Download
1 / 45
450 likes | 580 Views
קסם מזרחי באוזבקיסטאן חלק א' – חיווה ( Khiva ). טיילו, צלמו וערכו - אביבה ועמי וינד אוקטובר 2011. הפעילו רמקולים.
E N D
קסם מזרחי באוזבקיסטאן חלק א' – חיווה (Khiva) טיילו, צלמו וערכו - אביבה ועמי וינד אוקטובר 2011 הפעילו רמקולים
כמו רבים וגדולים מאיתנו שחלמו על אוצרות המזרח וקסמיו, גם אנו הלכנו שבי אחר מקומות שמעצם שמיעת צלילם הפלגנו בדמיוננו לעבר שיירות הגמלים בדרך המשי; סמרקנד, בוכרה, חיווה....משי, זהב, צריחי מינרטים. נסענו כמו כל נוסע מערבי לחפש את אגדות "אלף לילה ולילה". אוזבקיסטאן משתרעת במרחבי מדבר אדיר ובשטח הזהה בגודלו לספרד. ביוון העתיקה כונה חבל ארץ זה בשם טרנס אוקסיאנה – מעבר לנהר האוקסוס. כאן מעבר לנהר עברה הדרך לאוצרות הודו וסין. עד עצם היום הזה ניתן לראות בעריה הקסומות של אוזבקיסטאן את מורשתה העתיקה והעשירה הטומנת בחובה פגאניות, בודהיזם וכמובן אסלאם. מורשת של אמירים וחאנים.
העיר חיווה (Khiva) שוכנת באזור חורזם (Khoream) בדלתה הגדולה והפוריה של נהר האמו-דאריה(Amu Darya) בלב מדבריות רחבי ידים. חיווה הינה עיר עתיקת יומין, האגדה מספרת שהיא נוסדה כששם בנו של נוח גילה בה באר שקראו לה חייבה, ומכאן מקור שמה של העיר. מפת דרך המשי
איצ'אןקאלה היא העיר העתיקה של חיווה, מוקפת בחומה מלבני בוץ מהמאה ה-18 המשתרעת לאורך שניים וחצי ק"מ. בחומה שלושה שערים.
הכניסה הראשית דרך השער המערביOta Darvoza ששוחזר בשנות ה-70.
חיווה עלתה לגדולה והפכה לבירת המחוז במאה ה-16, והעיר נודעה לשמצה כמרכז סחר עבדים, אכזריות וברבריות. מסע נועז לאורכן של מדבריות הביא אליה רק את האמיצים שבאמיצים.
בחוצות חיווה ניתן לפגוש בשלל פרצופים, הודים, טאטרים, רוסים, פרסים וכו', וזאת בשל שוק העבדים ששגשג במקום עד סוף המאה ה-19.
לאחר הכיבוש הרוסי עברה העיר מהפך: מחד קל להגיע אליה, ומאידך העיר "מתה". תכנית שימור סובייטית בשנות השבעים והשמונים הפכה את חיווה ל"עיר מוזיאון" נקיה ומצוחצחת.
יש צורך בדימיון רב כדי לראות בעיר שווקי עבדים, צפיפות וזוהמה. עד 1819 היו בה 30,000 עבדים כורדים ופרסים. כיום חיים בעיר העתיקה כ-3,000 איש בלבד.
מינארטKalta Minor הוא אחד משמונת המינארטים שנותרו בעיר, בעל בסיס רחב מצופה באריחי טורקיז מרהיבים. המינארט קטום בגובה 29 מ', בנייתו החלה ב-1851 ע"י מוחמד אמין חאן.
המינארט תוכנן להיות הגבוה ביותר בעיר כך שניתן יהיה לראות ממנו את בוכרה (מרחק 450 ק"מ). העבודה הופסקה באמצע משום שהאדריכל שוחד ע"י בני בוכרה, הוצא להורג והחאן עצמו מת אף הוא.
