צילום ועריכה – יגאל מורג

1. בית שאן העתיקה סקיתופוליס צילום ועריכה – יגאל מורג

2. תל בית שאן ראשיתה של בית שאן לפני כ 7000 שנה!!! בתל נחשפו כעשרים שכבות יישוב, החל מן התקופה הניאוליתית (האלף החמישי לפנה"ס) ועד לימי הביניים, וחלקים קטנים מהם ניתן לראות גם כיום, כפי שעוד נחזור וניראה.ואולם – עיקר עוצמתה ויופיה של בית שאן הם השרידים מן התקופות הרומית והביזנטית (החל במאה הראשונה לספ', ועד שנת 749 – עת רעידת אדמה אדירה גרמה לחורבנה המחלט).העיר בה אנו עומדים לבקר עברה תהפוכות ושינויים לאורך הזמן, החל בתקופה הרומית עת יושבה ע"י תושבים פגנים, ועבור אל התקופה הביזנטית, עת הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של רומא, והעיר חוותה פריחה עצומה, אוכלוסייתה היגיעה לכדי 30 עד 40 אלף איש, על הגבעות סביבה הוקמו כנסיות רבות, ורק אחרי הכיבוש הערבי (638 לספ') החלה העיר שוקעת, עד חורבנה הסופי ברעידת האדמה. בתקופה הרומית ניקראה העיר "סקיתופוליס". דגם התל, על שכבותיו, וסרגל שכבות היישוב שנתגלו בו

3. מפת האתר, במבט מצפון לדרום מבט על העיר כולה ממרומי התל התיאטרון בית המרחץ הציבורי / המערבי מרכז פולחני רחבת הסיגמא רחוב פלאדיוס מבנה שרותים ציבוריים מקדש רומי אגורה (שוק) ביזנטית בית המרחץ הציבורי / המזרחי הרחוב הצפוני (הפונה מערבה) נימפאון / מזרקה המבנה המונומנטלי רחוב הגיא רחוב סילוואנוס הגשרהקטוע התל העתיק

4. כמו בכל (או לפחות ברב) הערים הרומיות / ביזנטיות, גם בבית שאן ניתן למצוא את רחובות העמודים הראשיים של העיר – ה"קארדו מקסימוס" = הרחוב הראשי, וכנגדו – הרחוב הצולב – ה"קארדו דקומאנוס". כאן, בבית שאן, שוקמו ואף שוחזרו לתיפארה חלק מרחובות אלה, ולאורכם אנו יוצאים לטייל...מתחתנו – רח' פלאדיוס – הקארדו הראשי שחלק מעמודיו הועמדו במקומם, והמהלך לאורכם מקבל תחושה של חזרה במינהרת הזמן – כ 2000 שנה לאחור.

5. משני צידי הדרך, מעבר לעמודים, רוצפו המדרכות באריחי שיש, או בפסיפסים, המדרכות היו מקורות להגנה בפני השמש הקופחת, ובצד החיצוני שלהן היו חנויות למיניהן, זה היה "הרובע המסחרי" של העיר, להבדיל מאזור השוק.

6. ולצידם של הרחובות הראשיים ניתן למצוא "מוסדות" שונים, לשימושם, ולרווחתם של תושבי העיר, בצידו הדרומי של רח' פלאדיוס ניתן לבקר בשרידיו של בית מרחץ ציבורי ענקי ומפואר, מן הרחוב עולה גרם מדרגות מרשים, המוליך לחצר עמודים (מקורה?), וממנה כניסה אל המוסד המכובד, כמוהו יש בכל עיר מן התקופה ההיא. מתחתנו ניראה אזור בית המרחץ כולו, על חצרותיו. כאן ניתן לראות את חצר בית המרחץ, ובהמשך – הצצה פנימה אל אחד החדרים החמים - על העמודונים ששרדו היתה בנוייה ריצפת החדר, ומתחתיה – בינות לעמודונים הוזרם אויר שחומם בתנורים, וחלקו אף הופנה כלפי מעלה, במעלה הקירות. וכך חומם החדר כולו כיאה וכמקובל בבתי מרחץ. זהו מעלה המדרגות המפואר העולה מן הרחוב אל חצר בית המרחץ.

7. מתחתנו מספר דוגמאות ל"אמבטיות" ובריכות, חלקן בתוך בית המרחץ, וחלקן צמודות אליו מבחוץ. איורים המלמדים על דרך ה"בילוי" בבית המרחץ.

