היצירה היהודית

1. היצירה היהודית ספר האגדה/ ח.נ ביאליק, י.ח רבניצקי אגדות ומדרשי חז"ל המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

2. מהו ספר האגדה? • לקט של אגדות ומדרשי אגדה מתקופת התנאים והאמוראים. • האגדות לוקטו, מויינו, נערכו וסודרו ע"י ח.נ ביאליק וי.ח רבניצקי. • המקורות שמהן לוקטו האגדות: משנה, תלמוד בבלי וירושלמי, אבות דרבי נתן, מכילתא, ספרא, ספרי, תוספתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא ועוד המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

3. ביאליק ורבניצקי עובדים על "ספר האגדה" המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

4. מפעל הכינוס • יוזמה של ביאליק בהשראת אחד העם, לפעולה נרחבת של ליקוט ספרות יהודית. יוזמה זו כונתה ע"י ביאליק: "מפעל הכינוס". • באמצעות מפעל הכינוס ביקש ביאליק להשיב את כבודה של הספרות העברית בעיני יהודים משכילים, שהעריכו את הספרות האירופאית אך זלזלו בנכסי התרבות העברית.  • ביאליק שאב השראתו למפעל הכינוס מתהליך חתימת המקרא, המשנה והתלמוד שכלל: ליקוט, עריכה, מיון, גניזה וחתימה. • ביאליק תכנן מפעל כינוס שיכלול את מיטב היצירות העבריות בשלמותן, אולם הספיק לבצע רק חלק קטן מן התכנית (ספר האגדה ביניהם). המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

5. הרציונאל לכינוס האגדות/ביאליק ורבניצקי מתוך ההקדמה לספר האגדה "בימינו לא כל אדם מצוי אצל ספרים עתיקים ולא כל אדם יכול ורוצה לחטט בתוך תלי-תלים שנצברו כהררים במשך כמה דורות, על מנת למצוא מרגליות תחתם. וכל שכן שלא כל אדם יכול לצרף קרעים וטלאים לטלית שלמה,ושברי אבנים מפוזרות לבנין. האגדה, כמקצוע חופשי של יצירה, הייתה כל ימיה כעין שדה של הפקר וחורשה עזובה, שגידולי-הבר והספיחים פרים ורבים בהם מאליהם. ואדם בן זמננו שרגיל לבקש סדר, שטה ושלמות אפשרית בתלמודו, כשיכנס לתוך חורשה עזובה זו, לא ימצא בה את ידיו ואת רגליו ולעולם תהא יגיעתו מרובה משכרה". • הקשיים להתמודדות עם אגדות חז"ל עפ"י ביאליק: • האדם המצוי אינו בקיא מספיק בספרות חז"ל • לרב בני האדם אין זמן ורצון לחטט בספרות הענפה כדי למצוא בתוכה אגדות • לא כל אדם מסוגל לצרף את האגדות המצויות במקורות שונים לכדי הקשר רחב, שלם וברור. • האגדה תמיד הוזנחה ע"י לומדי התורה (שהעדיפו את ההלכה) • האדם המודרני זקוק ללימוד מסודר ושיטתי ולכן איננו יכול ללמוד אגדות המפוזרות בספרים רבים. "ספר האגדה", אם כן, יאפשר לימוד היצירה האגדית של חז"ל, תוך מתן מענה לכל הקשיים שלעיל. המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

6. ספר האגדה: מבנה הספר מחולק לשני כרכים המכילים 6 חלקים, שכל אחד עוסק בנושא מרכזי משלו. ישנן מהדורות שבהן אוחדו שני הכרכים לכרך אחד. • חלק ראשון: אגדות העוסקות בתקופה שבין בריאת העולם ועד חורבן בית שני. • חלק שני: אגדות על תנאים ואמוראים. • חלק שלישי: עם ישראל ואומות העולם, ארץ ישראל, לשון הקודש, גלות וגאולה, תורה, חכמה, נבואה ושירה, שבתות ומועדים. • חלק רביעי: הקב"ה ומצוות שבין אדם למקום, טוב ורע. • חלק חמישי: חיי האדם, ומצוות שבין אדם לחברו, מידות ודעות, ויחיד וציבור. • חלק שישי: עולם ומלואו, ניחוש ורפואה, משלים ופתגמים. מספרי העמודים מסומנים באותיות עבריות המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

