1 / 41

אימפריאליזם

אימפריאליזם. איחוד העולם ופיצולו. הגדרות. אימפריאליזם מדיניות של השתלטות צבאית על טריטוריות זרות שליטה פוליטית תלות כלכלית כפויה קולוניאליזם הכרזת ריבונות על השטחים והאנשים עליהם השתלטה המדינה בניית תשתיות (דרכים, מסילות ברזל, בתי חולים, בתי ספר וכד')

oral
Download Presentation

אימפריאליזם

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. אימפריאליזם איחוד העולם ופיצולו

  2. הגדרות • אימפריאליזם • מדיניות של השתלטות צבאית על טריטוריות זרות • שליטה פוליטית • תלות כלכלית כפויה • קולוניאליזם • הכרזת ריבונות על השטחים והאנשים עליהם השתלטה המדינה • בניית תשתיות (דרכים, מסילות ברזל, בתי חולים, בתי ספר וכד') • התיישבות של בני הגלעין האימפריאלי בקולוניה Cecil Rhodes, “From Cape to Cairo”, as depicted in a 19th c. Punch magazine.

  3. אימפריאליזם: שלושה שלבים • האימפריאליזם המרקנטיליסטי • בין המאה ה-15 למאה ה-19:מבוסס על השתלטות צבאית על קרקעות, שוד וניצול של מקורות ראשוניים – אוצרות טבע, תבלינים, גידולי חקלאות • האימפריאליזם של תעשייה ומסחר • בין המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20: מבוסס על שליטה פוליטית, ניצול יתרונות כלכליים ותפיסת שווקים • האימפריאליזם הפיננסי • מאמצע המאה ה-20 ועד ימינו:מושתת על עוצמה פיננסית המבטיחה שליטה כלכלית על המדינות המפתחות

  4. האימפריאליזם המרקנטיליסטי • עד למאה ה-16 היה לציוויליזציות העתיקות בסין, הודו וביזנטיון יתרון על אירופה • מאז המאה ה-16 השיגה אירופה יתרון על מסוים • מה מקור היתרון? כיצד הוא נגרם? למה הוא מוליך?

  5. מקור ההתפתחות באירופה • התפתחות חברתית באירופה • היווצרות חברה עירונית עם דגש על יזמות • התפתחות טכנולוגית באירופה • המצפן והשעון • נפילת קונסטנטינופול • ניתוק נתיבי המסחר הנוצריים • המוסלמים התורכים שולטים בדרכי היבשה והים למזרח • המערב מנצל את היתרונות הראשונים למסעות של גילוי ארצות המאפשר השתלטות צבאית, ניצול אוצרות טבע וחקלאות והתעשרות

  6. השלבים במסעות ובהשתלטות האימפריאליסטית • ספרד ופורטוגל במאה ה-16 • הולנד במאה ה-17 • בריטניה וצרפת במאה ה-18

  7. מסע מרקו פולו

  8. Voyages of Exploration Extension

  9. ספרד ופורטוגל • חוזה טורדסילס (הפרדה בין האימפריות) שנערך על ידי האפיפיור • פורטוגל:מזרחה מאמצע האטלנטי • ספרד מערבה לאמצע האטלנטי • תיקון:ברזיל ניתנת לפורטוגל

  10. מדינות אירופאיות צפוניות:אנגליה וצרפת • התחילו מאוחר יותר • חיפשו את המעבר הצפון-מערבי • בצפון אמריקה • סוחרים ולא חוצבי מחצבים • אנשים פרטיים ולא מקורבי החצר

  11. תהליך הדה-קולוניזציה באמריקה הלטינית 1810-1910 • מפלת נפוליון: צרפת מאבדת את מעמדה באמריקה הצפונית • המהפכה האמריקאית: 1776-1783 ובריטניה מאבדת את נחלותיה באמריקה למעט בקנדה • אמריקה הלטינית פוסעת בעקבות ארה"ב: • פורטוגל משחררת את נחלותיה בדרכי נועם • ספרד נלחמת ומפסידה

  12. האימפריאליזם התעשייתי במאה ה-19:תקופת השיא של האימפריאליזם • המניע המרכזי הוא הבאת חומרי גלם לשוק האירופי ויצוא מוצרים מוגמרים לשווקים ברחבי האימפריה • תקופת המהפכה התעשייתית: • מיכון החקלאות • פליטת עובדים מהכפר לעיר והיווצרות כוח עבודה גדול וזול • שיפורים טכנולוגיים • עודף ייצור וצורך במציאת שווקים לעודפים • כיבושים ויצירת שווקים לתוצרת הבריטית • בריטניה מובילה:שילוב של תיעוש, מסחר וכוח צבאי ימי • השוק האדיר של הודו לטקסטיל הבריטי • בריטניה משתלטת על כיף התקווה הטובה, צילון, מלטה, מאוריציוס, איי סיישל, חלק מאיי הודו המערבית, אוסטרליה, ניו-זילנד, סינפור, מלכה, הונג קונג

