היסטוריה של התפתחות הריפוי בעיסוק

1. היסטוריה של התפתחות הריפוי בעיסוק למה זה חשוב ?

2. בעולם במדינה אירועים חיצוניים תפיסות, עמדות גישות.. התפתחות המקצוע

3. תפיסות שרווחו לפני ובעת יסוד הריפוי בעיסוק תפיסות, עמדות גישות... שלטההתפיסה הקארטזנית (ההפרדה בין גוף לנפש) . Moral Treatment(William Tuke)גישה פילוסופית חדשהששלבה בין התפיסה הביולוגית לתפיסה ההומאנית.

4. תפיסות, עמדות, גישות, ארועים חיצוניים – זרמים שהתפתחו בעקבות ה- Moral Treatment • פרגמטיזםJohn Dewey)) – האדם הפועל הוא הקיים. Mental Hygiene.2 – אחריות החברה לבריאות ולרווחה. (Adolf Meyer; Julia Lanthrop; Eleanor C. Slagle; Pabbi Emil G. Hirsh; Jane Adams ) • Arts and Crafts Movement – (לאחר המהפכה התעשייתית), בריאות מושגת ע"י עיסוק. 4. התנועה לשחרור האישה – האישה יוצאת לעבוד.

5. מייסדים • Susan Tracy • George Barton • Williard Dunton • Eleanor Clarck Slagle • Adolf Meyer • Susan Johnson

6. ההנחות שבבסיס מקצוע הריפוי בעיסוק(בבסיס - Moral Treatment) • האדם הוא שלמות -מכלול ולא חיבור של חלקים. • האדם הוא ישות מרכזית. כל בני האדם שווים והם ערך מרכזי / עליון לחברה - גישה הומניסטית. • לחברה ולפרט יש אחריות לבריאות ולרווחת האדם. • לעיסוק יש השפעה מכרעת על בריאות ורווחת הפרט, על כן העיסוק משמש ככלי טיפולי. • האדם מתפתח תפקודית תוך כדי אינטראקציה עם סביבתו הפיזית, הנפשית והחברתית.

7. מאורעות שהשפיעו על מקצוע הריפוי בעיסוק – על פי תקופות: • מלחמת העולם הראשונה • התקופה שבין שתי המלחמות • מלחמת העולם השנייה ולאחריה • אמצע שנות ה-40 עד שנות ה- 60 • שנות ה-60 עד שנות ה- 80 • שנות ה- 80 ושנות ה- 90 .

8. אירועים חיצוניים מלחמת העולם הראשונה • עם הצטרפות ארה"ב למלחמה הוכר הצורך בריפוי בעיסוק לשיקום פצועי המלחמה. • Eleanor C. Slagle המליצה לטפל בפצועים באמצעות העיסוק והוקמו צוותות טיפול לבי"ח צבאיים. • בתקופה זו מתחיל להתפתח הכיוון הפיזיקאלי (עד מלה"ע ה-I הריפוי בעיסוק היה בעיקר בתחום בריאות הנפש).

9. בין שתי מלחמות עולם # בין 1920 ל- 1930, מקצוע הריפוי בעיסוק מתרחב וכולל התייחסות למחלות נפש, מחלות עצבים, בעיות אורטופדיותומצבים רפואיים כלליים של פגיעות שונות. # דרישה לריפוי בעיסוק בבתי חולים אזרחיים  פתיחת בתי הספר בבוסטון ופילדלפיה (שניהם קיימים עד היום). # לפני מלה"ע ה- II יש ירידה בדרישה ובסטאטוס של המקצוע. ב- 1923 הארגון האמריקאי קבע סטנדרטים מינימאלים לחינוך בריפוי בעיסוק מס' בתי ספר נסגרו בשל אי יכולתם לעמודבקריטריונים. קביעת תנאי קבלה העלתה את סטאטוס המקצוע. # ב- 1927 הומלץ על שמירת הרמה המקצועית ע"י מתן היתר עבודה רק לאחר עמידה בבחינות ארציות. # ב- 1939 נקבעו בחינות הסבה למקצוע. # ב- 1944 נקבעו תנאים להסמכת סטודנטים, ע"י הארגון.

