תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע " ג - 2013

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג - 2013

תוכן עניינים תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תוכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג -2013 מבוא לניהול סיכונים שיטות מתקדמות בניהול סיכונים תקנות ניהול בטיחות- ניהול גיהות תעסוקתית 'תהליכים משלימים' לניהול הבטיחות

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג - 2013יוצר המסמך: ד"ר אבי גריפל

מושגי יסוד בתקנות (חידושים) חלות: מפעל / בניה ומקומות עבודה שבתוספת (כגון רשויות, בתי חולים ועוד) שמועסקים בו 90 עובדים לפחות. • "בטיחות ובריאות תעסוקתית" -הכללת תחום ה"בריאות" היא חידוש מהותי • "סיכון קביל" (- (Acceptable Risk המחזיק צריך להגדיר (חידוש) • "תכנית שיטתית פרואקטיבית" - תכנית יישומית להגשמת היעדים, המאופיינת בנקיטת יוזמה ותכנון מראש; • "תכנית שנתית" - תכנית המעודכנת מדי שנה ובה פירוט של פעולות לביצוע, לרבות ציון האחראים לביצועה של כל פעולה כאמור והמועד להשלמת ביצועה; סוגיה מהותית – הדרכת הרעיון של "סיכון קביל", אופן ההחלטה לגביו ע"י המחזיק.

חובות המחזיק • האחריות למילוי אחר הוראות תקנות אלה חלה על המחזיק במקום העבודה; • יפקח על תהליך ניהול הסיכונים ויוודא כי הופקו והוטמעו לקחים מהתהליך במקום העבודה; • יחליט לגבי הקצאת המשאבים הדרושים ליישומה של התכנית, ויפרסם את החלטתו; • יבקר ויאמוד את מידת יישומה של התכנית ויתעד בכתב את ממצאיו והחלטותיו. סוגיות • כיצד ניידע מחזיקים לגבי חובתם? • מחזיק חסר ידע והבנה בתהליך ניהול סיכונים – כיצד יפקח על התהליך?

חובות מכין התכנית מכין התוכנית צ"ל בעל אישור כשירות תקף, שעבר השתלמות בניהול סיכונים או מי שאושר על-ידי מפקח העבודה הראשי. • יבסס התכנית על תהליך ניהול הסיכונים • וכן על שקלול נתונים המצטברים מהפעולות המפורטות בתוכנית

פרקי תכנית הבטיחות (1) • תיאור מקום • מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית של מקום העבודה, כולל לעניין יעדים, מדדים, סדרי עדיפויות, תקנים והנחיות; מדיניות הבטיחות תכלול גם את הגדרת רמת הסיכון הקביל במקום העבודה. • תיאור מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית: מבנה ארגוני ושילובו במערך הארגוני של מקום העבודה, שמות בעלי התפקידים בתחומי הבטיחות • השירותים הרפואיים המוסמכים המספקים שירותי בריאות תעסוקתית למקום העבודה; • מערך הטיפול והתגובה לאירועי בטיחות ולמצבי חירום במקום העבודה.

פרקי תכנית הבטיחות (2) ניהול סיכונים: ניתוח סיכונים מקצועי שיכלול • )א)זיהוי גורמי סיכון • (ב)הערכת סיכונים • (ג) ניתוח שיטות ואמצעים לבקרת סיכונים; • )ד)קבלת החלטות ובחירת הדרך לבקרת סיכונים; • )ה)יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת סיכונים;

פרקי תכנית הבטיחות (3) לכל סיכון ייקבעו: • )א(בעל תפקיד המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל (למשל בעזרת "לוח החלטה = מטריצה של סיכונים); • )ב( בעל תפקיד האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון; • )ג( לוחות זמנים ומועד סיום ליישום האמצעים לבקרת הסיכון; • )ד( אופן המעקב אחרי הפחתת הסיכון;

פרקי תכנית הבטיחות (4) נהלים נדרשים: )א)איתור מפגעי בטיחות במקום העבודה ותכנית שנתית לסילוק או למניעה של המפגעים; )ב)אישור ובקרת הכנסתם של גורמי סיכון חדשים למקום העבודה ושילובם בניהול הסיכונים סוגיות: בקרת גורמי סיכון חדשים קשור לניהול שינויים

