Loading…

1. Loading… 25% 37% 75% 100% 12% 0% 62% 50% 88% אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il

2. עבודה במקצוע של"ח וידיעת הארץ הגליל העליון אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il

3. תוכן עניינים מבוא הגליל כיחידת נוף גיאוגראפית תרומת הקק"ל להתיישבות מקורות המים בגליל שמורת הר מירון הכנרת - ברז המים של המדינה צפת - עיר המקובלים סיכום חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il

4. מבוא עבודה זו נכתבה במסגרת מקצוע של''ח, בחרנו לעשוק בנושא הגליל העליון, כיוון שזהו נטיב הטיול השנתי שלנו. נושא זה רחב מאוד, לכן בתוכו בחרנו בתתי-נושאים כמו: הגליל כיחידת נוף גיאוגרפי, תרומת הקק"ל להתיישבות, מקורות המים בגליל, שמורת הר מירון, הכינרת - ברז המים של המדינה, צפת - עיר המקובלים. אנו מקווים מאוד שתיהנו מקריאת העבודה שלנו... חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

5. הגליל כיחידת נוף גיאוגרפית הגליל הוא חלקה הצפוני של ארץ-ישראל. גבולותיו הם: בצפון - נהר הליטני, בדרום - עמק יזרעאל ועמק חרוד, במזרח - שקע הירדן, ובמערב - הים התיכון. בין גבולות אלה נמצא שטח בצורת ריבוע, שמרכזו היא מערכת הררית ובשוליו מישורים, בקעות ועמקים. הגליל זהו החלק ההררי ביותר של ארץ ישראל – ההרים מהווים כ-90% משטח הגליל. הגליל נחלק לשתי חטיבות נוף – הגליל העליון בצפון והגליל התחתון בדרום. בין שתי החלקים שוכנת בקעת בית כרם. שטח הגליל העליון כ-1,500 קמ"ר, מהם כ-800 קמ"ר נמצאים בתחום לבנון. שטח הגליל התחתון כ-760 קמ"ר. כך שטחו הכולל של הגליל בתחומי מדינת ישראל מהווה כ-1,460 קמ"ר. הגליל בנוי ברובו סלעי גיר, דולומיט וקירטון, משלוש תקופות גיאולוגיות עיקריות: קנומן-טורון - בעיקר דולומיט קשה, המצוי ברוב מרכז הגליל; סנון-פליאוקן - בעיקר קירטון רך וחוואר, המצויים בחגורה שסביב המרכז; ואיאוקן - סלעי גיר בשולי הגליל המזרחי (לאורך עמק הירדן ובגבול עמק יזרעאל) וקירטון עם מעט צור בשולי הגליל המערבי (בחוף הלבנון ובגבול עמק זבולון). המבנה הטקטוני האופייני לחבל ארץ זה הוא בקעות ורכסים שבורים, החוצים אותו לרוחבו משקע הירדן עד למישור החוף. חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

6. תרומת הקק"ל להתיישבות הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), היא קרן ציבורית מיסודה של ההסתדרות הציונית , העוסקת בשימור ובניהול קרקעות בא"י. בשנת 1884 עלה הרעיון להקים את הקרן, בוועידת קטוביץ, והדבר עלה שוב בשנת 1897, בקונגרס הציוני הראשון. לבסוף הקרן הוקמה בשנת 1901, בקונגרס הציוני החמישי, על פי הצעתו של פרופסור צבי הרמן שפירא. מטרתה הגלויה הייתה גאולת קרקעות - רכישתם מלא יהודים ששהו בארץ ישראל. מיד עם הקמתה החלה קק"ל ברכישת קרקעות מסיבית בא"י. הושם דגש חזק במטרה הלאומית: הקרקעות נרכשו מידי לא-יהודים, והוחכרו או נמסרו ליהודים לשם הקמת יישובים חדשים או לשם הרחבת הקיים. אך נותרו הקרקעות בבעלות ההסתדרות הציונית כנציגת הלאום היהודי. תקציב הקרן התבסס על כספי תרומות של יהודי התפוצות וא"י, בין השאר באמצעות הקופסה הכחולה, שהפכה לסמל ציוני מרכזי באותה תקופה, הרשמה ב"ספר הזהב" ונטיעת עצים על שם התורמים. חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