  13. תקופת השיא באימפריאליזם: 1875-1914 • חלוקה גוברת של העולם בין החזקים לחלשים • עליית אימפריות קולוניאליות: • גרמניה, בלגיה ואיטליה מצטרפות לתהליך באמצעות כיבושים באפריקה • בין 1876 ל-1914 קרוב לרבע משטח כדור הארץ הוחזק כקולוניות בידי 6 מדינות • הסיבות: כלכליות (שווקים ומשאבי טבע), שיקולים אסטרטגיים, סמלים פוליטיים, לאומיות • בשלהי המאה ה-19 קרוב ל-60% מיצוא מוצרי הטקסטיל של בריטניה שווק להודו ומזרחה לה

  14. האימפריה הבריטית בשנת 1914

  15. אפריקה תחת המשטר הקולוניאלי

  16. איפריאליזם באפריקה:שלהי המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20

  17. קולוניאליזם אירופי במזרח התיכוןשלהי המאה ה-18 עד סוף המאה ה-19 • 1798-1801 פלישה של צרפתים למצרים • 1799, היאחזות בריטית בחצי האי ערב • 1830, סיפוח של אלג'ריה על ידי הצרפתים • 1850 צרפת משתלטת על הודו סין • 1882, השתלטות אדמיניסטרטיבית של הבריטים על מצרים • אימפריאליזם בריטי ורוסי באיראן

  18. קולוניאליזם אירופי במזרח התיכוןהמאה ה-20 • הסכם חשאי בין בריטניה לצרפת שנרקם במהלך מלחמת העולם הראשונה בדבר חלוקת האימפריה העותמנית (הסכם סייקס-פיקו) • חבר הלאומים מעניק מנדסט לבריטניה ולצרפת על חלקי האימפריה העומתנית: • פלסטינה, עבר הירדן, עיראק לבריטים, • סוריה ולבנון לצרפתים • אזורים אחרים נתונים תחת משטר קולוניליסטי ישיר או בלתי ישיר

  19. הסכם סייקס פיקו (Sykes-Picot)

  20. שיטת המנדט • חלקים של העולם מועברים כאזורי חסות לידי הכוחות האירופיים המנצחים • המנדט הבריטי במזרח התיכון כולל את פלסטינה, עיראק ועבר הירדן • המנדט הצרפתי במזרח התיכון כולל את סוריה ולבנון

  21. ARTICLE 22 OF THE COVENANT OF THE LEAGUE OF NATIONSJune 28, 1919 • To those colonies and territories which as a consequence of the late war have ceased to be under the sovereignty of the States which formerly governed them and which are inhabited by peoples not yet able to stand by themselves under the strenuous conditions of the modern world, there should be applied the principle that the well-being and development of such peoples form a sacred trust of civilization and that securities for the performance of this trust should be embodied in this Covenant. • 2. The best method of giving practical effect to this principle is that the tutelage of such peoples should be entrusted to advanced nations who by reason of their resources, their experience or their geographical position can best undertake this responsibility, and who are willing to accept it, and that this tutelage should be exercised by them as Mandatories on behalf of the League. • 3. The character of the mandate must differ according to the stage of the development of the people, the geographic situation of the territory, its economic conditions and other similar circumstances.

  22. סעיף 22 של האמנה של חבר הלאומים 28 יוני 1919לאלה מושבות וטריטוריות אשר כתוצאה מן המלחמה האחרונה הפסיקו להיות תחת ריבונות של ארצות אשר שלטו בהם בעבר ואשר מאוכלסות על ידי עמים ולא מסוגלות עדיין לעמוד ברשות עצמן בתנאים מאומצים של העולם המודרני, יש להחיל את העיקרון כי רווחתם ופיתוח של עמים אלה יוצרים אמון מקודש של התרבות וכי בטחונות לביצוע אמון זה צריך להיות מגולמת באמנה זו.2. השיטה הטובה ביותר של נתינה השפעה מעשית עיקרון זה היא כי הנחייתו של עמים כזה צריך להיות מופקדת בידי אומות מתקדמות אשר בשל משאביהם, ניסיונם או המיקום הגיאוגרפי שלהם בצורה הטובה ביותר על עצמם אחריות זו, ואשר מוכנים לקבל את זה, וכי זה הדרכתו צריך להיות מופעלים על ידי אותם מנדטים מטעם הליגה.3. אופיו של המנדט חייב להשתנות בהתאם לשלב ההתפתחות של העם, את המצב הגיאוגרפי שלהשטח, התנאים הכלכליים שלה בנסיבות דומות אחרות.

  23. תיקוני מפה: אירן ומצרים קיבלו עצמאות מלאה רק מאוחר הרבה יותר ממה שמצוין כאן. שתי המדינות המשיכו להיות תחת השפעה חיצונית נרחבת בתחומים הכלכליים והפוליטיים.

