Download
1 / 54
540 likes | 729 Views
מצגות קלריטה ואפרים. TIMBOKTU. מצגת ראשונה. טימבוקטו טימבוקטו היא עיר במאלי שבצפון-מערב אפריקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של מדבר סהרה, על גדות הנהר ניז'ר, באזור של ביצות ומדבריות. אוכלוסיית העיר מונה כ-32,000 תושבים.
E N D
מצגות קלריטה ואפרים TIMBOKTU מצגת ראשונה
טימבוקטו טימבוקטו היא עיר במאלי שבצפון-מערב אפריקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של מדבר סהרה, על גדות הנהר ניז'ר, באזור של ביצות ומדבריות. אוכלוסיית העיר מונה כ-32,000 תושבים. טימבוקטו נחשבה תמיד לעיר נידחת ואפופת מסתורין והייתה יעד מבוקש על ידי נוסעים מערביים. רבים מהנוסעים לא הצליחו להגיע לעיר ונהרגו על ידי השבטים הנוודים שבאזור. המושג טימבוקטו משמש עד היום לתיאור מקום נידח ולסוף העולם. בשנת 1990 הכריז אונסק"ו על העיר כעיר מורשת והכין תוכניות לשימורה. ב-2007 העיר הייתה מועמדת לשבעת פלאי תבל החדשים אך לבסוף לא נכללה.
היסטוריה העיר נוסדה ב-1087 על ידי סוחרים מוסלמים. במאה ה-14 הייתה העיר גדולה ומפוארת, והתפרסמה כשוק של מלח, זהב, ועבדים, וכמרכז מוסלמי-דתי. במאה ה-15 הייתה טימבוקטו עיר מרכזית בממלכת סינגדו הכושית. במאה ה-17 החלה ירידתה של חשיבות העיר, הן כמרכז מסחרי והן כמרכז דתי. כשכבשו הצרפתים את העיר ב-1893 הם מצאו אותה הרוסה וריקה למחצה. בידי הצרפתים הפכה העיר למרכז צבאי ורפואי, ושבה להיות מרכז מוסלמי-דתי. להתאחד עם אללה במסגד
על שם העיר טימבוקטו Timbuktu: במשך מאות שנים נחשבה טימבוקטו למקום בלתי נגיש בסוף העולם, והיתה אבן שואבת להרפתקנים. היישוב הוקם בסוף המאה ה־11 על ידי נוודים טוארגים. שני סיפורים שונים מנסים להבהיר את מקור שמה של העיר: לפי אחד מהם, קשור השם לאישה ששמרה על באר המים. פירוש המלה "טים" בטוארגית הוא באר מים, ושם האישה היה בוקטו. הסיפור השני קושר את שם העיר לזקנה, שהיתה אחראית על היישוב כשהגברים יצאו עם העדרים למרעה. לאשה זו קראו טימבוטו (TIMBOUTOU), שפירושו: "האשה עם הפופיק הגדול".
עוד פירוש לשם טימבוקטו הוא "קצה העולם", אך העיר דווקא הייתה מרכז שוקק לאורך ההיסטוריה. בעיר היום תמצאו עתיקות מעניינות, מסגדים עתיקים וכתבי יד מהמאות הקודמות. העיר נמצאת קרוב למדבר הסהרה, ואפשר לצאת ממנה לסיור קצר על גמלים במדבר.
גיוון אתנימספר קבוצות אתניות חיות לאורך נהר הניז'ר. לכל אחת מסורת משלה, לבוש שונה, תעסוקה ומבנה בתים וכפרים שונה. קבוצות אלו חיות זו לצד זו, אבל למרות הקרבה הגיאוגרפית שומרת כל אחת על ייחודה. שבט הבוזו שמוצאו מסודאן מתפרנס מדיג, ואנשיו חיים בעיקר לאורך נהר הניז'ר, במאלי ובניז'ר. הם שומרים על אמונות אנמיסטיות, למרות שחלק מהם מוסלמים. השבטים במאלי
הסונהי מתגוררים בדרך כלל בבתי חומר, והבלה - בבקתות עשויות סמרטוטים, שצורתן כאיגלו. הבצורות שהיו באזור בשנים האחרונות פגעו בהם קשות והפכו אותם לאחת הקבוצות האתניות העניות ביותר באפריקה.
הבמבארה (BAMBARA) היא הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במאלי, ומהווה יותר מ־30 אחוזים מכלל האוכלוסייה. אנשי השבט משתייכים לקבוצת השבטים המנדינקיים, שמוצאם מאזור סנגל־גיניאה. כיום הם מאיישים עמדות מפתח בממשל ובפקידות ועוסקים במסחר.באזורי הסוואנה והמדבריות למחצה שבמערב אפריקה חיים הפולני (FULANI), רועי צאן נוודים.
