Download
1 / 46
500 likes | 667 Views
כלכלת ישראל. במדינת ישראל מתרחשים מאז הקמתה ועד היום שינויים כלכליים מרשימים. המשק הישראלי גדל והפך ממשק קטן ופשוט, המבוסס על חקלאות ומעט תעשייה מסורתית, למשק גדול ומורכב, הכולל תעשייה מודרנית עתירת ידע ושירותים מגוונים ואיכותיים. לדוגמא:
E N D
במדינת ישראל מתרחשים מאז הקמתה ועד היום שינויים כלכליים מרשימים. המשק הישראלי גדל והפך ממשק קטן ופשוט, המבוסס על חקלאות ומעט תעשייה מסורתית, למשק גדול ומורכב, הכולל תעשייה מודרנית עתירת ידע ושירותים מגוונים ואיכותיים. • לדוגמא: • היקף המסחר המתנהל כיום בשנה בקניון איילון בלבד, דומה להיקף המסחר בשנה במדינה כולה בראשית שנות ה-.50 • התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)גדל משנת 1950 ועד לשנת 2005 פי 38 בקירוב. תוצר מקומי גולמי, תמ"ג: הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה כלשהי בתקופה מסוימת, בדרך כלל שנה. התמ"ג נחשב למדד טוב להערכת הפעילות הכלכלית במדינה. ואם מחלקים את התמ"ג במספר התושבים במדינה, מתקבל התמ"ג לנפש, שבאמצעותו מעריכים את רמת החיים של תושבי המדינה.
מצבה הכלכלי של ישראל בהשוואה למצבן של מדינות אחרות על פי התמ"ג לנפש. ישראל נמצאת בין המדינות המפותחות של העולם.
ביחידה זאת נתמקד בשני התהליכים העיקריים המעצבים את הגיאוגרפיה הכלכלית של מדינת ישראל בתחילת המאה ה-21 ובהשפעתם של תהליכים אלה על ענפי כלכלה שונים: • החקלאות. • התעשייה. • המסחר. • השירותים העסקיים. • התהליכים הם: • צמצום המעורבות הציבורית (הממשלה ומוסדות ציבוריים אחרים), והתחזקות כוחות השוק (יזמים פרטיים). • השתלבות המשק הישראלי בתהליך הגלובליזציה - פתיחות אל הכלכלה העולמית והתחברות אליה.
מושגים: גלובליזציה - מושג המתאר תהליך כלל-עולמי שבו מוצרים, הון, אנשים, מידע ורעיונות, עוברים במהירות ממדינה למדינה, בלי שהמרחק או הגבולות המדיניים יעכבו אותם. כך נוצר מעין שוק עולמי, גלובלי, אחד, שיש לו השפעה על הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות והחברה ברוב מדינות העולם.
גלובליזציה (מלטינית - גלובוס, כדור, מונח המשמש לציון כדור הארץ) היא התרחבות של הקשרים הפוליטיים, תרבותיים וכלכליים בין מדינות. מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר. כך נוצר מעין שוק עולמי, גלובלי, אחד, שמשפיע על כל המדינות וכל החיים בהם.
הכפר הגלובלי הכפר הגלובלי הוא מושג שבא לתאר את המצב שיצרה התקשורת האלקטרונית, שהפכה את העולם למעין כפר קטן אחד. אפשר להבין את תופעת הכפר הגלובלי במלוא משמעותה, בעת שידורי האולימפיאדה, שהינו אירוע כלל עולמי שנערך במקום מסוים על כדור הארץ. השידור הישיר של אירוע כזה אל כל רחבי כדור הארץ ואף אל האזורים הנידחים ביותר יוצרים מצב שבאירוע צופים מיליארדי בני-אדם בעולם בו זמנית, ממש כמו בכפר הקטן והנידח, שבו נשואות עיני התושבים למה שמתרחש במרכז הכפר.