7. נספחים לספר האגדה • לוח ראשי תיבות: לראשי התיבות המופיעים בספר האגדה. למשל: ויק"ר = ויקרא רבה, או"ה = אומות העולם, חנ' = חנוכה וכו' • מפתח העניינים-שמות האנשים והמקומות: ציון מראי המקומות בספר האגדה לכל שם אדם ושם מקום. למשל: אבא שאול מוזכר בעמ' עב, קכד, רנו וכו' המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

8. מהי אגדה? • בתלמוד ובספרות הפרשנית מכנים בשם אגדה או אגדתא את החלקים שאינם הלכתיים. • בחלק ה'אגדי' נכללים נושאים רבים, החל מסיפורים ומשלים, פרשנות למקרא, וכלה בדברי חכמה ומוסר. • עיקרה של האגדה מצוי במדרשי אמוראים כגון מדרש רבה, מדרש תנחומא ואחרים. המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

9. סוגי אגדות אפשר למיין את האגדה לסוגים שונים: • אגדות אודרשותהמרחיבות את הסיפור המקראי ומוסיפות לו פרטים. נוהגים לכנות אגדות אלה "מדרשי אגדה" שכן הם "דורשים" ומפרשים באופן אגדי פסוקים מהמקרא. • אגדות היסטוריות: סיפורים היסטוריים המתארים אירועים מתקופת המשנה והתלמוד. • סיפורים על חייהם של התנאים והאמוראים. תאור מידותיהם, הליכותיהם, דרך לימודים ודרך חייהם. • דברי מוסר: מאמרים המלמדים את האדם אורחות חיים. כגון פרקי אבות. האגדות כוללות סיפורי פלאים בצד הנחיות לחיים נכונים, סיפורים על חיי חכמים בצד תיאורים מוזרים של החיים. המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

10. מדרש הלכה • מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית. • המדרש מקשר בין פסוק לבין הלכה, ובכך מספק ראיה לנכונותה של ההלכה; הבנה של הפסוק בדרך מסוימת מספקת את התמיכה להלכה, ולעתים היא המקור הראשוני שלה (למרות שקיימות הלכות רבות שאין להן מקור בתורה). • המדרש משמש גם ליצירה של הלכות חדשות, אם כהסקה ישירה מן הפסוק ואם על פי כללי פרשנות מורכבים. • הקבצים העיקריים של מדרשי ההלכה הקיימים בידינו הם המכילתא על ספר שמות, הספרא על ספר ויקרא והספרי על ספר במדבר ועל ספר דברים. רבים ממדרשי ההלכה מצוטטים בתלמוד. המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

11. מדרש אגדהעל מקומה וחשיבותה של האגדה בעולם התורה "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" הפסוק המקראי אותו באה האגדה לדרוש: "יערוף"= ירעיף טוב, שפע, "לקחי" = בד"כ "לקח" מילה נרדפת לתורה "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (דב' לב 2) מהמטר זה אחד והוא יורד על האילנות ונותן בהם מטעמים לכל אחד לפי מה שהם: בגפן לפי מה שהן, בזית לפי מה שהם... כך דברי תורה כולם אחת ויש בהם מקרא, ומשנה הלכות ואגדות ספרי, דברים, פיסקא שו "מה...כך..."מטבעות הלשון של חז"ל המסבירות את מבנה המדרש: "מה"-המשל, "כך"-הנמשל המשל: כפי שהגשם במהותו, אחד הוא ובכל זאת, כשהוא יורד על העצים, הוא נותן לכל עץ, עפ"י מהותו את טעמו המסר המרכזי: אגדה והלכה חשובות באותה מידה. גם ההלכה וגם האגדה מקורן בתורה אחת וכל לומד גוזר מן התורה את המתאים למהותו. הנמשל: כך גם התורה במהותה היא אחת, והיא נותנת מענה לכל לומד עפ"י מהותו: למי שמהותו היא הלכה, יגזור מתוכה הלכה, ומי שמהותו אגדה יגזור ממנה אגדה המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