פרקי תכנית הבטיחות (5) תוכניות שנתיות לכל אחד מאלה: • ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות + סקר מקדים; • ביצוע סקרי סיכונים ייחודייםלמקום עבודה; • ביקורות פנים-ארגוניות ומבדקים לפיקוח; • ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, לרבות עדכון נהלים והוראות בטיחות, והפקת לקחים מתהליך ניהול הסיכונים או כתוצאה מהתרחשותן של תאונות או תקריות בטיחות;

פרקי תכנית הבטיחות (6) • הדרכות בבטיחות • נוהל לביצוע הדרכות לעובדים חדשים ולאנשים המועסקים במקום העבודה שבינם לבין המחזיק לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד, לרבות עובדי קבלן. • תכניות שנתיות להדרכות עובדים לרבות לגורמי סיכון בנושאים אלה: )א( העברת מידע והדרכה בדבר הסיכונים אליהם עלולים להיחשף העובדים בעבודתם; )ב( שמירת כשירותם של בעלי תפקידים; )ג( תרגול בעלי התפקידים והעובדים, בהתמודדות עם מצבי חירום )ד( הגברת המודעות לבטיחות במקום העבודה לרבות פעולות הסברה ופרסום.

פרקי תכנית הבטיחות (7) בדיקות תקופתיות לציוד ולחומרים • רשימת פריטים החייבים בבדיקות בטיחות תקופתיות לרבות מכשירים, מכונות, מיתקנים ותשתיות + בדיקות דרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוע הבדיקות ; • רשימת גורמים כימיים, ביולוגים ופיזיקאליים לגביהם נדרש אחד מאלה: )א( גיליון בטיחות )ב( ביצוע ניטור סביבתי תעסוקתי; • תכנית שנתית לבדיקת קיומם, כשירותם ותקינותם של אמצעי הבטיחות במקום העבודה, לרבות אמצעי גילוי, התרעה, כריזה, תאורת חירום, כיבוי אש, בטיחות חשמל, בטיחות כימית, בטיחות קרינה, ציוד מגן אישי, שלטי בטיחות, ואמצעים המשמשים את צוותי החירום.

פרקי תכנית הבטיחות (8) בדיקות רפואיות תעסוקתיות • רשימת העובדים החייבים בבדיקות רפואיות תעסוקתיות תקופתיות ופירוט לכל עובד על התקנות שעל פיהן נדרשות הבדיקות, מועדיהן ודרכי מעקב ביצוען; • רשימת המיתקנים או העיסוקים המחייבים בדיקת התאמת העובדים לעבודה • בהם, ופירוט הבדיקות הדרושות, ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות אלה; • רשימת העובדים לגביהם קיימות המלצות או חובות לחיסונים או לטיפול מניעתי אחר, כנובע מסיכונים מיוחדים אליהם הם עלולים להיחשף בעבודתם, ופירוט הפעולות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוען.

פרקי תכנית הבטיחות (9) קביעת וחידוש הרשאות • תכנית שנתית לקביעת וחידוש ההיתרים או האישורים הנדרשים למקום העבודה לפי כל דין; • רשימת בעלי התפקידים שלגביהם נדרשים לפי כל דין קביעה של רישיון, הסמכה או מינוי או שמירת כשירות או חידושם; • רשימת העובדים שקבע המחזיק במקום העבודה שלהם נדרשים, משיקולי בטיחות, קביעה של הרשאה, מינוי או כשירות, שמירתם או חידושם

פרקי תכנית הבטיחות (10) פעולות ומשימות נוספות • פעולות נוספות לרבות פעולות שמציעה ועדת הבטיחות או הממונה על הבטיחות ובלבד שהמחזיק במקום העבודה אישר אותן. רשימת הוראות ונהלים • רשימת הוראות ונהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית לרבות נוהלי היערכות ותגובה למצבי חירום בציון מועד עדכונם האחרון.

