גרעין במדבר – קומונה ג'

1. גרעין במדבר – קומונה ג' • המקומות בהם אנו מבלים את מיטב זמננו, ומעט מידע עליהם: בתי הספר הבדואיים. • איבן סינא, רהט • אל אמל, חרבת אל וואטן • אל עזאזמה, וואדי אל נעים בתי הספר היהודיים אג'יק הנהגת דרום שכונה ד' הקומונה

2. בית ספר איבן סינא - רהט • בית ספר איבן סינא נוסד בשנת 1997 והוא אחד מ – 13 בתי ספר יסודיים ברהט. רהט היא העיר הבדואית הראשונה, היחידה והגדולה ביותר בארץ ובעולם כולו והיא מונה כיום כ – 45,000 תושבים שגרים בכ – 40 שכונות ומאות רחובות ללא שם. • את בית הספר מנהל סלימן אבו עוואש בעזרת מוריו ומורותיו שמגיעים מהנגב ומהצפון.בבית הספר לומדים כ – 600 תלמידים מכיתה א' עד ו', חלקם מקומיים וחלקם מוסעים מכפרי האזור. • צוות רהט מורכב מג'ואל ושותפתה אסלאם, סער ושותפותיו אומימה וסמיה, ומירון ושותפו עבד. ג'ואל ואסלאם מתגברות קבוצות בכיתות ג' – ה' בעברית ושאר הצוותים מתגברים קבוצות בכיתות ד' – ו' בחשבון. • לאחר שעות הלימודים הצוות מעביר בימי שני בבית הספר חוג הגנה עצמית, חוג חיים במדבר וחוג תנועה בכיף. בימי שלישי לאחר שעות הלימודים הצוות מפעיל במתנ"ס את תנועת הנוער הבדואית, אור במדבר, וביום רביעי הצוות עוסק בלימוד נשים בדואיות אנלפבתיות ובהעברת שיעורי חברה בסוף היום. בנוסף לאלה במסגרת הפעילות הבלתי פורמאלית הצוות עוסק בחניכה אישית, בהפעלת טורניר כדורגל, ועוד.

3. בית ספר אל אמל – חרבת אל - וואטן • ביה"ס זה מתפקד כמערכת החינוך היחידה בחירבת אל-וואטן. חירבת', שהוא ישוב לא מוכר, מונה כ-5,000 איש. ביה"ס מאכלס את ילדי האזור מהבתים הקרובים עד לנקודות הפזורות באופק. גילאי התלמידים נעים מגן עד כיתה ט'. ביה"ס אל-אמל בן 10 שנים ולו צוות מורים גדול ומעורב. ביה"ס מורכב ממספר רב של ביתנים כך שבכל ביתן שתי כיתות או מזכירות, חדר מורים, חדר אחות, חדר מחשבים, ספריה וכו'. אל-עמל בנוי בצורת ריבוע כך שבצדדים הכיתות השונות ובאמצע רחבה וספסלים שם מועברים הטקסים והפעילויות הכלליות. ביה"ס אל-אמל הוא המקום היחידי המוכר בידי הממשלה ורק אליו מגיעה באופן בלעדי אספקת מים, חשמל ואוכל לארוחת עשר וצהריים. • צוות חירבת' מורכב משלוש זוגות שותפים, ערבים ויהודים, ביניהם אביגיל ושריהאן, עדיה וחולוד וארן ושיפה שדרך אגב נראית לא רע. במהלך שעות בית הספר נכנסים השותפים לשיעורים בהם בחרו להתמקד: ערבית או חשבון. לכל זוג מסופח מורה או שניים ונוצרת מערכת שעות המבוססת על הלו"ז של אותם מורים. הכניסה לשיעורים מאופיינת בתגבור קבוצות תלמידים חלשים או התמקדות בתלמידים ספציפיים (חניכה אישית). מעבר לכניסה לשיעורים בחרו המתנדבים השנה לעזור ולהכין סנדוויצ'ים לילדי בית הספר. בכל יום הוקצתה שעה בה עובדים המתנדבים בחדר "האוכל" ומכינים סנדוויצ'ים עם דברים שונים. עם תחילת ההפסקה פורץ נחיל ילדים שרעבים ללחם, בלשון המעטה. בנוסף, פועלים המתנדבים בשעות בית הספר בתחומים שונים כגון: הפעלת הפסקות פעילות, עזרה בספריה, והשתתפות בפעילויות בית-ספריות שונות (טיולים). • לאחר תום יום הלימודים מופעלת בבית הספר מועדונית שמתרכזת בהפעלת הילדים הקרובים לשטח בית הספר. במסגרת המועדונית מועברים לילדים פעילויות שונות מטעמנו כגון: יצירה, משחקי כדור, תיאטרון, עזרה בשיעורי בית והעשרות בעברית. עם זאת, הפעלת המועדונית אינה נותנת פיתרון לחוסר המעש של שאר ילדי הישוב במקומות הרחוקים. לשם כך, הופעלו קשרים להקמת מועדוניות בשני שבטים "כבדים" בחירבת' ובהם יועברו פעילויות נוספות בימים שאינם ימי מועדונית בית הספר, כלומר יום שלישי וחלק מרביעי. כאמור, הכניסה למסגרות הבדואיות היא למשך שלושה ימים ומתוכם פועלת גם הפעילות הבלתי פורמאלית הנ"ל.