7. מקורות המים בגליל פוטנציאל המים הראויים והכדאיים לניצול במדינת ישראל נאמד בכ-1.9 מיליארד מ"ק בשנה. מי הירדן והכינרת מהווים קרוב ל-35% ממאזן המים הכללי של מדינת ישראל. נהר הירדן – ראשיתו של ירדן בירכתי הצפון, בצלעות החרמון, הגבוה בהרי הארץ. מקורותיו של הירדן הם מי המעיינות הנובעים למרגלותיו ואשר שופעים מים רבים. הוא מתפתל, זורם בכל הארץ ונשפך לים המלח. אורכו של הנהר מגיע ל-500 ק"מ. ההתאחדות של נחלים רבים יוצרת את נהר הירדן, מקורותיו הגדולים הם: נחל בניאס, נחל דן, נחל חצבאני. נחל דן – הנחל ניזון מהמעיינות שליד תל-דן. מעיינות אלו תורמים לירדן כ-240 מיליון מ"ק מים בשנה. מעיינות ניזונים מאגן תת-קרקעי גדול, ומשום כך הזרימות בנחל דן יציבות למדי, שכן אין הוא תלוי במידה רבה בכמות המשקעים היורדים. נחל דן הוא נחל עשיר בכמות מימיו. נחל בניאס – תורם לירדן 120 מ"ק בשנה. זרימתו מתנקזת משטח של 175 קמ"ר. המעיין ניזון מזרימה עילית, כלומר ממים הנמצאים מעל פני הקרקע, המתנקזת בתוך נחל הבניאס, בנוסף למי המעיין הסמוך לעיירה בניאס. זרימת הנחל אינה יציבה, ספיקתו נעה בין 16 מיליון מ"ק בחודש, בתקופת האביב, 4 מיליון מ"ק בעונת הסתיו. תנודות אלו נובעות מתלות קיצונית במשקעים היורדים. נחל חצבאני – ניזון ממי המעיינות ומי הגשמים והשלגים המתנקזים אליו משטח של 600 קמ"ר. ראשיתו של הנחל היא כ-30 ק"מ מצפון לגבול ישראל-לבנון בתוככי לבנון. שישה ק"מ מדרום לגבול ישראל-לבנון, ספיקות הירדן בגובה של 78 מטר מעל פני הים מגיע ל-500 מיליון מ"ק. חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

