מדריכי/ ות מוגנות עיר ללא אלימות

1. מדריכי/ות מוגנות עיר ללא אלימות אורלי פולט יוני 2013

2. רקע בשנים האחרונות גברה הדאגה בקרב הציבור הרחב, אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות, לגבי הצורך הדחוף לטפל בצמצום האלימות בקרב ילדים ובני נוער בכלל, ובבתי הספר בפרט. העניין הרב באלימות בבתי ספר והדאגה מתוצאותיה, אינם תופעה ישראלית ייחודית, או מאפיין של הזמן האחרון. בארצות הברית למשל, נמצא שהאלימות בבתי ספר מצויה במקום הראשון בסולם הדאגות של אזרחים בכלל ושל הורים בפרט.

3. מחקרים בנושא אלימות בבתי הספר ישנה קבוצה גדולה של מחקרים שהתמקדו בהיבטים ובמאפיינים המיוחדים לאלימות בבית הספר. אחד החוקרים המרכזיים הוא החוקר הנורבגי אולוואוס (Olweus'1993). סקר ראשון, שהוא ערך בנורבגיה בסוף שנות השבעים, הצביע על שיעורים גבוהים של אלימות .תוצאות מחקר זה הראו כי אחוז התלמידים שדיווחו על כך שהציקו להם ירד ככל שהם עלו בכיתות. כלומר, התלמידים החשופים להצקה במיוחד היו הצעירים והחלשים.

4. מלור(Mellor, 1990) בדק את תופעת ההצקה בסקוטלנד בקרב 942 תלמידים מחטיבות הביניים בגילאים 12-16. על פי מחקר זה, 12% מהבנים בגילאי 15-16 דיווחו כי הציקו לאחרים בתקופה שקדמה למחקר, 50% מהבנים ו-34% מהבנות הודו שהציקו למישהו אחר בחודש שקדם למחקר.

5. במחקר קנדי שערכו פפלר וקרייג (Pepler & Craig, 1997) השתתפו 4743 תלמידים בכיתות א'-ח'. ממצאי מחקר זה הראו כי 6% מהילדים הודו שהציקו לילדים אחרים יותר מפעם או פעמיים בששת השבועות שקדמו למחקר, 5% מהילדים דיווחו שהיו קורבנות ו-2% מהילדים דיווחו שהיו גם מציקים וגם קורבנות. במחקרו של ריגבי (Rigby, 1996b) אשר בדק את היקף ההצקה באוסטרליה, נמצא שאחד מכל 6 או 7 תלמידים הוא קורבן להצקה בבתי ספר לפחות פעם אחת בשבוע, ולעיתים אף יותר. בנוסף, ממצאי המחקר הראו כי 20.7% מהבנים ו-15.7% מהבנות דיווחו על היותם קורבנות להצקה לפחות פעם בשבוע. רוב התלמידים שחוו הצקה דיווחו על הצקה שנמשכה כשבוע בטרם נפסקה. 13% מהתלמידים שהשתתפו במחקר חוו הצקה שנמשכה קרוב לשנה. (רולידר , 2007) .

6. בארץ ההתעניינות בנושא זה החלה בשני העשורים האחרונים . במחקרם של הורוביץ ואמיר(1981), מבהירים כי המניע למחקרם היה הדאגה הציבורית סביב שורה של אירועים אלימים בבתי ספר בסוף שנות השבעים. כעשר שנים מאוחר יותר, בהקדמה לדוח מחקר נוסף (הורוביץ ופרנקל, 1990), כותבות המחברות כי מחקרן הוא פרי יוזמה של ועדה ממלכתית לחקירת תופעות האלימות בארץ; ועדה זו הוקמה בשנת 1987 עקב אירועים אלימים בדיסקוטק בתל אביב.

7. מחקרם של דגני ודגני (1990) הוא אחד הבודדים, בארץ, שהתמקד באלימות בין כותלי בית הספר. מן הממצאים עלה כי כ- 19% מכלל תלמידי בתי הספר מדוחים על קיומה של אלימות רבה או רבה מאוד בין כותלי בית ספרם , ואילו כ- 40% תלמידים נוספים מדווחים על קיומה של אלימות במידה בינונית . כמו כן נמצא שכ- 6% מכלל תלמידי הכיתה נמצאים בפחד מפני כמות ואיומים בבית הספר .