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג - 2013מבוא לניהול סיכונים יוצר המסמך: ד"ר אבי גריפל

תוכנית השתלמות יום שני 8:30-10:00 מבוא לניהול סיכונים ומושגי יסוד 10:20-12:20 שלבי ניהול הסיכונים, ניתוח גורמי סיכון, בקרת סיכונים 13:00-14:15 שיטות בסיסיות לניהול סיכונים (PHA, JSA, PTP) 14:15-15:00 תרגיל PHA או JSA 15:00-15:30 הוראות להכנת תרגיל בבית

חובות מכין התכנית מכין התוכנית צ"ל בעל אישור כשירות תקף, שעבר השתלמות בניהול סיכונים או מי שאושר על-ידי מפקח העבודה הראשי. • יבסס התכנית על תהליך ניהול הסיכונים • וכן על שקלול נתונים המצטברים מהפעולות המפורטות בתוכנית

ניהול סיכונים בתכנית הבטיחות ס' 5(ד)(1) (1)ניתוח סיכונים מקצועי שיכלול )א)זיהוי גורמי סיכון (ב)הערכת סיכונים (ג) ניתוח שיטות ואמצעים לבקרת סיכונים; )ד)קבלת החלטות ובחירת הדרך לבקרת סיכונים; )ה)יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת סיכונים;

ניהול סיכונים בתכנית הבטיחות ס' 5(ד)(2) (2) לכל סיכון ייקבעו: )א(בעל תפקיד המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל; )ב( בעל תפקיד האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון; )ג( לוחות זמנים ומועד סיום ליישום האמצעים לבקרת הסיכון; )ד( אופן המעקב אחרי הפחתת הסיכון;

ניהול סיכונים סעיף 5(ד)(4) תוכניות שנתיות לכל אחד מאלה: ב) ביצוע סקרי סיכונים ייחודיים למקום עבודה; ד) ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, לרבות עדכון נהלים והוראות בטיחות, והפקת לקחים מתהליך ניהול הסיכונים או כתוצאה מהתרחשותן של תאונות או תקריות בטיחות;

ניהול סיכונים ותיעדוף פעולות מנע

בטיחות וגהות בארגון מהי המטרה העיקרית של כל העוסקים בבטיחות וגהות בתעסוקה? יצירת סביבת עבודה בטוחה ככל הניתן, שלא תגרום נזק לבריאות הפיזית או הנפשית של העובדים

מעגלי הבטיחות והבריאות בארגון • מעגל ניהול סיכונים, הכולל איתור גורמי סיכון, הערכת סיכונים ושליטה בהם; • מעגל ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה האחראי לביצוע מתוכנן ומבוקר של כל תהליכי האיתור, ההערכה והשליטה בסיכונים; • מעגל תרבות בטיחות ( (safety culture ואקלים בטיחות( (safety climate המתייחסים לאווירה, לעמדות, לתרבות הניהול, ולהתנהגות של הארגון ועובדיו בכל הקשור לבטיחות ולבריאות.

מעגלי הבטיחות בארגונים תרבות בטיחות: ניהול בטיחות ובריאות: ניהול סיכונים: זיהוי, הערכה, ושליטה בסיכונים מדיניות, תכנון, יישום והערכה ערכים, אמונות, עמדות והתנהגויות

תרבות בטיחות - safety culture אספקטים פסיכולוגיים: "מה האנשים חושבים" ערכים, אמונות ותפיסות של פרטים וקבוצות ("אקלים בטיחות"). תרבות בטיחות אספקטים מצביים: "מה יש לארגון": מדיניות, נהלים, תהליכים, מבנה ארגוני ומערכות ניהול בטיחות אספקטים התנהגותיים: "מה האנשים עושים" פעולות והתנהגויות הקשורות לבטיחות ולבריאות בעבודה

ניהול סיכונים - הגדרות גורם סיכון (hazard): גורם או מצב העלולים להוביל לפגיעה סיכון (RISK): הסתברות X תוצאה של התרחשות מפגע: ליקוי בטיחותי שיש לטפל בו או לסלקו.

