לשכה לייעוץ רפואי

1. נפגעי עבודה ד"ר צביה בר-און ד"ר משה פרלמוטר לשכה לייעוץ רפואי

2. חוק הביטוח הלאומיפרק ה’ - ביטוח נפגעי עבודה • גמלה תלויית שכר. • התשלום המרבי הינו 71% מהשכר הקובע (השכר הממוצע ב-3 החודשים קודם לפגיעה) • השכר המרבי שיובא בחשבון הינו פי 4 מהשכר הממוצע במשק נכון ליום הפגיעה. • ביטוח סוציאלי - אין לקחת בחשבון “אשם תורם” של הנפגע. • הטיפול הרפואי ניתן ע”י קופת החולים.

3. ה ת י י ש נ ו ת • מועד התיישנות לתביעה בדמי פגיעה הינו 12 חודשים מיום האירוע. • המל"ל אינו דוחה תביעה לדמי פגיעה אך ורק מחמת התיישנות. • לאחר שהוכרה פגיעה כתאונה בעבודה אין מועד התיישנות לתביעת נכות מעבודה. • בתביעה לנכות מעבודה ישולמו לתובע גמלאות רק בגין נכות של 48 חודש (12 חודש לתביעות שהוגשו מ-1/7/2003) קודם למועד הגשת התביעה.

4. פגיעה בעבודה מהי ? 1. תאונה בעבודה (אירוע פתאומי שניתן להגדירו במקום ובזמן) 2. מחלת מקצוע (הקבועה בתקנות) 3. פגיעה אחרת הקשורה לעבודה

5. תאונה בעבודה - סע’ 79 לחוק • אירוע תאונתי. • בעת העבודה - כולל תאונה בדרך אל מקום העבודה וממנו. • עקב העבודה - התאונה אירעה עקב סיכוני מקום העבודה או העבודה עצמה.

6. מיקרוטראומה • תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות, המבוצעות פעמים אין ספור ביום העבודה. • תנועות הניתנות לאיתור במקום ובזמן. • כל התנועה מהתנועות הנ”ל הותירה בנפגע פגימה זעירה ובלתי הפיכה. • צרוף הפגיעות הזעירות והבלתי הפיכות לעיל גרמו לפגימה הנטענת. • ביה"ד הארצי לעבודה, בפס"ד יוסף עובדיה נ' המל"ל, מפרט את הדרך לבחינת הכרה בפגיעה בעבודה עפ"י הלכת המיקרוטראומה.

7. מחלת מקצוע - סע’ 85 לחוק • רשימת מחלות המקצוע הקבועה בתקנות הינה רשימה סגורה. • הוספת מחלה לרשימה מבוצעת ע”י שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר הבריאות. • תוקף הקביעה של מחלה כמחלת מקצוע מיום הקביעה - אין רטרואקטיביות. • הרשימה מורכבת מ-3 טורים: טור 1 - שם המחלה. טור 2 - תאור העבודה שעלולה לגרום למחלה. טור 3 - תאריך קביעת המחלה כמחלת מקצוע. • בימים אלו עובדים על הכנת רשימה חדשה של מחלות מקצוע בהתבסס על סיווג אירופאי.

8. בקע מפשעתי - סע’ 84 לחוק • הופעת הבקע עקב מאמץ לא רגיל או פגיעה במישרין באזור קיר הבטן • הפסקת עבודה וקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות • הודעה למוסד לביטוח לאומי תוך 72 שעות (להוציא ימי מנוחה)

9. סמכות רופא המוסד • יועץ לפקיד התביעות בעניין: • הבנת מסמכים רפואיים • הזמנת חומר רפואי • התדיינות עם רופאים/מוסדות רפואיים לעניין המסמכים הנחוצים וסבירותם • אחראי להזמנת בדיקות רפואיות – "שיר". • מינוי המומחים לוועדות הרפואיות. • חבר בוועדת רשות לעניין תקנה 15, 18א'. • יועץ לעובדי השיקום במל"ל (קצבה מיוחדת, היוונים) • יועץ לרופאי המל"ל האחרים בתחום מומחיותו