הגורמים לתהליכי הגלובליזציה 1. הגורם הטכנולוגי - אמצעים טכנולוגיים "מקצרים" את הזמן והמרחק. מערכות התחבורה השתכללו, דבר המאפשר להגיע מהר ממקום למקום ובמחיר נמוך. פיתוח מערכות המחשב, האינטרנט והתקשורת , מאפשר העברה של מידע ויצירת קשר מהיר וזול. בימנו הזמן והמרחק בין מקומות ואנשים מתקצרים, וחשיבותם מצטמצמת.
2. הגורם הפוליטי – עד סוף שנות ה-80 היה מאבק קשה בין שתי מעצמות-העל, ארה"ב ובריה"מ. על כוח ועל תחומי השפעה. המאבק הזה ידוע בשם "המלחמה הקרה". זו לא הייתה מלחמה כוללת בין המעצמות, אך היה מתח רב ביניהם. המלחמה הקרה הסתיימה כאשר התפורר המשטר הקומוניסטי בבריה"מ, ובסופו של התהליך, בשנת 1990, גרמניה, שבתקופת המלחמה הקרה נחלקה לשתי מדינות, התאחדה מחדש לגרמניה אחת תחת שלטון דמוקרטי. מאז, הפכה ארה"ב למעצמת-העל היחידה בעולם, ועוצמתה הובילה להאצת התהליכים הגלובליים התואמים את עמדותיה.
3. הגורם הכלכלי - התפיסה הכלכלית האמריקנית הוליכה את הכלכלה העולמית לכיוון של שוק חופשי בין-לאומי. המטרה הייתה להביא לצמיחה כלכלית כלל-עולמית. מדינות שרצו סיוע של ארגונים בין-לאומיים, נדרשו להתאים את המערכת הכלכלית שלהן לעקרונות השוק החופשי.: -קיום קשרים כלכלים פתוחים עם מדינות שונות -להצטרף להסכמים כלכליים בין-לאומיים. -לבטל את תשלומי המכס עידוד יוזמות פרטיות.
מושגים: כוחות השוק: פעילות כלכלית המתרחשת כאשר הקונים והמוכרים פועלים באופן חופשי, ללא מעורבות ציבורית. מעורבות ציבורית: התערבות של הממשלה ושל מוסדות ציבוריים בפעילות הכלכלית המתרחשת במשק המדינה. יזם: אדם היוזם ומשקיע, או מגייס השקעות, לפיתוח פעילות כלכלית חדשה כמו הקמת עסק מסחרי, מפעל תעשייה וכדומה. הפרטה: העברת הבעלות על חברות, על מפעלים או על שירותים ממשלתיים או ציבוריים, לידי אנשים פרטיים.
שני גורמים חשובים מניעים את הפעילות הכלכלית במדינה: כוחות השוק - כאשר כוחות השוק פועלים באופן חופשי - הקונים והמוכרים הפרטיים (יזמים, בעלי מפעלים, בעלי חנויות וכדומה) מבצעים פעילויות כלכליות ללא התערבות ופיקוח מצד הממשלה או מצד גורמים ציבוריים אחרים. במצב זה השוק מציע את המוצרים והשירותים בכמויות הנדרשות, ובמחיר שהקונים מוכנים לשלם. מעורבות ציבורית - משמעה התערבות של הממשלה ושל מוסדות ציבוריים במשק הכלכלי.
המעורבות של הממשלה יכולה להתבטא בדרכים שונות, לדוגמה: • - בעלות, שלמה או חלקית, של הממשלה על מפעלים כלכליים • גדולים כמו חברת החשמל וחברת מקורות. • קביעת המדיניות הכלכלית בנושאים שונים, למשל, עידוד היצוא או • הטלת הגבלות על החזקת מטבע חוץ. • פיקוח על הפעילויות הכלכליות של המשק, כמו קביעת המחירים וקביעת כמויות הייצור של מוצרים שונים. • חלוקת תקציבים ומתן תמיכה כלכלית למפעלים שונים ולמשקי • בית.
