Download
1 / 41
E N D
טז אָז תָּבֹאנָה, שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת--אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתַּעֲמֹדְנָה, לְפָנָיו. יז וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת, בִּי אֲדֹנִי, אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת, יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד; וָאֵלֵד עִמָּהּ, בַּבָּיִת. יח וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד, גַּם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין-זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת, זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ, בַּבָּיִת. יט וַיָּמָת בֶּן-הָאִשָּׁה הַזֹּאת, לָיְלָה, אֲשֶׁר שָׁכְבָה, עָלָיו. כ וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת-בְּנִי מֵאֶצְלִי, וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה, וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ, בְּחֵיקָהּ; וְאֶת-בְּנָהּ הַמֵּת, הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי. כא וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת-בְּנִי, וְהִנֵּה-מֵת; וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה לֹא-הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי. כב וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת לֹא כִי, בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי, בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי; וַתְּדַבֵּרְנָה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ--זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה-בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת; וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי, בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי. כד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, קְחוּ לִי-חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, גִּזְרוּ אֶת-הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם; וּתְנוּ אֶת-הַחֲצִי לְאַחַת, וְאֶת-הַחֲצִי לְאֶחָת. כו וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-בְּנָהּ הַחַי אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל-בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ-לָהּ אֶת-הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל-תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת, גַּם-לִי גַם-לָךְ לֹא יִהְיֶה--גְּזֹרוּ. כז וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר, תְּנוּ-לָהּ אֶת-הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת, לֹא תְמִיתֻהוּ: הִיא, אִמּוֹ.(מלכים א' ,פרק ג').
POUSSIN, NicolasThe Judgment of Solomon , 1649Musée du Louvre, Paris
VALENTIN DE BOULOGNEThe Judgment of Solomon , 1620Galleria Nazionale d'Arte Antica,Rome
VALENTIN DE BOULOGNEThe Judgment of Solomon , 1625Musée du Louvre, Paris
ספור "משפט שלמה" מובא כעדות לחכמה הרבה שהעניק אלוהים לשלמה ,לפי בקשתו: "בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה--בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ. ו וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה, אַתָּה עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב, עִמָּךְ; וַתִּשְׁמָר-לוֹ, אֶת-הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַתִּתֶּן-לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, כַּיּוֹם הַזֶּה. ז וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא. ח וְעַבְדְּךָ--בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ: עַם-רָב, אֲשֶׁר לֹא-יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. ט וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע: כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה. י וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי אֲדֹנָי: כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה. יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט. יב הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ." כך נתפס גם הסיפור בעיני בני עמו:" וַיִּשְׁמְעוּ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ, מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ: כִּי רָאוּ, כִּי-חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט."(מלכים א', פרק ג')
RAPHAEL The Judgment of Solomon, 1518-19 Fresco, Palazzi Pontifici, Vatican
TIEPOLO, Giovanni BattistaThe Judgment of Solomon , 1726-29Fresco, Palazzo Patriarcale, Udine
Solomon Trial , Gustave Doré
Artist's depiction of Solomon's court, Ingobertus, 880. Francesco da Urbino, Solomon's trial , 1581. Cell of the Prior, Monastery of El Escorial
BON, BartolomeoJudgment of Solomon1430sIstrian stonePalazzo Ducale, Venice
במרוצת הדורות הפך משפט שלמה מופת לחכמה משפטית, אנושית ופסיכולוגית, דגם קלסי של משפט המבוסס על תחכום המוביל לגילוי חד-משמעי של האמת. זהו חלומו של כל שופט: לגרום לצד שדינו להפסיד לעשות מעשה או לומר דבר מה, שיחשוף את קלונו. המלך יכול היה להקל על עצמו את מלאכת השפיטה, משום שהתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה שהוטל עליה, והיה יכול לומר לה: צר לי, אין לך הוכחות. אני דוחה את תביעתך. אבל שלמה חתר לעשות צדק לאמתו. לשם כך נזקק לתכסיס חכם וערמומי ולהפעלת תכסיס שיחשוף את האמת ויוציא את שמו כשופט עליון, החכם מכל האדם. הוא אינו מסתפק בצדק משפטי פורמלי-טכני, ואף לא בקביעת האמת המשפטית, אלא רוצה לגלות את האמת העובדתית.
Jugement de Salomon, trésor de l'abbaye de Saint-Denis, Xe–XIesiècle, muse’e du Louvre
Rubens’ Peter Paul, Workshop of The Judgment of Solomon, 1620Statens Museum for Kunst, Copenhagen
NOTRE-DAME CATHEDRAL S t r a s b o u r g, France
Raphael The Judgment of Solomon, 1509-11Fresco , Palazzi Pontifici, Stanza della Segnatura , Vatican
Marc Chagall Judgement of Solomon
The Quarrel between the two mothers, Petrus Comestor’s “Bible Historiale”, France , 1372 Museum Meermanno Westreenianum, The Hague
MASTER of Jean de Mandeville , From a Bible Historiale 1360-70
"משפט שלמה" מעלה מספר שאלות משפטיות:האם נקט המלך בחכמה בנסותו את הנשים? מה היה פוסק לו שתיהן היו חומלות על הילד ומותרות על תביעתן? ולחילופין,כיצד היה פותר את הבעיה לו שתיהן היו מוכנות לראות במות הילד ואף אחת אינה מותרת על תביעתה? שהרי אין ודאות שאצל כל אישה יגברו רחמי האם הטבעיים על כל רצון אחר וכבר היו דברים מעולם. שאלה אחרת האם העובדה שאשה אחת חמלה על הילד והאחרת היתה מוכנה להתאכזר אליו יכולה להוות ראיה משפטית לפסיקה של שלמה "היא אמו". ועוד: האם מספיקים הנתונים שמופיעים בספור כדי לקבוע מיהי האם האמיתית? רש"י עמד על הקושי הזה וטען כי לאחר שפסק שלמה "תְּנוּ-לָהּ אֶת-הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת, לֹא תְמִיתֻהו"ּ הוסיפה בת קול ואמרה "היא אמו ". כלאמר שלמה לא התימר על פי רש"י להכריע בעובדות אלא מן השמים קבעו זאת.