10. דמי פגיעה • נקבעים על פי תעודות אי כושר לנפגע בעבודה, חתומות ע”י רופא שרות רפואי מוסמך. • אי כושר עקב פגיעה בעבודה ניתן לתקופה מרבית של 182 יום (26 שבועות) - מיום הפגיעה. לפגיעות שנגרמו מאוחר ליום 1.2.2002 קוצרה התקופה למחצית - 91 יום (תיקון חקיקה). • יבחן הקשר הסיבתי הרפואי בין האבחנות הרשומות בתעודה/ות לבין האירוע שהוכר במסגרת נפגעי עבודה. • במסגרת דמי פגיעה אין הבדל בין אי כושר עקב פגימה שהוכרה כתאונה בעבודה לבין אי כושר שנקבע עקב החמרה של מצב קודם עקב תאונה בעבודה. • על פי הנחיות קופות החולים תעודת אי כושר אחת תינתן לתקופה של 14 יום בלבד (נדרש למעשה מעקב רפואי שוטף אחר הנפגע).

11. דחיית תעודות אי כושר לנפגע בעבודה העילות לדחיית תעודות אי כושר: • תעודה שניתנה שלא ע”י רופא מוסמך במסגרת תפקידו. • כאשר אין קשר סיבתי בין האבחנות בתעודה לבין הפגיעה שהוכרה. • כאשר קיים פער בלתי סביר בין התאונה שהוכרה לבין תחילת אי הכושר עקב תאונה זו. • תעודות מעבר ל-91 יום (182 יום לתאונות שנגרמו לפני תאריך 1.2.2002) מיום הפגיעה. • כאשר יש “מצב קודם” וקיים פער בין תקופות אי כושר - יבחן באם הפער אינו מנתק קשר סיבתי בין הפגיעה שהוכרה לבין אי הכושר. • תעודות אי כושר לא סבירות תדחנה עפ”י הלכת “בן שבת”.

12. פס”ד בן שבת • פסק דין קובע כי קיימת חזקה כי תעודה שניתנה לנפגע על ידי רופא שרות רפואי מוסמך במסגרת תפקידו הינה תעודה שניתנה כדין. • עוד קובע פסק הדין כי קיימת לרופא המוסד סמכות לבדוק ולברר עם הרופא נותן התעודה/ות את האמור בתעודות. • לפיכך - במידה ורופא המוסד סבור שתעודת אי כושר אינה סבירה עליו לפנות בכתב לרופא נותן התעודה בבקשה להבהרת האמור בה. • במידה שהרופא נותן התעודה חוזר בו מהאמור בתעודה או שאינו משיב, או שהרופא משיב בתשובה שאינה מסבירה את האמור בתעודה, קיימת סמכות לרופא המוסד להמליץ על דחיית אי הכושר שנקבע בתעודה זו.

13. נכות מעבודה • התביעה מוגשת ע"י הנפגע על גבי ט. 200 בו מציין התובע את הפגימות הקשורות, על פי תביעתו, לתאונה בעבודה שהוכרה ע"י המל"ל. • אין מועד התיישנות להגשת תביעה לנכות מעבודה, זאת כאשר תאונה בעבודה הוכרה כדין. • פקיד התביעות – לאחר התייעצות עם רופא המוסד – יקבע את עמדתו לגבי הפגימות הנטענות על גבי ט. 224: • פגימות שנגרמו להערכתו עקב התאונה שהוכרה. • פגימות שהוחמרו להערכתו עי התאונה שהוכרה. • פגימות שאינן קשורות להערכתו לתאונה שהוכרה. • אין סמכות, לפקיד התביעות, לדחות קשר סיבתי בין פגימה שנטענה לבין התאונה שהוכרה אלא לקבוע את עמדת המל"ל לגביה – ההחלטה תתבצע ע"י ועדה רפואית שתדון בכל הפגימות עליהן טוען הנפגע/התובע.

