עוולת הפרת חובה חקוקה

1. עוולת הפרת חובה חקוקה עוה"ד איילת ברעם

2. הקשר בין עוולות המסגרת • דומה לרשלנות: • אלמנטים דומים: חובה, הפרה נזק. • שימוש בשיקולי מדיניות לעצב את החובה. • השוני מרשלנות • קביעת מקור הנורמה: ברשלנות הנורמה נקבעת ע"י ביהמ"ש, בהח"ח הנורמה נקבעת על ידי המחוקק. • דרישת אשם: ברשלנות יש אלמנט של אשם בעוד שבהח"ח לא. • רמת התנהגות נדרשת.

3. הפרת חובה חקוקה – סעיף 63(א) לפקנ"ז "מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו". 6 יסודות: חובה המוטלת על פי חיקוק, החיקוק נועד לטובת הניזוק, המזיק הפר את החובה המוטלת עליו, ההפרה גרמה לניזוק נזק (קש"ס), הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק. 1 יסוד נגטיבי: האם החוק התכוון לשלול את התרופה הנזיקית

4. יסוד ראשון – החובה מוטלת על המזיק מכוח חיקוק, למעט פקודה זו • חיקוק- לפי חוק הפרשנות כולל בתוכו חקיקה ראשית ומשנית - חוק/תקנה/צו. • חובה- בניגוד לרשות. כאשר החוק מטיל חובה, מי שהפר אותה הפר חובה חקוקה. אם החוק מתיר לבצע פעולה, מי שלא ביצע אותה לא הפר חובה. (בג"צ 297/82, ברגר נ' שר הפנים). • הנחיות יועמ"ש, הנחיות מנהליות ברשות, תקן וולנטרי, פסקי דין – אינם חיקוק.

5. יסוד ראשון – החובה מוטלת על המזיק מכוח חיקוק, למעט פקודה זו • על מי מוטלת החובה? ע"א 4597/91, קיבוץ אפיקים נ' חי כהן. • למעט הפקנ"ז.

6. יסוד שני – החיקוק נועד לטובתו של הניזוק • סעיף 63(ב) לפקנ"ז: לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני. • בע"א 335/80, בריגה נ' מוסטפא נקבע כי אין לבדוק את החיקוק כולו אלא יש לבחון את ההוראה הספציפית עליה מבקשים לבסס את החובה (מבטל את ההלכה אשר נקבעה בע"א 224/51, פריצקר נ' פרידמן).

7. יסוד שני - החיקוק נועד לטובתו של הניזוק • ע"א 343/74, גרובנר נ' עיריית חיפה – החובה לשים פקחים הינה לטובת הציבור כולו ולא לטובת הפרט. • ע"א 61/76, רויטמן נ' בנק מזרחי – איסור עדות שקר הינו חיקוק הנועד לטובת הציבור ולא לטובת הפרט.

8. יסוד שני - החיקוק נועד לטובתו של הניזוק • ע"א 245/81, סולטאן נ' סולטאן – סעיף 181 הקובע כי אין להתיר נישואים בעל כרחה של האישה ללא פס"ד סופי נועד לטובת ציבור הנשים ככלל, אך גם לטובת האישה הספציפית. • ע"א 145/80, ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש -רק הוראות אשר באו להגן על אינטרסים כלל-חברתיים מובהקים, כגון "אינטרסים של המדינה, של הממשלה, ושל מירקם החיים הקולקטיביים ואורחות חיי האומה" לא נועדו לטובתו או להגנתו של הניזוק - הפרט. ההנחה היא, כי בהעדר שיקולים מיוחדים, "כל חובה שהוטלה מכוח חיקוק במישרין או בעקיפין על אדם פרטי או על גוף צבורי, נועדה לטובתו או להגנתו של הנפגע מהפרתה והוא זכאי עקרונית לסעד הנזיקי"

9. יסוד שני – החיקוק נועד לטובתו של הניזוק - ע"א 660/80 בוכריס לכדר נ' מ"י – פקודת הבטיחות בעבודה קובעת כי במפעל מעל 150 עובדים צריך להימצא אדם האחראי לעזרה ראשונה. - ע"א 610/02, מפעל הפיס נ' לוטונט – איסור בחוק העונשין על ארגון הגרלות והפצת כרטיסי הגרלה ללא אישור חוקי.

10. היסוד השלישי – המזיק הפר את החובה שלו • אלמנט לא קשה לזיהוי. שאלה עובדתית. יש צורך להראות הפרה של החובה הקבועה בחיקוק. • אם בחיקוק ישנה דרישה ליסוד נפשי כלשהו הרי שגם בהפרת חובה חקוקה נצטרך להוכיח את אותו יסוד נפשי.

11. יסוד רביעי: ההפרה גרמה לניזוק נזק (קש"ס) • קש"ס עובדתי: מבחן ה"אלמלא". האם הפרת החובה החקוקה הייתה הגורם בלעדיו אין לנזק. • קש"ס משפטי: שלושת מבחני הקש"ס (צפיות, סיכון ושכל ישר) כאשר בעוולה זו הקש"ס המשפטי נבחן לפי מבחן הסיכון.

12. יסוד חמישי: הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק • אבחנה בנוגע לסוג הנזק – • ע"א 335/80 בריגה נ' מוסטפא– תקנות התעבורה אוסרות נהיגה בטרקטור בכביש מהיר. • ע"א 5792/99, תקשורת וחינוך דתי יהודי נ' אס. בי. סי (עיתון משפחה נ' עיתון משפחה טובה) – רישוי עיתון. • ע"א 711/82, בלומנטל ב"יח נ' תיכון • אבחנה בנוגע לאופי התרחשות הנזק: • ע"א 404/79 בריגע נ' ש.ט.ר. חברה קבלנית

13. חריג – האם החוק התכוון לשלול תרופה נזיקית • הסיפא של סעיף 63(א) – "...אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו". ע"א 245/81, סולטאן נ' סולטאן – ביהמ"ש קובע כי אין לקבל את הגישה כי קיום סנקציה עונשית בגין הפרת חיקוק שוללת קיומו של סעד אזרחי.

14. הפח"חכאינדקציה להתרשלות • ע"א 515/83, עגור נ' איזנברג – אמנם ניתן לראות בתקנות הכוללות כללי זהירות משום הוכחה ואינדיקאציה בדבר נורמות הזהירות, שאדם סביר חייב לנקוט ושסטייה מהן מהווה רשלנות, אולם מהעובדה, שתקנות הזהירות קובעות נורמה מחייבת, אין להסיק, שבית המשפט מנוע מלקבוע כללי התנהגות נוספים, שהסטייה מהם מהווה אף היא רשלנות.

15. הגנות פקנ"ז והפרת חובה חקוקה • הסתכנות מרצון - סעיף 5 ב' לפקנ"ז קובע במפורש כי הגנת הסתכנות מרצון לא תחול על הפרת חובה חקוקה. • אשם תורם – ע"א 240/87, קריכלי נ' א.פ.ל. קובע ביהמ"ש כי אפשר לטעון טענת אשם תורם בעוולה זו אולם ביהמ"ש יהסס בקבלת טענות כאלה ורק במקרים נדירים יקבל ביהמ"ש טענת הגנה זו.