1 / 38

חידושים בסדר דין אזרחי

חידושים בסדר דין אזרחי. השופט אורי גורן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לשכת עורכי הדין הוועד המחוזי 03.03.09. נושאי ההרצאה. א. מותב ערכאת הערעור ב. חובת ניהול פרוטוקול ג. הוצאה לפועל ד. בקשה בכתב ה. המצאת כתבי בי-דין ו. ההליך הערעורי ז. גילוי מסמכים ח. פסק-דין ט. כללי.

ryder-watts
Download Presentation

חידושים בסדר דין אזרחי

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. חידושים בסדר דין אזרחי השופט אורי גורן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לשכת עורכי הדין הוועד המחוזי 03.03.09

  2. נושאי ההרצאה א. מותב ערכאת הערעור ב. חובת ניהול פרוטוקול ג. הוצאה לפועל ד. בקשה בכתב ה. המצאת כתבי בי-דין ו. ההליך הערעורי ז. גילוי מסמכים ח. פסק-דין ט. כללי

  3. ערעורים אזרחיים – דן יחיד (א)

  4. ערעורים אזרחיים – דן יחיד (א)

  5. חובת ניהול פרוטוקול (א)

  6. חובת ניהול פרוטוקול (ב)

  7. תיקון חוק ההוצאה לפועל

  8. סעדים זמניים בערעור – עיכוב פעולות הוצאה לפועל נקבע לא אחת כי עצם קיומם של הליכי ההוצאה לפועל אינו מהווה נזק בלתי הפיך, הואיל ולמבקשים שמורה האפשרות לבקש חקירת יכולת לפני ראש ההוצאה לפועל, אשר תוצאותיה יקבעו את יכולתם לשלם את חובם לנושים השונים. ע"א 6347/08 שמריהו יונה נ' כונס הנכסים הרשמי (11.12.08).

  9. עיקול זמני – סמכויות ראש ההוצאה לפועל מהוראות אלו עולה, כי משמסיים בית המשפט לומר את דברו בתובענה באמצעות מתן פסק דין, ממצה הוא, ככלל, את תפקידו בהליך. לאחר קביעתו של בית המשפט כי פלוני או אלמוני זכאי לסעדים אותם תבע, עובר הדיון המשפטי לזירת ההוצאה לפועל. בדרך זו, על אף שהסתיים ההליך העיקרי, ממשיך העיקול הזמני – שניתן מתוקף סמכותו של בית המשפט – להתקיים מתוקף סמכויות הביצוע של ראש ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל. ודוק: משניתן פסק דין, אמנם אין כל חובה שיתנהלו הליכי הוצאה לפועל, והדבר תלוי במידת שיתוף הפעולה מצד החייב על פי פסק הדין. אלא שמשניתן במהלך ההליך העיקרי עיקול זמני, והעיקול נותר על עומדו גם לאחר מתן פסק הדין, יש לקבוע, בהתאם לתקנה 382, כי כל פעולה הנובעת מעיקול זה הינה "פעולה על פי חוק ההוצאה לפועל", בין אם פנה הזוכה לפתיחת תיק הוצאה לפועל ובין אם לאו. רע"א 9779/06 מגדי חלאילה נ' עיריית אלשאגור (14.1.09).

  10. בקשות בכתב – תשובה לבקשה הפרק בתקנות הדן בבקשות בכתב אינו קובע כי במצב שבו משיב נמנע מלמסור תשובה לבקשה בכתב – דין הבקשה להתקבל. לא נמסרה תשובה, אמור בית המשפט להכריע בה על יסוד הבקשה (השוו: תקנה 157(2) לתקנות, שעניינה דיון בתביעה בהיעדר התייצבות הנתבע; תקנה 160(ד) לתקנות, שעניינה אי-הגשת סיכומים; ותקנה 168(ב) לתקנות, שעניינה אי-הגשת תצהיר). אף שברור שלרוב בקשה כזו תתקבל אם היא מצביעה על עילה, הרי שבית המשפט איננו חייב לקבלה, ורשאי הוא להפעיל את שיקול דעתו בענין.   רע"א 8337/08 אנקום גרופ בע"מ נ' מגדל חיים (חיפה) בע"מ (16.12.08)

