הוגדרו עד 1981 נחשבים "חומרים חדשים" לגביהם יש להגיש תיק נתונים לפני שיווק ולערוך ניתוח סיכונים על בסיסם תקבע רמת הסכון וסוג הסימון. • הדירקטיבה כוללת מנגנון עדכון להתאמה לחידושים טכנולוגיים • יש ספר הנחיות יישום הדירקטיבה המבוסס על אישורים שניתנו בעבר (למעט החלקים הסודיים מסחרית)
DPD - Dangerous Preparations Directive אריזה: תכשירים מסוכנים יארזו באריזה קשיחה וחזקה, מוצרים שנמכרים לצרכן לא יהיו בצבעים שמושכים ילדים, יוגנו בסגירה מיוחדת ויכללו אזהרה. סימון: אריזת המוצר תכלול בכתב בולט וברור נתונים כגון שם התכשיר, החומרים המסוכנים, שם היצרן ו/או המשווק, סימון סכנה ומלל אזהרה כמפורט ב- DSD גוף שאחראי לשיווק או השמת המוצר בשוק יעמיד לרשות המדינה מידע על מרכיבי המוצר, כאשר במקרים מסויימים ניתן לבקש שמירה על סודיות
קוטלי מזיקיםPPP- Plant Protection Products – • ניתן לשייך לאסטרטגיה לשימוש בר קיימא בקוטלי מזיקים • בדיקות סיכונים מקיפות לגבי השלכות על הסביבה והבריאות קודם לשיווקו של מוצר, או חומר פעיל • הערכות הסיכון נעשות על ידי הרשות האירופית לבטיחות ומזון, הסמכות להחלטה בהתאם להערכות של נציבות הא"א • אישור המוצרים יעשה על ידי המדינות עצמן, עם מנגנון הכרה הדדית בין המדינות בתוך איזור גיאוגרפי מוגדר • תהליך של החלפת מוצרים בתחליפים מזיקים פחות • איסור בדיקות כפולות על בע"ח
Biocidal Product Directive קוטלי מזיקים- • ניתן לשייך לאסטרטגיה לשימוש בר קיימא בקוטלי מזיקים • הרמוניזציה בשוק האירופי בכל הנוגע לכימיקלים והמרכיב הפעיל בהם במוצרי חיטוי וניקוי (מזון, היגיינה, מים, ניקוי משטחים וכיו"ב) • חומרים פעילים יעברו תהליך הערכה ואישור שימוש ברמה אירופית • שימוש בחומרים מסוימים יכול להיאסר באם ישנו תחליף מזיק פחות המשמש לאותה מטרה • נכנסה לתוקף בשנת 2000 עם תקופת מעבר של 10 שנים
RoHS • מטרתה הגבלת השימוש בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי ואלקטרוני • האיסור על השימוש בחומרים יחול החל מה- 1 ביולי 2006 • באחריות היצרן להבטיח כי המוצר (כולל רכיביו) אינו מכיל את החומרים האסורים • מותר שימוש בחומרים האסורים עד דרגת ריכוז מקסימאלית maximum concentration value
RoHS החומרים האסורים, מוגבלים לדרגות הריכוז המקסימאליות המותרות: (by weight in homogenous materials) Lead – Pb 0.1 % Mercury - Hg 0.1 % Cadmium - Cd 0.01% Hexavalent Chromium Cr (VI) 0.1 % Polybrominated biphenyls – PBB 0.1 % Polybrominated diphenyl ethers - PBDE 0.1 %
REACH - Registration, Evaluation and Authorization of Chemical • הדירקטיבה מציגה מנגנון אירופי חדש לרישום, הערכה ורישוי חומרים כימיים • כיסוי- כל חומר כימי המיוצר, או מיובא לא"א, בכמות העולה על 1 טון לשנה • החקיקה עברה שינויים והוכנסו הקלות לטובת התעשייה • תהליך אישור החקיקה צפוי להסתיים במחצית השנייה של 2006 והיא אמורה להיכנס לתוקף באביב 2007 • חומרים הכפופים לדירקטיבות של קוטלי מזיקים , פטורות מרישום ב- REACH
עקרונות נוספים חבות סביבתית- יישום העיקרון של 'המזהם משלם'. יחול על זיהומים עתידיים. עד 2007 תהא מיושמת בכל המדינות החברות סחר בגזי חממה- • במסגרת תחום שינוי אקלימי • מתן אפשרות לסחור ברמות פליטה בין מפעלים, לפי עלויות הפליטה. נכנס לתוקף ב- 1 לינואר 2005
המו"מ בנושא איכות הסביבה ב- WTO בהצהרת דוחה מ 2001 הוסכם על: • מו"מ לליברליזציה בסחר במוצרי ובשרותי איכות סביבה • מו"מ על היחס בין הסכמי ארגון הסחר העולמי למחויבות סחר בהסכמי איכות סביבה רב לאומיים (MEAs) • הגברת התאום בין ה WTO למזכירויות MEAs
מהם מוצרי איכות סביבה ? • גישת הרשימה – רשימת פרטי מכס. המדינות הגישו רשימות שונות הכוללות מאות פריטים מוצעים. מש' התמ"ת בשיתוף ההתאחדות מגבש את הרשימה המועדפת על ישראל • גישת הפרויקט – מוצרים המיועדים לפרויקט ספציפי העוסק באיכות סביבה. יוזמת הגישה היא הודו. בעיית שקיפות. סיכוי נמוך יותר להצלחה
מו"מ על היחס בין הסכמי WTO למחויבות סחר בהסכמי איכות סביבה רב לאומיים (MEAs) • אותרו כ- 200 MEAs • ב- 20 יש מחויבויות הנוגעות לסחר: אמנת מונטריאול מגבילה סחר ב CFC, אמנת באזל מגבילה סחר בפסולת מסוכנת, אמנת CITES מגבילה סחר בזנים בסכנת הכחדה וכו' • ישנה אי בהירות כיצד יש להמשיך במו"מ. האם לקבוע מה גובר על מה ? האם לדון בכל מחויבות בנפרד או להתייחס אליהן כקבוצה ולקבוע עקרונות כלליים ליחס בינן להסכמי ה WTO? מה ההשפעה על מדינות שאינן חברות ב MEAs?
פעילות עתידית משותפת משרד התמ"ת קביעת אסטרטגיה לקידום תחרותיות הענף תעשיות ריכוז והפצת מידע מינהל סחר חוץ טיפול בחקיקה סביבתית בינ"ל זיהוי צרכים הסרת חסמים איגוד תעשיות הכימיה
