המאה ה- 20

1. המאה ה- 20 פרק שני- פיקאסו והקוביזם • פבלו פיקאסו- • 1. התקופה הכחולה • 2. התקופה הוורודה • 3. תקופת גוזול • 4. השלב האפריקני • II. הקוביזם- • 1. קוביזם פיסולי • 2. קוביזם אנליטי • 3. קוביזם סימולטני (הרמטי) • 4. קוביזם סינטתי

2. I. פבלו פיקאסו

3. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו פאבלו פיקאסו 1881-1973 אמן מגוון מאד, שיצירתו התפרסה על תחומים רבים: ציור, פיסול, קרמיקה, עיצוב ועוד. פיקאסו התנסה בסגנונות רבים, וליצירתו ישנה השפעה עצומה על אמנות המאה העשרים. נוהגים לחלק את ראשית דרכו האמנותית של פיקאסו לתקופות: • התקופה הכחולה (1902-1904)- בהשפעת התאבדות של חבר ציוריו בתקופה זו מבטאים עצב ועוסקים בדמויות שוליים, והצבע הכחול שולט בהם. 2.התקופה הוורודה (1904-1905)- ציורי מוקיונים ונוודים שגם הם מביעים בדידות ודלות. הצבעוניות בתקופה זו - גוונים רכים של ורודים וצבעי אדמה. 3. תקופת גוזול (1906-1907)- בעקבות ביקור בגוזול שבספרד הוא נחשף לאמנות הפרימיטיבית: אמנות אפריקנית ואמנות איברית (אמנות ספרדית קדומה). בנוסף מתוודע לארגון הצורות בציוריו של סזאן. 4. השלב האפריקני (1907-1908)- בשלב זה פיקאסו מפתח אפשרויות צורניות והבעתיות חדשות בהשפעת הפיסול האפריקני. נסיונות אלו סוללים את הדרך לקוביזם.

4. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-1. התקופה הכחולה פבלו פיקאסו החיים 1903 שמן על בד

5. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-1. התקופה הכחולה פבלו פיקאסו- החיים 1903 רישומי הכנה

6. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-1. התקופה הכחולה החיים פיקאסו נושא היצירה- עיסוק בפחד, בדידות וניכור. מצד ימין עומדת אישה לבושה, אוחזת בתינוק, והיא מנוכרת אליו. מימין- גבר ואישה צעירים ועירומים (דמותו היא של החבר קזאחימס). בין בני הזוג אין הבעת חיבה או חום. ברקע- ציור של זוג עירום מחובק יושב על סלע, גם הם משדרים בדידות. מתחתם- תמונת אישה מכורבלת, מדוכאת ומכונסת. משמעות היצירה- פיקאסו מדגיש את הקיום האנושי ואת האהבה והשלכותיה כטרגדיה. הדמויות משדרות לצופה מועקה ופסיביות ללא מוצא. הן מכונסות ומסתגרות בעולמן הפנימי, בהיעדר יכולת ליצור קשר בינן לבין הסובב אותן. קומפוזיציה- היצירה מורכבת מארבע יחידות (ארבע צורות שונות של קיום) אך כל יחידה מופרדת מהאחרת ללא כל קשר ביניהן. הניתוק מדגיש בדידות וניכור. צבעוניות- מונוכרומית כחולה: גוונים קרים המשדרים עצבות ודכאון. הכחול משקף מצב נפשי- געגוע לחבר ובדידות בעיר הגדולה. הצבע משרת את המסר של היצירה.

7. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-1. התקופה הכחולה דוגמאות נוספות ליצירות מהתקופה הכחולה- פיקאסו, נגן הגיטרה הזקן העיוור פיקאסו, קבצן עם ילד 1903 פיקאסו, הארוחה של העיוור פיקסו, טרגדיה, 1903

8. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-1. התקופה הכחולה סיכום מאפייני התקופה הכחולה • נושאים הקשורים למשפחות או בודדים מהשכבות הנמוכות, כביטוי אוניברסלי לחוסר תקווה. • 2. הדמויות מסתגרות בעולמן הפנימי, לעיתים מנוכרות ובודדות. • 3. דמויות מוארכות • 4. צבע כחול, מונוכרום. • 5. רקע ללא עומק רב (כמעט שטוח) ולעיתים לא ברור מקום ההתרחשות.

9. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-2. התקופה הוורודה פבלו פיקאסו משפחת ליצנים 1905 שמן על בד

10. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-2. התקופה הוורודה משפחת ליצנים פיקאסו תיאור היצירה- ביצירה מתוארת משפחה של אמני קרקס: אב מבוגר לבוש בגדים אדומים ומצנפת, מימינו עומדים שני ילדים בני גילאים שונים, הגבוה אוחז תוף מאחורי עורפו. משמאל, עם הגב לצופה, עומד ליצן בתלבושת בעלת מעויינים צבעוניים. הוא אוחז בידה של ילדה, גם היא עם הגב לצופה, ובידה השניה סל. בצד הימני יושבת אישה ולצידה כד. המראה של הדמויות הוא קרקסי, אך הסביבה בה הן מצויות היא של מרחב ריק ופתוח- גבעות ללא צמחיה, ושמים מעוננים. עיצוב האווירה- למרות הצבעוניות החמה, האווירה הנוצרת היא מנוכרת ועגמומית. נוצר ניגוד בין בגדי הקרקס והאביזרים, לבין החלל המבודד בו הן מצויות, שאין בו צופים או אווירה קרקסית. למרות הקרבה הפיזית- אין כמעט כל קשר בין הדמויות- כל דמות נעולה בעולמה, בוהה קדימה משמעות היצירה- הליצן, הקשור לעולם של הנאה וצחוק, מוצג כשרוי בתוך גורל של בדידות ומועקה. הליצן משקף את מצבו של האמן כדמות שוליים דחויה. היחסים המשפחתיים מוצגים כקרים ובלתי מגוננים, והפרט בתוכם מצוי בייסורים.

11. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-2. התקופה הוורודה דוגמאות נוספות ליצירות מהתקופה הורודה- פיקאסו אקרובט עם מוקיון צעיר 1905 שמן על בד

12. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-3. תקופת גוזול תקופת גוזול שני אירועים משפיעים על גיבוש הסגנון החדש- 1. במוזיאון האתנוגרפי בפריז רואה פיקאסו אמנות איברית (ספרדית קדומה)- פיסול פרימיטיבי. 2. בשנה זו הוא נוסע לחופשה בכפר הספרדי גוזול- ומושפע מהטבע הפראי והראשוני. החופשה בגוזול מחזקת אצלו את זהותו הספרדית. השפעת המקום והשפעת האמנות האיברית הפרימיטיבית שפגש במוזיאון בפריז מביאים את פיקאסו לחפש דרך להתרחק מהריאליזם ולגבש סגנון סכמטי, ראשוני ובראשיתי יותר, ונטורליסטי פחות, תוך שבירת כללי התיאור המערביים.

13. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-3. תקופת גוזול פבלו פיקאסו דיוקן גרטרוד שטיין 1906 שמן על בד

14. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-3. תקופת גוזול פיקאסו- דיוקן גרטרוד שטיין (פרט) פסל איברי

15. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-3. תקופת גוזול גרטרוד שטיין בסטודיו של פיקאסו 1906 צילום

16. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-3. תקופת גוזול דיוקן גרטרוד שטיין פיקאסו עיצוב הדמות- דמותה של אספנית האמנות וידידתו של פיקאסו מעוצבת על פי התבניות של הפיסול האיברי- פנים דמויי מסכה, עיניים אטומות, עפעפיים וגבות כמו מפוסלים, אף ישר, שפתיים צרות, פנים משולשות כדי לאפשר בו זמנית זוויות ראייה שונות. יש אי סימטריה בין שני צידי הפנים, קו השיער ברור, הגבות מוצקות, העיניים בולטות ואטומות. פיקאסו כמו מפסל על הבד הדו מימדי. פתרון צורני חדש- בפתרון הצורני שמצא פיקאסו הוא מתחקה אחר דימויים פרימיטיביים, במטרה להגיע לצורה בלתי נטורליסטית, ובדומה לפיסול הפרימיטיבי- בעלת רובד מאגי, נצחי, אוניברסלי ומנותק מן הטבע.

17. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-3. תקופת גוזול דוגמאות נוספות- פיקאסו- דיוקן עצמי כצייר 1906

18. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-3. תקופת גוזול דוגמאות נוספות- פיקאסו- שתי עירומות 1906

19. המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-4. השלב האפריקני השלב האפריקני 1907-8 גילוי האמנות הפרימיטיבית סולל את הדרך להתפתחות הבאה של פיקאסו. בשנים אלו עוסק פיקאסו בבדיקת אפשרויות ההבעה הגלומות בפיסול האפריקני. תפיסת היצירה באמנות האפריקנית שונה בתכלית מהתפיסה המערבית האירופאית. בהיותה מושגית- היצירה נראית כפי שהאמן חשב עליה ולא כפי שראה אותה. זוהי תפיסה המשחררת את האמנות ביחסה לעולם החיצוני, ולטבע, לגוף האדם. פיקאסו מוצא בכך אפשרות להשתחררות מהנטורליזם של האמנות המערבית.

20. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-4. השלב האפריקני פבלו פיקאסו העלמות מאביניון 1906-7 שמן על בד 243X233 ס"מ

21. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-4. השלב האפריקני פבלו פיקאסו העלמות מאביניון- פרט 1906 מימין- מסכת עץ אפריקנית 24.5 ס"מ

22. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-4. השלב האפריקני פבלו פיקאסו העלמות מאביניון- פרט 1906 מימין- מסכת עץ אפריקנית מקונגו 35.6 ס"מ

23. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-4. השלב האפריקני פבלו פיקאסו העלמות מאביניון (רישום הכנה) 1906 עפרון וצבעי פסטל

24. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-4. השלב האפריקני פבלו פיקאסו העלמות מאביניון (רישום הכנה) 1906 צבע מים

25. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-4. השלב האפריקני העלמות מאביניון פבלו פיקאסו ביצירה זו חיפש פיקאסו אחר פתרון להעלאת הדמות הדו התלת ממדית על הבד הדו ממדי תוך שמירה על המהות המושגית של הדמות הנשית. התוצאה הינה פירוק הדמות לגורמים צורניים. הטיפול בדמויות מעיד על מציאת פתרונות צורניים חדשים, בהשפעת הפיסול האיברי, האפריקני ואף מהפירוק הגאומטרי של סזאן. תיאור היצירה- מתוארות חמש נשים זונות ברובע אביניון -אזור זנות ידוע בברצלונה. הגוף הנשי מוצג בעירום בוטה, מכירת הגוף הנשי כסחורה. מאחורי הדמויות וילון או מסך. בחלק הקדמי- שולחן חד וחודרני ועליו פירות. עיצוב הדמויות- הדמויות מעוצבות בצורות גיאומטריות שבורות, מחודדות וזוויתיות. יש מיעוט בפרטי גוף ונוצרים עיוותים אנטומיים. הדמויות מוצבות קרובות זו לזו, ממלאות את כל הפורמט ולחוצות בתוכו. רישומי הכנה- רישומי ההכנה ליצירה מלמדים אותנו שבמקור היו בקומפוזיציה עוד שני גברים. המלח ישב בקרב הזונות ומצד שמאל נכנסה דמות הסטודנט האינטלקטואל, נושא ספר תחת זרועו. תיאור הטבע הדומם בחלק המרכזי התחתון של היצירה יכול להוסיף מעין הרהור על זמניות החיים והבלי העולם הזה המיוצגים ע"י מנעמי הגוף, הפרחים והמזון, בדומה לציורי ה"ואניטס".

26. המאה ה-20 ◄ פרק ראשון- מאטיס והפוביזם ◄פוביזם המאה ה-20 ◄ פרק שני- פיקאסו והקוביזם ◄פיקאסו-4. השלב האפריקני המשך- העלמות מאביניון פבלו פיקאסו היחס לגוף הנשי- פיקאסו מפרק ומעוות את הגוף הנשי באופן שנראה אולי כמו ביטוי של כעס, רתיעה, משיכה ודחייה מנשיות וממיניות. העירום הנשי מוחצן והמבט של הנשים ישיר ובוטה, אך האמן כמו רוצה לשלוט בגוף הנשי, להכניע אותו, להכאיב לו. הפיכת הזונות לטוטמים נשיים, היא אולי הדרך שלו להתמודד עם פחדיו- "גירוש שדים". בתולדות האמנות ישנם תיאורים רבים של עירום נשי טהור, ענוג ומיופה, על פי דגם התיאור של ונוס. כשמאנה מצייר את אולימפיה הוא שובר את דרך התיאור הקודמת. (מתאר בדרך תיאור מסורתית אישה שאינה קדושה ואינה דמות מיתולוגית כי אם אישה ממשית הידועה כזונה- אולימפיה). פיקאסו יוצר עירום פרוץ וארוטי אך לא ענוג, שבו הדמויות הן נשים קונקרטיות ובזויות. יש בכך שבירה של מוסכמות תיאור חברתיות. תפיסת חלל- חלל דו ממדי שטוח. הדמויות שטוחות כמו הרקע, ונוצר חלל דמיוני, לא יציב ומפורק לצורות גאומטריות הקווים זוויתיים וקטועים, אלימים וחדים. החידוש האמנותי- שבירת מוסכמות תיאור מערביות על יד שחרור מן התלות במציאות. מבחינת פיקאסו, נגמר תפקידו של האמן כמתעד מציאות