אוניברסיטת בר אילן

1. אוניברסיטת בר אילן עו"ד זיו איזנר – www.eisnerlaw.co.il

2. דיני חוזיםמרצה: עו"ד זיו איזנרwww.eisnerlaw.co.il

3. המרצה עו"ד זיו איזנר • יום ושעת שעור: יום א' 20:00-21:30. • דוא"ל: ziv_eisner@walla.co.il כל הזכויות בהרצאות שמורות. ניתן להוריד את ההרצאות, לצרכי לימוד בלבד, באתר משרד עו"ד זיו איזנר www.eisnerlaw.co.il

4. נושא 5: מבוא לנושא - פגמים בכריתת בחוזה המלצת קריאה: שלו, ע' 253 - 372.

5. 5. פגמים בכריתת החוזה • כאשר בהתאם להעדה החיצונית על רצון הצדדים התקיים מפגש רצונות אובייקטיבי – יש חוזה! • עדיין, מתוך טריטוריה חוזית, יתכן שגורם כלשהו יצביע על פגם כלשהו במפגש הרצונות האובייקטיבי המשמש את הבסיס לחוזה. • מן האגף האחד, הריבוני, יתכן פסול בחוזה, תוכנו ו/או מטרתו ו/או ביצועו לנוכח פגיעתו באינטרס עליו מעוניין המשפט הריבוני הפטרנליסטי להגן – לדוגמה: חוזה פסול (שאינו נושא שיעור זה!). • מן האגף השני, יתכן שמפגש הרצונות האובייקטיבי, ההעדה החיצונית, אינו תואם את הכוונה הפנימית, הסובייקטיבית, של אחד הצדדים או של שניהם. במצב זה ביחס לאחד הצדדים או שניהם, לכאורה לא מוגשם עקרון חופש החוזים.

6. 5. פגמים בכריתת החוזה • חלופות העדר ההתאמה בין רצון הצדדים לבין העדה החיצונית: • כאשר רצון שני הצדדים אינו תואם העדה החיצונית: • שלא במתכוון – טעות סופר. • במתכוון – חוזה למראית עין. • כאשר רצונו של אחד הצדדים אינו תואם את העדה חיצונית: טעות, הטעייה, כפייה ועושק. לעניין השלכות חוסר התאמת הרצון האמיתי של צד להוראות החוזה להן הוא אמור להיות מחויב – ניתן משקל לחופש הרצון, להגשמת כוונת הצדדים, להגנה על אינטרס ההסתמכות של המושפעים מהחוזה, לאיזון אינטרסים בין הצדדים, להיבטים כלכליים של חוזים ומערכות יחסים בין צדדים וכן להיבטים מוסריים שבהתנהגות הצדדים.

7. 5. פגמים בכריתת החוזה • א. כאשר רצון שני הצדדים אינו תואם העדה החיצונית: • שלא במתכוון – טעות סופר ניתן להתייחס לכך כאל סוג של פרשנות חוזים, המתאימה לנסיבות בהן הרצון המוסכם של שני הצדדים לייצר העדה חיצונית אובייקטיבית שאמורה היתה לשקף את רצונם, אינו תואם את העדה החיצונית האובייקטיבית אשר התקיימה בפועל. לכן, באמצעות פרשנות מתאימים את העדה האובייקטיבית לכוונה המשותפת. • ס' 16 לחוק החוזים "16. טעות סופר נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה".

8. ס' 125 לתזכיר הצעת חד"מ "125. טעות סופר (א) נפלה בחוזה טעות סופר, יראו את תוכן החוזה כתוכנו לאחר תיקון הטעות, וכל צד רשאי לדרוש כי המסמך יתוקן בהתאם לכך. (ב) טעות סופר אינה עילה לביטול החוזה".

9. 5. פגמים בכריתת החוזה • א. כאשר רצון שני הצדדים אינו תואם את העדה החיצונית: • במתכוון – חוזה למראית עין שלו, ע' 255: "חוזה למראית עין הוא חוזה שקיימת בו אי-התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לבין רצונם האמיתי. בעוד שכלפי חוץ מסכימים ביניהם הצדדים על הסדר משפטי מסוים, כוונתם האמיתית שונה".

10. ס' 13 לחוק החוזים "13. חוזה למראית עין חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה". • ס' 111 לתזכיר הצעת חד"מ "111. חוזה למראית עין חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על החוזה".