4. בית ספר אל עזאזמה – וואדי נעים • אל עזאזמה הוא הבית ספר בו אתם תעבדו אם תהיו באמת בגרעין בשנה הבאה (אינשאללה) ותעבדו בוואדי אל נעם. בית הספר הוא בית ספר גדול ביותר שבו לומדים 950 ילדים מגילאי הגן ועד כיתה ט'. • בית הספר ממוקם בישוב הלא מוכר וואדי אל נעם, כך שמחלונות בית הספר אפשר לראות נוף יפיפה של המדבר. למרות שהוא נמצא בישוב לא מוכר, המדינה מכירה בבית הספר ולכן הוא מחובר לחשמל ומים. כיוצא בזה יש בו מעבדת מחשבים שמחוברת לאינטרנט, ספריה מהממת, קולרים, מכונות צילום והרבה ציוד לשימוש. 95% מילדי בית הספר הם ילדי מוסעים. כלומר, 95% מהילדים לא גרים בוואדי אל נעם אלא ביישובי האזור ולכן לא ניתן להעביר בבית הספר עצמו חוגים אחר הצהריים, אלא רק במועדונים אצל משפחות האזור, כמו אבו אפאש ואבו סווילאם. המורים בבית הספר מאוד נחמדים, רובם גברים והם מקבלים את פנינו, המתנדבים בזרועות פתוחות. כל יום שני אנחנו מעבירים הפסקות פעילות לילדי בית הספר. שני זוגות נכנסים לשיעורי חשבון של כיתות ב- ו וזוג אחד נכנס לשיעורי עברית של כיתות ג-ו. בית הספר בנוי בצורת ריבוע כאשר יש חצר מרכזית באמצע. מחוץ לבית ספר יש כמה קיוסקים ששם אפשר למצוא אוכל זול וטעים שזה אי אפשר להאמין. הספרייה האדירה של הבית ספר היא מקום בו אפשר לעשות ישיבות, להכין דפי עבודה ולהעביר שעות פנויות, כמוה גם חדר המורים. בתום יום הלימודים, אנחנו נוסעים ביחד עם הילדים אל המשפחות שלהם ( יום שני נשארים בבית הספר, יום שלישי אבו אפאש ויום רביעי אבו סווילאם) ושם אנו מעבירים חוגים שונים לפי בחירותינו לילדי המשפחה (משפחה בדואית כוללת בדרך כלל כ 500 נפשות).

5. בתי הספר היהודיים בבאר שבע • כחלק מפרויקט שנת קהילה בימי חמישי מגיעים חברי הקומונה והשותפים הבדואים לבתי ספר יהודיים. • בתי הספר היהודיים בבאר שבע הם: בית ספר רעות בשכונה א', בית ספר בארי בעיר העתיקה, ובית ספר אלומות בשכונה ד' צפון. בבתי הספר הללו עובדים צוותים שונים מאשר בבתי הספר הבדואיים וגם אופי העבודה הוא שונה וכל בית ספר מתייחד באפיונים משל עצמו. בבית ספר אלומות יועבר חוג ערבית בכיף, בבית ספר רעות מופעלת משחקיה ובית ספר בארי שוכן בתחנת הרכבת הטורקית הישנה של באר שבע... מלבד האפיונים הייחודיים לכל בית ספר הדומה הוא שבכל בתי הספר העבודה מתאפיינת בהתמקדות בתחום הבלתי פורמאלי של העברת שיעורי חברה, העשרות, ליווי כיתות וחניכה אישית. • בבתי הספר היהודיים יום הלימודים מסתיים בצהריים ולאחריו כל ש"ש ושותפו בוחרים מקום בו הם יתנדבו באחר הצהריים עד השעה ארבע לערך.