14. תשלום בגין נכות מעבודהמענק - גמלה • בגין נכות מעבודה זכאי התובע לקבל תשלום בגובה שיעור הנכות וביחס ישר להשתכרותו קודם לתאונה שהוכרה. • כאשר נקבעה לתובע נכות בשיעור 19%-5% יקבל התובע מענק חד-פעמי בשיעור של כ-70 גמלאות חודשיות (43 גמלאות לתביעות שהוגשו לאחר 1/7/2003). • כאשר נקבעה לתובע נכות בשיעור של 20% או יותר יקבל התובע גמלה חודשית, זאת עד גיל 65 בגברים ו-60 בנשים. • כאשר מגיע הנפגע לגיל זקנה עליו לבחור בין המשך תשלום הגמלה כנפגע בעבודה לבין קבלת קצבת זקנה.

16. מצב קודם • מדובר בקביעה כי פגימה שנגרמה ע"י תאונה בעבודה אינה קשורה במלואה לתאונה זו, אלא היתה קיימת בנפגע קודם לתאונה. • מצב קודם יחשב אך ורק רישום חיובי המצביע על קיום בעיה רפואית שמשליכה על הפגימה הנטענת. • קיום "מצב קודם" יביא להכרה בפגימה הנטענת "כהחמרת מצב" ועל הוועדה הרפואית יהיה לקבוע עד כמה החמירה התאונה את מצבו של הנפגע/התובע, זאת כאשר תקבע לתובע נכות צמיתה.

17. בחינת מצב קודם תערך ע"י: • הזמנת ובדיקת תיקו הרפואי הקודם של הנפגע מקופת החולים. • בדיקת החלטות רפואיות קודמות אחרות - פרופיל רפואי בצה"ל. • בדיקת תביעות קודמות במל"ל. • קביעת מצב קודם על פי תוצאות בדיקות (צילומים, צינטורים וכו') שבוצעו לתובע לאחר התאונה שבנדון. • הקביעה רלבנטית אך ורק בעת קביעת נכות צמיתה – כאשר נקבעת נכות זמנית אין להזדקק למצב הקודם.

18. הפחתה בגין "מצב קודם" • הפחתה בגין מצב קודם שמתועד מפורשות ברשומות רפואיות רק רישומים על הגבלה בתנועות או נזק עצבי קודם לתאונה שבנדון ראויים להפחתה 2. הפחתה בגין "אחריות חלקית" גורמים אחרים כגון שינויים ניווניים או נזק מבני אחר שיכולים היו לגרום לנזק הנצפה

19. מינוי פוסקים לועדות רפואיות במל"ל • הפוסקים הרפואיים המשמשים בועדות הרפואיות במל"ל ממונים ע"י שר העבודה והרווחה – המינוי מפורסם ברשומות. • לוועדה רפואית בדרג ראשון ימונו פוסק אחד או שניים. • לועדת ערר ימונו 3 פוסקים רפואיים. • אם נדרש מספר גדול יותר של פוסקים – הנותרים ימונו כיועצים לוועדה הרפואית מתוך רשימת הפוסקים המוסמכים. • רופא המוסד יקבע את תחומי המומחיות של הפוסקים שימונו לתיק שידון.

20. מזכיר הועדות ימנה את הפוסקים (שמית) שישבו בוועדה. • ועדה רפואית מדרג ראשון תדון ב-4 תיקים – הוועדה תדון במספר קטן יותר של תיקים אם נקבע כי מדובר בתיקים סבוכים הדורשים דיון מעמיק וממושך יותר מבחינה רפואית (סמכות המזכיר). • ועדה לעררים תדון ב-3 תיקים – הוועדה תדון במספר קטן יותר של תיקים אם נקבע כי מדובר בתיקים סבוכים הדורשים דיון מעמיק וממושך יותר מבחינה רפואית.