12. אגדה: על העדפת האגדה בציבור הרחב אגדה זו איננה מבוססת על פסוק במקרא, ולכן זוהי אגדה ולא, מדרש אגדה. רבי אבהו ורבי חיא נזדמנו למקום אחד, ר' אבהו דרש (לימד) באגדה ורבי חיא בר אבא דרש (לימד) בהלכה (חוקים). הניחו (עזבו את השיעור) הכל (כולם) את ר' חיא בר אבא ובאו (ללמוד) אצל ר' אבהו. חלשה דעתו (הצטער מאוד ר' חיא בר אבא). אמר לו [ר' אבהו]:אמשול לך משל, למה הדבר דומה:לשני בני-אדם, אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סדקית (חפצים לשימוש יום-יומי). על מי קופצין (למי זקוקים יותר?) לא על זה שמוכר מיני סדקית? תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ ע"א הפתיח באגדה מתאר סיטואציה שבה תלמידים מעדיפים ללמוד אגדה ולא הלכה, והמשל בהמשך בא להסביר מדוע הציבור הרחב מעדיף את האגדה. האגדה כוללתמשלשל רבי אבהו,שהנמשל שלו לא מפורש,אלא צריך להסיק אותו מתוךהסיטואציה המתוארת בפתיח. אמשול לך משל... ממטבעות הלשון המצביעות על מבנה המשל והנמשל נבנים כנוסחה מתמטית: שני בני אדם = שני המורים(ר' אבהו ור' חיא)אחד מוכר אבנים טובות=מורה אחד המלמד הלכה(ר' חיא)אחד מוכר מיני סדקית=מורה אחד המלמד אגדה(ר' אבהו)על מי קופצין? לא על זה שמוכר מיני סדקית?=הניחו הכל את ר' חיא בר אבא ובאו אצל ר' אבהו. המסר המרכזי של האגדה: ההלכה מיועדת לעילית שבתלמידי החכמים ש"קונים" את התורה כעשירים הרוכשים אבן יקרה. האגדה יותר שימושית ומחירה שווה לכל נפש ולכן היא פופלרית יותר בציבור הרחב. המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

13. עוד על האגדהועל חשיבותה להבנת המסר הערכי של התורה אגדה זו באה להסביר מדוע יש להתייחס ברצינות למשלים(האגדות) שבספר משלי, המיוחסים לשלמה המלך: אל יהי המשל הזה קל בעיניך, שעל ידי המשל הזה אדם יכול לעמוד בדברי תורה. משל למלך שאִבֵּד זהב מביתו או מרגלית טובה, לא על ידי פתילה כאיסר [נר פשוט] הוא מוצא אותה? כךהמשל הזה לא יהיה קל בעיניך, שעל ידי המשל אדם עומד על דברי תורה. תדע לך שהוא כן שהרי שלמה על ידי המשל הזהעמד על דקדוקיה של תורה.  שיר השירים רבה, א, ח "משל ל..כך..."-מטבעות לשון של חז"ל המצביעות על מבנה האגדה כמשל. זהב/ מרגלית טובה=דברי תורה פתילה כאיסר=המשליםוהאגדות מוסר ההשכל=שעל ידי המשל (והאגדה) אדם עומד (מבין) דברי תורה. המסקנה: המשלים של שלמה המלך בספר משלי סייעו לו להבין את התורה על כל רבדיה. ההמלצה: יש להתייחס ברצינות למשלים ואגדות, שכן, באמצעותם ניתן להבין את התורה המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

14. ומדברי ביאליק על ההבדלים בין אגדה להלכה: להלכהפנים זועפות,לאגדהפנים שוחקות. זו קפדנית, מחמרת (חמורה), קשה כברזל, מידת הדין; וזו ותרנית, מקילה, רכה כשמן. מידת הרחמים. זו גוזרת גזרה ואינה נותנת לשיעורים (ויתורים/ פשרות): הן שלה: הן, ולָאו שלה: לָאו; וזו יועצת עצה ומשערת כוחו ודעתו של אדם (מתאימה את עצמה למאזין): הן ולָאו רפֶה בידה. מתוך: על הלכה ואגדה/ ח.נ ביאליק המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

15. המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן

16. המטה לתרבות ישראל רותי זוסמן