Download
1 / 35
350 likes | 476 Views
הציונות הדתית בתחילת שנות ה-2000. היחס למדינה לרשויות השלטון ולערכים דמוקרטיים - ליברליים ממצאי סקר שנערך לצורך עבודת הדוקטורט של חנן מוזס: מגמות ותהליכים בציונות הדתית מאמצע שנות התשעים. הסקר נערך בחודשי הקיץ והסתיו של שנת 2007 תמוז תשס"ז – כסלו תשס"ח.
E N D
הציונותהדתית בתחילת שנות ה-2000 היחס למדינה לרשויות השלטון ולערכים דמוקרטיים - ליברליים ממצאי סקר שנערך לצורך עבודת הדוקטורט של חנן מוזס: מגמות ותהליכים בציונות הדתית מאמצע שנות התשעים
הסקר נערך בחודשי הקיץ והסתיו של שנת 2007 תמוז תשס"ז – כסלו תשס"ח
לצורך הסקר חולקה האוכלוסייה הדתית לאומית לשלוש קבוצות עיקריות תורני לאומי – תלמידים בוגרים ומחנכים בישיבות מדרשות ואולפנות ברוח "מרכז הרב" וישיבות הקו. תושבים בשכונת "קריית משה" בירושלים וביישוב בית אל"בורגנות דתית" - קהילות דתיות בערים בכל רחבי הארץ –: ירושלים, פ"ת, הדר גנים, גבעת שמואל, גבעתיים, רעננה, נתניה, בית שמש, באר שבע, יישובים קהילתיים בצפון הארץ, והתנחלויות בעלות אופי "בורגני" אפרת, אלקנה, עופרה, קרני שומרון וקדומים.אורתודוקסיה מודרנית – נאמני תורה ועבודה, "קולך", הקיבוץ הדתי
שתי קבוצות נוספות שנתפרו במיוחד לצורך המחקר ושמשקלן הכמותי באוכלוסייה הדתית לאומית הוא לעת עתה לפחות קטן ביותר הם: • רדיקליים: תושבי גבעות, מאחזים, התנחלויות רדיקליות (עוטף שכם), תלמידי הרב גינזבורג, חברי "מנהיגות יהודית" • ניאו חסידים – בוגרי ישיבות ומדרשות ברוח ניאו חסידית ומשתתפים בכנסים ובאירועים בסגנון ניאו חסידי.
התוצאות שיוצגו להלן מתייחסות לשלוש הקבוצות העיקריות למעט מקרים חריגים.
מה מידת הנאמנות שאתה חש כלפי מדינת ישראל במצבה הנוכחי? א. נאמנות למדינה
כיצד היית מגדיר את יחס הממסדים הבאים לציונות הדתית ולמפעליה? בית המשפט העליון הצבא האליטה התרבותית והאקדמית אמצעי התקשורת 1 – אוהד ביותר 2- אוהד 3 – ניטראלי 4 – עוין 5 – עוין ביותר יחס לאליטות – קבלה של נרטיב ה"עשירון הנאור"
ממוצעים והתפלגויות – אליטה תרבותית ואקדמית
ממוצעים והתפלגויות – אמצעי התקשורת
חווה את דעתך על ההיגד הבא: תהליך ההתנתקות נועד במידה רבה לפגוע במפעלי הציונות הדתית ולערער את מעמדה הציבורי אמירות ביחס להתנתקות
כוח הרשויות • איזה מבין שני ההיגדים הבאים נראה לך נכון יותר: • 1. לרשויות השלטון במדינת ישראל כוח רב מדי והדבר מוביל לשחיתות שלטונית ולפגיעה בזכויותיו של האזרח הקטן. • 2. לרשויות השלטון במדינת ישראל כוח מועט מדי והדבר מוביל לאנרכיה ולהתגברות הפשיעה.
מסקנה: הבעיה של חלקים גדולים בציבור הדתי לאומי אינה נעוצה רק באישורם בהפנמתם ובקבלתם של ערכים דמוקרטיים, אלא בחוסר אמון במערכת הדמוקרטית בצביונה הנוכחי, ובטענה שהטייתה המובנית לכיוון החילוני – ליברלי אינה מאפשרת לו להביא לידי ביטוי אמיתי את השקפותיו ועמדותיו בשיח הציבורי.
אקטיביזם במקרה של פינוי יישובים • במקרה של התנתקות משטחי יהודה ושומרון בדומה להתנתקות מרצועת עזה, מה יהיה יחסך לפעולות הבאות: (1 – מסכים מאוד, 5 – מתנגד לחלוטין) • בקשה להשתחרר ממשימת הפינוי ע רקע אישי ומצפוי • סירוב פקודה לפינוי יישובים • מרי אזרחי לא אלים • פגיעה ברכוש צה"ל והמשטרה • התנגדות בכוח לפינוי
ניתוח הממצאים • עבור חלקים גדולים בציבור הדתי לאומי ההתיישבות ביו"ש הנה חלק בלתי נפרד מזהותו הציונית דתית, גם כאשר הוא מתגורר בתחומי הקו הירוק. • עבור הציבור התורני לאומי וחלקים גדולים ב"מרכז" הדתי לאומי תרחיש של עקירת ישובים הוא בלתי נסבל. גם אם ניתן להצדיקו מבחינה דמוקרטית, ההסבר יכול להתקבל לכל היותר על השכל, אך לא על הלב, בפרט אצל צעירים המונעים בעיקר מאוריינטציה "קיומית" • הגיבוי המוסרי הנרחב לסירוב לפקודה לעקירת יישובים אינו נובע רק מעמדה אנטי דמוקרטית של ציות לפסקי הלכה אלא במידה רבה ממניעים מצפוניים ו"אזרחיים".