6. אג'יק • אג'יק (אני בא אלייך-בערבית) הוא בשמו השני אוהל המתנדבים. כלומר, מקום המפגש של שותפים היהודיים והבדואים בו אנו עוברים הכשרות שונות ודנים בנושאים חברתיים מגוונים. אג'יק הוא עמותה שהוקמה בראשותם של כמה אישים חשובים ומשפיעים כגון: ויויאן סילבר, יהודה פז ועמל א-סנע (WTF?). הארגון הוקם מתוך ראייה ששינוי תפיסתי בנגב נובע משיתוף והעצמה. באג'יק ישנם מספר פרויקטים שמהותם מעורבות באוכלוסייה הבדואית והתעסקות בנושא הדו-קיום בנגב. אג'יק ממוקם בעיר העתיקה ואליו מגיעה קבוצת "שנת קהילה" (השותפים כולם) בימי ראשון. במהלך ימים אלו עוברים המתנדבים העשרות בנושאים מקצועיים וחברתיים. למתנדבים מסופחים שני מלווים מקצועיים. האחת, יעלי שמתפקדת כרכזת מקצועית של היהודים ואשרף שמתפקד כזה של הבדואים. יחדיו, מעבירים אשרף ויעלי פעילות מתוכננת כל יום ראשון. במסגרת הפעילות עוברים המתנדבים יחידות מקצועיות שמתעסקות בעבודה באוכלוסייה הבדואית בין אם בבתי הספר ובשבטים השונים ובעבודה של השותפים האחד עם השני. יחידה אחרת היא יחידה המתעסקת בנושאים אקטואליים או פוליטיים כגון: הקשר העדין בין האוכלוסיות בנגב, הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, הקשר ההיסטורי בארץ בין הערבים ליהודים וכו'. בנוסף ליחידה זו עוברים המתנדבים הרצאות והעשרות מטעם אנשי מקצוע. לדוגמא: הרצאה על העולם הבדואי בידי פרופ' לגיאוגרפיה מאוניברסיטת בן גוריון או הרצאה על העולם היהודי בידי אדם מטעם ארגון "בינה" העוסק בבחינת היהדות מנקודת מבט חילונית. כמו כן, בתחילת השנה עברו המתנדבים פעילות בירושלים שכללה סיור בעיר העתיקה ובמוזיאון בשם "קו התפר" העוסק בסוגיה הישראלית-פלסטינית. היחידה האחרונה מועברת בידי מורים שעוזרים למתנדבים להעביר את שיעורי העזר בעברית ובחשבון בצורה הנכונה והמתאימה ביותר.

7. הנהגת דרום • הנהגת דרום שוכנת לה בעיר האורות באר שבע, 10 דקות הליכה מהקומונה, בסמטת יהונתן. יו"ר ההנהגה שלנו הוא קידר הנחמד, וצוות ההנהגה מורכב מיעל רכזת הדרכה ומקאקון יו"ר מפעלים ואחראי ש"שינים. הקשר העמוק והחינני של קומונת במדבר עם ההנהגה החל עוד בתחילת השנה, באוגוסט, כאשר שם עברנו את ההכשרה החד-לאומית שלנו. הקשר שלנו להנהגה הוא בכמה תחומים.הראשון הוא מפעלים הנהגתים; אנחנו יוצאים לטיולי חנוכה כמדריכים וכמנהלה, כמו כן לקחנו חלק בסמינר בעלי תפקידים, ניקח חלק בטיולי פסח ובמפעלי הקיץ. חלק מחברי הקומונה הם אחראי פורומי הדרכה הנהגתים. בהנהגה אנחנו גם עוברים את שיעורי הערבית שלנו. כשאנחנו רוצים לצלם ולהשתמש בטלפון ללא הגבלה, לשלוח פקסים ולקבל ציוד נחמד אנחנו פונים להנהגה. • בנוסף לכל הפרטים הטכניים הללו אולי כדאי להזכיר שבימים אלו מתחיל פרויקט של מפגשי דו קיום בין קבוצות משכב"גים שונים בהנהגה לבין קבוצות של נערים בדואיים מיישוביי הסביבה, שאנחנו מארגנים.