Miniature on vellumFrom a Bible of Paris 1250-1300 MASTER of Jean de Mandeville , From a Bible Historiale , 1360-70
ועתה לבחינת העובדות המשפטיות : גרסתה של התובעת מבוססת על שתי השערות: האחת - בנה של חברתה מת בגלל שאמו שכבה עליו וחנקה אותו למוות; והשנייה - חברתה החליפה את בנה בבנה החי בעת שישנה. מלכתחילה אין היא טוענת לעדות ראייה שהרי אמרה "ואמתך ישנה" .עובדה זו יכולה להצביע לכאורה על תום לב, שכן יכלה לכזב, ולומר שראתה את חברתה מחליפה את התינוקות. התלמוד סובר אחרת וטוען שהתובעת היתה ערמומית מאוד, ורק העמידה פנים של אדם ישר: לדבריה ישנה ואם כן, כיצד ידעה שהתינוק נחנק ולא מת מסיבה אחרת. על כן טען שאין היא אמינה כלל. הנתבעת לעומתה לא הרבתה לדבר. לא נסתה לסתור את הטענהכי שכבה בחוסר זהירות על בנה וגם לא הכחישה שהחליפה את הילדים. בדבריה אין כל התיחסות לפרטי התביעה נגדה כל שאמרה: "לא, כי בני החי ובנך המת". יש פרשנים האומרים שתגובתה הקצרה והחדה מעידה שהיא האם המזויפת. היא אינה מתרגשת ואינה פורסת גרסה משלה. היא מתעלמת מהעובדות ששטחה יריבתה לפני השופט. אחרים קובעים כי גישתה היתה נכונה דוקא: מי שידו על העליונה, ונטל ההוכחה מוטל על התובע, אינו צריך לדבר יותר מדי. זה הכלל: מצבך המשפטי טוב - מלא פיך מים. דיבור מיותר עלול לסבך אותך.
From a "Bible moralisיe" of Flanders , 1465 The Judgment of Solomon, From a Picture Bible with miniatures from Northwestern France 1200Koninklijke Bibliotheek, The Hague
הפרשנות המקראית מוסיפה כי שלמה המלך הגיע למסקנתו מי האם האמיתית עוד קודם מבחן החרב. האברבנאל כתב שהמלך התבונן בדמיון הפיסי בין הנשים לתינוק או התינוקות . עוד כתב ששלמה הכיר את טבע התובעת, שהיא זריזה וזהירה, ושלא שכבה על בנה, בעוד חברתה נראתה לו כמי שעשויה הייתה לפגוע בבנה. לפי פרשנות אחרת, הדיוק בדברי הנשים הוא שהעמיד את שלמה המלך על זהות האם האמתית. אחת אמרה: "לא, כי בני החי ובנך המת"; והשנייה ענתה לה: "לא, כי בנך המת ובני החי". מהו ההבדל בין שתי הגרסאות? האחת הקדימה את בנה: "כי בני החי", ואחר אמרה: "ובנך המת". ואילו השנייה הקדימה את הילד המת: "לא, כי בנך המת", ורק אחר כך הזכירה את בנה: "ובני החי". המלבי"ם אומר בענייו זה: וכלל בלשון, שהאדם יקדים תמיד מה שהוא העיקר ויאחר את הטפל. ולפי זה הסברא, שהאשה שדיקדקה להקדים בלשונה, "בני החי" קודם, עיקר מגמתה שיהיה החי בנה. והמקדמת בלשונה בנה המת, עיקר מגמתה שיהיה המת בן חברתה, לא שיהיה החי בנה. רק כשהשתכנע שלמה מי אם החי, אמר קחו לי חרב וגו'. .
GIORGIONE The Judgment of Solomon, 1495-96Galleria degli Uffizi, Florence
A 13th century work of art taken from the book "Miscellany", written 1280 in France.
Nicolas Poussin, The Judgement of Solomon, 1649 Paris, Ecole nationale superieure des beaux-arts
Solomon's wisdom: He commands a soldier to divide the living child in two. Miniature from a Bible of Paris 1275-1300Museum Meermanno Westreenianum, The Hague
Blake William, The Judgement of Solomon
Gay Nikolay The Judgment of King Solomon, 1854Museum of Russian Art, Kiev
He Qi The Judgement of Solomon
Leonard Bramer The Judgment of Solomon
מקורות: http://www.wga.hu/index1.html http://images.google.com/images?um=1&tab=wi&ie=UTF-8&rlz=1T4ADBS_en___IL206&q=%22The%20Judgment%20of%20Solomon%22 http://www.biblical-art.com/biblicalsubject.asp?id_biblicaubject=193&pagenum=1 ls עיצוב:אסף פלר
