פרק י"ח: פרשה זו מהווה המשך לעלילה שבפרק יז '.

1. פרק י"ח: פרשה זו מהווה המשך לעלילה שבפרק יז'. האירועים מתרחשים בשנה השלישית לבצורת, שאליהו הכריז עליה, ושבעקבותיה הסתתר אליהו בנחל כרית, ולאחר מכן בבית האלמנה. הפרק פותח בדבר ה' המורה לאליהו לצאת ממקום המסתור שלו על מנת להיפגש עם אחאב על מנת לבטל את הבצורת. פירוט: 1. נעשה שינוי חיובי בעמדתו של אחאב כלפי האמונה בה' והוא מגיע למסקנה כי הורדת הגשמים תלויה רק ברצון ה'. ניתן ללמוד זאת מפסוק 10: מחיפושיו אחר אליהו. 2. רד"ק לפסוק 1: "כי מפני הרעב, שבו רבים בתשובה והיטיבו את דרכיהם, ועוד שהיו בישראל 7000 ברכיים אשר לא כרעו לבעל" פירוש: רבים מישראל הבינו (בעקבות הרעב) כי עליהם לעבוד את ה' ולחזור בהם מחטאיהם וכך עשו, כמו כן היו 7000 אשר לא עבדו את הבעל.

2. את הפרק אפשר לחלק לשלושה חלקים: החלק הראשון: פגישת אליהו ועובדיה. (ג'-טז'= 3-16) החלק השני: פגישת אליהו ואחאב והנס בכרמל. (יז' –מ' = 17-40) החלק השלישי: נס התרת הבצורת. (מא'-מו'= 41-46). אחאב ועובדיהו מחפשים חציר כדי להציל "סוס ופרד" (פס' 5) , דווקא סוס ופרד כיוון שכוחו הצבאי של אחאב התבסס בעיקר על חיל הרכב, אם כן הכחדתן של הבהמות מחמת הבצורת הייתה מחלישה במידה ניכרת את חיל הרכב של צבאו. חלק הראשון:פגישת אליהו ועובדיה. הסיפור הראשון נפתח נתוני רקע על מעמדו הבכיר של עובדיהו, והיותו ירא את ה' מאוד", ועל כך שהחביא 150 נביאים מפני איזבל. אליהו מבקש מעובדיה לקרוא לאחאב, כי הוא רוצה להיפגש איתו. תגובת עובדיה (פס' 14) "ועתה אתה אמר לך אמור לאדוניך הנה אליהו והרגני"- אחאב יהרוג את עובדיה אם יאמר שראה את אליהו. עובדיה אינו מוכן להסתכן מכיוון ש: א.הסתכן בכך שהחביא מאה מנביאי ה'. ב. הוא חושש שאליהו ייעלם ואז יחשב בפני אחאב כשקרן ואחאב יהרוג אותו. אליהו נשבע לעובדיה, שהוא לא ייעלם ועובדיהו הולך לקרוא לאחאב.

3. מילה מנחה- • לאדוניך (פס' 8), אדוני (פס' 10), לאדוניך (פס' 11), לאדוניך (פס' 14) • במשמעות של בעל הסמכות השלטונית והיא מיוחסת לאחאב • אדוני (פס' 7), לאדוני (פס' 13)- בעל הסמכות הדתית, מיוחסת לאליהו פגישת אליהו ואחאב והנס בכרמל. פס' 17: "עכר ישראל" – להביא לאסון. עפ"י אחאב- אליהו הוא עוכר ישראל בזה שהביא אסון על הציבור, אסון כלכלי (הבצורת). עפ"י אליהו- אחאב הוא עוכר ישראל בכך שהביא אסון דתי על עם ישראל בהחדירו את עבודת הבעל. אליהו מציע לאחאב לשלוח את "כל ישראל" – נציגי העם ונבחריו ונביאי הבעל והאשרה להר הכרמל. אליהו רוצה להעמיד במבחן את האמונה בבעל ואת האמונה בה' ולהוכיח לנציגי העם את כוחו הבלעדי של ה', למול אפסותו של הבעל זאת כדי שיאמינו בה' לבדו ואז יוריד להם גשם ותסולק הבצור

4. אליהו בוחר לערוך את מבחן האמונה בהר הכרמל מכיוון ש: א.הר הכרמל הוא מקום פולחנו של הבעל, ולכן רוצה אליהו להוכיח את חוסר ממשותו של הבעל בטריטוריה (=תחום מרחב), שלכאורה הוא שולט בה. ב.כמו כן מזבח ה' היה קיים שם, (עוד לפני בנית בית המקדש).

