מערכת הנשימה

1. מערכת הנשימה

2. רוב היצורים החיים זקוקים לחמצן

3. כל היצורים החיים זקוקים לאנרגיה כימית זמינה, שאצורה בקשרים בין האטומים המרכיבים את התרכובת שנקראת : ATP , לביצוע כל תהליכי החיים. אנרגיה זאת מופקת בעיקר בתהליך שנקרא: נשימה תאית -תהליך ניצול החמצן בתאים (במיטוכונדריה) ליצירת אנרגיה כימית (ATP) מחומרי המזון שהגיעו ממערכת העיכול.

4. תהליך הנשימה התאית • נשימה חיצונית-תהליך חילוף הגזים, (Breathing) - הכנסת חמצן (O2) ופליטתפחמן דו חמצני (CO2). • נשימה תאית(Respiration)- תהליך חמצון חומרים אורגניים בתאים באמצעות אנזימים, לצרכי הפקת אנרגיה כימית זמינה=ATP. חמצן פחמן דו-חמצני מים סוכר (גלוקוז) הפקת אנרגיה (ATP+ חום)

5. נשימה ב.. • יצורים חד תאים: תהליך קליטת חומרים והוצאתם מתבצע בתהליך הדיפוזיה באופן ישיר מהסביבה החיצונית דרך קרום התא- אין להם צורך במערכת נשימה מתווכת בין הסביבה החיצונית לפנימית. ביצורים אלו שטח הפנים מספק היטב את צורכי הנפח. • יצורים רב תאים: • אין מגע ישיר בין כל התאים לחמצן שבאוויר. • מעטה חיצוני- (עור, אפידרמיס) שאינו חדיר לגזים. • יחס שטח פנים\נפח קטן- שטח הפנים אינו יכול לספק את צורכי הנפח. ולכן... יש להם צורך במערכת נשימה: לא לשכוח!!! מערכת הנשימה היא חלק מהסביבה החיצונית!!!

6. תפקודי מערכת הנשימה • חילוף גזים, (Breathing) - הכנסת אוויר לקליטת חמצן (O2) ופליטתאוויר עשיר בפחמן דו חמצני (CO2). • תפקודים נוספים – דיבור, סילוק עודפי מים וחום, שמירה על חומציות הדם, מטבוליזם והומיאוסטזיס, חלק מקו ההגנה הראשון של מערכת החיסון = מניעת חדירת פתוגנים(גורמי מחלות), חוש ריח.

7. קנה הנשימה ריאות חלל האף והפה צלעות בית החזה סימפונות הלב סרעפת מבנה מערכת הנשימה

8. מרכיבי מערכת הנשימה: 1. האף והנחיריים - האף בנוי חללים בעלי דפנות מפותלות (הגדלת שטח הפנים), אלו הם מערות/חללי האף. חללי האף מצופים שכבת תאים מפרישי ריר היוצרים שכבה עשירה בלחות הנקראת, רירית האף. האף מסנן את האוויר בטרם יחדור לריאות ומוסיף לו חום ולחות(חיכוך האוויר ברירית). השכבה הרירית במערות האף מהווה קו הגנה ראשון של הגוף מפני חדירתם של גורמים זרים כגון:פיח, חיידקים, גרגירי אבק וכו.

9. על פני התאים מפרישי הרירית מצויים ריסים מיקרוסקופיים (Cilia) בעלי תנועה, המונעים את חדירת חלקיקי האבק הגדולים לגוף, ואילו חלקיקי האבק הקטנים נדבקים אל הריר המופרש לחלל האף. הריר נדחף החוצה בגלל תנועתם הבלתי פוסקת של הריסים המצפים את תאי רירית האף.

10. 2. הלוע (Pharynx)-חלל הלוע נמצא בין הפתח האחורי של חללי האף והפה מלמעלה ובין פתח קנה הנשימה והוושט מלמטה. דרך הלוע המזון עובר מחלל הפה אל צינור הוושט, והאוויר עובר מן האף והפה אל קנה הנשימה. כמו כן הלוע משמש בית תהודה לקולות המיוצרים על ידי בית הקול. בית הקול הוא האזור המצוי בקדמת הצוואר, מעל קנה הנשימה, באזור בו מתפצל הגרון לקנה הנשימה וצינור הוושט.