8. שמורת הר מירון שמורת הר מירון משתרעת של פני הרים הנקראים הרי מירון. מיקום השמורה במרכז הגליל העליון. גבולה הדרומי הוא בקעת הכרם, ממזרח לה נמצאים הרי צפת, מצפון – הרי הלבנון וממערב – ההרים ההולכים ומשתפלים לכיוון בקעת עכו נהרייה. הפסגות הבולטות שבגוש ההרים המרכיבים את שמורת הר מירון הן: הר מירון עצמו, המתנשא לגובה של 1208 מ', הר אדיר והר הלל. הדבר המיוחד בשמורה זו הוא גודלה. בהר המירון השמורה גדולה ומקיפה צמחים ובעלי חיים יפים ומגוונים. גוש הר מירון עשוי מסלעי גיר קשה, דולומיט עם חואר, קירטון וצור. סלעי הגיר נמסים בקלות ולכן רוב מי הגשמים יורדים דרך ההר למרגלותיו ויוצרים שם מעיינות. גובה השמורה הוא 900 עד 1200 מ' מעל פני הים. נתון זה מסביר את כמות המשקעים הרבה והטמפרטורות הנמוכות. כמות הגשם הממוצעת בשנה היא 900 מ"מ וכן יורד בה שלג בחורף. האזור לא היה מיושב בצפיפות ולכן הייתה הפגיעה בנוף מזערית. הר מירון הוכר כשמורת טבע עוד על ידי שלטונות המנדט הבריטי. הבריטים מינו שומרי יערות דרוזים, אשר הגנו על השמורה מפני רועים וכורתי עצים. שטחה של שמורת הר מירון הוא כ-100,000 דונם, היא היחידה בסדר גודל כזה בצפון הארץ. ייחודה של השמורה דווקא בעובדה שנשמר בה בית גידול רחב-ממדים, המאפיין את צומח החורש הים-תיכוני. השמורה אינה מושפעת מהפרעות המתקיימות בשוליה. מבחינה של שמורת הר מירון אינו ביכולו לשמור על פרט זה או אחר של צמח או של בעל-חיים, אלא יש למדוד את הצלחתה לאורך שנים ביכולתה לשמור את המרחב כולו. שנות קיומה של השמורה אינו כה רב. בפקודת היערות מס' 4, משנת 1942, נקבעו בהכרזתו של הנציג העליון, סר אלפרד מקמירל, הגבולות הסופיים של תחום שמורת היער בגוש הרי המירון, בין הכפרים ספסופה, סאסא, חורפיש. האזור הוכרז במקום מיוחד ליער, שיעמוד בפיקוחה ובהנהלתה של הממשלה. בהשוואתם של צילומי-אוויר מהתקופות השונות, שבוצעי באזור ב-1945 ע"י חיל האוויר הבריטי, למצבה של השמורה כיום, ניתן לראות התפתחות מרשימה של החורש. המשך... חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

9. שמורת הר מירון - המשך ישנם מספר גורמים המשפיעים על מצבה של השמורה. הגורם המשפיע המשמעותי על השמורה הוא כפר בית ג'אן. הכפר נמצא בחלקו הדרומי של גוש הרי מירון. בנוסף לשטח הכפר מצויים בידי תושבים שטחים חקלאיים נרחבים, הם משתרעים על פני שטח של שליש משטח השמורה. בשנות הארבעים נמנו בכפר כ-2000 תושבים, וכיום חיים בו כ-6000 תושבים. זהו גידול משמעותי, צמיחה זה הביאה להשפעה ניכרת על הפריפריה של הכפר, ואף כמעט על כל שטח המשורה. טכנולוגיות חקלאיות חדשות הוכנסו בחלקן ע"י תושבי הכפר לעיבוד השדות שבשטח השמורה, אף שלא ניתן לראות הגדלה משמעותית של השטחים החקלאיים של הכפר. להוציא שטחים שהוכשרו כתוצאה מחילופי קרקעות עם המדינה, אין כמעט הכשרות שטחים חקלאיים חדשים. שמורת הר מירון מושפעת מישובים רבים. השפעות אלו מהוות לעיתים מפגעים קשים, כמו ביוב מפעל בית הבד לייצור שמן של הכפר חורפיש, הזורם לנחל חביז ומשפיע על הפאונה של החיים במים. הישוב היהודי שבשולי השמורה משפיע על שמורת הטבע והנוף באזור. במשך כל השנים האחרונות לקיומה של השמורה, תוך מגמה הולכת ומתפתחת בכיוון של הפיכת אזורים שלמים בשמורה לאזורים פגיעים המושפעים מטכנולוגיה מתקדמת של האדם. אין ספק שאותה שמורה גדולה, שרצו לראות הוגי רעיון ההקמה, איננה עודף השינויים הכבדים חשפו את השטח למפגעים רבים, אך עדיין ניתן וצריך לשמור על הקיים. ייחודה של שמורת הר מירון כשמורה הגדולה בצפון עדיין בעינו עומד וכל אותם הגופים העוסקים בשמורת הטבע וציבור אוהבי הטבע בארץ חייב למנוע את המשך מגמת הכרסום והפגיעה בה. חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