  11. בקשה בכתב – חקירת המצהיר תקנה 241(ד) מאפשרת לבית המשפט להכריע בבקשה בכתב על יסוד הבקשה והתשובות לה ורק אם ראה צורך בכך רשאי הוא להורות כי המצהירים ייחקרו על תצהיריהם. הצורך בחקירת המצהירים קיים, כך נפסק, מקום שהגירסה העובדתית הבסיסית שנויה במחלוקת בין בעלי הדין. במקרים כאלה אין לשלול מבעל דין את זכותו לקיים חקירה שכנגד על תצהיר יריבו, ובלבד שבעל הדין הביע את רצונו לקיים חקירה כאמור. ע"א 823/08 אריה חזן נ' פקיד שומה נתניה (04.01.09)

  12. המצאה מחוץ לתחום השיפוט – התיישנות ניתן להשוות זאת למצב בו מוגשת לבית המשפט תובענה יום לפני התיישנותה, ובד בבד מוגשת בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 500. ברור, אם כן, כי ההמצאה אל הנתבע, הנמצא מחוץ לתחום השיפוט, תתבצע מאוחר למועד ההתיישנות, אולם אין בכך כדי לקבוע כי התביעה התיישנה, כל עוד הוגשה לבית המשפט בתוך תקופת ההתיישנות. ע"א 878/06דב טרויהפט נ' דוד עטיה (04.01.09).

  13. המצאת כתבי בי-דין – בעלי-דין – מועדים אין באמור לעיל כדי לרמוז כי המוסד לביטוח לאומי נהג באופן ראוי בהמצאת התביעה לנתבעים כחודש וחצי לאחר הגשתה לבית המשפט. אדרבא, היה עליו לנהוג על פי מצוות תקנה 475א(2) לתקנות ולהמציא את כתב התביעה לנתבעים בתוך חמישה ימים. אולם, משלא עשה כן, סבורני כי הדרך הראויה להביע את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהגות זאת הינה בדרך של פסיקת הוצאות, ולא בדרך של דחיית התביעה בשל התיישנות. ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (04.01.09).

  14. המצאת כתבי-בי-דין – המצאה על-ידי הדואר בשאלה מתי תיחשב המצאה על ידי הדואר כמבוצעת נמצאת בסעיף 57ג לפקודת הראיות. אם התקיימו הליכי המשלוח המקובלים בדואר, תיחשב ההמצאה כהמצאה שהתבצעה במועד הרגיל המקובל, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר. סעיף 57ג מקים אמנם חזקה לפיה אם התקיימו התנאים המנויים בסעיף רואים את ההמצאה כמבוצעת במועד שבו היה המכתב מגיע ליעדו בדרך הרגילה, אולם חזקה זו הינה חזקה לכאורית בלבד וניתנת לסתירה. חובת הפרקליט היא לשמור את אישורי המסירה ברשותו ולהגיש העתקיהם לבית המשפט בעת הגשת בקשתו לסעד נגד בעל הדין האחר. רע"א 6713/08 בנק דיסקונט למשכנתאות נ' ישראל שיף (19.1.09).

  15. המצאת כתבי-בי-דין – פקסימיליה משלא צירף המשיב כל אישור בדבר ביצוע המשלוח בפקס, או את תרשומת ההודעה הטלפונית לנמען, לא ניתן לראות בהמצאה זו כעונה על הדרישות המנויות בתקנה 497א, המסדירה את נושא ההמצאה בפקסימיליה. רע"א 6713/08 בנק דיסקונט למשכנתאות נ' ישראל שיף (19.1.09).

  16. הערעור - עירבון – בקשה למתן ערובה אחרת אין מניעה מלהמיר את החובה להפקיד עירבון לטובת המשיבה בהפקדת הודעת קיזוז, זאת אף בלא קשר למצבם הכלכלי של המערערים ולסיכויי ההליך. שכן, המשיבה אינה חולקת על חיובה בפיצוי המערערים והקיזוז מעניק למשיבה בטוחה שערכה אינו נופל מהפקדת עירבון. עם זאת, הודעת הקיזוז אינה יכולה להוות תחליף להפקדת עירבון לטובת המשיבים האחרים, וגם התחייבות עצמית, כלל אינה מהווה "ערובה" כמשמעותה בתקנה 429 לתקנות. ביחס למשיבים אלה נדרשים המערערים לעמוד בשני התנאים המצטברים הנדרשים מן המבקש פטור מהפקדת עירבון: חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון וקיום סיכויים טובים להליך. ע"א 8526/08 יצחק סולומוביץ נ' אירוסים ייזמות ובנין בע"מ (04.01.09).