10. מלחמתהעולםהשנייהואחריה • המלחמה הגדילה אתהדרישה למקצוע, ובין 1941 ל- 1946 הוכפל מס' הבוגרים (מ- 1144 ל- 2265) - דחיפה למקצוע. • הממשלה הקצתה משאבים לבניה ופיתוח תוכניות שיקום, הכשרת עובדים ומחקר. • הטיפולים בתקופה זו, נעשים עבור אנשים עם בעיות נפשיות, אורטופדיות, נוירולוגיות. • משנות ה- 50 מתחילים להתפתח תחומים נוספים המקבילים לריפוי בעיסוק Recreational Therapy, Educational Therapy. • עולה חשיבות תחום ה- A.D.L, טכניקות שיקום לנכים ושימוש בפרותזות של הגפה העליונה תופסים מקום משמעותי. • מתבסס הידע ומשתפרות הטכניקות גם בתחום הריפוי בעיסוק הפיזיקאלי וגם בריפוי בעיסוק בתחום בריאות הנפש. • ב- 1947 נכתב הספר הראשון בריפוי בעיסוק פיזיקאלי של Williard Helen S. & Spaekman Clair S.. • ב- 1954 פרסמה Gail Fidler ספר ראשון בריפוי בעיסוק פסיכיאטרי בו היא מדגישה את הגישה הפסיכודינאמית בפסיכיאטריה . היא מתארת את הריפוי בעיסוק כמעבדה בה יכול המטופל להתנסות ברגשות שונים ולפתח כישורי חיים דרך השימוש בפעילות פרודוקטיבית. • ב- 1963 – פורסם ספרה השני, בו הריפוי בעיסוק נתפס כמכשיר תקשורתי חשוב – הפעילות נתפסת כאמצעי להבנת המטופל בדרך לא מילולית.

11. המשך - מלחמתהעולםהשנייהואחריה • ב- 1954 הוקם ה- World Federationof Occupational Therapy (WFOT). עשר מדינות מייסדות מיוצגות בכנסים ובועידות. • ב- 1959 הצטרפה הפדרציה העולמית לארגון הבריאות העולמי וייסדה מחלקה לפיתוח המקצוע בארצות מתפתחות. • נקבעו סטנדרטים מינימאלים להכשרת מרפאים בעיסוק וב- 1960 נכתב הקוד האתי של הריפוי בעיסוק. • כל חברי הפדרציה יכולים לעבוד (אחרי השגת רישיון עבודה) בכל הארצות המוכרות ע"י ה- WFOT ויכולים לעבור בחינות הסמכה אמריקאיות.

12. במקביל לתקופות שנזכרו - תהליך התמקצעות • 1917 - השנה בה נוסדה החברה הלאומית לקידום הריפוי בעיסוק National Society for the Promotion of Occupational Therapy (NSPOT). ניתן לומר שמקצוע הריפוי בעיסוק נוסד/התחיל. • מטרות ה- NSPOT היו: א. קידום המקצוע ככלי טיפולי ב. לימוד השפעות העיסוק על רווחת האדם ג. הרחבת הידע בנושאים אלה • חברי החברה היו רופאים, עובדים סוציאליים, מורים, אחיות ואמנים Susan Tracy, George Barton, Williard Dunton, Bing, Eleanor Slagle, Adolf Mayer, Susan Johnson • לאחר מכן היה צורך להקים ארגונים מקומיים להחלפת דעות, רעיונות וידע. • ב- 1920 הוקם הארגון המקצועי בארה"ב ששמו היה ונשאר AOTA – American Occupational Therapy Association. • ב- 1922 נוסד הירחון לריפוי בעיסוק Occupational Therapy and Rehabilitation. • ב- 1947 לקח על עצמו הארגון את האחריות על הוצאת הירחון והוא נקרא AJOT - American Journal of Occupational Therapy .

