הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי הרביעי
Download
1 / 29

הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי הרביעי - PowerPoint PPT Presentation


  • 158 Views
  • Uploaded on

הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי הרביעי. קורס מתוקשב כגשר רב-תרבותי לדיאלוג אמיתי- חקר מקרה של הכשרת מורים יהודים וערבים רוני ריינגולד – אחוה- המכללה האקדמית לחינוך גד אלכסנדר- אוניברסיטת בן-גוריון. מטרת המחקר.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about ' הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי הרביעי' - thad


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי הרביעי

קורס מתוקשב כגשר רב-תרבותי לדיאלוג אמיתי- חקר מקרה של הכשרת מורים יהודים וערבים

רוני ריינגולד – אחוה- המכללה האקדמית לחינוך

גד אלכסנדר- אוניברסיטת בן-גוריון


מטרת המחקר

בחינת מעלותיו וחסרונותיו של הפורמט המתוקשב ככלי לחינוך רב-תרבותי פלורליסטי של סטודנטים מקבוצות תרבותיות לעומתיות.


רקע תיאורטי

מפגשי יהודים-ערבים בישראל בעבר

בבסיס מרבית המפגשים היזומים אשר התפתחו

בישראל מאז שנות השמונים עמדה

תיאורית המגע (Contact Theory).

(שגיא, שטיינברג ופחיראלדין, 2002; Steinberg & Bar-On, 2002; Bekerman, 2002; Nesdale & Todd, 2000).


חסרונות מפגשי פנים אל פנים

  • הנחת היסוד של מארגני המפגשים הללו הייתה שעצם המגע, והמפגש פנים אל פנים בין שתי קבוצות לעומתיות, יוכל, בתנאים מסוימים, להפחית עוינות ודעות קדומות, ולקדם יחס חיובי יותר בין הקבוצות.


מפגשים- המשך

המחקרים מדווחים שלעיתים התוצאה שהתקבלה

הייתה הפוכה מהרצויה

המפגשים רק החמירו את תחושת העוינות בין

הקבוצות

(;Maoz, 2000; Steinberg & Bar-On, 2000(Bekerman, 2002


מפגשים פנים אל פנים - מסקנות

  • מסתבר שתיאורית המגע אינה הולמת מציאות פוליטית שבתוכה פועלות קבוצות ביחסי כוח

    א-סימטריים

    (Steinberg & Bar-On, 2002 ; Bekerman, 2002).


חינוך רב-תרבותי פלורליסטי

חברה מרובת תרבויות ראויה להיות מוגדרת כרב-

תרבותית, אך ורק אם היא "מתייחסת בכבוד ובחיוב

אל ההטרוגניות התרבותית המאפיינת אותה" (יונה,

1998), קרי, רק אם מתקיים "יחס דיאלוגי של כבוד

בין הקבוצות" (מאוטנר וחב', 2008).


הגדרת רב-תרבותיות- המשך

חינוך רב-תרבותי פלורליסטי מוגדר כ

"גישה (ה)דוגלת בחינוך… עבור כלל התלמידים ולא בהאדרת קבוצות ספציפיות. ההנחה היא שהדיון בקבוצות החברתיות השונות על רקע שוויוני… מעלה את רמת הסובלנות הבין-קבוצתית" (יוגב,2001).


חינוך רב תרבותי על פי וורצל

  • אחד מהמודלים החינוכיים המובנים ביותר המציע גישה

    כוללת לקידום רב-תרבותיות פלורליסטית הוצג על ידי

    חיימה וורצל (Wurzel ,1988).

  • בספרו Toward Multiculturalism

    הוא מעודד הבנייה של תהליך חינוכי לפיתוח עמדות

    רב-תרבותיות בחברות מרובות תרבויות.


תחילת המפגש הבין תרבותי על פי וורצל

  • בבסיס המודל עומד המפגש בין בני קבוצות לעומתיות

  • לדעת וורצל, לפני המפגש הבין-תרבותי מצויים מרבית האנשים בשלב אתנוצנטרי (חד-תרבותי). בשלב ראשוני זה חושבים חברי קבוצה אחת שהם נעלים על חברי קבוצות אחרות בתרבותם ודרכי חשיבתם .


ערעור תפיסות אתנוצנטריות על פי וורצל

  • יצירת מגע עם בני הקבוצות האחרות יכולה לגרום לשיטתו לערעור בתפיסה האתנוצנטרית.

  • אולם גם וורצל סבור שאין די במגע בין הקבוצות וההפגשה עצמה איננה בבחינת ערובה ליצירת קשר טוב בין בני התרבויות השונות ולתחילתו של תהליך רב-תרבותי.


