איך נוצר סמל המדינה ?

1. איך נוצר סמל המדינה ? ציונות בלי מרכאות

2. הדיון בדגל ובסמל של מדינת ישראל נערך ב"מועצת המדינה הזמנית", וב"ממשלה הזמנית" בתקופה שבין ההכרזה על קום המדינה ועד לתחילת פעולתה של הכנסת הראשונה ב12- בפברואר 1949. במסגרת דיון כללי בעיצוב המוסדות הלאומיים השונים ובאופיה הרצוי של המדינה - כיצד תראה, האם תרבותה תהיה תרבות דתית או חילונית, מה יישמר מהמסורת היהודית העשירה, מה ייזנח ואלו ערכים יתלוו אליה. האישים שעסקו בשאלות אלו היו מודעים לחשיבות הדיון ולחשיבות החלטתם, ועבר זמן רב עד שהשלימו את תהליך קבלת ההחלטה על דגל המדינה וסמלה.מועצת המדינה הזמנית החליטה על הקמה של ועדת סמלים וזו פנתה אל תושבי המדינה וביקשה לקבל הצעות ורעיונות לסמל רשמי למדינת ישראל. שאלות שעלו לדיון: • ערכים ומסורת מול חילוניות ולאומיות מודרנית. • שימור העבר כבסיס לעתיד.

3. התחרות היתה פתוחה לכל, וההצעות הגיעו מכל שכבות הציבור

4. זאב רבן

5. ת"ד יום ו' ד' סיון תש"ח 10.6.48ישראל יואל הלפרין, מהנדסבני-ברקלכבודהמזכירות של הממשלה הזמנית, ועדת הסמלים של מדינת ישראלא.מ.נ.,הנני מגיש בזה את הצעתי לסמל ולדגל הלאומי. • והנה הסברה להצעתי:הסמל:שנים עשר כוכבים. נגד שנים עשר שבטי ישראל. הארי הרובץ, עם ישראל שאינו נרתע מפני כל. ובסוף החרב והאת מסמל תפקיד עם ישראל להגשים המטרה הסופית: שלום בין העמים.הרקע: כחול-לבן, המוטיבים צהוב, הכל במסגרת תכלת.הדגל:כחול-לבן עם מגן-דוד בצורת כוכב באמצע על שני לוחות הברית המסמלים הבסיס התרבותי שעמי העולם קבלו מישראל.לרגלי הזמן הגדר שהועמד לרשותי אי אפשר היה לי לעבד ההצעה באופן סופי. במקרה שהצעתי תתקבלו אני מוכן לפארם. בנוגע לתנאים, אני מקבל החלטת כבודכם.במקרה של אי קבלת ההצעות אני מבקש להחזירם לי.והנני בכל הכבוד,ישראל הלפריןמהנדס-אדריכל

6. לכבודועדת הסמלהקריהא.נ.,אם הסמל שלי תתקבל התנאי שלי הוא:דירה של 2 חדרים עם כל נוחיות בתל-אביב או בשיכון של עולים חדשים בשכ' זבלאוי.אנו 3 נפשות מהם 2 הם עולים חדשים ועומדים בלי דירה.אני מקווה שאם תקבלו את ציורי, גם תמלאו את בקשתי.בכבוד רב,משה פוקס אצל פרגרתל-אביברח' טיומקין מס' 5 הצעה של עולה חדש

7. הצעה של ילד בן 12

8. הצעה של חיילים בשרות סדיר • פנימיאל: מועצת המדינה (ועדת הסמל)מאת: מחנה צבאי אי-שם בדרוםהנדון: הצעה לסמל המדינהר"ב הננו מעבירים אליכם הצעה לסמל המדינה, לרגלו חוסר בצבעים מתאימים השתמשנו בדיו, אולם הצעתנו לצבעים היא:1 המגן דוד צהוב2 המנורה - צבע ברונזה3 הכוכבים - זהב הרקע של הסמל כחול בהיר (צבע שמים)הסיסמא: שלום לרחוק ולקרוב.מפקד היחידה

9. הצעה של עולה חדש, חייל מגוייס שהוא גם גרפיקאי מקצועי

10. חילעמק הירדןנצחון 7לתשומת לב!סקיצות מהירות אלה מגיעות מהחזית.הן נעשו ללא כל מכשיר מתאים - ללא שולחן.משום כך לא היה באפשרותי למסור עבודה מעובדת ונקיה, והוצאה לפועל מדויקת.מחוסר זמן לא שלחתי את ההצעות גם בשחור לבן.כל אחד מהתרשימים המצורפים ניתן להקטנה ובקלות אפשר להעבירו לשחור לבן לטכניקה של גלופת כף (שטריק קלישה), בצבע אחד.ג. רוטשילד(מהפירמה "רוטשילד את ליפמן" תל-אביב)כעת:דאר צבאי 244חטיבה 7גדוד 71, פלוגה ג

