המרכיב החברתי של החוסן הלאומי

1. המרכז לחקר הביטחון הלאומי המרכיב החברתי שלהחוסן הלאומי פרופ' גבריאל בן-דור ד"ר עמי פדהצור ד"ר דפנה קנטי-נסים

2. סקר החוסן הלאומי • 9 נקודות זמן לאורך אינתיפאדת אל-אקצה • בכל נקודת זמן כ- 2000 נשאלים יהודים וערבים אפריל 2001 אפריל 2002 אפריל 2003 אפריל 2004 אוקטובר 2000 אוקטובר 2001 אוקטובר 2002 אוקטובר 2003 אוקטובר 2004

3. אוכלוסיית המדגםN = 18080 סך הכל אוכלוסייה יהודיתN=14805 סך הכל אוכלוסיית מיעוטים N=3275 המרכז לחקר הביטחון הלאומי

4. מדידת הבסיס החברתי של החוסן הלאומימרכיבים מרכזיים מיליטנטיות פטריוטיות אמון במוסדות המדינה פחד מטרור כל ההיגדים נמדדו על סקאלה הנעה בין1(אינני מסכים כלל) ל 6 (מסכים לחלוטין) המרכז לחקר הביטחון הלאומי

5. שאלות המחקר • מהם המגמות העיקריות עליהן ניתן להצביע מבחינת החוסן הלאומי של החברה בישראל מאז תחילת האינתיפאדה ? • בראייה כללית, מהי ההשפעה של ארבע שנות האינתיפאדה על רמת החוסן של הציבור הישראלי ? תיזה מרכזית: הטרור אומנם הצליח להשפיע בתקופות שונות על רמת הפחד של הציבור, אך המימדים המרכזיים של החוסן הלאומי נשארו יציבים לאורך רוב התקופה.

6. פחד מטרור מדד הפחד מורכב מארבעה היגדים: • טרור בתחומי מדינת ישראל שיזעזע את המערכת הפוליטית. • טרור שיפגע בחיי ובחיי משפחתי. • הטרור הוא סכנה אסטרטגית לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. • הטרור פוגע בשגרת החיים בישראל. המרכז לחקר הביטחון הלאומי

7. פחד מטרור –יהודים ומיעוטים פיגוע במלון פארק נתניה 291פניות לשיקום 1006פניות לשיקום 1331פניות לשיקום 765פניות לשיקום 360פניות לשיקום המרכז לחקר הביטחון הלאומי

8. פחד מטרור – מיעוטים (חלוקה על פי דת) 14.5% מהישראלים היו נוכחים בפיגוע טרור או באירוע עם נפגעים (ספטמבר, 2004) המרכז לחקר הביטחון הלאומי

9. מגמות פחד מטרור • נמצאה ירידה מתונה וקבועה מאוקטובר 2003 ועד היום ברמת הפחד של כלל האוכלוסיה. • הירידה בקרב אוכלוסיית המיעוטים תלולה יותר מזו שנמצאה בקרב האוכלוסייה היהודית. • לא נמצא הבדל משמעותי בין רמת הפחד של תושבי יש"ע לבין זו של יהודים שאינם תושבי יש"ע. • בעוד שרמת הפחד של הגברים נמצאת במגמה של ירידה, זו של הנשים נמצאת בעלייה מתונה.

10. מיליטנטיות מדד המיליטנטיות מורכב משני היגדים: • כל פעולה צבאית שישראל יוזמת היא צודקת. • כל האמצעים כשרים במסגרת מאבקה של ישראל בטרור. המרכז לחקר הביטחון הלאומי

11. מיליטנטיות – תושבי יש"ע / אוכלוסייה יהודית (לא יש"ע) ל 21.8% מהישראלים בן-משפחה או חבר שנרצח באינתיפאדה (ספטמבר, 2004) המרכז לחקר הביטחון הלאומי

12. מיליטנטיות – על פי מידת דתיות (יהודים בלבד) פיגוע במסעדת סבארו בירושלים המרכז לחקר הביטחון הלאומי

13. מגמות מיליטנטיות • נמצאה יציבות רבה ברמת המיליטנטיות בקרב כלל האוכלוסייה היהודית. עלייה מתונה ביותר בכלל האוכלוסייה נובעת בעיקרה מעלייה משמעותית במיליטנטיות בקרב מתיישבי יש"ע. • לאורך כלל התקופה, רמת המיליטנטיות של הדתיים והמסורתיים גבוהה ודומה, אחריה רמת המיליטנטיות של החרדים, ולבסוף רמת המיליטנטיות של החילונים שהיא הנמוכה ביותר. • בניגוד לסקרים קודמים, בהם הגברים היו מיליטנטיים הרבה יותר מנשים, בסקר הנוכחי כמעט ולא נמצאו הבדלים ברמת המיליטנטיות בין המינים (המיליטנטיות של הנשים עלתה באופן משמעותי).