הגדרות - 1 • "בקרת סיכונים" (Risk Control)- בחירה והפעלה של אמצעים לביטול סיכונים או להפחתתם; • "גורם סיכון" (Hazard) - מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או בריאות לקויה או שילוב של אלה; • "מפגע" (Obstacle)- מצב לא תקין או מכשול הצפוי לגרום לפגיעה בבריאותו של אדם; • " הערכת סיכונים" (Risk Assessment)- קביעת ערכו הכמותי, האיכותי או רמת השפעתו המזיקה של גורםסיכון, תוך התחשבות בהלימה לאמצעי הבקרה הקיימים וקביעה האם הסיכון הוא קביל; • "זיהוי גורמי-סיכון" (Hazard Identification)- חיזוי, איתור ותיעוד גורמי סיכון הקיימים בתהליכי העבודה ובסביבת העבודה;

ניהול סיכונים על-ידי כלל הזה"ב • זיהוי גורמי סיכון (מה יכול להזיק/לפגוע?) • הערכת סיכונים (מה הסיכוי ומה הנזק הצפוי?) • בקרת סיכונים (מה ניתן לעשות כדי הפחית את רמת הסיכון? – כולל ניתוח שיטות בקרה, קבלת החלטות ויישום)

זיהויהסיכונים יישום השיטותוהאמצעים שנבחרולבקרת הסיכונים הערכתהסיכונים קבלת החלטותובחירת הדרךלבקרת הסיכונים ניתוחשיטות ואמצעיםלבקרת הסיכונים תהליך ניהול הסיכונים לפי התקנות

ניהול סיכונים וניהול בטיחות בתעסוקה רכיבי מערכת ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה: מדיניות תכנון מימוש בקרה סקר הנהלה רכיבי מערכת ניהול סיכונים: • זיהוי גורמי סיכון (פוטנציאל לפגיעה( • הערכת סיכון (הסתברות X תוצאה( • בקרה ושליטה בסיכונים

בעיות עיקריות בבחירת ויישום אמצעי מניעה ברמת הארגון • כיצד לזהות/לתעדף תחומים בהם יש לטפל? • כיצד לתעדף אמצעי מנע ליישום? ברמת הבעיה הבודדת • להשקיע / לא להשקיע מאמץ בטיפול בבעיה? • מה אמצעי מנע (counter-measure) המתאים?

זיהוי תחומים/מגזרים בהם יש לטפל • על בסיס הערכת סיכונים פרואקטיבית; • על בסיס נתוני עבר (סטטיסטיקה של אירועים); • לפי שיקולים ערכיים (צעירים, נשים בהריון,..); • לפי שיקולים כלכליים (עלות-תועלת).

הערכת סיכונים פרואקטיבית • מיצוי תרחישים אפשריים בעתיד (תסריטי כשל / אופני כשל); • הערכת רמת הסיכון של תרחישים לפי הסתברות מימוש ולפי חומרת הנזק הצפוי; • דירוג הסיכונים כדי ליצור סדר עדיפויות נכון לטיפול בהם; • קביעת הרמה הרצויה לארגון של סיכון קביל שניתן לחיות עימו אחת הבעיות המרכזיות בתהליכי הערכת סיכונים היא שקביעת רמת הסיכון מושפעת מגורמים נורמטיביים שונים, תפיסות ועמדות המעריך, ועוד.

לוח החלטה אופייני (מטריצת הסיכונים)

ריכוז ממצאי הערכת סיכון לתרחישים

השאלה... • עד לאיזו רמה צריך להוריד את הסיכון? או • עד כמה להשקיע כדי לקבל רמת בטיחות גבוהה יותר? או • מתי סיכון הוא קביל? וגם... • כיצד להצדיק את מעשי על דוכן הנאשמים...

