Download
1 / 31
310 likes | 401 Views
מדיניות להכללה ( inclusion ) של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ובחברה: מבט לאומי ובינלאומי. פרופ ' אריק רימרמן , ראש הקתדרה לרווחה ותכנון חברתי ע"ש ריצארד קרוסמן , הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה. סקירה היסטורית.
E N D
מדיניות להכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ובחברה: מבט לאומי ובינלאומי פרופ' אריק רימרמן, ראש הקתדרה לרווחה ותכנון חברתי ע"ש ריצארדקרוסמן, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה
סקירה היסטורית למוגבלות תיעוד היסטורי בתנ"ך, הברית החדשה, תולדות יוון ורומי וימי הביניים והיא נתפסת כ sin, impurity, undesirability, weakness, care and compassion להלן אילוסטרציה מפרשת אמור (ספר ויקרא) דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר: אִישׁ מִזַּרְעֲךָלְדֹרֹתָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם--לֹא יִקְרַב, לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו. כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב: אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ, אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ. אוֹ אִישׁ, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל, אוֹ, שֶׁבֶר יָד. אוֹ-גִבֵּן אוֹ-דַק, אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ, אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת, אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ. כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן--לֹא יִגַּשׁ, לְהַקְרִיב אֶת-אִשֵּׁי יְהוָה: מוּם בּוֹ--אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו, לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב. אילוסטרציה מהברית החדשה (Matt. 15:30-31) Great crowds came to him, bringing the lame, the blind, the crippled, the mute and many others, and laid them at his feet; and he healed them. The people were amazed when they saw the mute speaking; the crippled made well, the lame walking and the blind seeing. .
יון העתיקה אפלטון סבר כי במדינה אידיאלית אין מקום לתינוקות עם מוגבלות …but the offspring of the inferior, or of the better when they chance to be deformed, will be put away in some mysterious, unknown place, as it should be. Yes, that must be done if the breed of the guardians is to be kept pure. And if any [unplanned embryo] force a way to birth, the parents must understand that the offspring of such a union cannot be maintained” (Plato 197,199). ובספרטה המבחן להשארת תינוק עם מוגבלות בחיים היה –כושר השתכרות עתידי.
המאה ה19 וה20 התפיסה המובילה הייתה הEugenics מדיניות וחקיקה שנועדה להביא לחברה בריאה ונטולת אנשים עם מוגבלויות.
הכללה והדרה חברתית הכללה (Social inclusion) היא שם נרדף ללכידות, שילוב והשתתפות חברתית בניגוד להדרה .(social exclusion) הדרה (social exclusion) מתארת מצבים ותהליכים של עוני, קיפוח ושוליות
ארצות הברית ואירופה נחלקות במדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות מדינות אירופה, בעיקר צרפת ואנגליה, מכוונות את מדיניותן לצדק חלוקתי. על המדינה מוטלת המשימה להיאבק כנגד ההדרה של אנשים עם מוגבלויות באמצעות מערכת ביטחון סוציאלי הכוללת קצבאות מחייה ותכניות של הכשרה מקצועית. הגישה בארצות הברית היא שונה, מתן קצבאות לנזקקים והשקפה הדוגלת בcorporate welfare . הדגש הוא על anti discrimination legislation
שתי גישות מרכזיות למדידת ההדרה וההכללה גישת המדדים (אינדיקטורים), המתייחסת בעיקר למדידת פערים חברתיים וכלכליים בין אנשים עם וללא מוגבלות גישות סובייקטיביות למדידת תחושות קיפוח ואי שוויון בין אנשים עם וללא מוגבלות.
שיעורי האבטלה של אנשים עם מוגבלות במדינות OECD וישראל 2006-2007
השוואה בין היקפי המשרה של אנשים עם וללא מוגבלות מקור: רימרמן ואחרים 2013
שינויים במספר המשתמשים באינטרנט בקרב אנשים עם וללא מוגבלות בין השנים 2005-2012מקור: רימרמן ואחרים 2013
מידת ההשתתפות החברתית של אנשים עם וללא מוגבלות בהקשר לסטאטוס התעסוקתי המקור: מחקר של רימרמן ואחרים 2013 )
השוואת תחושות מעורבות בקהילה בין אנשים עם וללא מוגבלות בין השנים 2005-2012מקור: רימרמן ואחרים 2013
חסמים למעורבות חברתית בקרב אנשים עם וללא מוגבלות 2005-2012מקור: רימרמן ואחרים 2013 אנשים עם מוגבלות
מדיה ומוגבלות המדיה מחזקת דעות קדומות וסטראוטיפים כלפי אנשים עם מוגבלויות (.(Disablism יש לכך ביטוי בספרות הקלאסית, העיתונות, הטלוויזיה, ואף משחקי מחשב. הסטריאוטיפים השכיחים הם: Pitiable, pathetic Super cripple Object of violence Object of ridicule, fool A burden
תרבות ומוגבלות אחת הדילמות המרכזיות בקרב אנשים עם מוגבלות שימור הזהות (‘disability culture’) לעומת התערות בחברה. אחד הביטויים לכך הוא מאבק החרשים לשמר את ה ‘disability culture’ושפת הסימנים כנגד השתל הקוכליארי, הנתפס כאיום קיומי.