5. המעמד בהר הכרמל: פס' 21:"ויאמר עַד מָתַי אַתֶּם פּסְחִים עַל שְׁתֵּי הסְּעִפִּים.." תופעה זו נקראת - תופעת הסינקרטיזם= תופעה הקיימת בעם, עבודת ה' לצד עבודת הבעל מבלי שהעם החליט באופן חד משמעי באיזו דת לדבוק. אליהו מציע להם להכריע- או לעבוד את ה' לבדו, או לעבוד את הבעל לבדו. סעיפים= ענפי אילן. (ציפור) העם מדומה לתנועת הפיסח הנוטה פעם על רגל אחת ופעם על רגל שניה. העם מדומה לציפור המדלגת מענף לענף ואינה יודעת איזה מהם יהיה לה נוח יותר. שתי סעיפים= שתי מחשבות

6. פירושי מילים: פס' 26: "ויפסחו על המזבח"- הכוונה לריקוד פולחני סביב המזבח. פס' 27:"ויהתל" המספר מכוון את הקורא לפרש את דבריו של אליהו אל נביאי הבעל, כדברי לעג וקלס. (סביר להניח שנביאי הבעל פירשו את דבריו כהצעות מועילות לפעולות שהיו מקובלות במסגרת הפולחן). פס' 27: "כי שיח ושיג לו וכי דרך לו" פס' 28: "ויתגודדו כמשפטם"- נתנו שרטת בבשרם כמנהגם. פס' 29: "עד עלות המנחה"- עד לשעות הערב המוקדמות. "אין קשב"- אין סימן להקשבה מצדו של הבעל" פס' 30:"וירפא את מזבח ה' ההרוס"- באותו מקום היה מזבח לה' אשר נהרס כנראה ע"י הבעל. • או הלך לו בדרך לעסק מעסקיו. • הלך לו לבית הכסא. (נ.ש.ג.= נסג) הבעל נסוג ממקומו הרגיל, והלך לעשות את צרכיו. "שיג"= סייג. גדר בינו לביניכם ולפיכך אינו שומע אתכם. מלשון שיחה הבעל שקוע בשיחה עם מישהו.

7. פס' 37:"ענני ה' ענני"- לשון כפל המביעה חיזוק וזירוז. כלומר: בקשה להיענות מידית מצד ה', מהנימוק: "וידעו העם הזה כי אתה ה' האלוקים". "וְאַתָּה הֲסִבּתָ אֶת לִבָּם אֲחרַנִּית" אלא פס' 40:ויורידם וישחטם שם" מי שחט??? 1.אליהו שחט את 450 נביאי הבעל מתוך קנאותו הגדולה לה'. 2.קהל הנוכחים שחט את 450 נביאי הבעל. פס' 41: "עלה אכול ושתה" – הנביא קורא למלך לנקוט פעולה המבטאת שמחה ומציינת את היפוכן של שנות הרעב. יש אומרים שבאותו יום הוכרזה תענית ציבור. (צום) "קול המון הגשם"= קול רעש הגשם. פס' 42:"ויגהר ארצה"= השתטח על האדמה. פס' 43:"דרך הים" =לכיוון הים. בריצת אליהו לפני המלך יש משום הצהרה פומבית בהכרת הנביא במלך ובשלטונו.וזאת משום שאחאב ציית להוראות אליהו, ואפשר לו לקיים את המעמד של מבחן האמונה בהר הכרמל.פס' 46: "וישנס מותניו" = הנביא חגר מותניו, התכונן לפעולה שיש בה השקעת מאמץ נאמר בלשון עתיד- היענות האל לתפילה, תגרום להם להסב את לבם אל ה' לא הגיוני שנאמר בלשון עבר- שה' החטיא את ישראל כאשר נטע בהם את יצר הרע, וכך גרם לעם להסב את ליבם לבעל. בריצת אליהו לפני המלך יש משום הצהרה פומבית בהכרת הנביא במלך ובשלטונו וזאת משום שאחאב ציית להוראות אליהו, ואפשר לו לקיים את המעמד של מבחן האמונה בהר הכרמל

8. תגובת העם .סוף פרק יח'. ה' הוא האלוקים - ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים – [פעמים ] אין עוד מלבדו . [מלבי"ם ] • אליהו רץ ליפני אחאב כדי לכבד אותו . מדוע ? והרי הוא חטא ? ? • רש"י פסוק מו' : אלא אחאב הוא מלך ישראל וצריך לכבד את מלכות ישראל כיוון שמלכות ישראל היא כבוד ה' !! • ובמלבי"ם פסוק מו' : כיוון שלב אחאב נטה אחרי אליהו - כיבדו כמלך . כיוון ששב באותו שעה , חשב אליהו לקרבו לעבודת ה' .

9. שאלות פסוקים א' - כ' : • מה צווה ה' לאליהו לעשות? מדוע? • מה היה תפקידו של עובדיהו? • מה עשה עובדיהו למען נביאי ה'? • כיצד חפשו עובדיהו ואחאב חציר? • מה צווה אליהו לעובידהו לעשות? • מה הבטיח אליהו לעבדיהו? • מה אמר אחאב לאליהו? • מה השיב לו אליהו? • מה ציווה אליהו לאחאב לעשות? • שאלות פסוקים כ' - סוף : • מה דורש אליהו מן העם בפס' כ"א? • כיצד מציעה אליהו לבדוק מי האלוקים האמיתי? • כיצד צוחק אליהו על נביאי הבעל? פס' כ"ז? • מה עשה אליהו למזבח ה'? (ל') • מה שפך אליהו על המזבח והקרבן? מדוע? • מה קרה לקרבן אליהו ולמים? • מה ענה העם כשראו זאת? • על מה מתפלל אליהו אחרי המחזה של ירידת האש? (מ"ב- מ"ה)