8. שכונה ד' – הצד היהודי • שכונה ד' היא שכונה גדולה בצפון באר שבע, המונה כ – 10,000 תושבים והוקמה עוד בתחילת דרכה של העיר הדרומית. שכונה מחולקת למספר אזורים – ד' צפון, ד' מרכז ו – ד' מזרח, על פי חלוקה טבעית של הרחובות, ולמרות שיש הבדלים ניכרים בין החלקים, העוני והמחסור הם נחלת כולם. • בתוך ד' מרכז סומן איזשהו מתחם קטן, בו מצב האלימות יחסית סביר, אותו דן הארט, ישראלי עשיר שמבלה חצי מזמנו באנגליה, החליט לנסות לשקם באמצעות פרויקט "עוצמה". בתוך המתחם חיות כ – 410 משפחות, כלומר כ – 1500 תושבים. מהות הפרויקט היא להביא הרבה אוכלוסיה צעירה ותורמת כגון: ש"ש, סטודנטים, זוגות צעירים ועולים חדשים מצרפת וארה"ב, ובעזרת התושבים החדשים לקדם פרויקטים של פיתוח סביבתי ופעילות חינוכית ברמות השונות שתקדם את השכונה כולה ותוביל את התושבים לפעול למען עצמם בסופו של דבר. • כחלק מהפרויקט, הקומונה תשתתף בפרויקטים של הניקיון והפיתוח הסביבתי וחברי הקומונה יפעלו בדרכים שונות בשכונה, כל אחד לפי ראות עיניו. הפעילות האישית תכלול: הפעלת חוגים, עזרה בשיעורי בית, חניכה אישית, עזרה בבית התמחוי המקומי שמרדכי מפעיל בביתו והתנדבות בעמותות קיימות שונות. • הפעילות של חברי הקומונה בשכונה תתבצע בעיקר בימי ראשון וחמישי אחרי הצהריים והיא נתונה לבחירתו של כל ש"ש.

9. הקומונה • קומונה "במדבר". תשעה חברים. ארבעה בנים. חמש בנות. האיזון המושלם לא? קומונת "במדבר" החלה את דרכה באמצע אוגוסט בתהליך הכשרה ארוך בביתם הקודם- בית הולנדי בשכונה פסטורלית (שכונה א'). כתוצאה מאידיאולוגיה ציונית עמוקה בחרו חברי הקומונה לצאת לדרך חדשה ולהצטרף לפרויקט קהילתי שיוזם אדם עשיר בשם דן הארט. ראו "שכונה ד'". בכל אופן, לאחר ההצטרפות לפרויקט, הועברה הקומונה לדירה במתחם החדש- כיכר רחבים, שכונה ד'. נשמע מצלצל שכונה ד'? אין מה לפחד, זו הסיבה העיקרית מדוע יש מספר גבוה של בנים בגרעין הזה.המעבר לדירה התבצע לפני שבועיים וסחט מאיתנו דמעות ויזע רב. אך כעת קומונת "במדבר" מחוזקת ומוכנה להוביל את דור העתיד. בעצם זה לא התפקיד שלנו. נחזור לענייננו- מעשי הקומונה. חיי הקומונה מגוונים והם שקובעים את מהלך השבוע מבחינה מקצועית. עם חזרתנו מהפעילות הבית- ספרית, נאספים אט אט כל חברי הקומונה ונוצרת לה כוורת חברתית- הכנת אוכל משותפת, החלפת סיפורי בדואים מצחיקים, ומשחקים בפליסטיישן עד אור הבוקר שלמחרת. מעבר להווי שנוצר באופן טבעי בקומונה (כמו למשל לסמן את כל הפאבים שיש בבאר שבע ובישובים הלא-מוכרים שמסביב) מקיימת הקומונה ישיבות צוות רבות שמהותם הוא מקצועי אך לרוב חברתי: ערבים חברתיים בהם הקומונה נאספת ודנה על דברים שמטרידים האחד את השני, ערבי כיף קומונה שמועברים כל פעם בידי חבר קומונה אחר ועיקרם לצאת מהשגרה וסגירות סופ"שים למטרות כיף צרוף! (ניקח כדוגמא את הנסיעה הקומונרית לצפון למשך יומיים שלמים... סקסי...). מעבר לדברים הרבים שעושה הקומונה ביחד נוצר צורך חשוב לפרטיות וזמן חופשי לבד. חברי הקומונה יוצרים לעצמם את מערכת השעות הפרטית שלהם אחר הצהריים שמשלבת התנדבויות במתחם ד' ופעילויות שהם עצמיות כגון: חוג הטאי צ'י של ארן, חדר הכושר של שלומית, גיחות יומיות של עדיה לת"א לרופא שיניים, לגננת, למורה של כתה א' ולכל מיני חברים מבוגרים שלה וכו'.