21. הכנת תיק לוועדה רפואית במסגרת הכנת תיק לוועדה רפואית יבצע רופא המוסד: • בחינת הפגימות הנטענות ע"י התובע בט. 200 ו/או בחינת החלטות ועדות קודמות – כולל בקשות הועדות הקודמות לביצוע בדיקות רפואיות. • בדיקת מצבו הקודם של התובע וסיכומו בכתב, כולל סימון/צילום המסמכים הרלבנטיים. • החלטה על הצורך בבדיקות רפואיות להם תזדקק הוועדה לצורך החלטתה. • הוראה על הזמנת הבדיקות הנדרשות לוועדה. • מינוי הפוסקים (תחומי המומחיות) שידרשו בוועדה הרפואית.

22. סמכויות וחובות הוועדה הרפואית • סמכות הוועדה הינה לקבוע לתובע דרגת נכות זמנית ו/או צמיתה. • הוועדה חייבת לקבוע את תחולת הנכות שקבעה לתובע. • הוועדה חייבת להתייחס בכתב לכל מסמך או טענה של התובע אשר עמדה בפני הוועדה קודם ו/או בעת הישיבה ולקבוע את עמדתה לגבי כל פגימה בנפרד באשר לקשר הסיבתי בינה לבין התאונה שהוכרה. • הוועדה חייבת לבדוק את התובע ואת כל המסמכים ככל שקשור בפגימות הנטענות ולסכם את הממצאים בכתב בדו"ח הוועדה.

23. הוועדה רשאית לדרוש המצאת/ביצוע בדיקות/חוות דעת נוספות אשר נדרשות לדעתה לשם קבלת החלטה בתביעה העומדת לדיון ולקבוע ישיבה נוספת לשם סיכום החלטתה בתיק. • הוועדה חייבת להתייחס למצבו הקודם של התובע כאשר היא קובעת לתובע נכות צמיתה בקשר לפגימה שבנדון ולערוך "חשבון עובר ושב" כאשר היא קובעת נכות בגין פגימה זו. • הוועדה אינה רשאית לדרוש מהתובע ביצוע בדיקות רפואיות חודרניות שנדרשות לקבלת החלטה לעניין נכותו של התובע. • הוועדה חייבת להתייחס לתקנה 15/16 (ראה להלן) בעת קביעת דרגת נכות צמיתה. • לא מתפקיד הוועדה לטפל בנפגע או לתת המלצות.

24. קביעת דרגת נכות(סעיף 118) • (א) רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות – • (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה. • (2) את דרגת הנכות...לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

25. קביעת דרגת נכות שאינה יציבה(סעיף 119) • על אף הוראות סעיף 118 רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

26. סייג לקביעת דרגת נכות(סעיף 120) • (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר איתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.

27. קביעת דרגת נכות זמנית • קביעת דרגת הנכות תקבע מיום הבקשה או ברצף זמנים עם דמי הפגיעה או דרגת נכות קודמת שנקבעו לתובע ויקבע מועד לסיום דרגת הנכות הזמנית. • בעת קביעת דרגת נכות זמנית אין הכרח להתייחס למצבו הקודם של התובע. • בעת קביעת דרגת נכות זמנית אין הכרח לקובעה על פי התקנות לקביעת דרגת נכות לנפגע בעבודה. • הוועדה תפרט בדו"ח הוועדה את הבדיקות/המסמכים שיש להכינם לקראת הוועדה הבאה שתדון בנכותו של התובע. • בנפגעי עבודה ניתן לקבוע נכות זמנית עד שנה מיום הוועדה.

28. קביעת דרגת נכות צמיתה (יציבה) • נכות צמיתה תקבע מיום הבקשה או ברצף זמנים עם דמי פגיעה או נכות זמנית שנקבעו לתובע. • חובה על הוועדה לקבוע את נכותו של התובע עפ"י סעיפי התקנות. • סמכותה של הוועדה לקבוע לתובע נכות מתאימה אם לדעתה מצבו של התובע אינו מתאים לקבוע במדויק בתקנות.

