ראשי פרקים

2. ראשי פרקים • מבוא • רקע גיאולוגי • רקע ומקורות הזיהום • מודל התפשטות הזיהום • כימייה של המים • השלכות • סיכום

3. זיהום מים – מגוון פעולות עוינות על גופי מים כתוצאה מפעילות האדם (השפעות תופעות טבע על הכימייה של המים כגון וולקניזם,סופות ורעידות אדמה אינן נחשבות זיהום) • מקורות זיהום עיקריים : • מי שפכים, תשטיפי פסולת מוצקה, דלקים וכיוצ"ב • מי שפכים תעשייתיים – חומרי גלם ותוצרים נלווים

4. מגדלי קירור בריכות שחייה סודה קאוסטית מפעלי טקסטיל מחלבות מחליפי יונים זיהום תעשייתי שפכים תעשייתיים מכילים ריכוזים גבוהים של חומרים מסוכנים ורעילים בד"כ הסיווג הוא לפי מתכות כבדות וחומרים כימיים רעילים אולם ישנה גם המלחה תעשייתית אשר מלווה תעשיות "רטובות" מקורות של פליטת מלח

5. בעיקר מלחים מליחות המים ככלל נמדדת על ידי ריכוז הכלוריד מים מליחיםmgCl/L 4000 – 400 מים מלוחיםmgCl/L 19000 – 4000 תמלחתmgCl/L >19000 (ריכוז מי ים) ריכוז מרבי רצוי למי שתייה mgCl/L 250 ריכוז מרבי מותר למי שתייה mgCl/L 600

6. מקורות המים בישראל • מים עיליים – הכינרת, מי נגר ושיטפונות • מי תהום – אקוויפר החוף, אקוויפר ההר (ומספר נוסף של אקוות מקומיות) • אקוות ההר • אקוויפר ירקון תנינים • האקווה המזרחית אקוות ההר מספקת 1/3 מצריכת המים השנתית חלקה הדרומי של האקווה המזרחית מכיל מים מליחים המים משמשים את המפעלים באזור ומהווים עתודה להתפלה

7. חלק תחתון רווי רקע גיאולוגי/הידרולוגי האקוויפר מורכב שתי יחידות עיקריות בעלות נתק הידראולי האקוויפר התחתון: חבורת כורנוב האקוויפר העליון: חבורת יהודה חלק עליון בלתי רווי

8. אנטיקלינה סינקלינה

9. קידוח אפעה 3 (1983-4) מטרה : הפקת מי אקוויפר חבורת כורנוב תוצאות : איכות המים באקוויפר 1400 mgCl/L שאיבת ביניים : איכות מים של 560-580 mgCl/L במי אקוויפר חבורת יהודה החלטות : ביצוע קידוח אפעה 13 להפקת מים מחבורת יהודה (לערבוב עם מי א. כורנוב)

10. קידוח אפעה 13 (1994-5) הקידוח ננטש ורק בשנת 1999 הוחלט על ביצוע שאיבת ניסיון

11. כעבור 13 יום מתחילת השאיבה, התייצב ערך הכלורידים על 8200 mgCl/L

12. ערד דימונה מקורות אפשריים לזיהום מי שפכים מהעיר ערד מי שפכים מהעיר דימונה שפכי המכון לקריה גרעינית (קמ"ג) מפעלי מישור רותם מכוני טיהור שפכים מתקדמים מי השפכים העירוניים מכילים רק 300-400 mgCl/L ערד צפונית למישור רותם ומי האקוויפר מתנקזים מזרחה, לפיכך לא אמורה להשפיע על מישור רותם מי האקוויפר באזור דימונה מתנקזים מערבה אל אקוויפר ירקון תנינים

13. ערד דימונה מקורות אפשריים לזיהום מי שפכים מהעיר ערד מי שפכים מהעיר דימונה שפכי המכון לקריה גרעינית (קמ"ג) מפעלי מישור רותם הכור ממוקם מעל חתך עבה (250 מ') של שכבות אטימות – קרטון ופצלים של חבורת הר הצופים במידה ואפשרית דליפה ישירה לחבורת יהודה, הייתה השפעה ניכרת באיזור מכתש קטן

14. מפעלי רותם מישור רותם מהווה איזור תעשייה נרחב שני מפעלים יצרניים מהווים ככל הנראה את מקור הזיהום "רותם אמפרט נגב" – חברה לכריית פוספאטים וייצור דשנים וחומצות "פריקלאס ים המלח" – חברה לייצור חומצות מנגניות (חטיבה של מפעלי ים המלח)

15. אילוסטרציה מערך הסילוק של המפעלים מורכב ממספר בריכות אידוי בלוע קרסטי בסמוך למפעלים משמש לניקוז ישיר

16. תצורות חצבה והר הצופים מדקקות רוב המים מחלחלים בתווך הבלתי רווי לעבר אקוויפר חבורת יהודה

