מיחזור מלחים על ידי הלופיטים עמידי-יובש

1. מיחזור מלחים על ידי הלופיטים עמידי-יובש

2. מי הגשם בישראל מכילים 8 מ”ג מלחים בליטר. מוצאם ממלחי-הים והם מצטברים בערבות ובמדבריות בקרקעות וסלעים דקי-גרגיר. הקרקע מתמלחת במקומות מסויימים והצומח עליה חייב להתמודד עם יובש ומלח קרקע שטופה ממלח עם צומח עשבוני בני-שיח עמידים למלח בקרקע הרדודה הסמוכה למחשוף הסלע מלח שהתגבש בפני סלע הקירטון

3. קרקע מלוחה בתחום של 100 מ”מ גשם לשנה מאכלסת במדבר יהודה חברת צמחים עמידי-מליחות דלה במינים. רק מין אחד של בני-שיח מסוגל לעמוד ברמת המליחות והיובש שבמקום זה. אוכם מדברי מנקד בשיחיו המשחירים את המדרונות באזור

4. שיחי האוכם משפיעים על מליחות הקרקע בקרבתם או במקומות בהם גדלו והצומח הירוק מופסק על פי חוקיות מוגדרת

5. מליחות גבוהה של הקרקע מתחת לשיח האוכם מונעת גידולם של צמחים אחרים במקום. העדר הגנה על הקרקע המלוחה מביא לסחיפתה ולהתהוות שקע במקום

6. מליחות הקרקע בשלושה בורות שנחפרו בחברת אוכם מדברי ולמרגלות שיח של אוכם מוליכות (סימנס לסנטימטר) ס”מ 1 - מתחת לנוף 8 סימנס 2 - בשולי הנוף 4 סימנס 3 - בין השיחים 0.9 סימנס

7. אוכם מדברי מעביר לתוך עליו הבשרניים כמות גדולה של מים עם מלח שהוא קולט מהקרקע בחורף, עת תמיסת הקרקע מהולה יחסית. בבוא הקיץ העלים נושרים וממליחים את פני הקרקע

8. בשטחים בהם אין גורם ממליח, מליחות פני הקרקע נמוכה וצומח עשיר במינים עשוי להתפתח בשנים גשומות

9. הצומח העשבוני שמתפתח על הקרקע השטופה שבין השיחים עמידי-המלח (הלופיטים) מהווה מזון חשוב לעדרים. בעת הליכתם על הקרקע הרכה כבתמונה יוצרים העדרים שבילי רעייה

10. שבילי רעייה (מרעולים) בצפון מדבר שומרון, על שיפולי הר סרטבא

11. אשליל שעיר שולט על מדרונות קירטוניים במדבר יהודה ומלווה במעין דשא של סיסנית איג שהקרקע המלוחה למרגלות האשליל מונעת רציפות ה”דשא”

12. אשליל שעיר כאחרים מבני משפחתו מפריש מלחים שקלט מהקרקע בעזרת בלוטות שעל פני העלים. התמיסה המלוחה מתגבשת בעקבות ייבושה והמלח מלבין את העלים

13. לאשליל הנגב יש עלים בשרניים בעלי בלוטות המפרישות תמיסות עתירות מלח. הצמח ממליח את הקרקע מתחתיו

14. קרקע שהומלחה על ידי מיחזור מלחים במהלך פעילות של הלופיטים, נותרת מלוחה גם שנים רבות לאחר מות הצמח הממליח. כך נוצרים אתרים קבועים בהם יש להלופיטים יתרון ביולוגי

15. מעגלים שנוצרו בפעילות אשליל שעיר ניכרים עד לשטיפת המלח העודף מהקרקע

16. יפרוק תלת-כנפי משגשג בערבות בקרקעות דקות-גרגיר ומלוחות. הוא בשרני וענפיו מכילים כמות גדולה של מלחים. עם נשירתם ממליחים הענפים את הקרקע

17. הפסקה מעגלית ברציפותו של משטח של גרגיריון ערבי על ידי קרקע שהומלחה ביתר על ידי יפרוק תלת-כנפי. הקרקע מלוחה ובשנים רגילות אינה מגדלת אלא יפרוק זה. 5 ק”מ דרומית לירוחם

18. משטח הגרגיריון הערבי עם הפסקות טיפוסיות

19. חורשת אשל הפרקים נטועה על קרקע חולית בצפון הנגב. ענפי האשל מכוסים בלוטות כעלי אשליל הנגב והמלח הנצבר בקרקע כתוצאה מפעילותם בחייהם ולאחר נשירתם מצמצם את התפתחות הצמחים ה”רגילים” למרגלותיו

20. בתחילת הקיץ הצמחים שאינם עמידים למלח כבר יבשים ובצל האשל שהמליח את הקרקע גדלים אי אלו הלופיטים חד-שנתיים

21. טבעת ההלופיטים בה בולט אהל מצוי, שאינו גדל על קרקעות חוליות בהיותן שטופות היטב. מיחזור המלח על ידי האשל יצר כאן לאהל מרחב מחייה ללא מתחרים רבים על המים המלוחים

22. הלופיטים חד-שנתיים הגדלים בקרקע המלוחה שלמרגלות האשל אהל מצוי בסיה שיכנית מלחית עדינה

23. לעיון נוסף • Danin, A. 1978. Species diversity of semishrub xerohalophyte communities in the Judean Desert of Israel. Israel J. Bot. 27: 66‑76.

24. בפני