שבט נוסף הנודד במדבר הוא הטוארג. אנשי הטוארג מפוזרים על פני חלקים נרחבים בצפון מאלי, ניז'ר, דרום אלג'יריה ודרום־מערב לוב, והיו במשך מאות שנים השליטים הבלתי מעורערים של הסהרה. מקורם בשבטים בֶּרבֶּריים וערביים, שהתפשטו מכיוון הים התיכון ומחצי האי ערב. הם קיבלו על עצמם את האיסלאם במאה השמינית והפיצו אותו במערב אפריקה ובמרכזה. Shindouk Mohamed Lamine Ould Najim, chief of a tribe of Bérabiche Tuareg
קל מאוד לזהות את אנשי הטוארג בשל תווי פניהם הערביים ועורם הבהיר, וכן בשל כסות ראשם שצבעה שחור או כחול, והיא מותירה רק את העיניים גלויות. הטוארגים גרים באוהלים הדומים לאוהלי הבדווים. הם מתקשטים בתכשיטי כסף, בניגוד לרוב שבטי אפריקה המעדיפים זהב. בגלל בצורות ממושכות ופורענויות פוליטיות - ובחלק מהמקרים, מרידות שלהם בשלטון המרכזי - נאלצו רבים מהם לזנוח את הרגלי הנוודות ולהתיישב ביישובי קבע.
Bilingual "Stop" sign inNadorinArabic, BeddinTarifit. A Tuareg wearing a tagelmust
Woven Bracelets - Tuareg Tuareg Silver Earrings
היישוב שכן במקום אסטרטגי: על הדרך הראשית שחצתה את הסהרה, סמוך לנהר הניז'ר, שהיווה עורק תחבורה חליפי, ובקו התפר שבין העולם הערבי לאפריקאי. אין פלא שטימבוקטו הפכה לצומת דרכים חשוב ולמרכז תרבותי, כלכלי ודתי. אחת הדרכים המפורסמות שחצתה את הסהרה והגיעה לטימבוקטו התחילה בדרום מרוקו, בזגורה שבעמק הדראה (DRAAVALLEY). בתחילת הדרך אפשר למצוא עד היום ציון דרך גדול מאבן, עליו מצוירת שיירת גמלים ונוודים חוצה את הדיונות, והכתובת: "טימבוקטו - 52 ימים".
אבן בטוטה (המרקו פולו של האיסלאם) מבקר בטימבוקטו ב 1351
אבן בטוטה הוא יצא למסעו האחרון –בכדי להשלים את תיעוד עולם האסלאם של המאה ה - 14. בשנת 1351 יצא מפס דרומה, אל שולי הסהרה בעמק תפיללאת, התלווה אל שיירות סחר שחצו את מדבר סהרה והגיע עד לטימבוקטו, שהייתה אז עיירה עלובה. הוא עזב את העיר במהירות, בדרכו דרום מערבה לאורך הנהר ניג'ר (אותו חשב לנילוס) עד בירת אימפריית מאלי. שם, חיכה מספר חודשים עד לבוא החורף, אז הצטרף לאחת השיירות שעשתה דרכה חזרה למרוקו
http://www.naturalhistorymag.com/0707/0707_feature.html Strategically positioned near the Niger River, Timbuktu owed its rise to trade in gold and slaves, manufactured goods from the Mediterranean, and salt from the Sahara desert itself.
מאות שנים הגיעו לעיר נוודים טוארגים מצפון אפריקה והביאו אליה לוחות מלח מהמכרות האדירים של טאודני (TAUDENNI) שבצפון מאלי. בטימבוקטו החליפו סחורה זו בסחורה שהגיעה ממפרץ גיניאה: עבדים, שנהב, זהב ואגוזי קולה, שעשו את דרכם צפונה למדינות ערב ולאירופה. בטימבוקטו התפתח גם אחד המרכזים החשובים ביותר ללימוד ולחקר האיסלאם.
במהלך המאה ה־15 שגשגה העיר תחת שלטונה של אימפריית סונהי. לאו אפריקנוס, נוסע ממוצא ספרדי־מאורי, ביקר בטימבוקטו ב־1494, לאחר שנים של מסעות בסהרה. בספרו דיווח כי בטימבוקטו לומדים כל התושבים קרוא וכתוב, וכי רופאים, מורים ואנשי דת רבים, המתפרנסים מקופת המלך, מתגוררים בעיר. מאוחר יותר, כשהחלו ספינות אירופיות להגיע לחוף המערבי של אפריקה, ירדה חשיבותן של הדרכים היבשתיות בסהרה, והחלה שקיעתה האיטית של טימבוקטו
הסיפורים על העיר באמצע המדבר, שבה אפשר להחליף מלח בזהב, ועל לוחמים גאים המצוידים בחרבות אדירות ממדים, החולשים על דרכי המסחר, נפוצו באירופה והלהיבו את דמיונם של הרפתקנים. הראשונים יצאו לחפש את העיר האגדית בתחילת המאה ה־19. הם ידעו כי הדרך במדבר קשה מאוד, ובקרבו יושבות תרבויות לא נודעות ולעיתים עוינות. כדי להתמודד עם קשיים אלה, למדו הנוסעים ערבית ועד כמה שאפשר - גם את תרבות השבטים, ויצאו כשהם מחופשים למאורים (שבט נוודים ערבי שחי במערב הסהרה) או לטוארגים. בטימבוקטו וסביבה טרחו התושבים לתעד את הביקורים של האירופאים הראשונים. על הבתים בהם התארחו מופיעים שלטים ועליהם רשומים פרטי הביקור ההיסטורי.