29. חובה על הוועדה להתייחס למצבו הקודם של התובע ולקבוע את "משקל" המצב הקודם זה על דרגת הנכות. • חובה על הוועדה לקבוע את נכותו של התובע עפ"י תקנה 15/16. • חובה על פוסק רפואי לבדוק את דו"ח הוועדה ולחתום בכתב ידו עליו לאחר שמולא ע"י מזכיר הישיבה.

30. קביעת דרגת נכות – תקנה 11 • תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) קובעת את דרך חישוב דרגת הנכות. • עפ"י תקנה 11 (ג) אין לקבוע נכות בגין מספר פגימות באיבר מסוים העולה על אובדן האיבר כולו. • עפ"י תקנה 11 (ד) אין לקבוע נכות בגין הגבלת תנועות או קשיון בפרק ובנוסף לה נכות בגין הנזק שנגרם לשרירים המפעילים פרק זה. כמו כן, אין לקבוע נכות בגין פגיעה בעצב ובנוסף אחוזי נכות בגין הפגיעה בסעיפי אותו עצב.

31. חישוב דרגת הנכות • ככלל חישוב דרגת הנכות מבוצע עפ"י חישוב משוקלל, כלומר הנכות עבור כל פגימה נוספת לפגימה הראשונה יהיה אחוז הנכות מוכפל בנכות שנותרה לתובע מ-100% הנכות המרביים {תקנה 11 (ב)}. • קיימים 3 חריגים: • קביעת דרגת נכות בגין אובדן שיניים - סעיף 74 (1) ד. לתקנות. • קביעת דרגת נכות בגין עקירת עין - סעיף 53 לתקנות. • קביעת דרגת נכות עפ"י תקנה 15/16. • בקביעת נכות צמיתה, כאשר הנכות נקבעה בחישוב "עובר ושב" בקיום מצב קודם, יתייחס החישוב המשוקלל לדרגת הנכות (נטו) שנקבעה כקשורה לתאונה שהוכרה בלבד.

32. קביעת דרגת נכות – תקנה 18 א' • קביעת דרגת נכות ל"נכה נזקק" לתקופה קצובה. • מדובר בקביעת דרגת נכות בשיעור 100% לתקופה קצובה, זאת כאשר נקבעה לתובע דרגת נכות זמנית פחותה מ-100% לאותה תקופה. • הסמכות לאשר בקשה זו היא לועדת רשות. • תאושר דרגת נכות עפ"י תקנה 18א. כאשר, לדעת ועדת הרשות, לא היה באותה תקופה לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי בגין הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות.

33. קביעת דרגת נכות – תקנה 15 • הסיבות להפעלת תקנה זו הינן צמצום הכנסות התובע מעיסוק ו/או ממשלוח יד, בהתחשב במקצועו וגילו של התובע, עקב הפגימות מהן סובל כתוצאה מתאונת העבודה שבנדון. הצמצום בהכנסות יחושב ויובא בפני ועדת הרשות ע"י פקיד התביעות. • עפ"י תקנה זו ניתן להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לצמיתות לתובע עד כדי 50% מהנכות הצמיתה שנקבעה לו. • ועדת הרשות תמליץ בפני הוועדה הרפואית על הפעלת התקנה ושיעור ההפעלה. • מקובל כי התקנה, אם תופעל, תקבע תוספת באחוזי הנכות בשיעור מלא, כדי 1/3 או כדי 1/4 מהנכות הצמיתה שנקבעה לתובע.

34. קביעת דרגת נכות – תקנה 15 - המשך • לא יקבעו אחוזי נכות עפ"י תקנה 15 אם לא צומצמו הכנסות התובע מעיסוק ו/או משלוח יד. • כאשר קובעת הוועדה הרפואית לתובע נכות צמיתה גבוהה מ-20%, חובתה להתייעץ עם ועדת הרשות בעניין הפעלת תקנה 15 – בנכות פחותה מ-19% אין חובה אך קיימת רשות התייעצות. • נכותו של תובע עפ"י תקנה 15 אינה יכולה להעבירו את הסף מקבלת מענק לקבלת גמלה (ז.א. מעבר מ-19% ל-20%).

