שמות מבצעי הפרויקט:

1. שמות מבצעי הפרויקט: מניס נורית ופז מיכאלי.

2. נושא המחקר: השפעת ה T315- ( טריכודרמה) וחומרי ההדברה PCNB ודיינון על התפתחות קישיון רולפסי. תיאור המחקר: עבדנו במפעל ביוטק שבאלון הגליל. את העבודה ביצענו בתוך תא סטרילי וזאת על מנת למנוע את זיהום הצלחות ובכך גרימת נזק לניסוי.

3. שאלת המחקר: כיצד השפיעו T315וחומרי ההדברה על התפתחות פטריית קישיון רולפסי? השערת המחקר: חומרי ההדברה הכימיים ימנעו את התפתחות הקישיון רולפסי. T315תמנע את התפתחות הקישיון .

4. תיאור ויזואלי של סביבת העבודה: חדר העבודה במפעל מייקונטרול שבאלון הגליל: הוד: שולחן עבודה:

5. 315- T תיאור ויזואלי של מערכת הניסוי: 315-T וקישיון קישיון +דיסקית דיינון 315-T קישיון +דיסקית PCNB קישיון +דיסקית מים קישיון קישיון

6. מהלך הניסוי: הניסוי נערך על צלחות פטרי עם מצע מזוןPDA (מצע המזון האופטימאלי שנבחר על ידנו בניסוי מקדים.). הטיפולים: 1. במרכז הצלחת 315- Tבלבד. (בקרה להתפתחות 315- T ). 2. במרכז הצלחת קישיון בלבד (בקרה להתפתחות הקישיון). 3. בצד אחד של הצלחת 315-T ובצד השני את הקישיון. 4. דסקית מים בצד אחד ואת הקישיון רולפסי בצד השני (בקרה לחומרי הדברה). 5. בצד אחד של הצלחת דסקית עם חומר ההדברה דיינון ובצד השני את הקישיון. 6. בצד אחד של הצלחת חומר הדברה PCNB ובצד השני את הקישיון. הערה: ריכוז החומרים הכימיים היה 1000 ppm המשך

7. המשך- מהלך הניסוי: בתום הניסוי סגרנו היטב את הצלחות ושמנו אותן לאינקובציה באינקובטור במעבדה בטמפרטורה של 35 מעלות צלזיוס. בכל יום בדקנו את התפתחות הקישיון רולפסי ו 315- Tמדדנו בסנטימטרים את קוטר התפטיר ורשמנו את התוצאות, ובדקנו אף אם הופיעו נבגים או קישיונות. בדקנו כיצד דחקה 315- T את הקישיון, וכיצד חומרי ההדברה משפיעים על התפתחות הקישיון.

8. תוצאות הניסוי בהצגה גרפית: התפתחות אורך התפטיר הממוצע של 315- T וקישיון רולפסי כתלות בזמן : אורך התפטיר בממוצע (ס"מ) זמן (שעות)

9. המשך תוצאות הניסוי והצגה גרפת השפעת חומרי הדברה כימים על התפתחות אורך התפטיר (ממצע) של קישיון רולפסי: קישיון רולפסי ודסקית מים בשני צדדים דיינון וקישיון רולפסי בשני הצדדים קישיון רולפסי ו PCNB בשני צדדים אורך התפטיר הממוצע (ס"מ) זמן-שעות

10. מסקנות: • ה- T315 דוחקת את הקישיון ואף עולה עליו ומפרישה כיטינז שיוצר חורים בדופן הפתוגן הגורמים לרוב התאים למות וכך היא יכולה להשתמש בחומריו למחייתה. • חומרי ההדברה הכימיים לא אפשרו לקשיון למלא את הצלחת, אך ההילה שנוצרה סביבם הייתה קטנה מאד, לכן ע"מ להדביר את הקשיון יש צורך בריכוז גבוהה מ1000 ppm של רעל. • 3. נבגים התחילו להופיע אצל ה- T315 וקשיונות אצל הקשיון אחרי 72 שעות. • ע"י התפתחות קשיונות, הקשיון מתמודד עם תנאי עקה. • הופעת הנבגים והקשיונות בשתי הפטריות באותו זמן מעידה על כך שאולי המזון בצלחת התחיל לאזול או שהופרשו לצלחת רעלים. • . • .

11. המשך מסקנות: ההמלצות שלנו לחוקר אשר רוצה להמשיך ולחקור את הנושא שחקרנו הן: 1. לבדוק את השפעת ריכוזי הרעלים על התפתחות הקישיון ע”י עריכת ניסוי נוסף של השפעת ריכוז חומר ההדברה (PCND ודיינון) וזאת על מנת לבדוק האם ריכוזים שונים של החומרים הנ”ל ישפיעו באופנים שונים על התפתחות הקישיון. 2. על מנת לקבל תוצאות אמינות יותר היינו ממליצות לערוך מספר רב יותר של חזרות

12. מקורות: 1.אלעד, י', (1998). "הדברה ביולוגית", מחלות צמחים בישראל (עמ' 157-159.) 2. הניס י', (1998). מחלות צמחים בישראל בעריכת יוסף רותם ויפת בן יפת. בהוצאת המחלקה לפרסומים מדעיים מרכז וולקני, בית דגן. (עמ' 276-269). 3. קליפלד, עפר. "מיקרוביולוגיה של הקרקע והדברה ביולוגית של מחלות צמחים", תקציר מתוך חוברת קורס "חקלאות ביולוגית אורגנית".

13. תודות: ברצוננו להודות- בראש ובראשונה לד"ר עופר קליפלד על ההנחיה, האירוח,ההרצאה והעזרה בהכנת הפרוייקט. לאיילת בן ציון הלבורנטית על התמיכה והעזרה בהכנת הפרוייקט. ותודה אחת גדולה לדורית מגלי על ההנחיה, התמיכה העזרה והקדשת הזמן לאורך כל הכנת הפרוייקט . המנחים - קליפלד עופר ומגלי דורית.