בשנים הראשונות למדינה, הממשלה הייתה מעורבת כמעט בכל הפעילויות הכלכליות. המשק הישראלי הצעיר היה קטן וחסר משאבים, ורק כוח מרכזי כמו הממשלה היה יכול לענות על הצרכים הרבים של המדינה החדשה - פיתוח, ביטחון וקליטת עלייה. במשך הזמן האוכלוסייה גדלה, המשק הכלכלי התפתח והפך למורכב ומגוון יותר, הפעילות הכלכלית התרחבה, ובסוף שנות ה-70 החל מרכז הכוח הכלכלי לעבור מהממשלה למוסדות ולארגונים ציבוריים אחרים (כמו עיריות ורשויות מקומיות, התאחדות התעשיינים ועוד), וליזמים פרטיים. המעורבות הציבורית הלכה והצטמצמה, הממשלה החלה להפריט מפעלים כלכליים שהיו בבעלותה, והיזמים הפרטיים הקימו מפעלים חדשים לפי שיקולי הרווחיות שלהם.
ענף התעשייה ענף התעשייה התפתח מאז קום המדינה והפך לאחד הענפים החשובים ביותר במשק הישראלי. הענף החל בעיקר במפעלי טקסטיל ומזון, שהם מפעלים עתירי כוח אדם, ועם הזמן נוספו לו תעשיות עתירות הון וטכנולוגיה, המעסיקות כוח אדם מצומצם אך מקצועי. כיום מקובל למיין את הענף לתעשיות מתקדמות (תעשיות עילית) ולתעשיות מסורתיות, לפי רמת הטכנולוגיה.
התעשייה הישראלית בין מעורבות ציבורית לכוחות השוק מושגים: כשל שוק: מצב שבו השוק הפרטי "נכשל" באספקת שירותים או מוצרים חיוניים, והממשלה מתערבת ומספקת אותם. החוק לעידוד השקעות הון: חוק משנת 1959, הקובע הקמת מרכז להשקעות אשר ייתן מענקים, פטורים, הנחות והקלות למי שיקימו מפעלים באזורים מועדפים. חוק המו"פ: החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, נחקק ב-1984 במטרה לעודד פיתוח תעשייה עתירת ידע. אזורי עדיפות לאומית: חלוקת המדינה ל-3 אזורים המדורגים לפי עדיפות לאומית. אזור עדיפות (פיתוח) א' הוא בעל העדיפות הגבוהה ביותר, ושם המדינה נותנת את התמריצים הגבוהים ביותר. אזורי העדיפות הלאומית משתנים לפי החלטת הממשלה.
כיצד באה לידי ביטוי המעורבות הממשלתית בתעשייה? • בהטלת הגבלות על היבוא ובהטלת מכסים על מוצרים המיובאים לארץ. • החוק לעידוד השקעות וחוק המו"פ. • ניתנות הטבות למפעלים. • קבלת מענקים. • פטור ממס ללא מענקים.
ענף החקלאות מאז קום המדינה הלכה והתפתחה החקלאות הישראלית. שיטות גידול משוכללות וטכנולוגיות גידול חדישות תרמו לעלייה הן בכמות התוצרת והן במגוון הגידולים החקלאיים. כך נוספו גידולים חדשים כגון כותנה, פרחים, פירות סובטרופיים (כמו אבוקדו ואפרסמון) ובעלי חיים (כמו יענים ותנינים). ועם זאת, החקלאות הפכה מענף מוביל במשק בשנותיה הראשונות של המדינה, לענף קטן יחסית כיום.
המעורבות הממשלתית בענף החקלאות מצטמצמת מושגים: מכסות ייצור: הגבלות על היקף הייצור, שהממשלה מטילה על החקלאות ועל התעשייה במטרה למנוע עודפים ולשמור על רמת המחירים. סובסידיה: מענק, תמיכה כספית, על פי רוב של הממשלה, הניתן למפעלי תעשייה, לחקלאות או למוסדות כדי לאפשר את המשך פעילותם או כדי להוזיל את מחירי מוצריהם לצרכן.