11. במתכוון – חוזה למראית עין ככל שהדברים אמורים רק בצדדים לחוזה, הרי שניתן היה להתמודד עם חוזה למראית עין גם באמצעות הקביעה שלא מתקיימת גמירת דעת חוזית, שהרי במעמד כריתת החוזה למראית עין, כל הצדדים יודעים שאין להם גמירת דעת לחתום על חוזה בנוסח שעליו הם חותמים. לכן ברורה התוצאה המשפטית הבסיסית של בטלותו של החוזה למראית עין. עדיין יש להידרש לסוגיית מעמדם של צדדים שלישיים שהושפעו מהחוזה ולשאלת טיבה של מערכת היחסים בין הצדדים משבוטל החוזה למראית עין.

12. במתכוון – חוזה למראית עין חלופה א': כשהחוזה למראית עין אינו חוזה פסול לכשעצמו • אפשרות ראשונה: כאשר מתקיימת מראית עין מוחלטת – למעט ההעדה המזויפת על קיומה של הסכמה חוזית, אין כל הסכמה חוזית אמיתית בין הצדדים. התוצאה: בטלות מלכתחילה של החוזה למראית עין שאינה מותנית ברצון הצדדים. נוכח חוסר התוקף של החוזה למראית עין, אין כל התקשרות חוזית בין הצדדים. אין זה משנה אם החוזה למראית עין הוא חוזה פסול או לא. בהעדרו, אין כל הסכמה בין הצדדים. • ע"א 6295/95 בוחסירה נ. בוחסירה, פ"ד מו(3) 158 (1996)

13. במתכוון – חוזה למראית עין חלופה א': כשהחוזה למראית עין אינו חוזה פסול לכשעצמו • אפשרות שניה: כאשר מתקיימת מראית עין יחסית – מאחורי ההעדה המזויפת על קיומה של הסכמה חוזית מסוימת מסתתרת ההסכמה החוזית האמיתית של הצדדים. התוצאה: בטלות מלכתחילה של החוזה למראית עין שאינה מותנית ברצון הצדדים. עתה, כל שנותר הוא החוזה הנסתר שבין הצדדים שהוא המקיים את מפגש הרצונות האמיתי ביניהם. אם חוזה זה כשהוא נבחן באופן עצמאי הינו חוזה תקף העומד בדרישות הדין (כגון: דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין) ינתן לו תוקף מחייב ובכך תוגשם כוונת הצדדים האמיתית [דומה, כי קיימת דעה נוגדת לפיה אין ליתן תוקף לחוזה נסתר ובכל מקרה תבוטל כל הסכמה חוזית במצב בו קיים חוזה למראית עין(שלו, ע' 261)].

14. במתכוון – חוזה למראית עין חלופה ב': כשהחוזה למראית עין הוא חוזה פסול לכשעצמו • אפשרות ראשונה: כאשר מתקיימת מראית עין יחסית – מאחורי ההעדה המזויפת על הסכמה חוזית שהיא בגדר חוזה פסול מסתתרת ההסכמה החוזית האמיתית של הצדדים. התוצאה: הגישה המקובלת בפסיקה – כאשר חוזה הוא גם למראית עין וגם חוזה פסול הוא יידון, בראש ובראשונה, לפי דיני החוזים הפסולים (ס' 30 ו-31 לחוק החוזים) שלפיהם דינו להתבטל, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. השפעת הבטלות לפי דיני החוזים הפסולים גורמת גם לבטלותו של החוזה הנסתר. כך שאין שום הסכמה חוזית תקפה בין הצדדים בה מכיר המשפט. זאת, כדי לא לתת תמריץ לעריכתם של חוזים פסולים. • ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי, פ"ד לג(2) 576 (1979)

15. גישת מיעוט שהובעה על ידי הנשיא ברק בפרשת ביטון - מתן תוקף לחוזה הנסתר כמו במצב שהחוזה למראית עין אינו חוזה פסול לכשעצמו. אם החוזה הנסתר כשהוא נבחן באופן עצמאי הינו חוזה תקף העומד בדרישות הדין יינתן לו תוקף מחייב ובכך תוגשם כוונת הצדדים האמיתית. • ס' 30 ו-31 לחוק החוזים "30. חוזה פסול חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל. 31. תחולת הוראות הוראות סעיפים 19 (ביטול חלקי –ז.א.) ו-21 (השבה-ז.א) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21 (להשיב-ז.א), כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה - לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או חלקו".

