שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית בראי מדינת היבוא, הלקוח והצרכן

1. שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית בראי מדינת היבוא, הלקוח והצרכן דר צחי סקלסקי יתרולאב בע"מ בס"ד

2. בטיחות מזון גורמי הסיכון במזון א. גורמי סיכון ביולוגיים. ב. גורמי סיכון פיזיקאליים ג. גורמי סיכון כימיים. )ד. גורמי סיכון תזונתיים (

3. בטיחות מזון גורמי סיכון כימיים : חומרי הדברה

5. מונחים טוקסיקולוגים • P.H.I.= Pre- Harvest Interval • מספר הימים אותם יש להמתין בין סיום הריסוס ותחילת הקטיף ע"מ לאפשר לחומר ההדברה שרוסס להתפרק לרמה המותרת. • - M.R.L.= Maximum Residue Level • השארית המרבית של חומר הדברה הנסבלת על פי החוק במזון ובמספוא. • RfAD = Reference acute daily intake • - L.O.D= Limit of Determination • הריכוז הנמוך ביותר של כימיקל שמכשירי המעבדה יכולים לזהות ברמה סבירה של עקביות, דיוק ואמינות. נמדד ב PPM • ומקובל 0.01

6. מכשירי הבדיקה לשאריות חומרי הדברהGCMS +LCMS התמונה המתקבלת

7. עקרונות השימוש בתכשירי הדברה בתוצרת המיועדת לייצוא

8. שימוש בחומרי הדברה: • מותר להשתמש בכל מה שמורשה בישראל. • השאריות חייבות להתאים לתקנות המדינה המייבאת.

9. הכנת רשימות חומרי הדברה מותרים לשימוש שלב א': • חייבת לכלול את כל התכשירים שהשימוש בהם דורש רישוי בישראל בשיתוף מדריכי משרד החקלאות וחברות ההדברה • רצוי ואף הכרחי שתהיה כתובה גם באנגלית. • לכל תכשיר ברשימה חייב להיות רישוי לגידול ולפגע כלפיהם הוא רשום. • ימי המתנה לפני קטיף: אין לציין ימי המתנה קצרים מהכתוב • ע"ג התוית. • 5. מינונים: לפי התוית.

10. הכנת רשימות חומרי הדברה מותרים לשימוש שלב ב': • איסוף החוקים והתקנות של כל מדינות היעד של התוצרת. • השוואה בין כל השאריות המותרות כולל השאריות של ישראל. • קביעת רמה מותרת לייצוא (לפי המכנה המשותף המחמיר).

11. הכנת רשימות חומרי הדברה מותרים לשימוש שלב ג': אם השארית המותרת לייצוא קטנה מזו של השוק המקומי יש להגדיל את ימי ההמתנה בין ריסוס לקטיף או, אם לא ניתן להגדיל, יש להוציא את התכשיר מהרשימה. הרשומות מפורסמות באתר מועצת הצמחים.

12. רשומות בסיסיות מותאמות לייצוא

13. מאגרי מידע רשימות חומרי הדברה מותאמות לייצוא

16. אז איך קובעים את ימי ההמתנה? 3 ימי המתנה ???

17. חברות חומרי הדברה

18. שארית מותרתלשוק מקומי:2 ח"מ ימי המתנה: 7 שארית מותרת לייצוא: 0.02 ח"מ ימי המתנה: 35 <

20. עדכוני חומרים וטיפול במשברים במהלך תשע"ב – תשע"ג ( 2012) בס"ד התווספו במדינת ישראל כ 70 חומרים חדשים שמעודכנים על ידי יתרולאב ברשומות נפסלו בארץ חומרים בודדים (כגון האמוניום הרבעוני) טופלו על ידי יתרולאב למעלה מ 25 תלונות (אינו כלול בשירות).

