וועדת ששינסקי 2

1. תגובת ערבה מיינס לטיוטת מסקנות וועדת ששינסקי2 מוצג מטעם ערבה מיינס28.07.2014

2. 1 התייחסות לטיוטת דו"ח ששינסקי 2 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 מבנה המצגת • מסקנות הדו"ח אינן נכונות לגבי ייצור נחושת בישראל • ההשוואה הבינ"ל לא נכונה לגבי ייצור נחושת בישראל • הניתוח לגבי נתח הממשלה ((GT - איננו מלא ושלם • השגות על חלק מהנחות היסוד של הוועדה • השגות על ההמלצה בדבר בסיס התמלוגים ושיעורם • השגות על אופן היישום של מס רווחי היתר • סיכום

3. 1. מסקנות הדו"ח אינן נכונות לגבי ייצור נחושת בישראל מסקנות הוועדה אינן תקפות לגבי ענף הנחושת המצב בפועל בכרייה ובהפקת נחושת קביעות הדו"ח • א • ב • ג ערבה מיינס מתכננת השקעה של כ-1.5 מיליארד שקלים, בשלושה נושאים עיקריים: הקמת מפעל כימי למיצוי עפרת הנחושת שיקום הגישה לאזור, שאיבת מי תהום וכריית מכרות חדשים סקרים גאולוגיים, קידוחים ותכנון סטטוטורי "הפקתם של חלק ממשאבי הטבע בישראל... דורשת השקעות ראשוניות ומתמשכות נמוכות יותר ביחס לאלו הקיימות בעולם" (עמ' 17 פיס' 2) בישראל חסרון יחסי בהפקת נחושת: עתודות הנחושת הנמוכות בתמנע מהוות חסרון בולט לעומת אתרים אחרים ליצור נחושת בעולם בישראל אין יתרון טבעי בייצור נחושת כשם שיש בייצור אשלג, פוספטים וברום בייצור נחושת אין מוצרי לוואי, אין מוצרי המשך ואין סינרגיה עם מחצבים אחרים ייצור הנחושת הינו יקר הן בגלל הכרייה התת-קרקעית והן בגלל הצורך בטיפול כימי בחומר הנכרה "לישראל יתרון כלכלי טבעי בתחום המחצבים...צורת הפקתם של חלק ממשאבי הטבע בישראל זולה יחסית" (עמ' 17 פיס' 2) קיימת תחרותיות גבוהה בענף הנחושת בעולם. אין לישראל כל יתרון יחסי ברווחיות ייצור נחושת רווחיות גבוהה בהפקת דשנים ואשלג בישראל (עמ' 67 פיס' 2)

4. 2. ההשוואה הבינ"ל לא נכונה לגבי ייצור נחושת בישראל המצב בפועל בייצור נחושת קביעות הוועדה רווחיות תפעולית הגבוהה מ-15%, איננה "רווחיות-יתר" בענף הנחושת, לאור מבנה הענף והסיכונים בו. אין משמעות להצגת רווחיות ממוצעת לכלל משאבי הטבע בגלל השונות הגבוהה ברווחיות ובעלות הייצור שלהם רווחיות תפעולית הגבוהה מ-15%, הינה "רווחיות-יתר" (עמ' 67 פיס' 2) • א • ב • ג • ד מיסוי רווחי-יתר במדינות המפיקות נחושת נהוג רק באוסטרליה ובקנדה. באוסטרליה פטרו ממס זה את ייצור הנחושת ולגבי מחצבים אחרים - לאור אי הצלחתו - קיימת כיום הצעת חוק ממשלתית לביטול מס זה בשנים האחרונות החלה מגמה בעולם של מעבר למיסוי רווחי יתר של מחצבים (עמ' 79 פיס' 6) הדוח איננו מציין שמס רווחי-יתר בקנדה (במדינת ססקצ'וון) מוטל לאחר החזר של 150% מההשקעה וכי מכרות חדשים פטורים ממס זה ל-10 שנים התמלוגים בצ'ילה נקבעים לפי מדרגות והיקף הייצור. על כמות שנתית של 26 אלפי טון (כמתוכנן בתמנע), מוטל בצ'ילה תמלוג של 0.54% מהרווחים (0.18% מההכנסות) התמלוגים הפדרליים בארה"ב אינם חלים על ייצור נחושת • בקנדה קיימים שני מסים מבוססי רווח ותמלוגים מבוססי הפקה והכנסה (עמ' 82 פיס' 1) • שיעור התמלוגים בצ'ילה • "מגיעים עד ל-14%" (עמ' 82 פיס' 7) • בארה"ב נהוגיםתמלוגים פדרליים על משאבי טבע (עמ' 83 פיס' 3) קיימת שונות גדולה בשיעורי התמלוגים במדינות השונות על כריית נחושת. שיעור של 5% לא משקף את התמלוג הממוצע תמלוג של 5% "עולה בקנה אחד עם הנעשה בעולם" (עמ' 5 פיס' 4)