Kukhna Ark – מבצר ומקום מגוריהם של שליטי חיווה. המבצר הורחב במאה ה-17 ע"י החאנים ושכנו בו הרמון, אוצר, אורוות, קסרקטין צבאי, מסגד ובית כלא.
בחיווה נותרו מספר מדרסות ששוחזרו והפכו בחלקן כמו במקומות רבים באוזבקיסטאן לבזארים, מוזיאונים ומלונות.
במדרסה (כיום מלון) נחלקו הלומדים לשלוש קטגוריות גיל. הלימודים כללו חצי יום לימודי דת וחצי יום לימודי מלאכה – מקצוע לעתיד. בשלב האחרון המקביל לקולג' מערבי נלמדו מקצועות כמו מוסיקה, מדעים וכדומה.
שפת הלימוד היתה ערבית ולפעמים גם חורזמית (שפה עתיקה ממקור פרסי). בחדרים שהו שלושה-ארבעה תלמידים והתנאים היו צנועים ביותר.
כיום חוק לימוד חובה כולל תלבושת אחידה ונוצצת, כאשר המצולם בקש "דמי צילום".
פסלו של יליד העיר המתמטיקאי אבו עבדאללה אל-ח'ווארזמי. גישתו השיטתית לפתרון משוואות הביאה לפיתוחה של האלגברה, מילה שמקורה בשם ספרו משנת 830, "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה"). המונח "אלגוריטם" נקרא על שמו.
בעיר מספר רב של מסגדים, רובם אינם פעילים. נהוג ללכת אל המולות (אנשי הדת) לקבל ברכה בארועים שונים כמו לפני חתונה.
השער המזרחי הנמצא בדיוק מול השער המערבי הוביל לקרוואן סראי (אורחאן) בו ניתן היה לארח 200 איש על סחורותיהם ובהמותיהם. מחוץ לשער מצוי המנארט הגבוה בחיווה המתנשא לגובה 45 מ' ונראה כמגדלור.
אבני הריצוף ברחוב הישן שומרו וניתן להבחין בהן בחריצי העגלות שעברו בו.
מאוזוליאום Pahlavon מוחמד נחשב לחשוב בעיר בשל חצרו המפוארת ופסיפסיו המרהיבים. Pahlavon היה משורר, פילוסוף ומתאבק אגדי, שנהפך לפטרון העיר במאה ה-14 ולקדוש מקומי. לימים הופקע המקום ע"י החאן השליט שהפכו למאוזוליאום משפחתי לאצילי חיווה.
בתרבות האיסלאם חיפוי הקיר באריחי קרמיקה מזוגגים ומצוירים מסמל משטח אינסופי חסר כיוון בדומה לבריאה. הוא רווח בכל רחבי הממלכה העותומאנית לשעבר מפרס ועד הודו.
עיקר הקישוטים מבוססים על מוטיבים צמחיים או על צורת האות הערבית, זוהי הערבסקה,. דגם עשוי צורות מסתלסלות ומשתלבות המאפשר כיסוי שטחים באפשרויות בלתי מוגבלות. ריבוי השימוש בקרמיקה אף הוא לקוח מהקוראן נושאי הקישוטים מוגבלים מאוד בגלל האיסור התיאולוגי בקוראן, האומר: "היום שבו לא יהיה ערך לרכוש של העולם הזה ורק מעשים טובים הם שיצילו את האדם", כלומר אין צורך בחומרים יקרי ערך, את מקומם תפס החומר הפשוט והטבעי ורק כשרונם של האומנים הפך את דלות החומר לפאר אותו אנו רואים.
מסגד ג'ומה הגדול, 218 עמודי עץ מגולפים שהובאו כמתנות לחאן של חיווה במאה העשירית. העמודים כולם עשויים מגזעי עץ שלמים ומקוריים מהתקופה. הבניין עצמו מהמאה ה-18, וחמשת אלפים איש יכולים להתפלל כאן בו זמנית. כיום לא מתפלל כאן איש.
סוף לחץ לאתר המצגות של אביבה ועמי וינד