ענף החקלאות בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, התאפיין מאז ומתמיד במעורבות רבה של הממשלה. בשנים האחרונות הולכת ופוחתת מעורבותה של הממשלה בחקלאות. מאז העליות הראשונות ולאורך שנים רבות הייתה החקלאות בישראל עניין מרכזי בהתיישבות היהודית בארץ ישראל ובהגשמת הציונות. "אם חקלאות כאן, מולדת כאן" - זו הייתה תפיסתם של המתיישבים, והם ראו בעבודת החקלאות אורח חיים אידיאלי ולא פרנסה בלבד. במשך שנים לא מעטות הייתה החקלאות גם אחד הענפים הכלכליים החשובים בישראל, והיא תרמה תרומה ניכרת ליצוא של המדינה. ענף ההדרים, לדוגמה, היה במשך עשרות שנים ענף היצוא הראשי של ישראל, ובשנות ה-50 הוא סיפק חלק חשוב מצריכת פרי ההדר במדינות אירופה.
הטכנולוגיה בשירות החקלאות החקלאות הישראלית ידועה בעולם כחקלאות מפותחת ובעלת הישגים מרשימים. חקלאי ישראל משתמשים באמצעים טכנולוגיים ובשיטות גידול מתקדמות כדי להתגבר על המחסור בשלושת המרכיבים החיוניים לחקלאות - מים, קרקע וכוח אדם. הנה כמה דוגמאות להשפעת הטכנולוגיה על הישגי החקלאות בישראל. אוטומציה בענף הבקר והחלב ישראל מחזיקה בשיא עולמי בתנופת חלב לפרה, כעשרת אלפים ליטר בממוצע לשנה.
חקלאות במשבר בשנות ה-80 נקלעה החקלאות בישראל לקשיים, ואלה הביאו את הענף לידי משבר שנמשך עד היום. בישראל התרחשו שני תהליכים שהחלישו את החקלאות: • מחירי התוצרת החקלאית הלכו וירדו, כתוצאה מתהליכים כלכליים היוצרים מעין מעגל קסמים: ההתפתחויות הטכנולוגיות מגדילות את כמויות התוצרת החקלאית, אבל הכמות הרבה של התוצרת גורמת לירידת המחירים. לכן, כדי להגדיל את הרווחים, החקלאים מזרימים לשוק תוצרת בכמות גדולה יותר, וזה גורם להורדה נוספת של מחירים, וכך הלאה. • צמצום מעורבותה של הממשלה ותמיכתה בחקלאות מצד אחד, והתחזקות כוחות השוק והגברת התחרות מצד שני, גם הם מקשים על החקלאות. המשק נחשף לתוצרת חקלאית זולה יותר ממדינות אחרות, והחקלאים נאלצים לעמוד בתנאי תחרות קשים. כיום החקלאים צריכים להחליט בעצמם - לפי תנאי השוק - מה לגדל וכמה.
מלבד תהליכים אלה, סבלה החקלאות בישראל משני משברים נוספים: • משבר הקיבוצים והמושבים - הקיבוצים והמושבים, שבהם חיים מרבית החקלאים, נקלעו לחובות ענק. המשבר הזה גרם לזעזועים קשים ביישובים אלה, והמסגרות השיתופיות, החברתיות והכלכליות שלהם הולכות ונחלשות. • משבר המים - שנים שחונות ועלייה בצריכת המים הורידו את מפלס הכינרת וצמצמו את מאגרי המים התת-קרקעיים של המדינה. המחסור במים פגע קודם כל בחקלאות, שהיא הצרכנית העיקרית של המים. בשנת 2000 צומצמו מכסות המים לחקלאות ב-40% בשנת 2001 ובשנת 2004 הן צומצמו פעם נוספת, וגם מחיר המים לחקלאות עלה.