  17. ערעור – זכות ערעור – זכות מהותית לזכות הערעור, בדומה לזכות הגישה לערכאות, משקל מהותי. מקורה של זכות זו נעוץ גם בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה, וכמוה גם החלטות שיפוטיות. זכות זו לגבי ערעור אחד, להבדיל מגלגול ערעורי נוסף, היא זכות מהותית. יתכן אף כי היא נעה לאיטה לעבר מעמד חוקתי אם גם טרם הגיעה ליעד זה, ומכל מקום ניתן לה משקל רב. תוך בדיקה פרטנית של כל מקרה לגופו, לרבות יציבות, סופיות וזכויות הצד שכנגד, על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את מהותיותה של עין שיפוטית נוספת השוזפת את ההחלטה הדיונית. בע"מ 8194/08 פלונים נ' פלוני (10.12.08).

  18. הערעור – סמכות בית משפט שלערעור  מתוקף תקנה 462 רשאי בית המשפט שלערעור להחזיר את הדיון לערכאה הדיונית לבחינה ולהתייחסות נוספת ואף שכעניין שבמדיניות שיפוטית ראוי בעיניי להמעיט ככל הניתן בהחזרת הדיון כאמור, לעיתים אין מנוס מכך. זאת למשל כאשר יש צורך בקבלת ראיה או ראיות נוספות על ידי הערכאה הדיונית (ראו תקנות 458-457) וכן באותם המקרים שבהם פסק הדין אינו בהיר או אינו מנומק דיו ובשל כך מתקשה ערכאת הערעור לברר את הערעור ולהכריע בו. לעיתים יכולה ערכאת הערעור להסתפק בהנמקה או בהבהרה נקודתית ובהשלמה לעניין מסוים בלבד אך לעיתים היא נדרשת להורות כי פסק הדין כולו ייכתב מחדש וינומק כדבעי על בסיס חומר הראיות שהוצג. ע"א 1910/07 אברהם מרשי נ' קרן קיימת לישראל (29.12.08).

  19. הערעור – עיכוב ביצוע – של פסק-דין הצהרתי ע"א 2289/08 ד"ר ראובן אמיר-שלו נ' מגדל חברה לביטוח (04.01.09) כאשר פסק הדין נשוא הערעור הינו פסק דין הצהרתי, ככלל אין זה ראוי לעכבו. מאגר - ע-29 (1440) -04.01.09

  20. גילוי מסמכים - חיסיון – מסמך שהוכן לקראת משפט גם אם חתמו הצדדים על "הסדר גישור" כדת וכדין, בקשה למתן תוקף של פסק-דין להסכם גישור צריכה להיות על דעת שניהם, וההסכם צריך להיות מוגש על-ידי המגשר. מדובר בהסכמה נפרדת ועצמאית, שאינה תלויה בהסכמה לחתימה על "הסדר הגישור". אין די שצד אחד מבקש ליתן תוקף של פסק-דין להסדר פשרה, גם לאחר שבעלי הדין והמגשר חתמו על ההסכם. יש צורך ששני הצדדים יבקשו מבית המשפט ליתן להסכם  תוקף של פסק-דין. מקום בו אחד הצדדים נמלך בדעתו בין לבין, בפנינו חוזה בלבד, והצד החש שהצד שכנגד הפר חוזה כלפיו רשאי לפעול בהליכים משפטיים מכוח חוק. הסכמה חוזית להסדר גישור אינה כוללת הסכמה למתן תוקף של פסק-דין, אלא אם כן נכתב בהסדר הגישור במפורש אחרת. אכן המבקש הסתמך על ההסכמות, אלא שהמבקש סבר בטעות שבידו הסכם בר אכיפה. לפיכך, אין להיעתר לבקשת המבקש למתן תוקף של פסק-דין להסכם גישור, שהוגשה ללא הסכמת הצד שכנגד.   בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (31.12.08)

  21. גילוי מסמכים – חיסיון – משא ומתן לפשרה מסמכים שהוחלפו בין צדדים במסגרת משא ומתן לפשרה אינם קבילים במשפט ולא ניתן להגישם או להציגם במהלך המשפט או לקבוע על יסודם ממצאים. אלא שעצם אי קבילותו של מסמך כאמור אין פירושו בהכרח כי זה חסוי מפני גילויו לצד שכנגד. מכאן, שהעובדה כי המסמך נמסר למבקשת עוד בטרם הוגשה על ידה התביעה נגד המשיבה, גם אם מייתרת היא לכאורה את הדיון בטענת החיסיון לגביו, אין בה כדי להביא לקבילות המסמך בניגוד לרציונאל המונח בבסיסו של כלל אי הקבילות. רע"א 8320/08 א.ד אסולין השקעות נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד (27.1.09).