14. פטריוטיות מדד הפטריוטיות מורכב מארבעה היגדים: • אני אוהב את ישראל וגאה בה. • ישראל היא ביתי ואינני מתכוון לעזוב אותה. • כאשר מגנים את ישראל בחו"ל אני מתרגז. • כאשר המצב הביטחוני דורש זאת, מוצדק להכביד את נטל המסים. המרכז לחקר הביטחון הלאומי

15. פטריוטיות - יהודים / מיעוטים (חלוקה על פי דת) 8.8% מובטלים 9.3% מובטלים 10.3% מובטלים 10.7% מובטלים 10.6% מובטלים המרכז לחקר הביטחון הלאומי

16. פטריוטיות –על פי מידת דתיות (יהודים בלבד) פתיחת מבצע חומת מגן המרכז לחקר הביטחון הלאומי

17. מגמות פטריוטיות • באופן כללי, רמת הפטריוטיות בקרב היהודים יציבה. הירידה המתונה שהחלה ב-2002 נעצרה. • לאורך כל האינתיפאדה, תושבי יש"ע מגלים רמות גבוהות יותר של פטריוטיות מאזרחי המדינה היהודים האחרים. • לאורך רוב התקופה, נשים פטריוטיות יותר מגברים. ממצא זה בולט יותר בתקופה האחרונה (מאפריל) בה נמצאה ירידה מתונה בפטריוטיות של הגברים ועלייה בזו של הנשים. • ברוב התקופה, רמת הפטריוטיות של הדרוזים קרובה יותר לזו של היהודים מאשר לזו של המיעוטים האחרים.

18. אמון מדד האמון מורכב מתשעה היגדים: "דרג בין 1-6 אתמידת האמון שיש לך כלפי המוסדות הבאים": • המפלגות • הכנסת • בית משפט עליון • התקשורת • ביטוח לאומי • המשטרה • השב"כ • המוסד • צה"ל המרכז לחקר הביטחון הלאומי

19. אמון -מוסדות ציבור מגמות לאורך כלל התקופה (יהודים) צה"ל, משטרה, שב"כ כנסת, מפלגות המרכז לחקר הביטחון הלאומי

20. אמון -מוסדות ציבור אוקטובר 2004 המרכז לחקר הביטחון הלאומי

21. אמון במוסדות -חרדים מול יתר האוכלוסייה היהודית המרכז לחקר הביטחון הלאומי

22. מגמות אמון במוסדות ציבור • באופן כללי, מגמת ירידה מתונה ועקבית באמון בכל המוסדות. • רמת האמון של כלל הציבור במשטרה ירדה באופן משמעותי לעומת הסקר הקודם. • ירידה תלולה של אמון הציבור במוסד לביטוח לאומי. • עלייה משמעותית ברמת האמון של החרדים ותושבי יש"ע בבית המשפט העליון. עם זאת, האמון של אוכלוסיות אלו בבית המשפט העליון עדיין נמוך. • אין שינוי משמעותי ברמת האמון של תושבי יש"ע בשב"כ.

23. אופטימיות לאומית(יהודים ומיעוטים)"אני מאמין שגם בעתיד ישראל תתמודד בהצלחה עם האתגרים שיוצבו לפניה" חומת מגן 28.8% מהישראלים חשים שהפסידו כלכלית כתוצאה מהאינתיפאדה (ספטמבר, 2004) המרכז לחקר הביטחון הלאומי

24. אופטימיות לאומית(אוכלוסיות יהודיות)"אני מאמין שגם בעתיד ישראל תתמודד בהצלחה עם האתגרים שיוצבו לפניה" אישור הגדר המרכז לחקר הביטחון הלאומי

25. סיכום ומסקנות אינדקסים משולבים המרכז לחקר הביטחון הלאומי

26. מדדי החוסן הלאומי –אינדקסים משולבים כלל האוכלוסייה המרכז לחקר הביטחון הלאומי

27. מדדי החוסן הלאומי –אינדקסים משולבים יהודים גל טרור המרכז לחקר הביטחון הלאומי

28. מדדי החוסן הלאומי – מגמות כלליות • באופן כללי, ניתן לומר שכלל המדדים מראים יציבות גבוהה מאוד לאורך כל האינתיפאדה. • לאחר ארבע שנות אינתיפאדה, החברה היהודית מפגינה עמדות יחסית גבוהות של אופטימיות, פטריוטיות ומיליטנטיות. עמדות אלו נמוכות אך במעט מאלו שהפגינה עם פתיחת האינתיפאדה. • לאורך כל התקופה, נמצאה שחיקה מתונה ועקבית ברמת האמון של הציבור במוסדות השלטון. השחיקה באמון משמעותית הרבה יותר באשר למוסדות הפוליטיים והמשפטיים ופחות באשר למוסדות הבטחוניים.