ומה בעתיד • לאיזה כיוון על החקלאות להתפתח כדי להתגבר על המשברים? • קיימות כמה גישות: • • לספק לאוכלוסייה מזון טרי יום-יום, ולהסתגל לתנאים החדשים: • לעבור לגידולים שצורכים מעט מים, להרחיב את השימוש בקולחים • (מי ביוב מטוהרים), לפתח מוצרי חקלאות ייחודיים שיש להם ביקוש • בשוק. • • להתמקד ביצוא של ידע ומוצרי תעשייה חקלאיים - פיתוח זנים • חדשים, זרעים, תרופות, ייצור חומרי דישון והדברה חדשים ועוד. • לשמור על הנוף הכפרי כחלק מהשטחים הפתוחים והירוקים של המדינה.
ישראל הפכה ליצואנית גדולה של פרויקטים חקלאיים כמו תכנון כפרים, הדגמה של משקים חקלאיים משפחתיים ועוד. ישראל מייצאת מערכות השקיה, ציוד חקלאי, זרעים ושתילים, דשנים ועוד. ברוב המדינות המפותחות הכירו בתרומתה של החקלאות לשמירה על איכות הסביבה, והממשלות תומכות בחקלאים כדי שימשיכו לעבד את השטחים. גישה זאת מתחזקת כיום, בעיקר במרכז הארץ, בגלל הלחצים של גורמים שונים להפוך קרקע חקלאית לקרקע המיועדת לצרכים אחרים. אם יהיה שינוי בייעוד הקרקע, יהפכו הקרקעות החקלאיות לרצפים עירוניים בנויים, החקלאות תיעלם ואתה ייעלמו גם השטחים הפתוחים.
ענף המסחר ענף המסחר הוא ענף דינאמי מאוד. הוא מתפתח במהירות רבה - בעיקר בגלל הגידול בצריכה ובגלל מגוון המוצרים החדשים הנכנסים לשוק. הענף מבוסס על יזמים פרטיים, ומאז ומתמיד הוא נתון להשפעה חזקה של כוחות השוק. ובכל זאת, גם בענף זה יש מעורבות ציבורית, ומטרתה למתן תופעות לוואי של ההתפתחות המהירה בענף זה - כמו למשל התפשטותם של מרכזי קניות גדולים על חשבון שטחים פתוחים.
מושגים: חנות עוגן: חנות גדולה המצויה במרכז מסחרי ומהווה מרכז הכובד שלו - היא המושכת את רוב הקהל למרכז, והחנויות המצויות סביבה נהנות מהלקוחות הבאים אליה. עם העלייה ברמת החיים וברמת הצריכה של האוכלוסייה בישראל, לאנשים יש יותר שעות פנאי, ומגוון הפעילויות לניצול שעות הפנאי התרחב; הקניות הפכו אצל חלק מהציבור לבילוי. יזמים ראו את האפשרויות הגלומות במצב זה והקימו קניונים ומרכזי מסחר גדולים ובהם מבחר עצום של חנויות, בתי קולנוע, מסעדות, פינות משחק ועוד.
מרכזי המסחר והקניונים שהוקמו בארץ הפכו לתופעה שכיחה כל כך, עד שנדמה שהם היו פה מאז ומעולם. אבל הקניון הראשון בישראל, קניון איילון ברמת גן, הוקם ב-1987 לפני פחות מ-18 שנה. כיום מצויים בישראל כ-200 מרכזים מסחריים, ועשרות מרכזים נוספים נמצאים בתכנון או בבנייה.
"פריחת" הקניונים ומרכזי הקניות יצרה כמה בעיות. • מרכזי הקניות הגדולים פגעו מאוד במסחר שהתנהל ברחובות הראשיים של הערים השונות • כיום המצב שונה. חנויות רבות אינן מצליחות לעמוד בתחרות עם מרכזי הקניות, הן נסגרות בזו אחר זו, וברחובות הראשיים פועלות בדרך כלל חנויות של מוצרים זולים ויום-יומיים. • אלה שאין ברשותם רכב פרטי ואינם יכולים להגיע למרכזי הקניות נאלצים להסתפק בהיצע המצוי במרכזי הערים.