הקונפליקט והעימות כאתגר לדעות קדומות

בעיני וורצל, הקונפליקט הוא תנאי הכרחי כדי שהעמדות האתנוצנטריות יתערערו. ( לפחות בקרב חלק מן הנפגשים).

וורצל קובע, בעקבות פיאז'ה, התפתחות קוגניטיבית ושינוי תודעתי תלויים בזיהוי דיסאקוויליבריום- כלומר ערעור שיווי המשקל המנטלי הקיים (Wurzell, 1988).


האם הוראה מתוקשבת- עשויה לקדם רפלקציה ודיאלוג?

  • האם ניתן להפוך את המשתתפים בקורס מקוון

    ללומדים פעילים המבנים את הידע ובוחנים את

    עמדותיהם בעצמם?

  • האם פורמט מקוון עשוי לעודד חיפוש מידע, יצירת

    קשרים משמעותיים בין תכנים שונים וגיבוש עמדה

    עצמאית?

  • חלק מהחוקרים, סבורים שלמידה מסוג זה אמורה לפתח

    לומד יצירתי בעל יכולת חשיבה עצמית המסוגל לבצע

    תהליכי רפלקציה מעמיקים (Russo & Ford, 2006).


תקשוב- המשך רפלקציה ודיאלוג

  • מאפייני הפורום המתוקשב

  • אנונימיות יחסית- נובעת מכך שבחלק מהפורומים אין חובה להזדהות שמית, ומכך שפורום המבוסס על הודעות כתובות מסנן רמזים (filteredcue ) חזותיים ושמיעתיים הקיימים בשיח פנים אל פנים.

  • ההשערה היא שתכונות המדיום מאפשרות לתת למשתתפים מקבוצות תרבותיות מגוונות תחושת בטחון רבה יותר, ולמנוע סטריאוטיפים המבוססים על מראה ודיבור. התוצאה המקווה תהיה יתר שטף ופתיחות


אוכלוסיית המחקר רפלקציה ודיאלוג

  • 68 סטודנטים, יהודים וערבים מן הנגב, נרשמו במשותף לקורס מקוון במסגרת תוכנית לקבלת

    תעודת הוראה.

  • המחקר הנוכחי מבוסס על ניתוח תוכן השיח בין

    המורים הערבים ליהודים בארבעה פורומים

    בקורס, שעסקו ב "דמוקרטיה ורב- תרבותיות" .


מתודולוגיה רפלקציה ודיאלוג

בשתי עבודות מסטר (גושן 2004, לאוה 2005) נבדקו בדרך כמותית ואיכותנית דפוסי השיח שהתפתחו בין הסטודנטים הבדואים והיהודים בפורומים האסינכרונים שהתקיימו בקורס.

ניתוח התוכן של 200 עמודי הפרוטוקולים של הקורס, כלל בדיקת מגמות ותכנים של 1015 הודעות שנתרמו על ידי הסטודנטים הערבים והיהודים.


מדדי הבדיקה הכמותית והאיכותנית רפלקציה ודיאלוג

  • בבדיקה הכמותית נמנו כמות ההודעות המקוריות

    והתגובות בכל פורום; אורכן היחסי; מספר ההודעות

    שתרמה כל קבוצה לפורום, וכמות השרשורים

    שהרכיבו את השיח.

  • הבדיקה האיכותנית נועדה לבחון שינוי בעמדות

    האישיות ובמאפייני השיח של חברי כל קבוצה

    וסימני התקרבות ופתיחות כלפי התרבות ה'אחרת'.


פיתוח כלי לניתוח תוכן רפלקציה ודיאלוג

  • כלי ראשוני לניתוח תוכן פותח על ידי יעל גושן(2004) בהדרכת ד"ר גד אלכסנדר. הכלי מאפשר לחקור עמדות ותכנים שהובעו בפורום.

  • כלי זה שוכלל על ידינו והוא כולל טיפולוגיה של שמונה שלבי שיח:

    א. סוג השיח הראשון שנבחן בכלי מכונה בשם "דיבור ותגובות מהבטן". הוא מקביל לשלב "האתנוצטרי" של וורצל.

    ב. סוג השיח השני שנבחן בכלי הוגדר כ"תגובות פרובוקטיביות".

    ההתייחסות בקורס היא לשני מקורות אפשריים לפרובוקציה:

    מאמרים פרובוקטיביים, המייצגים "ידע אקדמי טרנספורמטיבי" על פי בנקס, צורפו ע"י ד"ר ריינגולד לרשימת הקריאה של הקורס.

    סטודנטים משתי הקבוצות הציגו לעיתים טיעונים פרובוקטיביים קיצוניים ומאתגרים.


השלב השלישי והרביעי בדיאלוג רפלקציה ודיאלוג

  • ג. בשלב זה נמצא עמדות המייצגות קונפליקט.