11. רעיונות בסיסיים: • מנורת שבעת הקנים היא סמל יהודי עתיק היוצר קשר מיידי עם בית המקדש בירושלים. היא מתקשרת באופן חזותי לפולחן, דת וגלות העם היהודי מארצו. • האריה הוא סמל ריבונות, של כוח, של עוצמה וגבורה. הוא מתקשר עם שלטון, ואינו סמל יהודי דווקא.

12. הצעה לשלב בסמל את לוחות הברית עוררה בועדה ויכוח לגבי רגשותיהם של האזרחים הערבים. שרתוק טען כי המנורה היא סמל לאומי חילוני וניטראלי במידה מסוימת, שכן אינה מכילה הקשרים דתיים מובהקים. אלמנטים נוספים שנזכרו: מגן דוד, הסנה, ארון הקודש, עץ-חיים - כולם בעלי קונוטציה יהודית.

13. חברי הועדה העדיפו את המנורה אך התלבטו באיזו דרך להציג אותה: המנורה ולצידה שופר ולולב, בית הכנסת העתיק ביריחו, והכתובת "שלום על ישראל"

14. הצעה שזכתה להמלצה של הארכיאולוג סוקניק, מבוססת על בית הכנסת ביריחו

15. בית הכנסת בבית אלפא, מאה 6 לספירה, מנורות שבעת הקנים, על בסיס של רגל משולשת.

16. בכל התיאורים היהודים, מבתי כנסת קדומים בארץ ובחו"ל, ניצבת המנורה על תלת רגל, ולא על בסיס מרובע

17. בית שערים מנורה חקוקה בסלע על קיר חדר קבורה תקופת המשנה והתלמוד

18. ההצעה הנבחרת בחרה דוקא בצורת המנורה כפי שהיא מתוארת פעם אחת ויחידה , ולא בתיאור יהודי, בתבליט שיש רומאי ע"ג שער טיטוס ברומא. מנורת שבעת הקנים נישאת על גבם של חיילים רומאים, יחד עם כלי המקדש שנשדדו בעת חורבן בית המקדש.

19. לבחירה זו אפשר לייחס משמעות סמלית:אותה מנורה שהיתה סמל להשפלת היהודים ולגלות, "חוזרת" לארץ ישראל באמצעות סמל המדינה, ומייצגת את הריבונות היהודית והגאולה בארץ.

20. ובמילותיו של אברהם שלונסקי: "מועמת, שחוקה ומוחלדת על שער ברומא חיכית, אלפיים שנה כה בודדת.... הנה שוב את גאה מתנוססת שוב בירושלים העיר...."

21. שרתוק המליץ לשלב בסמל עלי זית, כמסר מהעולם החילוני, החדש - הכמיהה לשלום. • שילוב של מנורה ועלי זית הופיע במקורות בחזון הנביא זכריה : "... ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעת נרותיה עליה... ושניים זיתים עליה, אחד מימין ואחד על שמאלה..."

22. המעצבים: סטודיו האחים שמיר בהצעה הנבחרת שולבו המנורה, ענפי הזית והשם "ישראל"

23. המצגת הוכנה ע"י אביטל אפרת למטרות הוראה בלבד בית הספר המשותף חוף כרמל אפריל 2004 כרזת אחד במאי 1952 ע"י סטודיו האחים שמיר הפועל העברי (על רקע דגל הלאום הכחול –לבן ודגל המעמד – הדגל האדום), בונה את החברה היהודית המתחדשת בא"י – קיר לבנים שהוא סמל המדינה. נראה כמו דבר עתיק ומוכר אך למעשה סמל חדש שהם עצמם עיצבו רק שלוש שנים קודם לכן.