8. בהמשך הרחוב נגיע לרחבה במתאר חצי עגול, שעל חלק משוליה בנויים חדרים. היעוד אינו ברור לחלוטין, יתכן שהיה זה מרכז מסחרי או פולחני כלשהו.

9. אנחנו בצומת הרחובות: פלאדיוס – המגיע מדרום, סילוואנוס – המגיע ממזרח, ו"הרחוב הצפוני" – המושך דווקא מערבה, לעבר שער העיר הצפון / מערבי.אזור הצומת משופע ב"אתרים" – מחד, אך גם ממחיש את ההרס שגרמה רעידת האדמה – מאידך.

10. ראשון האתרים – המקדש הרומי - שניבנה כניראה במאה השניה לספ', ונהרס מתי שהוא בתק' הביזנטית, עם השתלטות הנצרות כדת המדינה, מה שנותר הינו גרם המדרגות המפואר שהעלה את הבאים אל המקדש עצמו. עתה אנו עומדים מול שרידיה של מזרקה ציבורית מן המאה ה 2 – הנימפאון. ואלו הם שרידיו של מה שמכונה בפי החופרים "המונומנט המרכזי" – מבנה מפואר ביותר, אך יעודו לא לגמרי ברור.

11. וכנגד המונומנטים השונים – סימני ההרס – עמודי ענק וכותרותיהם מונחים על גחונם בדיוק באותה תנוחה בה מצאו את עצמם עם שוך הרעידה.

12. כך ניראה הרחוב הצפוני, הוא נחשף ונוקה, אך לא שוחזר, וסימני ההתמוטטות בו נותרו כעדים אילמים לטרגדיה שפקדה את העיר בשנת 749 לספ'.

13. בדיוק מול "המונומנט המרכזי" יוצא לדרכו רח' הגיא, הוא נימתח לאורך נתיבו של "נחל עמל", ומוליך אל שער העיר הצפון/מזרחי, תוך שהוא נשען על גשר מונומנטלי (המכונה כיום "הגשר הקטוע"), גם רחוב זה הרוס לחלוטין, אך מומלץ ללכת לאורכו מאות מטרים ספורים, ולראות את שרידי הגשר המרשימים.

14. הגשר הקטוע מעל נחל חרוד – במבט ממרומי התל, וממרגלותיו.

15. נחזור מן הגשר, וניפנה שמאלה במעלה רחוב סילוואנוס, זהו הקרדו הצולב של בית שאן – רחוב מהודר ביותר, שעבר כמה שינויים לאורך התקופות, מימינו שרדו טור עמודים מרשים ששוקם, ולידם שרידי מבנים (חנויות) מאוחרים למדי, שניבנו על גבי מבנים קדומים מן התק' הביזנטית.

16. מראה מתקן בית השימוש כולו כאן ניתן לראות את המושבים (המגולפים), מתחתם זרמו מים באופן קבוע ופינו את ה"תוצרת", ולמרגלותיהם – תעלונת עם מים זורמים לרחיצת הידיים אחרי השימוש.

17. בסמוך לבית השימוש משתרע בית מרחץ (המזרחי) ענק, ובהמשך – במעלה הגבעה...

18. מתחם פולחני ענק שהכיל מתקנים רבים מן המאות הראשונה והשניה לספ'.

19. אנחנו מתקרבים לסיומו של הטיול לאורך רחובותיה הראשיים של בית שאן, ומגיעים אל המתקן המרשים מכולם – התיאטרון. מתחתנו איור של מבנה התיאטרון כפי שניראה טרם קריסתו. התיאטרון בנוי ממערכת מושבים הנימתחת בחצי מעגל אל מול במה מוגבהת, ובעורפה קיר קלעים אדיר (שלא השתמר). מערך המושבים היה מקורה בקירוי קל להגנה בפני השמש, שכן המופעים למיניהם נערכו בשעות היום. התיאטרון במבט מן התל

20. מבט אל קיר התיאטרון החיצוני, התומך את המושבים, ובתוכו פתחי הכניסות המרשימות, דרכם ניכנס הקהל אל המתחם (וגם אנחנו).