  24. קולוניאליזם:זרימה של משאבים טבעיים ואנשים • Triangular Trade 2. Middle Passage

  25. הצדקה לקולוניאליזם • כלכלית • המצאות חומרי גלם שיכול לשמש את המרכז האימפריאלי • שווקים למוצרי המעובדים של המרכז • דת: הצורך והרצון להפיץ את הנצרות • תרבות:"משא האדם הלבן"

  26. משא האדם הלבןרידיארד קיפלינג 1899 הנף את נטל האדם הלבן שלח לפנים את הטובים שביורשיך- לך, כפות את בניך בניכר לטפל בכל צרכי שבוייך; לשרת, ועול כבד על צווארם, אנשים תועים ופרועים- העממים הקודרים שזה לא כבר למדת חציים שדים וחציים ילדים. קיפלינג מתאר את העול המוסרי המוטל על האדם הלבן בעמדו מול בן המושבות איך היית מרגיש אם היית בן המושבות?

  27. אימפריאליזם תרבותי:משא האדם הלבן • אפריקה

  28. הגל השני של דה-קולוניזציה: שנות הארבעים עד שנות השישים של המאה ה-20 • שחרור לאומי במזרח הקרוב:עיראק, מצרים, סוריה, פלסטינה, הודו, בורמה צילון • בדרך כלל זהי התקוממות של אליטות אינטלקטואליות:גנדי בהודו, הו-צ'י-מין בוויטנאם, סוקרנו באינדונזיה, בורגיה בטוניסיה • שחרור לאומי באפריקה: לוב וסומליה משתחררות בשנות ה-50, טוניס ומרוקו מקבלות עצמאות מלאה בשנות ה-60, מדינות רבות באפריקה בשנות ה-60 • השחרור מעול הקולונאיליזם מלווה באפריקה במלחמות בין שבטים

  29. אימפריאליזם פיננסי או בלתי פורמלי • הדגש מועתק משליטה פוליטית ליחסים כלכליים של תלות • פיתוח של תת פיתוח:מבנה עולמי המנציח תלות ונחשלות:תלות במיכון, במוצרים עתירי טכנולוגיה, תלות במומחים, היעדר שרשורים פנימיים, כניסת הון זר, הרס הכלכלה המקומית • מונופול של פירמות רב-לאומיות בשווקים ובמוצרים חקלאיים ובשווקים עתירי הון, ניצול כוח עבודה זול, השקעת הון בארץ האם • יצוא חומרי גלם וייבוא מוצרים מוגמרים עתירי הון • יבוא מוצרי מותרות על ידי האליטות המקומיות והגדלת הגירעון במאזן התשלומים • התוצאה:פערים חברתיים וכלכליים בין צפון לדרום • הפערים מופיעים ברמה עולמית, בתוך הפריפריה בין סקטור מבוסס ובלתי מבוסס • מה קורה לפערים לאורך זמן? • התיאוריה הניאו-קלאסית אומרת שיש שלבים בצמיחה ובסופו של דבר הפער יצטמצם • התיאוריה הביקורתית טוענת כי אין צמצום בפער • מי צודק?

  30. העולם המתפתח והמפותחצפון לעומת דרום • צריך לעדן את ההבחנות • הדרום מורכב מקטגוריות שונות: • מדינות עניות בעיקר באפריקה • מדינות מיצאות נפט • מדינות במעבר בעיקר במזרח אירופה • מדינות מתועשות חדשות המייצרות מוצרים תעשייתיים • שווקים מתעוררים שבהם מובטחת תמורה גבוהה להון המושקע

  31. תל"ג לנפש

  32. עוני בעולם • חצי מאוכלוסיית העולם, 3 מיליארד אנשים, חיים בעוני, מרוויחים פחות מ-2 דולר ליום. לאנשים אלה חסרים הדברים הבסיסיים לשם סיפוק צרכיהם • מתוך 3 מיליארד אלה, 1.3. מיליארד חיים בעוני קיצוני, מרוויחים פחות מדולר ליום. רמת הכנסה זו אינה מאפשרת תזונה מספקת

  33. האם שלב רביעי באימפריאליזם?ניאו-אימפריאליזם • התגברות הסכנה ממדינות כושלות • הצורך בביטחון:הבטחת נתיבי סחר ויציבות • התערבות להגנה על זכויות אדם • מעורבות בבוסניה, בקוסובו, במזרח תימור, בסיירה ליאונה, באפגניסטאן, בעיראק...

  34. השוני מהאימפריאליזם הקודם • מחויבות ארוכת טווח לעומת מחויבות קצרת טווח • מדינה אחת בטריטוריה לעומת מספר מדינות • שליטה של מדינת אם לעומת ניסיון לעודד שלטון מקומי עצמי • מוטיב כלכלי לעומת מוטיב ביטחוני וזכויות אדם האם מאחורי כל זה לא מסתתרים אותם מוטיבים?

  35. הפוסט קולוניאליזם כמחאה והתנגדות • השחרור הלאומי לא הביא בעקבותיו שחרור תרבותי • ההגמוניה התרבותית של המערב נותרה בעינה

More Related