מושגים

1. מושגים • דומיננטיות חלקית: לכל גנוטיפ, פנוטיפ מובחן ושונה משלו. למשל עלי כותרת של פרח: AA – אדום, aa – לבן, Aa – ורוד. (יחס פנוטיפי 1:2:1). ניתן לזהות את ההטרוזיגוט! • קודומיננטיות: יוצרים בהטרוזיגוט פנוטיפ ביניים, בין הפנוטיפ של ההומוזיגוטים, ביחסים של 1:2:1. ניתן לזהות את ההטרוזיגוט!

2. גנים לטאלים רצסיביים: גורמים למוות בפרט הומוזיגוט וע"י כך משנים את היחס הצפוי ל- 2:1. חודרנות: אחוז הפרטים בעלי גנוטיפ מסוים המבטאים את הפנוטיפ (תלוי בגורמים סביבתיים). לדוגמא: אלל A הגורם למחלה הוא בעל חודרנות של 80% כלומר, 80% בלבד מבעלי אלל זה יחלו

4. סוגי דם

5. בית משפט דן בשאלת אבהות. כל אחד משני גברים טוען ששלושת הילדים שייכים לו. סוגי הדם של הילדים, האם והאבות נתונים בטבלה הבאה. מיהו האב של כל ילד? ילד 1– סוג דם O = ii. אינו יכול להתקבל מהמאהב אפילו אם האם היא IAi , לכן הבעל הוא האב. ילד 2– הינו N (LNLN) ולכן לאביו חייב להיות אלל של LN. מכאן שהמאהב הוא האב. (האב הוא LMLM). ילד 3– לא ניתן לדעת מיהו אביו.

6. בחוות שועלים נוצרה מוטציה שיצרה שועלים בעלי צבע פרווה פלטינה. המגדלים ניסו אך לא הצליחו ליצור זן טהור בעל צבע פרווה זה. בכל פעם שהוכלאו שני שועלים בצבע זה נולדו גם שועלים בעלי צבע פרווה רגיל. לדוגמא: לזוג שועלים נולדו במשך הזמן 82 גורים בצבע פרווה פלטינה ו- 38 גורים בעלי צבע פרווה רגיל. שאר ההכלאות נתנו יחסים דומים. איזו היפותזה גנטית יכולה להסביר את התופעה?

8. תורשת שתי תכונות שאינן תלויות זו בזו בהכלאת שני הטרוזיגוטים לשתי תכונות נקבל 4 אפשרויות פנוטיפ שונות כשהיחס ביניהן הוא: R_Y_ R_yy rrY_ rryy 9 : 3 : 3 : 1

9. גנים קומפלימנטרים (משלימים) דרושים שני הגנים כדי ליצור פנוטיפ. • דוגמא: כאשר מדובר באללים דומיננטיים, יחס הפנוטיפים המתקבל מהכלאה עצמית של הטרוזיגוט לשני הגנים הוא 9:7. A B A-B- A-bb aaB- aabb 9 3 3 1 7

10. דוגמא: בהכלאה בין שני זני צמחים עם פרחים לבנים נתקבלו בדור F1 צמחים עם פרחים אדומים בלבד. א. מה ההכלאה המאפשרת את יצירת הצבע האדום בדור F1? תשובה: • יצירת הצבע נקבעת ע"י שני גנים משלימים – T/t ו- S/s. רק במצב של T-S- מתקבל הצבע האדום. • P1TTss x ttSS (הורים לבנים) • F1TtSs (צאצאים אדומים כולם)

11. TtSs X TtSs תשובה: ב. גנים משלימים (קומפלימנטריים), בעלי פעילות משלימה. דרושים שני הגנים במצב הדומיננטי, S, T, כדי ליצור פנוטיפ אדום. ב. מה השעור המצופה של צמחים עם פרחים אדומים בדור F2 (F1xF1)?

12. ג. מה תוצאות ההכלאה החוזרת של צמח מדור F1 עם צמח הומוזיגוטי לשני האללים הרצסיביים? תשובה: ג. ts ttss

13. אפיסטאזיס שינוי בהתבטאות הגן ע"י התבטאות גן אחר; האלל האפיסטאטי של הגן האפיסטאטי מונע ביטוי של הגן האחר, ובמקום זאת נותן את הפנוטיפ שלו עצמו. לכן לא מתקבל היחס הצפוי 9:3:3:1 אלא יחסים אחרים כגון 9:3:4, 12:3:1. באפיסטאטיות רצסיבית במערכת דו-גנית מתקבל יחס פנוטיפי של 9:3:4 c - אלל אפיסטאטי רצסיבי, שולט על הפנוטיפ. גנוטיפ cc (הומוזיגוט רצסיבי) אינו מאפשר לפנוטיפ B/b להתבטא, ובמקומו מקבלים את הפנוטיפ של cc. לדוגמה- B – שחור b – חום cc – צהוב (אחראי על העברת הפיגמנט לפרווה)

14. באפיסטאטיות דומיננטית במערכת דו גנית מתקבל היחס 12:3:1 B - אלל אפיסטאטי דומיננטי, B אינו מאפשר לגן C להתבטא ובמקומו מקבלים פנוטיפ של B. B – קירחות C – שיער מסולסל c – שיער חלק

15. Suppression - דיכוי • דיכוי רצסיבי: הומוזיגוט רצסיבי aa מדכא הומוזיגוט רצסיבי bb. היחס הפנוטיפי שנקבל יהיה 13:3. • במקרים רבים מוטציות בגן אחד מצילות את הפנוטיפ המוטנטי של גן שני. • בעלי B_ יראו פנוטיפ נורמלי של הגן B. • בעלי bb יראו פנוטיפ מוטנטי\רצסיבי של הגן B. • aa גורם לפרטי bb להופיע כנורמליים ל-B. (9) (3) (3) (1) A_B_ A_bb aaB_ aabb 3 13

16. דופליקציה (duplication): כאשר שני גנים מעורבים בביטוי פנוטיפ אחד, בעוד שגן תקין אחד מספיק לביטוי הפנוטיפ הרצוי. יחסים אלו מביאים לביטוי פנוטיפ ביחס של 15:1. (9) (3) (3) (1) A_B_ A_bb aaB_ aabb 15 1