5. 3. הניתוח לגבי נתח הממשלה ( (GT- איננו מלא ושלם בחישוב ה-GT לצורך קביעת מדיניות המס על משאבי טבע, יש להתייחס לכלל תשלומי המס הציבוריים הוועדה לא התייחסה לכל תשלומי החובה המוטלים על הפקת הנחושת בתמנע. למשל, הוועדה לא ציינה את חיובי הארנונה של מ.א. איילות על הפעילות בתמנע( 28 ₪ למ"ר של עפרה נכרית) המגיעים לכ-2.5% מההכנסות. חיובים אלה גבוהים משיעור התמלוגים הנוכחי

6. 4. השגות על חלק מהנחות היסוד של הוועדה • א • ב העלאת חלקו של הציבור בהכנסות המדינה ממשאבי טבע (עמ' 88 פיס' 3) • תקבולי המס לא יגדלו בהכרח כתוצאה מהגדלת שיעור המס. לראייה, באוסטרליה נפגע אוצר המדינה בסך של כ-13.4 מיליארד דולרים אוסטרלים, בעקבות הטלת מס רווחי היתר (MRRT) • הדרך הנכונה להעלות את חלקה של המדינה בהכנסות מתמלוגים היא עידוד משקיעים ויצירת תנאים לצמיחה בת-קיימא של פעילות הפקת מחצבים ומשאבי טבע העיקרון של פשטות מול פרוגרסיביות במדיניות המס (עמ' 88 פיס' 4, עמ' 89 פיס' 4) • הוועדה נמנעה מקביעת מדרגות מס ובכך החמיצה השגת פרוגרסיביות במס • נראה שהוועדה העדיפה את עיקרון הפשטות על פני העיקרון החשוב של פרוגרסיביות. היעדר מדרגות מס והיעדר דיפרנציאציה בין המחצבים לפי רווחיות, סיכון ורמת תחרותיות - גורמת עוול בעיקר לענף הנחושת

7. 5. השגות על ההמלצה בדבר בסיס התמלוגים ושיעורם ההמלצה לקביעת שיעור התמלוגים איננה כוללת הגדרה ברורה של בסיס המס החדש (עמ' 92 פיס' 3), ולכן אין אפשרות להתייחס להמלצה זו באופן פרטני • ב • ג • ד • ה • א אין היגיון כלכלי בהטלת תמלוגים על הפדיון תוך אי הכרה בהוצאות ההפקה (עמ' 92 פיס' 3), במידה וזו כוונת הוועדה. הדבר נכון במיוחד לגבי הפקת נחושת, הכרוכה בהליך כפול הן של כרייה והן של טיפול כימי. אי הכרה בהוצאות אלה, יביא לעלייה תלולה של התמלוג על המוצר הסופי, בשיעור חסר תקדים בענף מבחינת מדינית ציבורית, ראוי שהמדינה, כבעלים של המחצבים תקבל תמלוגים רק על המחצב עצמו, ולא על הערך המוסף הכולל, שהוא תולדה של השקעות היזם והסיכון העיסקי שלו ההמלצה לעלות את שיעור התמלוגים סותרת את המלצת ה-IMF להוריד את שיעור התמלוגים, כדי להגדיל את התפוקה ואת הכנסות המדינה (עמ' 28 פיס' 1 לדוח ה-IMF) קביעת הוועדה כי שיעור תמלוגים של 5% עולה בקנה אחד עם הנעשה בעולם (עמ' 5 פיס' 4) אינה מדוייקת. קיימת שונות גדולה בשיעורי התמלוגים במדינות השונות על הפקת נחושת. שיעור של 5% אינו משקף את התמלוג הממוצע