במוזיאון בעיר מוצגות עבודות אומנות של תושבי הסהרה ונוסחים שונים של הקוראן מהמאות ה־14 וה־15, צילומים מהשנים הראשונות של המאה והרבה ציוד חקלאי מסורתי. יש גם עדויות לכך שיהודים שהתאסלמו במרוקו בתקופה שאחרי האינקוויזיציה הגיעו לטימבוקטו דרך הסהרה במחצית הראשונה של המאה ה־16. תושבי טימבוקטו מדברים ערבית, צרפתית וכמה שפות אפריקניות. אפשר למצוא בעיר ייצוג לכל הקבוצות האתניות המאכלסות את מאלי. יש בה גם קהילה גדולה של מאורים, שהגיעו מהמדבר המאוריטני באמצע שנות השמונים בעקבות בצורת ממושכת, והם עוסקים כיום במסחר זעיר. פרנסתם העיקרית של תושבי טימבוקטו היא מסחר ותיירות עונתית. בתחילת שנות התשעים אמנם היתה העיר מחוץ לתחום למטיילים, בגלל מרידות הטוארגים, אבל עכשיו האווירה רגועה והתיירים חזרו. על גדות נהר הניז'ר אפשר לראות כמה חלקות חקלאיות, השייכות לתושבי העיר, אך החקלאות אינה ענף כלכלי מרכזי. מתוך מאמרו של אייל דוידוב במסע אחר למאמר המלא: http://www.masa.co.il/article.php?cid=590
רחובות מצופים זהבהעיר האגדית טימבוקטו (Timbuktu), היישוב האחרון לפני שנכנסים אל מרחבי הסהרה - מסומן אמנם באטלס אבל נמצא בגבול בין מציאות לדמיון. כך מסבירים היסטוריונים את לידתו של המיתוס: לפני אלף שנה נשלט המדבר העצום על ידי מובילי שיירות גמלים משבטים ברבריים מקומיים. נוודים אלה, בני הטוארג (Tuareg), בעלי הרעלות הכחולות, שלטו בצומת הדרכים שחיבר בין הארצות הערביות ובין התרבויות האפריקאיות, נתיבי מסחר שהובילו מחופי האוקיינוס האטלנטי עד נמלי הים התיכון.
באותם ימים רחוקים הקימו אדוני המדבר את העיר טימבוקטו, המשמשת עד היום נקודת מוצא לשיירות החוצות את ים החולות המשתרע מצפון מאלי עד דרום מרוקו. שמועות שהגיעו לאירופה במהלך ימי הביניים סיפרו על שיירות של אלפי גמלים עמוסים לוחות מלח, שנכרו במדבר ויועדו למכירה בשווקים של טימבוקטו. בעבר שילמו הסוחרים את משקלו של המצרך הנדיר הזה בזהב, בעבדים ובסחורות יקרות ערך אחרות. בזכות העושר האגדי של המסחר הטרנס סהרי שגשגו אימפריות אדירות ברחבי הסהל.
http://www.masa.co.il/article.php?cid=590 טימבוקטו היא עיירה של בתי בוץ ורחובות מכוסים בחול. נדמה שהמדבר מאיים להשתלט על הסמטאות הצרות והמבנים הנמוכים שטוחי הגגות, חסרי הביוב והחשמל, שבהם שוק המלח של מופטי, עיר הנמל השוכנת בדלתא של הניז'ר, הנהר הגדול ביותר אפריקה המערבית, ומרכזת את הסחר בין צפון הארץ לדרומה מתגוררים בצפיפות 15 אלף תושבים, רובם עניים מרודים. מההיסטוריה המפוארת נותרו שלושה מסגדים בלבד וכמה מבני אבן מעוטרים בדלתות עץ כבדות עם קישוטי פליז - צל של ימי הזוהר של העיר, במאה ה־15, כשחיו בה מאה אלף תושבים, ביניהם רופאים ומלומדים רבים. מאה שנה לאחר מכן היא נהרסה על ידי כובשים ממרוקו ושקעה בתהום הנשייה. מתוך המאמר של דבי הרשמן במסע אחר. למאמר המלא: http://www.masa.co.il/article.php?cid=590
נופי טימבוקטו A mosque in the classic Malian style; such large mosques usually contained a university where the Koran, Islamic studies, history, law, and grammar were taught.
A view of the Niger River, whose waters give life to Timbuktu and the other desert cities of Mali.
סופות אבק לעבר טימבוקטו ,מקדימות את עונת הגשמים ביוני יולי
שיירת גמלים נושאת מלח מטימבוקטו למופטי. נוודים בני הטווארג עדיין מובילים לטימבוקטו גמלים עמוסים לוחות מלח מהמכרות שבלב הסהרה, אבל הסוחרים האפריקאים כבר לא מגיעים
