1 / 23

כיצד ניתן לשפר תקשורת בין רופאי בית חולים לקהילה? שימוש בשיטת Academic Detailing

כיצד ניתן לשפר תקשורת בין רופאי בית חולים לקהילה? שימוש בשיטת Academic Detailing. עליסה הוכברג לואיס גורדון ד"ר מאיר פרנקל ד"ר קובי אסף פרופ' מאיר ברזיס מרכז רפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים. מבוא.

mia-paul
Download Presentation

כיצד ניתן לשפר תקשורת בין רופאי בית חולים לקהילה? שימוש בשיטת Academic Detailing

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. כיצד ניתן לשפר תקשורת בין רופאי בית חולים לקהילה? שימוש בשיטת Academic Detailing עליסה הוכברג לואיס גורדון ד"ר מאיר פרנקל ד"ר קובי אסף פרופ' מאיר ברזיס מרכז רפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים

  2. מבוא • רצף הטיפול מהווה חוליה חלשה באיכות הטיפול בחולה, וחוסר דיוק בהעברת מידע בין מטפלים בקהילה ובבית החולים גורר טעויות שלעיתים אף מסכנות חיים. • ניסיונות ליישם תקשורת דרך מערכות ממוחשבות בין קופות החולים לבית החולים נתקלו בבעיות טכניות, לוגיסטיות ובחוסר שיתוף פעולה מצד רופאים. • לדוגמא, בשנתיים האחרונות, הוקמה מערכת תקשורת ממוחשבת בין הדסה לקופ"ח מכבי ומאוחדת דרכה יכול רופא בית החולים לקבל מידע אודות אבחנות, בדיקות דם ותרופות קבועות של מבוטח המאושפז בביה"ח.

  3. מבוא • אעפ"י שנשלחה הודעה לכל המשתמשים על מערכת התקשורת, השימוש היה מצומצם. גם נסיונות של קופ"ח מאוחדת ליצור תקשורת ממוחשבת דומה במספר מלר"דים בארץ בעבר, נתקלו בבעיה דומה. • על מנת להטמיע את השימוש במערכת התקשורת הממוחשבת תוך כדי הבנה של החסמים המונעים את השימוש בה, הוחלט לפעול בצורת academic detailing.

  4. מבואAcademic Detailing

  5. מבואAcademic Detailing • ה"מחנך" בשיטת academic detailing הינו איש מקצוע (רוקח, אחות, רופא). • החינוך בשיטה זו מבוסס על עובדות רפואיות, תומך בבטיחות המטופל, לוקח בחשבון עלות-תועלת ובבסיסו מכוון לשפר את איכות הטיפול הרפואי. • מרכיב מפתח ב-academic detailing – חסר קשרים כלכליים לתעשיית התרופות!

  6. מבואAcademic Detailing • academic detailing : חינוך באמצעות תועמלנות אקדמית המתבצעת אל מול הרופאים במלר"ד. • ממחקרים רבים עלה שצורת חינוך זו הינה פרקטית, יעילה ובטוחה, במיוחד תוך שילוב בקרה על התהליך ומשובים מהצוות הרפואי. שיטה זו הינה מצויינת להטמעת התנהגות מסוימת בקרב הצוות. • השיטה הצליחה לגרום לשינויים בתחומים רפואיים רבים, וביניהם: הורדת שימוש מיותר באנטיביוטיקות רחבות-טווח, הורדת מתן מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון בקשישים, והורדת טעויות במתן תרופות.

  7. הטמעת השימוש במערכת תקשורת ממוחשבת תוכנית התערבות בשיטת Academic Detailing

  8. תקשורת ממוחשבתהמצב בהדסה • בחודש ינואר 2011 החל שיתוף פעולה עם קופ"ח מאוחדת, והוקמה תקשורת ממוחשבת המאפשרת קבלת מידע מקופ"ח על חולה המאושפז במלר"ד או במחלקות בהדסה. • עם הקמת המערכת נשלחה הודעה לכל צוות ביה"ח בדבר התקשורת הממוחשבת, אך במשך 4 חודשים השימוש נשאר די מצומצם. • יש לציין כי מ-2009 קיים שיתוף פעולה בין בי"ח הדסה לקופ"ח מכבי, במסגרתו הוקמה מערכת תקשורת ממוחשבת המאפשרת קבלת מידע מקופ"ח עבור חולה המאושפז במחלקה. גם כאן השימוש היה מצומצם עד כה.

  9. הטמעת השימוש בתקשורת הממוחשבתתוכנית ההתערבות • שימוש בשיטת:Academic Detailing חינוך באמצעות תועמלנות אקדמית שמתבצעת מול הרופאים במלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה). • בפועל: פעילות תועמלנית של סטודנטית לרפואה בקרב הרופאים במלר"ד ובמחלקות ביה"ח הדסה עין כרם והדסה הר הצופים. הפעילות כללה הצגת המערכת, יתרונותיה והדגמת השימוש בה.