35. קביעת דרגת נכות – תקנה 17 • מדובר בדיון מחדש לקביעת דרגת נכות עפ"י תקנה 15 ללא שינוי דרגת הנכות הרפואית עצמה. • הבקשה לקביעה מחדש של דרגת הנכות תוגש ע"י התובע או ע"י המל"ל, זאת אם נישתנו הנסיבות – ולא לזמן מוגבל - לעניין כושר השתכרותו של התובע בגין הפגימות הרפואיות שאושרו כנובעות מתאונת העבודה שבנדון. • התקנה תופעל כאשר חלפו לפחות 12 חודשים ולא יותר מ-60 חודשים מאז קבעה ועדה רפואית את נכותו של התובע. • הסמכות הינה לועדת רשות – ההחלטה לא תועבר לוועדה רפואית לאישור. תיקון התקנה מ-13.9.2001

36. קביעת דרגת נכות מותאמת תקנה 14 • קביעת דרגת נכות צמיתה כאשר, לדעת הוועדה, לא פורט בסעיפי המבחנים ליקוי דומה לליקוי שנמצא בתובע. • בעבר נדרשה ועדה אחרת עפ"י תקנה 14 (ב), בהרכב 3 פוסקים רפואיים – ועדה זו הייתה מוסמכת לקבוע את נכותו של התובע עפ"י שיקול דעתה, תוך התאמה לאיבר או למערכת בהתחשב בסוג הפגימה ובהגבלה שנגרמה לתובע.

37. קביעת דרגת נכות מותאמת תקנה 14 - המשך • בתיקון בשנת 2005 בוטל הצורך ב-3 רופאים ונוסח התקנה שונה להלן: • 14 (א) – דרגת נכות של נפגע לגבי ליקוי שלא פורט בתוספת, תיקבע לפי האחוז הקבוע לצד פגימה אשר לדעת הוועדה דומה לליקוי הנפגע. • 14 (ב) – החליטה הוועדה שלא ניתן לקבוע דרגת נכות כאמור בתקנת משנה (א) - תקבע ע"פ שיקול דעתה, את אחוזי הנכות בהתחשב במבחנים שנקבעו בתוספת לגבי אותו איבר או אותה מערכת, ובהתחשב בסוג הפגימה ובהגבלה שנגרמה לנפגע.

38. ועדת רשות • ועדת רשות תדון ותחליט בבקשות לקביעת דרגת נכות עפ"י תקנה 18א. • ועדת רשות תמליץ בפני הוועדה הרפואית בעניין הפעלת תקנה 15/16 כאשר נקבעת לתובע דרגת נכות צמיתה. • ועדת הרשות יושבת בהרכב 3 חברים: • פקיד תביעות. • עובד שיקום. • רופא המוסד. • בהפעלת תקנה 16 ובהפעלת תקנה 15 בנכות העולה על 20% קיימת חובת התייעצות של הוועדה הרפואית עם ועדת רשות.

39. בקרה על החלטת הוועדה • בקרה על החלטת ועדה תעשה בדחיפות, זאת כדי לא להפסיד את מועדי הערעור (הערעור יוגש אך ורק לאחר שהוועדה סיימה את החלטתה). • רופא המוסד יבחן את החלטת הוועדה הרפואית ויחווה דעתו על גבי טופס הבקרה. • באם לא התייחסה הוועדה לנושא החייב התייחסות יסמן זאת. • באם מצא כי טעתה הוועדה, יפרט לעניין הטעות. • באם החליט להמליץ על ערעור על החלטת הוועדה יפרט וינמק בכתב את העילות לערעור.

40. ערעור על החלטת הוועדה • מועד הערעור על החלטת ועדה הינו תוך 30 יום מהמועד בו נמסרה לצד החלטת הוועדה. • למל"ל – תוך 30 יום ממועד ישיבת הוועדה. • לנפגע – היות ולא ניתן לוודא את המועד המדויק בו הגיעה לידי הנפגע החלטת הוועדה הרפואית, נקבע מנהלית כי המועד לערעור הנפגע הינו 60 יום ממועד ישיבת הוועדה.