8. סקר נוסף, שערכו הראל ועמיתיו ב-1998, בקרב תלמידי בתי הספר בארץ (הראל, אלנבויגן-פרנקוביץ, מולכו, אבו-עסבה וחביב, 2002) הראה כי 28.7% מהתלמידים שהשתתפו במחקר דיווחו כי היו קורבנות להצקות או הטרדות לפחות פעם או פעמיים בחודש, 4.4% מהתלמידים דיווחו כי היו קורבנות להצקה ובריונות פעם או פעמיים בשבוע.

9. מחקרם של בנבנישתי , זעירא ואסטור( 1999) התמקד בסוגיית האלימות בין כותלי בית הספר, הממצאים מצביעים על כך שהאלימות בבתי הספר בישראל היא בעיה חמורה . הנתונים מצביעים על שיעורים גבוהים של דיווחי אלימות בכל התחומים שנבדקו , בכל שכבות הגיל ובכל מגזרי האוכלוסייה שהשתתפו במחקר . ממצאי המחקר נראה כי 80% מתלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ו- 65% בחטיבה עליונה , דיווחו על היותם קורבן לאלימות מילולית. כ- 48% מתלמידי בית הספר היסודי , 32% מתלמידי חטיבות הביניים ו-16% מחטיבה עליונה דיווחו על היותם קורבן לאלימות פיזית בחודש האחרון . גם מחקרם של בנבנישתי, חורי-כאסבריואסטור(2005) , שנערך מספר שנים מאוחר יותר ממחקר זה , הראה מגמה דומה יחסית של אלימות בבית הספר .

10. לאור שיעורי אלימות אלו בהם מעורבים בני נוער התפתחו לא מעט תוכניות התערבות בארץ ובעולם, שבעיקרם שמו דגש על הילדים והמתבגרים בשילוב צוות בית הספר .

11. תוכניות אוניברסאליות למניעת אלימות "פרויקט תלמידים למען שלום"- פישור של עמיתים- תלמידים הוכשרו לפשר, באופן פורמאלי ולא פורמאלי, בסכסוכים בין עמיתים; עמיתים מסייעים לעמיתים- תלמידים הוכשרו לקיים פגישות אחד על אחד עם אלה שביקשו סיוע בבעיות אישיות (שימוש באלכוהול או בסמים, ביקור סדיר בבית הספר, סכסוכים וכולי). "תוכניות שירות לקהילה"-יסודות התוכניתתוכנית הלימודים הכיתתית Reach for health -גורמי סיכון של אלימות בין אישית וגורמים הגנתיים, אסטרטגיות תרגול להתמודדות עם כעסים בדרכים חיוביות, הימנעות מהשתתפות בקטטות במצבים אלימים, פתרון סכסוכים ללא קטטות וללא שימוש בכלי נשק. נוסף על כך, מחצית מן הילדים שובצו באופן אקראי להשתתף בשירות נוער למען הקהילה. תלמידים אלה עסקו שעות אחדות בשבוע במתן שירותים בתחנות מקומיות של שירותי הבריאות

12. תוכניות אוניברסאליות למניעת אלימות "תוכנית למניעת בריונות"- הפצה של שאלוני תלמיד אנונימיים לצורך הערכת אופי ותפוצת הבריונות; התפתחות השלכות חיוביות ושליליות של התנהגות תלמידים; הקמת מערכת פיקוח; חיזוק מערכת חוקים בית ספרית נגד אלימות; סדנאות כיתתיות באמצעות וידאו ודיונים להגברת ידע ואמפתיה; התערבויות עם ילדים וקורבנות בריונות; דיונים עם הורים. תוכנית כישורי חיים של שפ"י - היא תכנית התפתחותית מכיתה א' עד י"ב, הפועלת לפיתוח כשירות רגשית-חברתית של תלמידים, ולחיזוק יכולתם להתמודד עם מצבי חייםשונים.