11. הידעת?? מיתרי הקול שתי רקמות ריריות, המתוחות בצורה אופקית משני צדדיו של בית הקול הנמצא בחלקו העליון של קנה הנשימה. מיתרי הקול אחראיים על יצירת מגוון הקולות האנושיים, ובנשיפה, כאשר האוויר זורם אל מחוץ לריאות, ניתן להשתמש בהם על מנת לדבר ולהשמיע קולות נוספים. בנשימה רגילה, מיתרי הקול מרוחקים זה מזה, כך שהאוויר העובר ביניהם מרעיד אותם בצורה שלא מספיקה ליצירת הקול, אך שרירים המסודרים בצורת שתי וערב בבית הקול, מווסתים את מידת הקרבה בין מיתרי הקול. מיתרי הקול חלל לכניסת אויר מיתרי הקול לבנים משום שאספקת הדם אליהם מועטת ביותר http://www.gbmc.org/voice/videos/normalwmv.cfm

12. 3. קנה הנשימה- צינור שדופנותיו עשויות טבעות סחוסיות פתוחות המחזיקות את הקנה פתוח כל הזמן. פתחו העליון של הצינור נסגר רק בשעת בליעת המזון ומעברו מן הפה לצינור הוושט. בין טבעות הסחוס ישנה רקמת חיבור ושרירים חלקים. טבעות הסחוס אינן שלמות וסגורות ועובדה זו מאפשרת גמישות של הקנה ומעבר של מזון בצינור הוושט שמצוי מאחוריו.

13. הקנה נמשך מהגרון דרך הצוואר אל תוך בית החזה, שם הוא מתפצל לשתי הסמפונות הראשיות: ימנית ושמאלית, אחת לכל ריאה. כל סימפונה נכנסת לריאה אחת ושם מתפצלת לסימפוניות רבות שמסתיימות בנאדיות.

14. 4. הריאות- ריאה שמאלית - 2 אונות ריאה ימנית- 3 אונות סימפונה קנה הנשימה סמפונה נאדיות נאדיות סימפוניות

15. קרומי האדר: • קרום הריאה –בנוי משתי שכבות: כל ריאה עטופה 2 קרומי אדר. האחד צמוד אל הריאה והשני למשטח הפנימי של בית החזה והצלעות (מתח פנים). • בין שני הקרומים מצויה שכבה של נוזל סיכה היוצר מתח פנים בין שני הקרומים (כך שלא ניתן לנתק ביניהם). • הימצאותו של הקרום מקנה לריאות יכולת לנוע בצמידות לדופן בית החזה בשעת שאיפה ונשיפה. קרומי האדר

16. מסע אל תוך הנאדיות

17. הסמפונות בנויים מטבעות סחוס, שרירים וריסים. הריר המופרש תפקידו ללכוד חיידקים וחלקיקי אבק. • לקנה הנשימהוהסמפונות מספר תפקידים : • הובלת האוויר אל הריאות ומהריאות • הוספת לחות לאוויר הנשאף • סילוק פתוגנים ומניעת כניסתם לריאה. הסימפוניות המתפצלות מהסמפונות מסתיימות בנאדיות. הנאדיות הינן שקיקים זעירים הבנויים מאפיתל רירי חד שכבתי ומלאים באוויר. בתוך כל נאדית מצוי נוזל השומר על סביבה לחה אשר בה מומסים הגזים.

18. היכן נעשה חילוף הגזים? היכן נקלט החמצן? להיכן עובר הפחמן הדו חמצני? מהיכן מגיע הפחמן הדו חמצני? להיכן עובר החמצן?