41. העילות לערעור • כאשר טעתה הוועדה בישמה את סעיפי הליקוי בתקנות. • כאשר טעתה הוועדה בהתאמת דרגת הנכות לסעיפי הליקוי שבתקנות. • כאשר טעתה הוועדה משקבעה לנפגע דרגת נכות בגין פגימות שלא הוכרו כקשורות לתאונה עליה דנה. • כאשר טעתה הוועדה שלא ניכתה מצב קודם שקיים בנפגע בעת שקבעה לו דרגת נכות צמיתה. • כאשר טעתה הוועדה כשקבעה לנפגע דרגת נכות צמיתה בעוד מצבו עדיין זמני. • כאשר טעתה הוועדה כשקבעה לנפגע דרגת נכות זמנית כאשר מצבו צמית.

42. כאשר טעתה הוועדה בחישוב דרגת הנכות (ולא טעות סופר). כאשר מדובר בטעות סופר ניתן להחזיר לוועדה לתיקון הטעות. • כאשר טעתה הוועדה באשר לא התייחסה לדרגת נכות עפ"י תקנה 15/16 כשקבעה לנפגע נכות לצמיתות. • כאשר טעתה הוועדה בקבעה לנפגע נכות בגין מספר פגימות באיבר אחד, החורגת מהנכות הקבועה בגין אובדן האיבר כולו. • כאשר טעתה הוועדה משקבעה נכות בגין הגבלות בתנועת מפרק ו/או פגיעה בשרירים המפעילים את אותו מפרק בגינו נקבעה כי לתובע קשיון. • כאשר טעתה הוועדה כאשר קבע לתובע נכות בגין פגיעה בעצב ובנוסף נכות בגין הפגיעה בסעיפי אותו עצב.

43. סמכויות ועדת הערר • ועדת הערר סמכותה לדון בערעור הצד/דים (הנפגע ו/או המל"ל) על החלטה לוועדה רפואית בדרג ראשון. • תשב בהרכב של 3 פוסקים. • חייבת להתייחס בכתב לכל טענה ו/או חומר רפואי שהוצג בפניה ע"י הצדדים. • רשאית לשנות החלטות של ועדה בדרג ראשון, לקבוע דרגת נכות שונה, לקבוע נכות זמנית במקום שנקבעה נכות צמיתה ו/או לקבוע דרגת נכות צמיתה אם נטען כך בכתב הערעור. • רשאית לדרוש ביצוע בדיקות נוספות מהתובע. • רשאית לדרוש המצאת חומר נוסף. • ההחלטה תתקבל ברוב דעות הפוסקים.

44. ערעור על החלטת ועדה לעררים • הערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים יהיה אך ורק כאשר הוועדה טעתה טעות משפטית בקביעתה את דרגת הנכות לנפגע. • את הערעור יש להגיש תוך 60 יום מיום החלטת הוועדה על החלטתה מערערים. • עילות משפטיות לערעור יכולות להיות: • קביעת דרגת נכות צמיתה כאשר נכותו של הנפגע עדיין זמנית. • כאשר נקבעה דרגת נכות שלא עפ"י התקנות ואף אין התאמה בין הקביעה לתקנות. • כאשר נקבע לנפגע נכות בגין פגימות שאינן קשורות לתאונה שהוכרה. • כאשר נקבעו אחוזי נכות עפ"י תקנה 15/16 שלא כדין. • כאשר לא הובא בחשבון מצב קודם הקיים בנפגע. • כאשר קיימת טעות בחישוב (ולא טעות סופר) דרגת הנכות. • כאשר אין התייחסות לכל המסמכים הרפואיים שבתיק.

45. בית הדין לעבודה • בין יתר סמכויותיו הינה הסמכות לדון בערעורים על החלטות המוסד לביטוח לאומי. • יושב ב-2 ערכאות: • ביה"ד האזורי לעבודה. • ביה"ד הארצי לעבודה. • הרכב הדיון הינו בפני שופט + נציגי ציבור. • הערעור על החלטת ביה"ד הארצי לעבודה הינה בפני בג"צ, ברשות בלבד. • בג"צ יתערב במקרים נדירים בלבד, בהם טעה ביה"ד הארצי טעות משפטית חמורה.