גישות כלכליות-חברתיות מרכזיות קצבאות –מתבססות על מבחני אמצעים או נזקקות ולפיכך נתפסים כמחזקים את ההדרה תכניות הכשרה מקצועית, השכלה ופיתוח קריירה-בשניםהאחרונות ניכר מעבר מתכניות בדלניות למשלבות. החסם העיקרי הוא הפער בהשכלה תמריצים למעסיקים-השימושבהם מצומצם יחסית שיפור השרות -case management, one stop centers- השפעתן שולית
חקיקת לאנשים עם מוגבלות USA The Americans with Disabilities Act of 1990 and 2008 UK Disability Discrimination Act of 1995/2005 The Equality Act of 2010 ישראל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 1998
האם חקיקת השוויון הביאה לשינוי? חקיקת השוויון העלתה את המודעות בעולם לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. יחד עם זאת, יש קושי רב ביישום החקיקה בשל עלויות גבוהות לנגישות במרחב הציבורי וחוסר רצון/עניין להתערב בשוק העבודה התחרותי.
אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות במרץ 2007 חתמה ישראל UN Convention on the Rights of People with Disabilities ולאחרונה אשררה אותה. עקרונות האמנה: (א) יחס מכבד, אוטונומיה, לרבות חירות האדם לבחור בעצמו (ב) אי-הפליה (ג) השתתפות מלאה ומועילה בחברה והשתלבותבה (ד) כבוד לשונות וקבלת אנשים עם מוגבלויות כחלק מהמגוון האנושי וכחלק מהאנושות (ה) שוויון הזדמנויות (ו) נגישות (ז) שוויון בין גברים לנשים יש לקיים סטנדרטים אלה בכל המישורים: חינוך, מגורים בקהילה, בריאות ושיקום, נגישות, כשרות משפטית, משפחה והורות, נגישות לצדק, תעסוקה ועוד.
האם האמנה היא ברת יישום? קיים קושי רב ליישם אמנה בינלאומית ולשנות חקיקה קודמת. יחד עם זאת, האמנה משלבת לראשונה בין שתי תפיסות שונות -ביטחון סוציאלי וזכויות חברתיות. ארצות הברית מתקשה לאשררה, בשל התנגשות עם החוקה. מדינות אירופה אמצו את האמנה והטמיעו אותה בחקיקה האירופאית. האוסטרלים השתמשו לאחרונה בעקרונותיה בפסיקה של בית המשפט העליון. בישראל יש רצון רב ליישמה, אך ימים יגידו כיצד תמומש.
שינוי במדיה וצמצום הפער הדיגיטלי האסטרטגיה הפשוטה ביותר ליישום היא אימוץ עקרונות חדשים לביטוי במדיה הכתובה והדיגיטלית. אסטרטגיה שנייה היא אימוץ פרק 8 באמנה של האו"ם המכונה (raising awareness) . הקושי כמובן הוא ביישום. אסטרטגיה שלישית, היא של ניהול קמפיינים לאומיים שנועדו לשנות את עמדות הציבור. יש להם הצלחה מסוימת, אך לא לאורך זמן. אסטרטגיה רביעית מכוונת לצמצום הפער הדיגיטלי באמצעות יוזמות לאוריינות מחשב.
UN CRPD (Article 8)-- Raising Awareness 1. States Parties undertake to adopt immediate, effective and appropriate measures: (a) To raise awareness throughout society, including at the family level, regarding persons with disabilities, and to foster respect for the rights and dignity of persons with disabilities; (b) To combat stereotypes, prejudices and harmful practices relating to persons with disabilities, including those based on sex and age, in all areas of life; (c) To promote awareness of the capabilities and contributions of persons with disabilities. 2. Measures to this end include: (a) Initiating and maintaining effective public awareness campaigns designed: (i) To nurture receptiveness to the rights of persons with disabilities; (ii) To promote positive perceptions and greater social awareness towards persons with disabilities; (iii) To promote recognition of the skills, merits and abilities of persons with disabilities, and of their contributions to the workplace and the labor market; (b) Fostering at all levels of the education system, including in all children from an early age, an attitude of respect for the rights of persons with disabilities; (c) Encouraging all organs of the media to portray persons with disabilities in a manner consistent with the purpose of the present Convention; (d) Promoting awareness-training programs regarding persons with disabilities and the rights of persons with disabilities.
ולסיום שורשי ההדרה כלפי אנשים עם מוגבלות נעוצים בגישות תיאולוגיות וחברתיות לפיכך, כל אסטרטגיה לשינוי חייבת להכיר במורכבות זו. לאמנת או"ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות חשיבות רבה בהצגת מתווה בינלאומי לקידום הכללתם של אנשים עם מוגבלות בחברה. הקושי המהותי הוא ביישום.