17. החתך של חבורת יהודה הוא קרסטי מאוד ומאפשר זרימת מים מהירה בניצב ובמקביל לשיכוב השפכים בדרגת חומציות גבוהה (1-3 pH) מגבירים מאוד את יכולת חידור המים בסלע הקרבונטי

18. באזור המפעלים נטיית השכבות מכתיבה זרימה צפונה, צפון- מערבה • בתווך הרווי מתערבבים השפכים עם מי האקוויפר • נטיית המבנה הסטרוקטורלי מאלצת את המים לזרום בכיוון צפון-מזרחה • הסינקלינה משמשת כ"מרזב" ניקוז • צפונית לקידוחים נפתחת חזית זרימה

19. אפעה 13 מפעלי רותם עין בוקק

20. גיאוכימייה של מי תהום עלייה בריכוז כל המומסים העיקריים במים המומס העיקרי הוא הכלוריד

21. הערכת כמות הדליפה דליפה מן הבריכות 1.8-2.3 מלמ"ק בשנה (מתוך ארד והליץ,1991; לוי ובר, 1995) הזרמה ישירה לבלוע הקרסטי 0.1-0.2 מלמ"ק בשנה (מתוך נאור, 1996) ההערכה היא שבמהלך שנה דלפו כ – 60,000 טון מלחים מומסים כ – 2/3 מהמלחים הם כלורידים סה"כ נפח השפכים אשר דלף : מתוכם סה"כ כלורידים :

22. הרכב מקור הזיהום בתוספת השפכים שהוזרמו לבלוע הקרסטי מרכיב קצה (הערכה שמרנית לאור נתונים נוספים) mgCl/L40,000

23. עין בוקק כאמור, הזיהום מתפשט צפונה ומזרחה החל משנת 1994 החלה עלייה עקבית במליחות מי עין בוקק מקורות המים במרחב

24. קצב ההמלחה – עין בוקק קצב נוכחי – 20 mgCl/L בחודש

25. התפשטות הזיהום במרחב

26. השלכות בשנת 1996 הוקם מערך סילוק חדש, הכולל בריכות אידוי אטימות בשנת 2000 נסתם בלוע הקרסטי על ידי המפעלים הוקם מתקן לטיפול בשפכים תעשייתיים התוכנית להפקת מי התהום באזור נגנזה קידוח אפעה 13 ננטש ועד היום לא נפתח לביצוע שאיבת ניטור פירסום וחשיפת הארוע לתקשורת

27. בחודש פברואר 2002 הוגש על ידי עמותת "אדם טבע ודין" ערר לבית הדין למים בחיפה הדרישה היא לחייב את נציב המים להורות על תיקון המעוות מאז שנת 2004 לאחר הליכי הוכחות וניסיונות סרק להגיע לפשרה טרם התקבל פסק הדין...

28. סיכום • היקף הזיהום אינו ידוע עקב מיעוט קידוחים בכיוון ההתפשטות • חזית הזיהום על פי הערכת החוקרים טרם עברה את אזור המפעלים ויש לצפות להמשך המגמות • מאז התגלה הזיהום חלפו 12 שנה וטרם נעשו פעולות שיקום באקוויפר חבורת יהודה • המלצתנו – יש לפתוח את קידוח אפעה 13 לאלתר על מנת לעקוב אחר הזיהום, ובהתאם לנדרש לפעול לשיקום האקווה תודה

29. תודות דר' אבי בורג (המכון הגיאולוגי,ירושלים) פרופ' חיים גבירצמן (האוניברסיטה העברית, ירושלים) עו"ד שירלי בבאי ובתיה טולדנו (עמותת אדם טבע ודין) עדן אלמוג (המכון הגיאולוגי, ירושלים) מקורות בורג, א. נאור, ה., 2000. קידוח אפעה 13, ממצאים המצביעים על זיהום אקוויפר חבורת יהודה במישור רותם והמלצות לשיקומו. דו"ח תה"ל IL/6757-00/164/AB00-46. בורג, א. לומלסקי, ס. שחר, ח. צוקרמן, ח. ליפשיץ, א., 2000 . סקר הידרולוגי לבחינת פוטנציאל המים בדרום ים המלח וצפון הערבה. דו"ח התקדמות מס' 3 : אדמון-עמיעז-חימר-זוהר. תה"ל עבור מפעלי ים המלח. Arad, A. Michaeli, A., 1967, Hydrogeological investigations in the western catchment of the western catchment of the dead sea, Israel. Israel Journal of Earth-Sciences 16, pp. 181-196. Laronne Ben Itzhak, L. Gvirtzman, H., 2005, Groundwater flow along and across structural folding: an example from the Judean Desert, Israel. Journal of Hydrology 312, pp. 51-69. Rosental, E. Magaritz, M. Ronen, D. Gilead, D., 1988, Groundwater contamination by nitrates and chlorides washed out from phosphorite ores in the Negev Desert, Israel. Journal af Contaminant Hydrology 3, pp. 27-36