10. הכנרת - ברז המים של המדינה נחלים שונים ברמת הגולן (יהודיה, זוויתן, משושים, דליות) והירדן מוזרמים אל ימת הכינרת. הירדן ויובליו "תורמים" כ-800,000,000 מ"ק של מים לכינרת בממוצע שנתי. אקוויפר (מקום עמוק בעל קרקע אטימה למים) החוף, ואקוויפר ההר מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל, ואילו אקוויפר החרמון, שמסתכם בכינרת ומשם נעשית השאיבה ממנו, מספק את המחצית השנייה. הכינרת הינה מאגר המים העילי היחיד במדינת ישראל, מימיה משמשים את מרבית תושבי ישראל. כמות המים בכינרת עומדת בממוצע על כארבעה מיליארדים מ"ק, המתפרשים על 168 קמ"ר. הרוב המוחלט של המים מגיע מנהר הירדן. הכינרת הינה מאגר המים הגדול והעיקרי ביותר של מדינת ישראל. לשם שאיבת מי הכינרת נבנו תחנות שאיבה, מי מעיינות מלוחים הוטו אל מחוץ לאגם ונבנה סכר דגניה. אגם כינרת הוא ראשיתו של המוביל הארצי, המוליך מים מהצפון אל הדרום. כמות המים הניתנים לשאיבה עומדים על כ-550 מיליון מטר מעוקב בשנה. כמות זו נמצאת בין שני קווים אדומים: קו אדום עליון וקו אדום תחתון (הם דמיוניים). הקו התחתון הוא שמסמל את הגבול, אשר מתחתיו אין לשאוב מים מהכינרת. קו זה נמצא בגובה 213 מ' מתחת לפני הים, ואולם בשנה אחרונה, בגלל מיעוט הגשמים, הייתה הגמשה מסוימת בקביעת גובה הקו הזה. שאיבת המים מתחת לקו זה גורמת להרעה באיכות המים, עקב חדירת מים מליחים תת-קרקעיים לתוך האגם. גובה הקו האדום העליון, שמעליו עלולה להיות הצפה של כל השטחים הסובבים את הכינרת, הוא 209 מ' מתחת לפני הים. כאשר מי הכינרת מגיעים לגובה זה, נפתח סכר דגניה במלואו ונעשית שאיבה מוגברת של מים, בכדי למנוע הצפה בעיר טבריה ובאתרי הנופש הסמוכים לכינרת. מפלס הכינרת מושפע משני גורמים: א. כמות השאיבה מן האגם. ב. כמות המשקעים היורדים מעל לאגן הניקוז של האגם. חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