21. אנחנו בפנים, תחילה – מבט אל מערך מתקני הישיבה האדיר. מבט מקרוב ילמדנו שהשורה הראשונה מכילה ספסלים עם משענות – עבור המכובדים! אחת הפינות בה שוחזרו הספסלים, כמו גם חלק קטן מאוד מהקלעים. הבמה ופינת הקלעים, המשוחזרת בחלקה.

22. מחוץ לגדרות האתר, ממש נושק לכביש בו הגענו, ישנו מתקן מרשים נוסף – האמפיתיאטרון, או ההיפודרום, להבדיל מהתיאטרון – כאן מסודרים המושבים במבנה אליפטי מסביב לזירה פנימית, הקהל יושב מסביב וההתרחשות מתנהלת לא על במה אלא על מגרש גדול, כאן היו מתקיימות תחרויות סוסים או מרכבות, התגוששויות של גלדיאטורים, בינם לבין עצמם, או מול חיות טרף, המתקן מרשים למדי, ומומלץ לא לפספס אותו!!!

23. ועכשיו – כמה הצעות לסיור באתר: הסיור הקצר, והקל – יחסית – הינו לנוע בהתאם לקו החיצים המקווקו שבמפה, לאורך הרחובות הראשיים בלבד. רואים את כל הנקודות העיקריות, ומתנהלים על קו גובה אחד עם מעט מאוד עליות וירידות.הסיור המורחב מציע ללכת לאורך רח' פלאדיוס עד הצומת, לבקר באתריו, ואז לחזור קצת לאחור, וללכת מערבה מעל "הרחוב הצפוני" ודרך טובה תוליך אותנו אל המעלה לתל ב. שאן, זו עליה קלה ונוחה. ה"מכסימליסטים" יכולים עוד לתת קפיצה ולראות את שרידי השער המערבי, בהתאם לשילוט. המראה ממרומי התל אל העיר שלמרגלותיו – מדהים!!!מהתל יורדים בגרם מדרגות מסודר ונוח (שגם ניתן לעלות בו למי שרוצה) הישר אל רחוב הגיא, מומלץ מאוד להמשיך עימו צפונה ולראות את הגשר שניבנה מעל נחל חרוד ואיפשר לדרך להגיע אל שער העיר הצפוני.כשנחזור משם, ניפגוש את רח' סילוואנוס, נלך עד קצהו שמאלה, ושם ניפנה ימינה וניפגוש את בית השימוש, אזור ב. המרחץ, והאזור הפולחני, ולבסוף נגיע אל התיאטרון. בסיור מורחב זה כללנו את כל מה שניתן לראות בעיר העתיקה והמדהימה הזו, שהינה ללא ספק האתר הארכיאולוגי המרשים ביותר בארץ!משך הסיור – בין כשעתיים לסיור הקצר, עד כארבע שעות לכל מכל. הקלקה תחשוף בפניכם את המפה, עם כמה מראי מקום.

24. נק' הסיום תחילת הסיור כאן בית המרחץ והכניסה לרח' פלאדיוס התיאטרון צ בית השימוש, בית המרחץ, והאתר הפולחני כאן יוצא שביל שמוליך אל העליה הנוחה לתל, וכמו כן אל שער העיר המערבי. הרחוב הצפוני, המושך מערבה דווקא. התל רחוב סילוואנוס רחוב הגיא המוליך אל "הגשר הקטוע".

25. היגיע אל סיומו סיור מרתק, בעיר מרתקת, ומי שאכן ייצא לשטח ויחווה את היופי והעוצמה, יסכים איתי שכל מילה נוספת – מיותרת. שעות פתיחה - אפריל – ספטמבר מיום א' עד ה' - 08:00 - 19:00 אוקטובר – מרץ 08:00 - 16:00 בימי ו' - 8:00 - 16:00, שבת - 08:00 - 17:00 מחירים:יחיד: מבוגר: 23 ש"ח, ילד: 12 ש"ח, קבוצה: מבוגר: 19 ש"ח, ילד: 11 ש"ח. אזרח ותיק הנחה של 50%מבקר מוגבל שייגש למשרדי האתר, יוכל לקבל רכב מיוחד, ללא תוספת מחיר, ולנוע באמצעותו בכל רחבי האתר טלפון לברורים - 04-6587189

26. צילום ועריכה – יגאל מורגMorag-i@013.net.il - ואני מזמינכם לבקר באתר האינטרנט שלי, הקליקו נא על הקישור הבא, והיכנסו – http://morag.artvision.co.il