19. יציאת אוויר מהריאות בתהליך הנשיפה חדירת אוויר לריאות בתהליך השאיפה מעבר פחמן דו חמצני לריאות מעבר חמצן לדם בדיפוזיה הובלת הפחמן הדו חמצני אל הראות ( פלסמה ותאי דם אדומים ) הובלת החמצן לחלקי הגוף באמצעות תאי דם אדומים מעבר פחמו דו חמצני בדיפוזיה לנוזל הבן תאי מעבר חמצן לנוזל הבין תאי ובדיפוזיה לתאים נשימה תאית – הפקת אנרגיה

20. נאדיות הריאה – מגדילות את שטח פני קרום הנשימה. מבנה זה מאפשר חילוף גזים מהיר ויעיל בין האוויר שבנאדיות לגזים שבדם. רשת נימי דם

21. חילוף הגזים חילוף הגזים נעשה בהתאם למפל הריכוזים. כל גז נע בדיפוזיה , מריכוז גבוה לריכוז נמוך בין הנאדיות לדם CO2 עובר מהדם לנאדיות O2 עובר מהנאדיות לדם בין הדם לתאים CO2עובר מהתאים לדם O2 עובר מהדם לתאים

22. התאמת מבנה הריאות לתפקודן • שטח פנים גדול- הגדלת שטח הדיפוזיה. • הנאדיות דקות-הקטנת מרחק הדיפוזיה. • נימי דם רבים באזור הנאדיות- ייעול הדיפוזיה של הגזים. • סביבה לחה-מאפשר מעבר גזים יעיל.

23. פעולת הנשימה נשיפה שאיפה שרירים בין צלעיים מתכווצים (צלעות עולות) נפח בית החזה גדל. לחץ החלקי של האוויר בתוכו- יורד. הזרמת אוויר בדיפוזיה לריאות בהתאם למפל הריכוזים. שרירים בין צלעיים רפויים (צלעות יורדות) נפח בית החזה קטן. לחץ האוויר בתוכו עולה. הזרמת אוויר בדיפוזיה מהריאות החוצה בהתאם למפל הריכוזים. צלעות סרעפת מכווצת (יורדת למטה) סרעפת רפויה (עולה למעלה)

24. תהליך השאיפה והנשיפה • תהליך השאיפה – השרירים הבין צלעיים מתכווצים, גורמים לעליית הצלעות, הסרעפת מתכווצת ויורדת, כתוצאה מכך נפח בית החזה גדל, הלחץ יורד ואוויר נכנס לריאות. תהליך אקטיבי (פעיל)- צורך אנרגיה. • תהליך הנשיפה – השרירים הבין צלעיים נרפים, הצלעות יורדות, הסרעפת רפויה ולכן עולה, נפח בית החזה קטן, הלחץ עולה ואוויר יוצא מהריאות. תהליך פסיבי - לא צורך אנרגיה. הריאות פאסיביות לחלוטין בתהליך הנשימה. תנועת השרירים המעורבים בשינויי נפח בית החזה נתונה לבקרת מרכז בקרת הנשימה במוח-מערכת העצבים

25. קצב האוורור נקבע במוח • כמות האוויר הנכנסת לריאות בדקה נקראת אוורור ריאתי. אוורור ריאתי= נפח האוויר בשאיפה אחת X מספר הנשימות בדקה. נפח שאיפה - נפח האוויר הנכנס לריאות והוא תלוי במידת התכווצות הסרעפת ושרירי בית החזה, ביחס ישר. מספר הנשימות בדקה/קצב הנשימה - מהירות התכווצות והרפיית הסרעפת ושרירי בית החזה בדקה. מרכז בקרת הנשימה במוח קובע את האוורור הריאתי בהתאם למצבו המשתנה של הגוף: * בזמן מאמץ ישנה נשימה תאית מוגברת המובילה לעלייה בריכוז הפד"ח בדם ולכן הגברה בקצב האוורור הריאתי, המוביל בסופו של דבר להגברת אספקת החמצן לתאים ולפינוי הפד"ח מהדם.