ניתוח הממצאים – המשך • מקור ההתנגדות ל"הטפה" לערכים דמוקרטיים לאחר ההתנתקות הוא לא רק מהראש אלא במידה רבה גם מה"בטן". תחושות הכעס והנבגדות נובעות מהתגייסות המערכתית הכוללת למען ההתנתקות שיצרה תחושה של "מלחמת המדינה במתנחלים". ציבור שראה את עצמו כפטריוטי, תורם וחלוץ לפני המחנה חש שנערכה לו דה לגיטימציה והוא הוצג כ"אויב המדינה" • אימוני צה"ל – המתנחלים מוצגים באופן נלעג כ"ביום אויב". • אתרוגנות התקשורת. • מדיניות ענישה מחמירה של בית המשפט, המשטרה והפרקליטות. • נוצרה תחושה שהדמוקרטיה מהווה כלי ביד אליטות השמאל לדיכויו ולהדרתו של המיעוט הדתי לאומי המתנחל.
דגשים להתמודדות • חשוב להדגיש – ההצעות הבאות באות בנוסף לעבודה החשובה שצוות "יסודות" עושה להנחלת ערכי הדמוקרטיה. • הדגשת המקום שמאפשרת דווקא המסגרת הדמוקרטית לזכויות המיעוטים ולאפשרויות העומדות בפני המיעוט לעמוד על זכויותיו, להלחם על עמדותיו ולא להירמס ע"י רוב דורסני. • ניתוח שתי האופציות לתיעול הכעס והמרירות והצבעה על יתרונותיהן וחסרונותיהן: כעס, ייאוש, אלימות ובדלנות מחד, או פעולה קונסטרוקטיבית לשינוי מ"בפנים", האם אנו נשארים חלק מהמערכת או פורשים ממנה?. • אפשר להביא כדוגמא את הצלחת השמאל בשנות השמונים והתשעים לשינוי התודעה הציבורית באמצעות עשייה אקדמית, תרבותית תקשורתית וכדו'
מדינה יהודית או דמוקרטית ? מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. איזה מבין שני המאפיינים חשוב יותר עבורך? ממצאים מעניינים נוספים
האם אתה תומך בשוויון אזרחי מלא לערביי ישראל? יחס למיעוטים
היחס המסתייג למיעוטים מורכב משני אלמנטים: 1. תיאולוגיה פרטיקולריסטית 2. חשדנות כלפי המיעוט הערביממצאי השאלות הבאות ימחישו את מרכזיותה של התיאולוגיה הפרטיקולריסטית בעמדה התורנית לאומיתואת משקלה המשמעותי של החשדנות ביחס למיעוט הערבי בעמדת המרכז הדתי לאומי
מה מידת הסכמתך לכך ש:א. אזרח ערביב. אזרח שאינו יהודי הנאמן למדינה ושירת בצה"ל • יכהן כשר בכיר בממשלת ישראל? • ימלא תפקיד בכיר במערכת כלכלית או הרפואית במדינת ישראל? • ימלא תפקיד בכיר במערכת החינוכית או התרבותית במדינת ישראל?
לא יהודי שר בכיר – ממוצעים והתפלגויות
האם החלטה שתתקבל בכנסת בנושא הנוגע לעתידה של מדינת ישראל (הסכמי שלום, פינוי יישובים וכדו') המבוססת גם על קולות ערביים תהיה לגיטימית בעיניך? קבלת החלטות קרדינאליות ב"רוב יהודי"
ערכי תרבות המערב • לפניך מספר ערכים הנחשבים כערכיה המרכזיים של התרבות המערבית החילונית בימינו, ציין באיזו מידה לדעתך, מן הראוי להפנים ערכים אלו לתוך העולם הדתי • שוויון זכויות לכל • חירויות הפרט • סובלנות ופלורליזם • חופש ביטוי ויצירה • השכלה, רציונאליזם ומחקר • מימוש עצמי
יחס לפמיניזם • בשנים האחרונות פועלים ארגוני נשים דתיות לקידום נושאים שונים הקשורים למעמד האישה הדתית. נא חווה את דעתך על מידת החיוב או השלילה לגבי מספר פעולות הקשורות לכך: • לימוד תורה לנשים, כולל גמרא • ייצוג מוגבר של נשים במפלגות דתיות וברשויות השלטון • שוויוניות בחלוקת התפקידים במשפחה • שוויון בתנאי העסקה ובאפשרויות פיתוח קריירה לנשים • שוויון בבית הכנסת • מאבק נגד בתי הדין הרבניים בנושא עגונות ומסורבות גט
אחוז המשיבים באופציית התמיכה ( 1 או 2) בקבוצת הבורגנות הדתית יחס לפמיניזם – קבוצת המרכז הדתי לאומי
יחס לחד מיניים • "אני מוכן לכך שדתיים בעלי נטייה חד מינית (הומוסקסואלים ולסביות) יהיו חלק מהקהילה, בתנאי שלא יבטאו את זהותם המינית בפומבי" • אחוז המשיבים שבחרו באופציית התמיכה בהיגד • ( 1 או 2 ) בקבוצות השונות • תורני לאומי – 31% • בורגנות דתית – 51% • אורתודוקסיה מודרנית 72%