עיקרון ה-ALARP: "נמוך עד כמה שזה ניתן ומעשי" "As Low As Reasonably Practical" לא ניתן להצדיק לקיחת סיכון, אלא בתנאים מיוחדים ויוצאי דופן לא קביל נסבל אם הפחתת הסיכון איננה מעשית, או שעלותה גבוהה מדי יחסית לתוצאה המתקבלת אזור ה ALARP (נסבלות הסיכון) (לוקחים את הסיכון אם זה מאד כדאי) ככל שרמת הסיכון פוחתת, כך דרושים פחות משאבים, יחסית, כדי להוריד אותה עוד יותר הדבר בא לידי ביטוי בצורה המשולשת, ההולכת וצרה, של שרטוט הסיכון במרכז האיור אזור של סיכון קביל יש לנקוט באמצעים שיבטיחו כי הסיכון ישאר ברמה זו אין צורך במאמץ ALARP כדי להראות שהפחתת הסיכון מעשית וסבירה סיכון זניח

ALARAALARPALATA

אישור ביצוע פעילות וקביעת רמת סיכון קביל בתקנות יש לקבוע מיהו:"בעל תפקיד המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל" ;המשמעות:קביעת ממלאי תפקידים המוסמכים לאשר פעילות בהתאם לרמת הסיכון שלה (על-פי לוח ההחלטה).למשל: רק מנהל המפעל יכול לאשר פעילות ברמת סיכון 1P או מעל ציון 12 (מתוך 16 מרביות)

קביעת ממלא תפקיד מוסמך לאשר פעילות בסיכון

אחראי לו"ז ומעקב ליישום בקרות

ניהול סיכונים שיטות בסיסיות

שלבי ניהול הסיכונים 1.הגדרת משימה, מטלה 2.איתור וזיהוי גורמי סיכון- שיטות לאיתור: 5M; WHAT IF; FTA; ETA 3.ניתוח גורמי סיכון: OHA; JSA; PTP; HAZOP 4.הערכת סיכונים- רמת סיכון 5.החלטה על דרך הטיפול וסדר עדיפויות לטיפול; גישות ניהוליות לקבלת החלטות: ALARA; ALATA; ALARP 6.יישום ההחלטות: בקרת סיכונים, סדרי עדיפויות, משאבים 7.מעקב, בקרה ופיקוח: שיטות פיקוח ובקרה

שיטות ראשיות לניתוחי סיכונים

שיטות בסיסיות א. ניתוח סיכונים ראשוני (PHA: Preliminary Hazard Analysis); ב. ניהול סיכונים של פעילות / מחלקה כולל ניתוח בטיחות של מטלה (JSA: Job Safety Analysis) ג. תכנון לפני ביצוע מטלה (PTP: Pre Task Planning) ד. סקר סיכונים סביבתי וסקרי מפגעים

"מורה דרך" לבחירת שיטות לא-כמותיות לזיהוי והערכת סיכונים הפעילות שיטת ניתוח מתאימה תזמון מיושם בשלב תכנון ועיצוב ראשוני ניתוח ראשוני של גורמי סיכון (PHA) • מערכת (system) • פעילות שגרתית ניתוח בטיחות של מטלה (JSA או JHA) מיושם לפעילויות שכבר קיימות בארגון • פעילות לא שגרתית ניתוח בטיחות בפעילות לא שגרתית Pre Task Planning מיושם לפני ביצוע הפעילות מיושם לעמדות עבודה קיימות ניתוח בשיטת הנדסת גורמי אנוש • תחנת עבודה

PHA הגדרת המערכת הנבדקת, תפקודיה וגבולותיה. רשימת אוכלוסיות מטרה (targets) החשופות לפגיעהכגון אנשים, ציוד, מוצרים, סביבה קביעת קריטריונים לרמות סיכון, והחלטה לגבי סיכון קביל, תוך התבססות על "מטריצה של הערכת סיכונים". קיים מפתח של קבלת החלטות הקובע את הפעולות הנדרשות לגבי כל רמת סיכון, ומהי הרמה הנחשבת כסיכון קביל; איתור גורמי סיכוןניתוח התרחישים המזיקים, כולל הסיבות האפשריות לסטיות או לכשלים, ותוצאות אפשריות של התרחישים המזיקים; הערכת רמת הסיכון והנזק שיכול להיגרם לכל אוכלוסיית יעד. שלב זה מתבצע בנפרד לגבי כל אוכלוסיה חשופה. המלצה על פעולות מתקנות

דוגמה לטופס PHA

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע " ג - 2013