כוחות השוק (היזמים והקונים) מעודדים את התרחבותם של מרכזי הקניות אל האזורים הכפריים על חשבון השטחים הפתוחים. חקלאים חברי קיבוצים ומושבים, המתקשים להתפרנס מחקלאות בלבד, מבקשים לשנות את ייעודה של הקרקע החקלאית ולהקים עליה מרכז מסחרי גדול. לאחרונה התעורר החשש שתופעת המרכזים המסחריים באזורים הכפריים תתרחב כל כך, עד שתכלה את השטחים הפתוחים. על כן נוצר צורך במעורבות ציבורית, שתעצור ותמתן את התפשטותם של המרכזים המסחריים. מתחם שפיים-געש שטח חקלאי שהפך למתחם מסחרי
תהליך הגלובליזציה גרם לשינויים ניכרים בענף התעשייה בישראל: מבנה התעשייה השתנה, היצוא גדל, נוצרו קשרים כלכליים בין-לאומיים, והתרחשה מהפכת הה יי-טק.
1. השינוי במבנה התעשייה • היקף התעשייה המסורתית הולך ומצטמצם, ואילו התעשייה המתקדמת, תעשיית הטכנולוגיה העילית, הולכת ומתחזקת.
מה קרה לתעשייה המסורתית? התעשייה המסורתית נחשפה לתחרות קשה עם מוצרי יבוא זולים כמו צעצועים, כלי בית, בדים ובגדים, שהגיעו ברובם מהמזרח הרחוק (שם שכר העבודה נמוך מאוד, ולכן המוצרים זולים). צרכנים רבים העדיפו את המוצרים הזולים, והיה ביקוש מועט למוצרים מתוצרת הארץ. בעקבות זאת נסגרו מפעלים רבים, ופוטרו עשרות-אלפי עובדים. מפעלים מסורתיים התמזגו עם מפעלים אחרים, התייעלו, הכניסו טכנולוגיה ושיטות עבודה מתקדמות שהביאו לצמצום במספר העובדים, והוזילו את מחירי מוצריהם. (לדוגמא, חברת "אסם", נקלעה לקשיים בשנות ה-90, בגלל יבוא של מוצרים זולים, ולכן סגרה מפעלים המייצרים בטכנולוגיה מיושנת, והתמזגה עם חברה רב-לאומית "נסטלה" שהביאה אתה טכנולוגיות חדשניות. בדרך זו לא נפגעה "אסם" מן התחרות, ולעומת זאת השיגה יתרונות של שיווק ופרסום בין-לאומיים).
2. הגידול ביצוא התעשייתי בשנות ה-90 גדל מאוד היצוא הישראלי, בעיקר הודות לגידול ביצוא התעשייתי.
3. יצירת קשרים כלכליים בין-לאומיים הגלובליזציה פתחה את שערי הארץ לפני חברות רב-לאומיות. כמה מהן הקימו סניפים וחברות-בנות בארץ (למשל אינטל, מוטורולה ומיקרוסופט), וחברות אחרות יצרו שותפויות ומיזוגים עם חברות ישראליות. במקביל הצליחו כמה חברות ישראליות לפרוץ אל מחוץ לגבולות הארץ, ולהפוך לחברות רב-לאומיות שיש להן שלוחות ברחבי העולם. דוגמה לחברה כזאת היא "דלתא".