11. צפת - עיר המקובלים צפת – התחלה צפת היא עיר צעירה יחסית בתולדות ארץ ישראל. הידיעות הראשונות על צפת הןמסוף המאה ה-11, מן הימים שבהם כבשו הצלבנים את ארץ ישראל במסע הצלב הראשון. בתקופה שלאחר הכיבוש הייתה צפת עיר צלבנית מבוצרת עם מצודה בראש ההר. אך ככל הידועלא היו בה יהודים באותה תקופה.צפת במאות 12-13 בשנת 1188 כבשו המוסלמים, את צפת מידי הצלבנים. בעקבות הכיבוש המוסלמי הגיעו לצפת במאה ה-12 היהודיםהראשונים והתיישבו בה.מסמכים שנשתמרו מן המאה ה-13 מעידים על הימצאותם של יהודים בצפת. היו אלה קהילות כפריות שהתפרנסובעיקר מגידולי חקלאות. במכתב מן המאה ה- 13 שנמצא בגניזת קהיר נזכרים יהודים מןהגליל.תקופת הזוהר של צפת – המאה ה-16במשך 500 השנים הראשונות לקיומה, עד למאהה-16, הייתה צפת אחת מיישובי הגליל הקטנים. ואז, במאה ה-16, הפכה צפת לעירמרכזית של ארץ ישראל כולה: מרכז מסחרי-כלכלי וגם מרכז תרבותי-רוחני. פריחה זו שלהעיר צפת באה בזכותם של יהודים ואנוסים, שעלו לארץ ישראל אחרי גירושספרד ובחרו להתיישב בצפת. לגולי ספרד הציעה צפת אפשרויותכלכליות מעניינות כמו תעשיית אריגים ששימשה מרכז מסחרי בעיר.גם מבחינה ביטחונית השתפר מצבה של צפת במאה ה-16: בשנת 1549 בנה הסולטאן הטורקי חומה מסביב לעיר והציב עליה שמירה קבועה של חיילים.בצפת של המאה ה-16 היו בתי קפה – "חנויות קהווא" שהיו פתוחות עד שעת לילהמאוחרת, עם שמירה צמודה של שומרי השוק - ששמרו על החנויות מפנישודדי הסביבה.אוכלוסיית צפת במאה ה-16אלה הם הנתוניםעל תושביה של צפת במאה ה-16: בשנים 1525-1526 היו בעיר 4,000 תושבים. בשנים 1555-1556 – 10,000 תושבים. בשנים 1567-1568 -9,000. נתונים אלה כוללים רק את משלמי המס ולא את כלל האוכלוסייה.גם אלה שהיו פטורים ממס לא נכללים בנתונים אלה. צפת כמרכז מסחרי (המאה ה-16)בצפת של המאה ה-16 הייתה תעשיית בדיםובגדים שכללה בתי מלאכה לטווייה, לאריגה ולצביעה וכן בתי מלאכה לחייטות ולתפירה. התוצרים סופקו לארצות סביב הים התיכון – טורקיה, מצרים, סוריה, יוון, איטליה. כמו כן בתי המלאכה של צפת סיפקו בגדים גם לאנשי הצבאהסורי. צפת כמרכז רוחני (המאה ה-16)בשונה מערים אחרות, ובמיוחד מירושלים, לא היו תביעות דתיות מצד הנוצרים או המוסלמים לגבי צפת. וכך יכלו היהודים לחיות בצפת ולהקים בה מרכז רוחני בלי הפרעה מצד בני הדתות האחרות. רבים מגולי ספרד עסקו בקבלה. מוקד משיכה מיוחד היה קברו של שמעון בר-יוחאי, אשר המסורת מייחסת לו את חיבור ספר הזוהר - החיבור המרכזי של הקבלה. וכך הפכה צפת למרכז רוחני של הקבלה והמקובלים. מקובליה של צפת חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