16. ס' 110 לתזכיר הצעת חד"מ "110. חוזה פסול (א) חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, או סותרים את תקנת הציבור - בטל. (ב) בית המשפט רשאי לפטור צד מהחובה להשיב את מה שקיבל על פי החוזה, כולו או חלקו, ובמידה שצד אחד קיים את חיובו לפי החוזה - לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או חלק". ניתן להגיע לתוצאת הדין המצוי על ידי קביעה שהן דיני החוזים הפסולים והן דיני החוזים למראית עין חלים, בו זמנית, במקרה כאמור (נניח, שהחוזה למראית עין הוא למכירת "דירה" תמורת 100,000 כשהמחיר החוזי "האמיתי" המוסכם הוא 150,000). כך, שראשית, החוזה "המזויף" בטל בשל היותו חוזה למראית עין ושנית, החוזה "האמיתי" בטל בשל אי החוקיות במטרתו (תוך בחינת המטרה במבט-על), נוכח הכוונה להונות את רשויות המס. כך, שלבית המשפט עומד שיקול הדעת לעשות שימוש בסמכויותיו לפי ס' 30 ו-31 לחוק.

17. במתכוון – חוזה למראית עין חלופה ב': כשהחוזה למראית עין הוא חוזה פסול לכשעצמו • אפשרות שניה: כאשר מתקיימת מראית עין מוחלטת – כאשר חוזה הוא גם למראית עין וגם חוזה פסול דומה, כי לפי הדין המצוי, הוא יידון, בראש ובראשונה, לפי דיני החוזים הפסולים (ס' 30 ו-31 לחוק החוזים) שלפיהם דינו להתבטל, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. בכל מקרה, גם לפי דיני חוזה למראית עין החוזה "המזויף" נדון לבטלות. במצב שכזה, לא מתקיימת דרישת גמירות הדעת וממילא אין כל הסכמה חוזית בין הצדדים.

18. חוזה למראית עין בדיני החוזים ועסקה מלאכותית בדיני המס – אין מדובר במושגים זהים. כאשר מדובר בחוזה למראית עין, הרי אין החוזה "המזויף" משקף עסקה כלשהי לכל דבר ועניין ובכלל זה, גם לא לעניין דיני המס ("עסקה בדויה"). הצורך בהגדרה של "עסקה מלאכותית" מתעורר דווקא בעסקאות שהן תקפות לפי דיני החוזים, אלא שרשויות המסים סבורות שלמפגש הרצונות שהתקיים בין הצדדים, להסכמה החוזית של הצדדים, אין כל סיבה כלכלית, למעט הרצון לחסוך במס. לכן, עסקה שתימצא מלאכותית מבחינת דיני המס עשויה להימצא תקפה מבחינת דיני החוזים. • חשוב: כזכור, יתכן חוזה פסול או בלתי חוקי שאינו חוזה למראית עין. לדוגמה: הברחת נכסים ערב פשיטת רגל. ע"א 1780/93 בנק המזרחי נ. אולציק, פ"ד נ(2) 41 (1996)

19. מדוע מועדפת הכוונה הסובייקטיבית, הפנימית, של הצדדים בעת חוזה למראית עין יחסית (וכן בטעות סופר) על פני העדה האובייקטיבית המועדפת בדרך כלל? ככלל ההעדה החיצונית האובייקטיבית מועדפת בכדי להגן על ההסתמכות של צדדים תמי לב. אך, מאחר ושני הצדדים לחוזה מודעים לכוונה האמיתית הנסתרת, הרי שנקודת המוצא היא שהתעלמות מההעדה החיצונית לא פוגעת באינטרס הסתמכות ראוי להגנה של הצדדים לחוזה.

20. זכויות צד שלישי – הגנה על אינטרס ההסתמכות ובלבד שהצד השלישי נהג בתום לב • ס' 13 לחוק החוזים "13. חוזה למראית עין חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכובתום לב על קיום החוזה". • ס' 111 לתזכיר הצעת חד"מ "111. חוזה למראית עין חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכובתום לב על החוזה". • רע"א 2550/01 בירס נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, תק-על 2002(3), 384 (2002)

