יישום השימוש בזבובים מעוקרים להדברת זבוב הים התיכון בצפון

1. מדינת ישראל משרד החקלאות ופיתוח הכפר השירותים להגנת הצומח יישום השימוש בזבובים מעוקרים להדברת זבוב הים התיכון בצפון עדכון אוגוסט 2004

2. שותפים במיזם • משרד החקלאות ופיתוח הכפר-השירותים ל. הצומח • מועצת הצמחים-אגף הפירות,ההדרים והירקות. • מו"פ צפון מקור הנתונים:דונמים ע"פ הערכה גלמים וזבובים:ד"ר יורם רסלר וביו בי עלויות:יבין(יעקב גדיש) הכנת התוכנית :אורי דורמן מנכ"ל מו"פ צפון

3. תוכן עניינים עמוד נושא 1.רקע 5-4 2.נתונים 10-6 3.אסטרטגיה. 17-11 4.ביצוע מיבנה ולו"ז 23-18 5. עלויות ותקציב. 29-24 6.סיכום 30

4. רקע

5. רקע: • זבוב הים התיכון הוא מזיק רב פונדקאי הפוגע ב-300 מינים של פירות,הדרים וירקות. • בשנים הקרובות תהיה הגבלה על שימוש במלטיון ורוגור בתוצרת חקלאית המיועדת ליצוא ולשוק מקומי. • השימוש בטכנולוגיה של הדברת זבוב הים התיכון באמצעות זבובים עקרים,תופס תאוצה בעולםוהופך להיות הפתרון העיקרי להדברת הזבוב באמצעים ידידותיים.

6. נתונים פיזיים רקע

7. נתונים פיזיים: הקף שטחים באזור הצפון: • מטעים נשירים-110000 ד' • הדרים-11000 ד' • סובטרופים-20000 ד' • סה"כ מטעים-141000 ד' • שטחי שוליים-ירקות גד"ש זיתים חורש-70000 ד' • שטחים אורבניים כפריים-30000 ד' • סה"כ שטח לפיזור-241000 ד'

8. פריסת פיזור זבוב הים התיכון בצפון שלב ב' 1/2007 שלב א' 1/2006 שלב ד' 1/2009 שלב ג' 1/2008

9. הביקוש לזבובים מעוקרים בשנת 2008 • כמות גלמים לדונם לשבוע-231 • כמות זבובים לדונם לשבוע-150(בהנחה של 65%תעופת זבובים). • כמות גלמים לשבוע55 מליון. • כמות גלמים שנתית 2.8 מיליארד גלמים.

10. קיימת מסגרת אירגונית - מקצועית • מחקר – קיימת מערכת מחקר יישומי. • הדרכה - מעורבת במחקר היישומי ובהפצת הידע. • ניטור - קיים מערך פקחי פגעים במרבית אזורי הגידול. • ביצוע ההדברה-קיים ארגון אזורי שהתמחה בביצוע ההדברה. • חקלאים - בעלי מודעות, מיומנות והעזה.

11. נתונים פיזיים תוצרת ידידותית אסטרטגיה

12. מה קורה בעולם? • הממשלות מכתיבותכללים לייצור תוצרת מופחתת רעלים • רשתות השיווק דורשותתוצרת מופחתת רעלים • המחקר וההדרכההכינו כלים לגידול תוצרת מופחתת רעלים • המגדלים מיישמים בתמיכת הממשלות I.P. = Integrated Production I.P.M + איכות סביבה + דאגה לעובדים

13. ניתוח SWOT

14. יתרון תחרותי 1.פרי בריא. 2.איכות גבוה. 3.גיוון פעילויות ושווקים. 4.מערכת ארגונית אזורית מפותחת. 5.ידע וקשרים. נושאי מפתח 1. הכרה והשתתפות המדינה בהדברת הזבוב "כמוצר ציבורי". 2. ביטוח. 3. כדאיות כלכלית. 4.מגבלות מזג אויר ומגבלות ביטחוניות. 5. מי הגוף שמנהל ורוכש את הגלמים. 6.הדברה בשטחים הלא חקלאיים (ישובים,חורש,וכו')ומי משלם. 7.השתתפות החקלאים בהדברה.

15. חלופות להדברת זבוב הים התיכון: • ריסוס בזרחן אורגני(מלתיון) 10-12 דולר לדונם. • פיזור זבובים מעוקרים 9.1 דולר לדונם חקלאי פלוס. • ריסוס בסקסס (ידידותי לסביבה) 18-24 דולר לדונם. • (העלות כוללת רכישת גלמים,פיזור ותפעול)

16. הייעוד – מהות העסק ייצור פרי בריא באיכות גבוהה, תוך מזעור הפגיעה הסביבתית והציבורית, ושמירה על כדאיות הגידול .

17. מטרות עיקריות ל-5 שנים 1.הפסקת השימוש במלטיון והדברת הזבוב ע"י זבובים מעוקרים. 2.תכנון המיזם ארגונית ומקצועית. 3.הסברה לחקלאים לגורמים הקשורים ולכלל הציבור. 4.ביצוע ניטור בשטחים החקלאיים. 5.ביצוע ניטור וסקרים בשטחים האורבניים חורש וגבול. 6.הכרה של המדינה במיזם "כמוצר ציבורי". 7.אישור משרד החקלאות להשתתפות רב שנתית במיזם.

18. נתונים פיזיים ביצוע מבנה לו"ז תוצרת ידידותית אסטרטגיה

19. מבנה המיזם וועדת היגוי וניהול צוותי יעוץ מקצועיים צוותי תפעול וביצוע אזוריים מערך לאיסוף נתונים, לעיבודם ולהפצתם מערכות תומכות החלטה להכוונת פעולות ההדברה

20. מיזם הדברה ידידותית של זבוב אסיפת בעלים וועדת היגוי עליונה הנהלה פעילה מנהל המיזם מנכ"ל הנהלה אזורית וועדה מקצועית מנהל תפעול ניטור פיזור אווירי מרכז הגחה

21. יישום השימוש בזבובים מעוקרים ייצור גלמים העברת הגלמים למיתקן הגחה פיזור אוירי 52 שבועות בשנה ניטור ובקרה

22. איסוף המידע והפצתו מפעל לייצור גלמים מערך אסוף הנתונים, עיבודם והפצתם חלקות הגידול מקבל ההחלטות פיזור מהאוויר מערך הגחה ותפעול

23. לוח זמנים לביצוע הפעילויות במיזם

24. לוח זמנים לביצוע ניטור סקר ותכנון

25. נתונים פיזיים ביצוע מבנה לו"ז עלויות ותקציב שדרוג תשתית מקצועית תוצרת ידידותית אסטרטגיה מגדלים תוצרת ידידותית

26. עלות פיזור זבובים מעוקרים לדונם

27. עלות ההדברה לפי שנים אלפי דולר

28. השוואה בין הדברה במלטיון לבין הדברה בזבובים מעוקרים

30. תקציב מקורות ושימושים ל-6 שנים שער דולר 4.6 ש"ח אלפי ש"ח (מודל מימון מדורג)

31. לסיכום: • גידול תוצרת ידידותית מחייב ממשק גידול כוללני והתייחסות אזורית • התמודדות מתמדת עם הופעה של פגעים חדשים • ליווי מחקר, הדרכה, הכשרת נטרים ומערכת פיקוח. בעתיד הקרוב לגדל בממשק הדברה ידידותי או לחדול מלגדל