13. הגישה האקולוגית –המערכתית בעשור האחרון קיימת נטייה לאמץ את הגישה האקולוגית –המערכתית ( ברונפנברנר,1979, אסטור ועמיתיו 1996) לטיפול בתופעת האלימות בבתי הספר. גישה זו מהווה בסיס גם לממצאי ועדת וילנאי (1999 ), וכן על ממצאי סקר ניטור רחבי היקף (בנבנישתי ועמיתיו 2003,1999) גישה מערכתית זו מובילה לכך שעל בתי הספר לתפור 'חליפה ייחודית' (בנבנישתי ועמיתיו 2003, רחל ארהד וזיוה ברוש 2006), בהלימה לצרכי בית הספר ולמאפייניו, וזאת על מנת לקדם אקלים חינוכי מיטבי ולחזק את תחושת הביטחון האישי.

14. בנוסף ,כדי להתמודד עם סוגיית האלימות בבתי הספר , בצורה יעילה ואפקטיבית , יש צורך ביצירת תשתית מוצקה ועקבית של מידע , הכוללת את היקף התופעה , מאפיינים מיוחדים לתופעה בבית הספר ומחוללים עיקריים לאלימות בבית הספר . מידע זה חיוני והכרחי ליצירה ולפיתוח של תוכניות מניעה והתערבות מותאמות לכל בית ספר ולבדיקה של ההשפעה של תוכניות אלו על רמת האלימות בבית הספר . ( בנבנישתי, זעירא ,אסטור ).

15. מטרת העל של תוכנית ההתערבות : לאפשר לתלמידים ולבאי בית הספר , חיים עתידים של אחריות , איפוק והבלגה , סובלנות חברתית ,מעורבות חברתית, יצירה ומימוש עצמי באמצעות חיזוק הדימוי העצמי ופיתוח תפיסת עולם משחררת ואוטונומית. כל זאת תוך כדי רתימת המשפחה ,הקהילה ובית הספר למחויבות ואחריות של הפרט הגדל בה. שמירה על ליבה מוסרית זו תאפשר את הצלחת התהליך כולוותחזק את תחושת הביטחון האישי של התלמידים והמורים בבית הספר .

16. מדריכי/ות מוגנות רציונל: החזרה למעגל ההצלחה היא אפשרית בתנאי שמישהו אחר, לוקח על עצמו, כמין שליחות ליזום קשר מיוחד , בלתי פורמלי, קשר שנטול כל ניצול או פגיעה שיש בו נתינה נדיבה וחד צדדית לאורך זמן עד שההדדיות צומחת. כל זאת , תוך שיתוף מלא ורציף של כל הגורמים הרלוונטיים בבית הספר ובקהילה כמו: יועצות , מחנכות , קציני ביקור סדיר , עו"ס נער ונערה , עו"ס נוער סמים, משרד הנוער במשטרה , קצינות מבחן לנוער , הורים - להצלחת העשייה. האני מאמין הוא -שאומנם ילדים בסיכון מביאים את ההיסטוריה ההתפתחותית שלהם לבית הספר , אך הסביבה הבית ספרית היא זו שתקבע עד כמה תהפוך היסטוריה זו למקרי אלימות בפועל.

17. מטרת התפקיד • העלאת תחושת המוגנות והביטחון של התלמיד והמורה תוך טיפול ומניעה בנגע האלימות , השוטטות , הסמים והאלכוהול בבית הספר ומחוצה לו . • חיזוק הקשר של התלמיד לבית הספר ולקהילה וחיזוק הקשר של בית הספר לקהילה , תוך יצירת שפה משותפת ונוהלי עבודה מערכתיים ושיתופיים . • בתפיסה הבסיסית של התפקיד קיימת הקבלה מלאה בין תפקיד מנהל על"א ביישוב לתפקיד מדריך המוגנות בבית הספר , מבחינה זו שבית הספר זהו ה"יישוב" של מדריך המוגנות , כאשר מנהל בית הספר הוא כ- "ראש העיר ", ולכן קיימת מחוייבות לעבודה מערכתית ושיתופית כוללת של כל "תושבי" בית הספר ומחוצה לו, קרי , הקהילה .