8. 6. השגות על אופן היישום של מס רווחי היתר השגות קביעות הוועדה • א • ב • ג • ד הוועדה קבעה כי התשואה הנורמטיבית הינה 11% (עמ' 96 פיס' 4). פינדייק מציג תשואה נורמלית בטווח של 9%-13% (פיס' 102). מקובל כי מיסוי יתר מוטל רק על רווחים משמעותיים מעל הנורמה, ובוודאי שאין זה סביר להטיל מס יתר על תשואה שהיא בטווח הנורמלי "יושת מס משאבי טבע רק על רווח שהוא מעבר לתשואה הנורמטיבית..." (עמ' 94 פיס' 1) אין במנגנון זה תשובה לתרחיש בו נוצרים הפסדים לפרויקט בשנותיו האחרונות (אם לא יתאפשר ביצוע Carry- Back) התשואה הנורמלית תובטח באמצעות מנגנון שלCarry Forward עבור שנים בהן התשואה הייתה נמוכה יותר (עמ' 97 פיס' 1) קביעת הוועדה סותרת את הגדרת יחס-התשואה של פינדייק, שערך את חישוביו עפ"י מודל CAPM(פינדייק פיס' 92-102). מודל זהמתבסס על ההון המושקע והתייחסות הוועדה לנכסי המאזן, עלולה להביא למיסוי יתר גם במקרים שבהם אין רווחי יתר מס היתר ייקבע על-פי התשואה על הנכסים המאזניים (עמ' 94 פיס' 2) רמת התשואה הנורמלית תלויה בתנאים הכלכליים בתקופה הנמדדת. הוועדה מתעלמת מהמלצת פינדייק לעדכון תקופתי של שיעור התשואה הנורמלית (פינדייק, פיס' 125) לא נקבע מנגנון עידכון לגובה התשואה הנורמלית (11%)

9. 7. סיכום על הוועדה לייחד בדו"ח הסופי פרק שיתייחס לייצור נחושת בישראל • א • ב • ג • ד אין לגזור מדיניות תמלוגים אחידה לגבי כלל משאבי הטבע בישראל בגלל השונות הגדולה ברווחיות, בסיכונים, ברמת התחרותיות ובהשקעות הנדרשות להפקתם.בעולם הרחב מקובלת מדיניות תמלוגים דיפרנציאלית הן ביחס לסוגי המשאבים והן ביחס להיקף הייצור ולרווחיות מס רווחי יתר: אין לגבות תמלוגים אלא על ערך המחצב לפני עיבודו, מכאן שאין הצדקה כלכלית או ציבורית לגבות תמלוגים בגין הערך המוסף של עיבוד הנחושת יש לאמץ את חווה"ד של ה-IMF, לפיה הורדת שיעור תמלוגים תגדיל את התפוקה ואת הכנסות המדינה אין להטיל מס רווחי-יתר על רווחים נורמליים - אלא על רווחי יתר מהותיים כדוגמת קנדה ואוסטרליה תמלוגים: יש לכלול בבסיס חישוב התשואה את כלל השקעות היזם יש להבהיר את חישוב בסיס המס ואת ההגדרה של "היתרה המופחתת של נכסי התאגיד"

10. תודה על ההקשבה