26. מרכז בקרת הנשימה במוח מגיב בעיקר לשינויים בריכוז CO2 בדם. ריכוז CO2 גבוה גורם להגברת האוורור הריאתי. באיזה משוב מדובר???? הומיאוסטזיס! מדולה-חלק מגזע המח

27. תם ולא נשלם מצגת זו נועדה לסייע ולסכם את עיקרי מערכת הנשימה הרלוונטיים לבחינת הבגרות. בבקשה, לימדו גם מהסיכומים במחברת וענו על השאלות שבספר הלימוד.

28. מחלות דרכי הנשימה רק אם בא לכם......קצת העשרה. • אסטמה • סרטן הריאות (כתוצאה מעישון) • ציסטיק פיברוזיס-CF • שחפת

29. מחלות דרכי הנשימה • אסטמה בהגדרה כללית, אסטמה מוגדרת כקשיי נשימה.אסטמה היא הסוג הנפוץ ביותר של קשיי נשימה ונגרמת על-רקע כיווץ שרירים העוטפים את הסמפונות (נתיבי האוויר האחראים על חילוף הגזים), בעיקר הבינוניים והקטנים, הרפויים במצבם הנורמלי. במצב של התכווצות, התקף, שרירים אלה מצרים את מעבר האוויר לתוך הריאות. למצב זה של חוסר אוויר מתלווה צליל שורקני, ואם נוצרת ליחה בדרכי הנשימה אז גם חרחורים.

30. הסיבות לאסטמה: ישנם 2 מרכיבים הגורמים להתקף אסמטתי: 1. מעוררי התקף- גורמים לכיווץ מעברי האוויר - ברונכוקונסטריקציה. מעוררי התקף שכיחים: זיהום אויר, אוויר קר, אבק, אדים חזקים, פעילות גופנית מאומצת, מתח נפשי ועישון. 2. מאיצי התקף- גורמים לדלקתיות של דרכי האוויר יגיבו מהר יותר ממעוררי התקף, מאיצי התקף גורמים לדלקתיות ולתגובתיות יתר של מערכת החיסון בדרכי הנשימה ולכן גורמים ישירות לאסטמה. סימפטומים של מאיצי הדלקת נמשכים זמן רב יותר. מאיצי התקף שכיחים: * אלרגנים- הפרשות של חיות (בעיקר של סוסים וחתולים), עובש, קרדיט האבק ופולן. חשיפה לאלרגן עלולה לגרום לתגובה מיידית ולסיפטומים כגון ציפצופים ושיעול. סיפטומים אלו נגרמים עקב תגובתיות יתר של דרכי הנשימה וכתוצאה מכך כיווצם. * זיהום ויראלי של דרכי הנשימה- עלול לגרום להחמרה במצב האסטמה, בעיקר בילדים. זיהום בדרכי הנשימה הינו הסיבה השכיחה ביותר לאסטמה.

31. זיהום נגיפי בדרכי הנשימה צינור נשימה של אדם בריא וחולה אסטמה

32. הטיפול במחלה הטיפול הקונבנציונאלי במחלת האסטמה מתמקד בעיקר בהתקפים. שיטות ההקלה על האסטמה מאוד מפותחות והגישה היא לעזור לחולה בזמן התקף, אבל ריפוי יסודי ויציב לאורך ימים - אין. שתי גישות בסיסיות יש לרפואה הקונבנציונאלית כשמדובר באסטמה: 1. מרחיבי סמפונות- תרופות המקלותעל קוצר הנשימה על ידי הרפית השריר המקיף את הסמפונות. באות בצורת משאפים(וונטולין, אוקסיס, בריקלין, סרבנט ופורדיל), טבליות (תיאודור, תיאוטרד וגליפילין). 2.תכשירים נוגדי דלקת- סטרואידים-שם כללי להורמונים המיוצרים על-ידי בלוטת יותרת הכליה והם מאד חיוניים לגוף. (בודיקורט, פליקסוטייד- במשאפים, ו-פרדניזון, אולטרלן, צלסטון, דיפרוספאן, בטנזול- בטבליות או זריקות).

33. ריאות של אדם שאינו מעשן

34. ריאות של אדם מעשן