    זה שלב ערעור חיוני המכין לדעת וורצל את שינוי עמדות המיוחל.

  • ד. "פתיחת חלון". בשלב זה נפתח פתח לבירור עמדות בעקבות הקונפליקט, להתערבות חינוכית ולשיח מעמיק יותר.


4 שלבים אחרונים בדיאלוג רפלקציה ודיאלוג

  • שלושת קטגוריות השיח הבאות לניתוח התוכן הן:

  • ה. "הכרה בשוני",

  • ו. "דיון אינטלקטואלי"

  • ז. "הסכמות".

  • שלבים אלה מייצגים את השלב הלפני האחרון במודל ההתפתחות הרב-תרבותית של וורצל- ואת שלב ההכרה או ההפנמה הרב-תרבותית על פי שטיינברג ובר-און.

  • ח. זיהוי "רגעים דיאלוגיים". (סוג השיח השמיני והאחרון) עמדות המגלות פתיחות מלאה ומודעות לרב-תרבותיות.


ממצאים- מספר ההודעות והתגובות בפורום

  • המשתתפים בקורס (68 סטודנטים) תרמו 1015 היגדים במסגרת ארבעת הפורומים.

  • 196 הודעות מקוריות הניבו 819 תגובות.

  • תרומת המשתתפים היהודים לפורומים (707 היגדים) הייתה יותר מכפולה מזו של המשתתפים הערבים (308 הגדים) למרות גודל שווה של שתי הקבוצות הלאומיות.


אורך ממוצע של תגובה ערבית ויהודית

  • מספר המילים הממוצע בתגובת משתתף יהודי היה כמעט כפול ממספרן בתגובה של משתתף ערבי.

  • בפורום הרביעי שנושאו: האם החברה הישראלית יכולה להפוך לרב-תרבותית? ההיגדים היו ארוכים משמעותית מההיגדים של חברי שתי הקבוצות בשלושת הפורומים הקודמים.


השרשורים בתוך השיח- כמות ותוכן ויהודית

  • כמות גדולה של שרשורים בתוך השיח (308) מעידה על נטייה של המשתתפים בקורס להגיב לדברי משתתפים אחרים.

  • ניתוח איכותני מלמד כי במקרים רבים שרשורים ארוכים היו תוצר של תגובות לאמירות פרובוקטיביות.


שינוי בעמדות במהלך השיח ויהודית

  • על אף קיום רגעים דיאלוגיים בודדים, נתקיים שיח בין תרבותי ער ופורה.

  • ראשיתו השיח בתגובות רבות "מהבטן", בתגובות פרובוקטיביות, ובמספר גדול מאוד של היגדים המתייחסים לקונפליקט היהודי ערבי.

  • תהליך השינוי בתודעה לרב-תרבותיות התבטא אמנם במספר מצומצם של "פתיחות חלון",אך במסגרת פתח זה "נכנסו" היגדים רבים המייצגים הכרה בשוני, דיונים אינטלקטואלים ומספר גדול מאוד של הסכמות.


דיון ויהודית

  • השיח אופיין בחלקו הגדול באמירות אתנוצנטריות, טיעונים פרובוקטיביים, וקונפליקטים שאופיינו באי הסכמות.

    אלו מאפיינים של שיח אמיתי ופתוח בין חברי שתי קבוצות לאומיות לעומתיות בסיכסוך.

  • התפתחות השיח, והשינוי ביחס לרב-תרבותיות משקף במידה ניכרת את המודל של וורצל, ואת זה של שטיינברג ובר-און.

  • היו עדויות ל"חלונות" שנפתחו, כלומר שיווי המשקל המנטאלי של חלק מן המשתתפים עורער ונפתחה אפשרות לשינוי בעמדותיהם האתנוצטריות.


המשך ויהודית

  • פתיחת החלון לוותה בהכרה בשונות, על ידי חברי הקבוצה האחרת, באפשרות לקיים דיונים אינטלקטואליים עם בני הקבוצה היריבה, ואף להגיע אל הסכמות מסוימות.

  • היו אף ביטויים, (אמנם מועטים וראשוניים), להתפתחות של רגעים דיאלוגיים.


תרומת הסביבה המקוונת לדיאלוג ויהודית הבינתרבותי

  • הוכח כי לסביבה המתוקשבת עשויה להיות תרומה מהותית בפיתוח תהליכי שיח מעמיקים ואמיתיים בין ערבים ויהודים בחברה הישראלית.

  • מכאן חשיבות שיבוצו של הקורס הנדון במחקר זה דווקא במסגרת של הכשרת מורים, שהרי מורים יכולים להוות סוכני שינוי חברתי או מקדמי שימור הסטאטוס קוו.