18. עבודה מקצועית שוטפת –הגדרת תפקיד • מעקב וליווי אחר תלמידים שאינם נמצאים בכיתה מכל סיבה שהיא . • איתור וליווי תלמידים משוטטים בתדירות גבוהה ובתלמידים בעלי בעיות התנהגותיות, כדי למנוע את נשירתם. תוך עבודה עם הקב"ס והיועצת . • ביצוע סריקות בשטח בית הספר לאיתור ומניעת אירועים חריגים ולצמצום הזדמנויות לביצוע פעילויות עברייניות . • ביצוע מיפוי של אירועים בית ספריים בנושאים של שוטטות , אלימות, סמים, התערבות משטרתית וכו' על פי חתכי שכבות , מקומות, אירועים ושעות. • הפקת דוח אירועים שבועי / חודשי לגבי תמונת מצב בית ספרית למנהלת. • בניית תוכנית מניעה בית ספרית והתערבות ביחד עם הנהלת בית הספר בהתאם לממצאי הדוח.

19. קשר עם גורמי טיפול בית ספריים ( יועץ , רכז שיכבה , מחנכת , פסיכולוג ). • קשר עם גורמי טיפול בקהילה (כגון: קב"ס, עו"ס נער ונערה, חוקרי נוער, היחידה להתמכרויות , מית"ר ,מרכז שיקומי לנוער סמים , שרות מבחן לנוער וכו') • קשר עם חוקר נוער וניידת מוסדות חינוך לטובת הרתעה ואכיפה. • קשר עם רכב ה- "קופי סיט " לאיתור נוער משוטט מחוץ לשטח בית הספר . • קשר עם רכזת מעורבות חברתית בנושא התנדבות נוער בנושא מניעת אלימות ,סמים ואלכוהול. ( עמיתים, מחוייבות אישית , מעברים, ,גדלים ולא שותים , תנופה ודומה).

20. איסוף מידע- מיפוי(ניטור) ומדידה אירועי אלימות בטיפול ביה"ס- מספר אירועים בבית הספר ללא מעורבות משטרתית מחולק על פי : אלימות מילולית, אלימות פיזית ,פשיעה ( וונדליזם, גנבות, סחיטות, הצתות איומים, אלימות פיזית ושונות) אירועי אלימות בטיפול משטרתי - מספר אירועים עם מעורבות משטרתית מחולק על פי: אירועים מחוץ לביה"ס, אירועים בתוך ביה"ס (וונדליזם, גנבות, סחיטות, הצתות איומים, אלימות פיזית ושונות)

21. שוטטות- חלוקה על פי: מספר מיקרי שוטטות לפחות פעם בשבוע, השוטטות מחולקת ל: שוטטות מחוץ לביה"ס בשעות הלימודים, שוטטות עקב בעיות משמעת (הוצאת תלמידים ), שוטטות בביה"ס. שונות- חלוקה לפי: בעיות משמעת, שונות, אינטרנט

22. מידע- שתופי פעולה בית ספריים וקהילתיים בנפרד יפורטו מספר המקרים , כולל שמות , שבהם המדריכה עובדת בשיתוף פעולה עם גורמי נוספים על פי הפרמטרים הבאים : חשד לשימוש בסמים ואלכוהול -חלוקה על פי: מספר תלמידים החשודים בשימוש בסמים, מספר תלמידים המופנים לטיפול עו"ס סמים. מצוקה בבית- חלוקה על פי: מצוקה בבית, הפנייה על ידי יועצת לעו"ס מיניות- מחולק על פי: נערה בסיכון, פגיעה מינית. ביקור סדיר- מטופלי קב"ס ומדריכות מוגנות

23. ריכוז אירועים בית ספריים

24. הערכת סיכון לתלמיד מועמד לפרויקט "תנופה" שם:__________ משפחה: ___________ וועדת השמה/ הכוון :__________ גורם מטפל: ___________ כיתה: ____________