מושגים: היי-טק: מושג שמקורו במושג באנגלית, HIGH TECHNOLOGY. זהו שם נפוץ בעולם לתעשיות עתירות ידע, טכנולוגיה וכוח אדם מיומן. בעברית הן נקראות "תעשיות עילית", ולעתים משתמשים גם במונחים "תעשיות מתקדמות" ו"תעשיות עתירות ידע". טכנולוגיית מידע: שם כולל לענפים שונים הן בתעשייה והן בשירותים, העוסקים בייצור מידע, בשידורו ובהצגתו. לדוגמה: תעשיות ציוד תקשורת, רכיבים אלקטרוניים ועוד, ושירותי תקשורת, מחשוב, מחקר ופיתוח. תקשורת מרחוק: תקשורת המתבצעת על ידי ציוד אלקטרוני כמו מחשב, טלפון, רדיו, טלוויזיה, ל וויין וכדומה.
ביוטכנולוגיה: ענף תעשייה המשלב את מדע הביולוגיה עם טכנולוגיה מתקדמת. בענף זה מפתחים מוצרים בתחום הרפואה (ייצור תרופות), החקלאות (פיתוח זנים וחומרי הדברה חדשים) ועוד. חברת הזנק (סטארט-אפ): חברה חדשה, בדרך כלל בתחום ההיי-טק, הנמצאת בשלב של פיתוח המוצר ועדיין אין לה רווחים. חברת הון סיכון: חברה המגייסת סכום כסף גדול (קרן) ומשקיעה אותו במימון של יוזמה חדשה, שיש בה סיכוי גבוה לרווחים אך גם סיכון גבוה להפסדים. בורסה: שוק שבו מוכרים וקונים ניירות ערך - מניות, אגרות חוב ועוד, המקנים המכנים בעלות על רכוש כלשהו.
4. מהפכת ההיי-טק "מהפכת ההיי-טק" כך מכונה השינוי הבולט ביותר בתעשייה הישראלית בעידן הגלובליזציה. חשיבותה של תעשיית הטכנולוגיה העילית (ובמיוחד של ענפי טכנולוגיית המידע) עלתה כל כך, ותרומתה לגידול בייצור התעשייתי בישראל ולגידול ביצוא ממנה גדלה כל כך, עד שנהגו לתאר אותה כקטר ענק המושך את הכלכלה הישראלית כלפי מעלה. תעשיית ההיי-טק הישראלית מפורסמת בעולם, במיוחד בכמה תחומים שהיא מצטיינת בהם: תקשורת מרחוק, אבטחת מידע, הדפסות אלקטרוניות, ביוטכנולוגיה, ציוד רפואי ועוד.
חברות היי-טק רבות מתחילות את דרכן כחברות הזנק ("סטארט-אפ"). את חברת ההזנק מקימים יזמים שיש להם רעיון. הם מגייסים הון ראשוני וצוות עובדים, ומתחילים להפוך את הרעיון למוצר. בשנות ה-90 הוקמו בישראל מאות חברות הזנק. רבות מהן נכשלו ונסגרו בתוך זמן קצר, אבל חלק מחברות ההזנק - אלה שהצליחו - נמכרו במחירים גבוהים לחברות גדולות בארץ ובעולם בסיום שלב הפיתוח. תוכנת ה- ICQ – פותחה בישראל כחברת הזנק, ונמכרה למיקרוסופט ב-470 מיליון דולר.
ההשקעה בתעשיית ההיי-טק היא ברמת סיכון גבוהה, אך יש גם סיכוי לרווחים גדולים. חברות ההזנק זקוקות להון בשלב הראשוני, כשעדיין אין ביטחון שהמוצר יצליח וכשקיים חשש שמישהו יקדים וייצא לשוק עם מוצר טוב יותר או זול יותר. ממשלת ישראל תמכה בהקמת חברת הזנק. כיום פועלות בישראל חברות רבות כאלה, והן מגייסות מיליארדי דולרים ממשקיעים ישראלים וזרים. אזור התעשייה של הרצליה הוא אחד ממרכזי הטכנולוגיה החשובים בארץ, ושמו ידוע גם ברחבי העולם. יש המכנים אותו "עמק הסיליקון של ישראל", על שם " עמק הסיליקון" שבארה"ב, שהוא המקום מספר אחת לפיתוח היי-טק בעולם.