13. 1980 - 1960: • התפתחות מדעית תיאורטית (תחום הילדים Ayres) • התמחות בתחומי טיפול שונים ובסוגי פציעות ספציפיים • חיסונים • עליה בגיל האוכלוסייה  כניסה לגריאטריה • מעבר משיקום מוסדי לשיקום בקהילה • יציאה לקהילה – Deinstitutionalization • חזרה לשורשים ולתפיסה הוליסטית הומניסטית ועזיבת המודל הרפואי • מחקרים • חינוך אקדמי

14. 1990 – 1980: • שנות השמונים – שינויים במערכת הבריאות בארצות הברית. מערכת הבריאות הופכת למערכת על בסיס עסקי. • 1984 – הגדרת הקוד האתי של מקצוע הריפוי בעיסוק. • "איכות חיים" – הופכת להיות מטרה מרכזית של הטיפול בריפוי בעיסוק. • מרפאים בעיסוק מתחילים ללמוד את הנושא של סיבתיות קלינית Clinical Reasoning. • הבנה והתייחסות לחשיבות תרבות המטופל וערכיו בתוך התהליך הטיפולי. • שנות ה-90 – התפרצות מחלת האיידס. עולות דילמות לגבי הפרקטיקה של הריפוי בעיסוק.

15. ריפוי בעיסוק בעולם • ארה"ב - ייסדה ונתנה תנופה למקצוע (למרות שהרעיונות המקוריים הם מאירופה) • קנדה– פיתחה את המקצוע בסמיכות לארה"ב. • אנגליה– ואחריה המושבות שלה. אנגליה יכולה להיחשב כמובילה השנייה אחרי ארה"ב. מלjה"ע ה- II נתנה את הפריצה לייסוד המקצוע למרות שכבר מאז מלה"ע ה- I היו מרפאים בעיסוק וכמה אנשי רפואה שתמכו במקצוע. ב- 1930 – ביה"ס הראשון שהתמקד בפסיכיאטריה. אנגליה ידועה בפיתוח התחום הפיזיקאלי. ב- 1943 - נוסד הארגון הבריטי.

16. ריפוי בעיסוק בישראל • 1946 גב' אתל בלום פתחה את המחלקה הראשונה בארץ בהדסה.העתיקה את המודל האמריקאי בשלמותו. • 1947 - נפתח הקורס הראשון בריפוי בעיסוק בתמיכת הדסה וקופ"ח. • 1948 - בעת פרוץ מלחמת השחרור הצליחה לשכנע את הצבא לדחות גיוס תלמידות שתשרתנה אח"כ בצה"ל. • 1949 - הוקם הארגון של ריפוי בעיסוק, נכתב הקוד האתי ששופץ ב- 1965. • הסתיים המחזור הראשון. המסיימות שהתגייסו לצה"ל פוזרו בבתי החולים. בשנה זו צומצמו בתי החולים הצבאיים והפכו לממשלתיים. • שנות ה- 50- עליה גדולה -שחפת, נכויות ומגפת פוליו. בוגרות המחזור הראשון פתחו מחלקות לריפוי בעיסוק בכל הארץ ויצרו יש מאין. • 1954 - הארגון הצטרף ל WFOTוהיה בין מייסדיו. - הארגון הצטרף להסתדרות. • שנות ה- 60 - התבססות והכרה מקצועית. - מוסדות הבריאות הם המעסיקים. - מתפתח תחום ילדים כהתמחות נפרדת,כניסה למשרד החינוך - חוק חינוך מיוחד. • -בריפוי בעיסוק פיזיקאלי התקדמות בשיקום, חומרים חדשים לסדים מקדמים את המקצוע בתחום זה. • שנות ה- 70 - טיפול בכוויות ע"י Jobst- התפתחות נוספת בתחום הפיזיקאלי. • הגידול הבא בפרקטיקה היה אחרי מלחמת ששת הימים וההתשה. פתיחת קורסים גם בת"א ובחיפה, יש התקדמות תיאורטית ומחקרים בריפוי בעיסוק. • 1978 - הכרה אקדמאית רטרואקטיבית לביה"ס בריפוי בעיסוק בירושלים. • בין השנים 1983-1984 ניתנה הכרה אקדמאית לחוגים באוניברסיטאות תל-אביב וחיפה.