24. סטודיו האחים שמיר גרפיקה ציונית ללא מרכאות ביבליוגרפיה ומקורות מידע •ר. ארבל "כחול ולבן בצבעים- דימויים חזותיים של הציונות 1897-1947" , קטלוג בהוצאת עם עובד ובית התפוצות, תל אביב 1996 •בתיה דונר "גרפיקה עברית- סטודיו האחים שמיר", קטלוג, מוזיאון תל אביב 1999 •ענת גטניו "אומרים שהיה פה- דיאלוג בין סטודיו האחים שמיר ליוצרים עכשווים", קטלוג, מכללת ויצו לעיצוב והכשרת מורים, חיפה 2004 •מעוז עזריהו, " הישראלים" מתוך "עת-מול" עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, כרך כ"ד,גליון 4 (144), מאי 1999 (מאמר העוסק באיקונוגרפיה הפוליטית של שטרות הכסף ) מאגר הכרזות מאוסף הארכיון הציוני: http://www.cet.ac.il/history/posters/ מפגשים מהסוג החזותי-נקודות מפגש בין אמנות עיצוב ואדריכלות: http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3044.htm אתר הנוסטלגיה הישראלית-שנות ה-50 עד שנות ה-80 http://www.nostal.co.il/ המידע על שטרות הכסף-מאתר בנק ישראל http://www.bankisrael.gov.il/catal/heb/2.htm קטלוג בולי ישראל – מאתר רשות הדואר http://www.israelphilately.org.il/catalog/ הוכן ע"י אביטל אפרת, בי"ס משותף חוף כרמל, אפריל 2004

25. גרפיקה ציונית בלי מרכאות עבודה לסיום קורס שנתי של אמנות ישראלית מוגש לתמר כרמי ע"יאביטל אפרת ת.ז. 05493630-7 רח' ענבר 44 זכרון יעקב, 30900 טל 04-6293081, 052-3434813 E mail : avital_e@hotmail.com2004 –06–30 עבודה זו מכילה שתי מצגות, המתפרשות על פני שלושה שיעורים. היא חושפת פן לא מוכר של יצירת השפה הגרפית אשר עיצבה את תדמיתה של ישראל בשנים 1930-1960. כיצד נוצר סמל המדינה מביא את סיפורה של תחרות עממית פתוחה ושל ועדה נכבדה אשר בחרה מתוך מאות הצעות את הסמל המוכר לנו היום. בעזרת חומר ארכיוני נדיר (אך נגיש דרך אתרי אינטרנט) מובאות כאן הצעותיהם של אזרחי ישראל, חיילים, ילדים, עולים חדשים ואף גרפיקאים מקצועיים לתחרות עליה הוכרז ערב הקמת המדינה. במהלך הקרבות העזים של 1948 דנה הועדה בכובד ראש בהצעות שהגיעו אליה (מלווים במכתבים מעניינים ומרגשים) ומשלא מצאה סמל מתאים יצאה בפניה נוספת לציבור , הפעם עם הנחיות מפורטות ורק בסבב השני נבחרה המנורה עם עלי הזית, בעיצוב סטודיו האחים שמיר. המצגת כוללת מבחר מההצעות העממיות, וחלק משיקולי הועדה- בעיקר בשאלה אילו סמלים הולמים את רוח המדינה החדשה. סטודיו האחים שמיר- גרפיקה ציונית ללא מרכאותמביאה את מכלול יצירתם הגרפית של שני אחים גרפיקאים האחראים לחלק נכבד מהדימויים הגרפיים שליוו את ישראל בהתהוותה. החלק הראשון עוסק בכרזות – מדיום גרפי פופולארי ביותר באותה תקופה ואחד מאמצעי הקומוניקציה היעילים להעברת מסרים (בניהן: כרזות פוליטיות, קריאות לגיוס,פרסום של אירועים ופרסום מסחרי) רובן מתקופת טרום המדינה ומן העשור הראשון לקיומה. החלק השני, עוסק בגרפיקה ממסדית יותר כאשר האחים שמיר נקראו לעצב את שטרות הכסף של ישראל (גם כאן לווה העיצוב בועדות ובהתערבות אישית של דמויות פוליטיות) מטבעות כסף ובולים. דוקא התבוננות אל מוצרים יום יומיים נדושים כמו שטרות או בולים מאפשרת הצצה אל האופן שבו הוטמעו מסרים ציוניים בהוויה הישראלית, ונחשפים חלק מהמנגנונים שיצרו במודע את הסמלים והדפוסים המוכרים של מדינת ישראל הצעירה. בהכנת המצגת השתמשתי במקורות מגוונים- חלקם הגדול אתרי אינטרנט, ומאמרים בכתבי עת הנמצאים גם הם ברשת. אני ממליצה למורים לבקר באתרים המופיעים ברשימה הביבליוגרפית ולדלות מתוכם רעיונות נוספים – בעיקר בתחום הכרזות. ניתן גם לשלב בלימודי היסטוריה של מדינת ישראל (מקורות ראשוניים). הנושא מתאים לתקופה של ‏יום העצמאות. התקבל בברכה ובענין רב בכיתה של מבוגרים – ניתן להעביר כשיעור משותף לילדים ולסבים.