  10. הטמעת השימוש בתקשורת הממוחשבתתוכנית ההתערבות הפעילות כללה: • פנייה לרופאים • בדיקת מידת ההיכרות עם המערכת • הבנת גישתם למערכת – יתרונות, חסמים לשימוש, הצעות לשיפור • הדפסת מידע נוסף ממערכת התקשורת והוספתו לתיקי חולים בצירוף מדבקה

  11. הטמעת השימוש בתקשורת הממוחשבתתוכנית ההתערבות הפעילות כללה: פנייה לרופאים בדיקת מידת ההיכרות עם המערכת הבנת גישתם למערכת – יתרונות, חסמים לשימוש, הצעות לשיפור הדפסת מידע נוסף ממערכת התקשורת והוספתו לתיקי חולים בצירוף מדבקה תליית שלטים ומעמדים בעמדות מחשב בביה"ח

  12. הטמעת השימוש בתקשורת הממוחשבתתוכנית ההתערבות הפעילות כללה: פנייה לרופאים בדיקת מידת ההיכרות עם המערכת הבנת גישתם למערכת – יתרונות, חסמים לשימוש, הצעות לשיפור הדפסת מידע נוסף ממערכת התקשורת והוספתו לתיקי חולים בצירוף מדבקה תליית שלטים ומעמדים בעמדות מחשב בביה"ח שליחת מייל לכלל רופאי ביה"ח בדבר מערכת התקשורת הממוחשבת

  13. הטמעת השימוש בתקשורת הממוחשבת שיטות • איסוף הנתונים מורכב משני רבדים, כמותי ואיכותני. • מחקר כמותי:בדיקת השינוי בשיעור הכניסות למערכת הממוחשבת לפני, בזמן ולאחר ביצוע ההתערבות (מחקר פרוספקטיבי). • מחקר איכותני:מבוסס על תגובות הרופאים עצמם. משמש להבנת יתרונות וחסרונות המערכת, חסמים לשימוש והצעות לשיפור.

  14. תוצאות ראשוניות מבחינת הרובד הכמותי, ניתוח ראשוני מראה כי נצפה גידול ניכר במספר הפניות למערכת בסמוך להתערבות, כמודגם בגרף הבא...

  15. התערבות בשיטת academicdetailing פיזור שלטים והפצת מייל התערבות בשיטת academic detailing פיזור שלטים הר הצופים הפצת מייל מס' כניסות עין כרם הקמת מערכת תקשורת עם מאוחדת מכבי מאוחדת סה"כ חודש (2011) עין כרם הר הצופים

  16. תוצאות (2) • במפגשים הראשוניים של התועמלנית עם 97 רופאים, התברר ש: • 51% לא משתמשים במערכת הממוחשבת במלר"ד • 14% השתמשו 1-2 פעמים • 24% השתמשו מספר פעמים • 10% משתמשים "כאשר זה רלוונטי" (ללא פירוט מספר פעמים). • 27% לא הכירו את הקישור כלל. • 47% מהרופאים קיבלו הסבר מלא על הקישור, השימוש הודגם ל-37% ו-35% חושבים שישתמשו בקישור לאחר הסבר/הדגמה.

  17. רשמים חשובים שעלו מהרופאים • תגובות חיוביות: רעיון מעולה, פשוט מבחינה טכנית, עובד מצוין במיון. • עיקר חשיבות המערכת: תרופות שניתנו או בדיקות עזר שנערכו בקופה, תועלת כשחסר מידע (כגון ערכי קריאטינין או בדיקת אק"ג קודמים), "שימושי ביותר" ושיפור הטיפול. • חסמים לשימוש: "יש מספיק מידע ממקורות אחרים", "לא רגילים להשתמש במערכת", "לא משתמשים בשל עומס במיון", "לא הצלחנו להיכנס לקישור מהמיון", "הקישור אינו פשוט מבחינה טכנית".

  18. רשמים חשובים שעלו מהרופאים (2) הצעות לשיפור: • עדכון וסידור רשימת התרופות במערכת. • העתקה אוטומטית של מידע מהקופה למערכת המחשוב של הדסה. • לאפשר כניסה למערכת גם מהמרפאות. • לאפשר כניסה למערכת גם לרוקחים קליניים ולאחיות. • בנוסף, רופאים רבים ציינו צורך בקישור גם לשירותיבריאות כללית.

  19. מגבלות המחקר • חסרה פרספקטיבה של זמן • לא בדקנו אם ישנו שינוי באיכות הטיפול כתוצאה מעליה בשיעור השימוש במערכת. עם זאת, ממחקר שנעשה בעבר עולה כי שימוש במערכות ממוחשבות כגון אלו מורידות עלויות ומקטינה מספר בדיקות דימות (לבדוק). • ישנם רופאים שמסרבים לשמוע על המערכת/להשתמש בה (אם כי מדובר במיעוט).

  20. סיכום • תוצאות עדכניות מדגימות כי תוכנית ההתערבות תרמה לעלייה בשיעור השימוש במערכת התקשורת הממוחשבת, העלתה הצעות לשיפור ועזרה להבין גישות של רופאים לשימוש במערכת. • הטכנולוגיה אינה חזות הכל ואינה פותרת את הצורך בהטמעה! • נראה כי התערבות בשיטת academic detailing, הינה שיטה מעניינת ומבטיחה להבין חסמים, לשנות התנהגות של רופאי בית חולים, ולהטמיע כלי עזר ממוחשב חדש לעבודת הרופא.

  21. תודה לכל השותפים: • ד"ר רוזנבלום וצוות האגף למערכות מידע בקופ"ח מאוחדת • פרופ' יוסף קרקו יחד עם צוות אגף מערכות מידע, קופ"ח מכבי • גב' אפרת סיימון וצוות האגף למערכות מידע בהדסה • ד"ר קובי אסף, ד"ר מאיר פרנקל וצוות מלר"ד הדסה עין כרם • פרופ' ברזיס וגב' לואיס גורדון, המרכז לאיכות ובטיחות קלינית, הדסה

More Related