21. בס"ד רשומות מיוחדות על פי דרישות רשתות שיווק פרטיות בחו"ל

22. דוגמא לפסילה

23. דרישות ייחודיות של לקוחות רשימות של חומרים "מוחרמים" מתפרסמות בעיקר ע"י רשתות השיווק האנגליות והגרמניות. חלק מרשתות אלו מצמצמות באופן עקבי ומקיף את השימוש בחומרי הדברה ומגבילות את השימוש בהן לעיתים חל איסור להשתמש בחומרים גם אם הם מורשים עפ"י החוק.

24. רשתות שיווק אנגליות M&S – 70 חומרים מוחרמים, 38 מוגבלים Sainsbury’s – 50 חומרים מוחרמים, 136 חומרים מוגבלים Waitrose – 141 חומרים אסורים, 53 מוגבלים קו-אופ UK – 24 חומרים מוחרמים, 99 אסורים. טסקו– רשימות חומרים מאושרות לשימוש לכל מוצר לכל מדינה. חידוש האישור מדי שנה.

26. ) CYFLUMENTOFENדיפנדר) )CHLORANTRANILIPROLeקורגן) נעדרים מרשימת טסקו...

28. רשימת חומרים מותאמת לפי טסקו

29. דרישות ייחודיות של לקוחות מגבלות נוספות מוטלות על-ידי הלקוחות הגרמניים: א. מספר החומרים המקסימאלי המותר בבדיקה. ב. אחוז מצטבר של רמת השאריות בכל בדיקה. ג. הפחתה אוטומטית של רמת השאריות המותרות ב- 30-70% מדרישת החוק.

30. דרישות ייחודיות של לקוחות מספר מרבי מותר לכמות החומרים בכל מוצר )שאריות ברמה תקינה(:

31. דרישות ייחודיות של לקוחות אחוז שארית מצטבר מהרמה המרבית המותרת:

32. דרישות ייחודיות של לקוחות אחוז שארית מצטבר מהרמה המירבית המותרת:

33. דרישות ייחודיות של לקוחות אחוז שארית מצטבר מהרמה המרבית המותרת:

35. דוגמא לפסילה

36. דוגמא- פסילת פרי הדר

37. דוגמא- פסילת פרי הדר • Compliance with maximum limits applicable in Germany No • Compliance with acute reference dose (ARfD) Yes • Maximum 70% of the legal maximum limits are met: No • Maximum 70% of the ARfD values are met: Yes • No active agent contained in the framework of the Rewe Yes"Dirty Dozen List"":

38. אישור השמדת תוצרת עקב מציאת שאריות

39. רשומות על פי דרישות מיוחדות אתר יתרולאב

40. www.itrolab.com

41. הגדרת השירות ואתגריו מתן הנחיות מקצועיות ומהימנות לכלל יצואני תוצרת חקלאית ממדינת ישראל. על ההנחיות להתחשב בדרישות התקן והלקוחות מחד אך גם לשמור על צרכיהם של המגדלים מאידך עמידה בדרישות בטיחות למזון הן חלק בלתי נפרד מפניה של החקלאות הישראלית החוליה החלשה נעוצה בעובדה שאין כיום יכולת אמיתית לאמת את ההנחיות עם המציאות בכל נקודה במדינת ישראל. יכולת זאת צריכה להיבנות. מהימנות הרשומות והתאמתן תלויה במהימנות הדיווחים מהיצואנים.

42. סיכום תהליכי עבודה

43. בס"ד חזון להקים מערך שירות ליצואן הישראלי אשר יסייע לו בגידול ושיווק תוצרת בטוחה יותר ובריאה יותר בעיניי הלקוחות והצרכנים הן בארץ והן ובעולם. יש לשאוף כיבתוך 3-5 שנים העולם ידע כי התוצרת החקלאית ממדינת ישראל אינה רק יפה יותר אלא גם בריאה יותר ולכן גם שווה יותר.

44. תודות תודות : למנכ"ל מועצת הצמחים מר צבי אלון וראשי הענפים. לארגוני המגדלים. לחברות הייצוא לויקי ונעמי מיתרולאב. למירב על בניית התהליך וההקמה.