  22. גילוי מסמכים – חוק הגנת הפרטיות נקודת המוצא בסוגיית גילוי המסמכים הינה גילוי מירבי של מידע הרלבנטי למחלוקת בין בעלי הדין, כאשר סעיף 35 לחוק הגנת הפרטיות, קובע כי הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות כל דין אחר וממילא גם לא מחובותיו של בעל דין על פי תקנות 112-118 לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינן גילוי מסמכים. ברי כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר רלבנטי לבירור המחלוקת בין בעלי הדין במקרה דנן. רע"א 10454/08 עלס דוברונסקי נ' י.ד. עורקים והפצה בע"מ (22.1.09).

  23. פסק-דין – הסכם פשרה שיטת המשפט בישראל מעדיפה שצדדים לסכסוך ינהלו מו"מ ויגיעו להסדר מוסכם מבלי להזדקק להכרעה שיפוטית מטעם זה הכירה הפסיקה באי קבילות ובחיסיון החלים על מסמכים שנוצרו במסגרת מו"מ לפשרה, ובכלל זה בהליכי גישור, כך שרק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם. יש לקבוע כי כל מסמך שנוצר בחדר הגישור, למעט "הסדר גישור", אינו יכול לצאת מתחת כנפי אי הקבילות. השאלה אם מסמך מסוים הוא "הסדר גישור" היא שאלה עובדתית תלוית נסיבות. בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (31.12.08)

  24. פסק-דין – חובת הנמקה כבר נפסק כי הנמקה יכולה להיות, לפי נסיבות המקרה, קצרה ותמציתית. גם אם ראוי היה כי בית המשפט השלום ינמק את פסקו באופן מפורט יותר, אין, בתמציתיותו של פסק דינו כדי לשלול הימנו את תוקפו כפסק-דין מחייב וכדי לקבל את טענת המבקש לפיה לא קיבל הוא את יומו בפני הערכאה הראשונה. משכך, לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט השלום המצדיק ערעור שני עליו. רע"א 8228/08 סגל נ' יחזקאל קורן ובניו בע"מ (25.1.09).

  25. דיון אזרחי – כונס נכסים - מעמדו במשפט הישראלי הוכר כונס הנכסים כבעל מעמד של קצין בית המשפט הפועל בשמו לצורך מילוי תפקידו. כונס הנכסים אינו סוכנו או שלוחו של הנושה אשר הציע או ביקש את מינויו, ולפיכך מחויבותו היא כלפי בית המשפט ולא כלפי מי מבעלי הדין. על כן טעונות כל הפעולות הננקטות על-ידי כונס הנכסים לצורך מימוש תפקידו, לרבות מכירת הדירה, אישור מטעם בית המשפט הממנה. על כונס הנכסים למלא את תפקידו באופן אובייקטיבי, תוך נאמנות למשימה שהטיל עליו בית המשפט, נוסף על חובות האמון והזהירות כלפי הזולת לסוגיו, נושים ואחרים. ע"א 8410/06 אהובה נקש נ' בנק לאומי לישראל למשכנתאות (28.12.08).

  26. כללי – פיצויים עונשיים הרציונל מאחורי הפיצויים העונשיים אינו 'ריפוי' או 'תיקון', כדרך המסורתית של דיני הנזיקין, אלא עונש והרתעה. רציונל זה אינו פשוט במשפט האזרחי, אך יוצדק במקרים חמורים במיוחד או של פגיעה קשה בזכויות חוקתיות, ויש בו כדי לחזק הרתעה יעילה בשעה שאין המשפט הפלילי חל. פסיקת הפיצויים העונשיים מתמקדת בדרך כלל בעוולות כוונה, החלטה על פיצויים עונשיים בתיק אזרחי היא עניין חריג, שייפסק במקרים מקוממים ומסלידים במיוחד, ובפרט כאלה שיש עמם מעין כוונה. ע"א 2570/07 זושא לם נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (29.1.09).

  27. ניתן לצפות במצגת זו באתר : Syaga.co.il

  28. סמלים

  29. תודה על ההקשבה

More Related