12. מקובליה של צפת לצפת היו רבה מאוד מקובלים בזמן קיומה. בחרנו לפרט רק על שישה מהם: רבי משה קורדובירו – נולד בשנת רפ"ב ונפטר בצפת בשנת ש"ל. בהיותו עדיין צעיר, עוררה אותו בת קול לקום "וירפא את מזבח ה' ההרוס". הגיע לצפת יחד עם שיירת המקובלים. בתחילה היו המקובלים בודדים, רק אח"כ, ע"י התעוררות אחד מבני החבורה האר"י התאחדו לאגודה אחת. היה לו בית מדרש לקבלה, והעמיד תלמידים רבים. רבי משה קורדובירו היה גדול הנגלה. הוא אבי השיטה של "סוד הצמצום", לפי השיטה עד לבריאת העולם היה ה"אין סוף". ואח"כ צמצם ה"אין סוף", כביכול את עצמו. רבי משה סותר את הדעות של המקובלים האחרים. הוא התעסק בכל ענפי הקבלה האר"י ז"ל – מסופר עליו, שקודם לידתו הכריזו בשמים שאור גדול עומד להופיע בעולם. הוא נולד בירושלים בעיר העתיקה, בשנת רצ"ד. חצר ביתו בירושלים קרובה לחצר מדרש "אור החיים". בגיל שמונה התייתם מאביו ונסע עם אמו למצרים אל אחיה. שם הוא למד תורה ובגיל 17 התחיל להתעסק בקבלה. האר"י אהב להתבודד ולכן הרבה שנים למד בבדידות, ובתקופות מסוימות אף חזר הביתה ליום אחד בשבוע. מסופר כי לאחר שהתעמק מאוד בתורה היה אליהו מתגלה עליו. כמו כן, הייתה לו בכל לילה עליית נשמה ובעלייתו השמיימה היו מקבלים אותו בכבוד רב. בהיותו בן 36 נתגלה עליו אליהו ואמר, כי בעוד שנתיים יסתלק מן העולם והגיעה הזמן לעלות לא"י. האר"י עלה לצפת. בתחילה לא התייחסו עליו כאל אדם גדול, אך למהירה הוא התפרסם ע"י שני מקרים, שהראה בהם מופתים. לאחר מותו נחשב האר"י לקדוש שלא חטא מעולם. בחייו האר"י המציא נוקלטורה – שמות נפלאים ומיסטיים למושגים. כמו כן הוא יצר שיטה חדשה בשם "תורת שבירת הכלים" ועליה בנויה תורתו על דבר תיקון הנפש. רבי חיים ויטאל – הוא היה תלמידו המובהק של האר"י ומפיץ דעותיו. מוצאה של משפחתו מאיטליה, אך ר' חיים נולד בצפת בשנת ש"ג. אביו היה סופר סת"ם ונחשב בין המקובלים. תולדותיו של ר' חיים מלאים חזיונות ואגדות יפות. יש ספר שלו – "ספר החזיונות" – אוטוביוגרפיה, שהוא מעין יומן. בשנת שס"ד היה חולה מסוכן ושכב בלי הכרה, אך ראה שני עמודי אש שאמרו לו שחייו עוד לא הסתיימו. בשנת של"א התחיל ללמוד מרבו האר"י. הייתה לו שיטה מעניינת מאוד על המשכת הנשמות: כל הנשמות מעורבות בטוב וברע ובאות לעולם לתקן ולהפריד את הטוב מן הרע. שלמה מולכו – התגלותו בין היהודים, הופעתו הקצרה והפתאומית וקצה הטראגי של אישיות מופלאה ומקסימה זו, השאירה השפעה עצומה על חכמי המקובלים ותנועות הגאולה. רבי שלמה אלקבץ – נולד בשאלוניקי בשנת רס"ה לערך. גדול הרבנים בעיר זו היה רבי יוסף בן שלמה טאיטאצאק, רב מפורסם, ראש לחכמי דורו ומור לר' שלמה מולכו. אלקבץ הניח אחריו הרבה ספרים בכתבי יד. חיבר גם "ברית הלוי", אשר כרת ברית עם חכמי אדריאנופול בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ ישראל. ר' ישראל נג'ארה – בין המקובלים היה מעין יוצא דופן. הוא היה יותר משורר מאשר מקובל, אהב חיי בוהמה ורצה ליהנות מהחיים. אלמלא היה נולד בסביבה אחרת, היה כישרונו הפיוטי מתפתח יותר. אבי אביו ר' לוי מגולי ספרד, בא לצפת מנג'ארו. נג'ארה היה סמל הטוב והיושר, אולם מחמת התנהגותו המוזרה לא הבינוהו בני דורו. נשארו אחריו גם מכתבים מעניינים מאוד, בהם אפשר לראות עד כמה השתתף בגורל הפרט והכלל, לבו העדין הרגיש בצער כולם. למכתביו יש ערך היסטורי רב. בבית הכנסת של ר' יהודה החסיד מצאו פסק דין בחתימת ר' ישראל נג'ארה, שנכתב בשנת של"ט. חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים

13. סיכום בעבודה זו עשקנו באזורים הנמצאים בגליל העליון. בעבודתנו הקרנו יותר את אזור הגליל, ולמדנו דברים חדשים. בעבודה זו צירפנו תמונות של חלקים מנוף הגליל, הזכרנו פרטים הסטורים הקשורים לחלקים שונים בגליל, עבדנו מידע רב, והעשרנו את הידע שלנו על הארץ... עבודה זו תעזור להתמצא לכל מי שירצה לטייל בגליל העליון, בעבודה יש מידע רב על אתרים שונים. לסיכום, נהנינו לעשות עבודה זו... חזור אתר האינטרנט של קרית גת והסביבה www.GatCity.co.il לתוכן עניינים