46. סמכויות ביה"ד לעבודה • ביה"ד לעבודה, בדיונים לעניין נפגעי עבודה, דן בשני סוגי תביעות: • ערעורים על החלטת פקיד התביעות להכיר בתובע כנפגע בעבודה. • ערעורים על החלטת ועדה רפואית בקובעה את נכותו של תובע. • התערבות ביה"ד הינה לעניין טעות משפטית בלבד ולא ערעור על החלטות רפואיות. • הסמכות לקבוע את מצבו/נכותו של נפגע עבודה מבחינה רפואית הינה של הוועדה הרפואית כגוף בעל מומחיות בתחום זה.

47. ערעור על החלטת פקיד תביעות • מדובר בערעור של תובע נגד המל"ל. • מדובר בערעור על החלטת פקיד תביעות לדחות תביעה להכיר בתובע כנפגע עבודה. • מועד הערעור תוך 6 חודשים מהיום בו קיבל התובע את החלטת פקיד התביעות. • ביה"ד ישב בהרכב של שופט אחד + 2 נציגי ציבור בהסכמת הצדדים ניתן לדון ללא נוכחות נציגי הציבור. • ביה"ד יחליט באם יאשר את התביעה, אז יכיר ביה"ד בתובע כנפגע בעבודה, ולא, התביעה תדחה.

48. בדר"כ ימנה ביה"ד מומחה רפואי מטעמו, בפניו יביאו הצדדים (התובע והמל"ל) כל חומר רפואי שיש בידם. • המומחה יחווה דעתו ויענה על שאלות ביה"ד. • לצדדים תינתן הזדמנות להציג, באמצעות ביה"ד, שאלות הבהרה למומחה, לאחר שיקבלו לידם את חוות דעתו. • על פס"ד ביה"ד האזורי קיימת זכות ערעור, הן לתובע והן למל"ל, בפני ביה"ד הארצי לעבודה. • ביה"ד הארצי לעבודה ישב בדיון בהרכב של 3 שופטים + 2 נציגי ציבור.

49. ערעור על החלטת ועדה רפואית • מדובר על ערעור החלטת ועדה רפואית לעררים. • הזכות לערעור הינה הן של התובע והן של המל"ל. • הערעור הינו אך ורק על טעות משפטית שביצעה הוועדה בקובעה את נכותו של התובע כגון: • הרכב הוועדה, מבחינת מומחיות הרופאים שישבו בה, לא היה מתאים לפגימות מהן סובל התובע. • טעתה הוועדה בישום סעיפי הליקוי במבחנים. • טעתה הוועדה כאשר קבעה או לא לתובע נכות בגין פגימה מסוימת. • טעתה הוועדה בחישוב נכותו של התובע. • טעתה הוועדה בישום תקנה 15/16 בקובעה את נכותו של התובע. • החלטת ביה"ד תהיה, באם יתקבל הערעור, אם להחזיר את התיק לדיון בפני ועדה רפואית לעררים באותו הרכב או בהרכב שונה.

50. מס הכנסה פטור עקב נכות רפואית • עפ"י פקודת מס הכנסה יקבל פטור ממס הכנסה נכה לו נקבעה דרגת נכות בשיעור 100% בגין סעיף ליקוי אחד או נכות בחישוב משוקלל בשיעור 90% או יותר לתקופה של 6 חודשים או יותר (185 ימים לפחות) - מעוגל תמיד כלפי מעלה. • היות ולמערכת מס ההכנסה אין מנגנון לביצוע ועדות רפואיות, קביעת דרגת הנכות לעניין זה מבוצעת ע"י ועדות נפגעי עבודה במל"ל ע"פ הסכם עם נציבות מס ההכנסה. • בדיקה לצורך מס הכנסה כרוכה בתשלום אגרה ע"י התובע.