21. הנטל להוכיח דבר קיומו של חוזה למראית עין מוטל על הטוען להיותו של חוזה מסוים חוזה למראית עין • מה קורה כאשר החוזה הוא חוזה למראית עין רק מבחינת צד אחד, קרי - הצד השני לא מודע לכוונה האמיתית של הצד הראשון שלא להתקשר החוזה ומבחינתו החוזה משקף את רצונו האמיתי? זהו חוזה מחייב לכל דבר ועניין. כאן מצויה מלוא המשמעות של העדה החיצונית האובייקטיבית של גמירות הדעת והמסוימות. המשפט מעוניין להגן על הצד התמים, במיוחד כאשר יש אשם מוסרי אצל הצד הראשון, שהרי הוא ידע שההעדה החיצונית לא משקפת את כוונתו האמיתית. סופו של דבר, אין במשפט הישראלי התחשבות בחוזה למראית עין מבחינת צד אחד בלבד ("הסתייגות הדעת"). צד שמלכתחילה מתכוון שלא לקיים חוזה עשוי להימצא גם כחסר תום לב וכמטעה (שלו, ע' 258).

22. נקודה לתשומת לב: חוזה למראית עין – בטל. יש לעמוד על ההבדל מבחינת תוצאת הפגם בכריתת החוזה, בין העובדה שתוצאת חוזה למראית עין היא שהחוזה בטל (VOID), אין לו כל תוקף מלכתחילה (כעיקרון, בדומה לחוזה פסול) ולעומת זאת, תוצאת כל הפגמים אליהם נתייחס בהמשך הרצאה זו, הנובעים מכך שכוונתו הסובייקטיבית של צד אחד בלבד אינה תואמת את העדה החיצונית האובייקטיבית של שני הצדדים (טעות, הטעייה, עושק וכפייה), הרי שתוצאת התרחשותם היא שהחוזה ניתן לביטול בלבד (VOIDABLE). לאמור לעיל, יש משמעויות מעשיות ומשפטיות, כגון: שביטולו של חוזה הניתן לביטול דורש פעולה משפטית מצד הצד המבקש לבטלו שעליו לעשותה "תוך זמן סביר" בנסיבות הפגם הרלבנטי ואם לא נעשה ביטול כאמור החוזה תקף ומחייב את הצדדים.

23. 5. פגמים בכריתת החוזה • ב. כאשר רצון של צד אחד אינו תואם את העדה החיצונית: • טעות שאינה ידועה לצד השני • טעות שידועה לצד השני • הטעייה על ידי הצד השני • כפייה • עושק • ככל שהפסול בהתנהגות הצד השני לחוזה רב יותר כך יהיה קל יותר לצד שהחוזה אינו תואם את רצונו לבטל את החוזה. • נקודת המוצא היא שקיים חוזה. על כן, נטל ההוכחה מוטל על הצד הטוען, כי יש הצדקה לביטול החוזה.

24. 5. פגמים בכריתת החוזה • ב. כאשר רצון של צד אחד אינו תואם את העדה החיצונית: • טעות והטעיה – מבוא • מהי טעות? ס' 14(ד) לחוק החוזים: "14. טעות ...(ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, למעט טעות בכדאיות העסקה". ס' 112 לתזכיר הצעת חד"מ: "112. טעות והטעיה בסימן זה – "טעות" – בין בעובדה ובין בדין, למעט טעות שהסיכון לגביה מוטל על הטועה".

25. מהי "טעות" שעשויות להיות לה השלכות עד כדי ביטול? • בעובדה – ביחס למצב הדברים בהווה ובעבר, אך לא בעתיד (הצדדים מחלקים ביניהם בחוזה את סיכוני החוזה כאשר כל צד לוקח על עצמו אחריות חמורה, שאינה מבוססת אשמה, לקיים את חיוביו החוזיים וזאת בכל מקרה, אך בכפוף לסייגי ההפטר של דיני הסיכול ודיני חדלות הפירעון) • בדין – טעות ביחס למצב המשפטי השורר בנוגע לעסקה. במיוחד, כשהדין בהווה אינו ברור וחד משמעי. סייג להגדרת "טעות": למעט טעות בכדאיות העסקה שתי גישות: א. בעבר, מבחן התכונות למול השווי. ב. כיום, מבחן הצד הנושא בסיכון. תזכיר הצעת חד"מ – מבחן הצד הנושא בסיכון.

26. 5. פגמים בכריתת החוזה • ב. כאשר רצון של צד אחד אינו תואם את העדה החיצונית: כאשר מתקיימת אצל צד לחוזה "טעות" - • טעות שאינה ידועה לצד השני נקודת המוצא: לצד השני, תם הלב, יש אינטרס הסתמכות וציפייה ראויים להגנה. יחד עם זאת, קיים אינטרס בעל משקל של הטועה לחופש חוזים ולחופש מחוזה בו אינו מעוניין ושאינו משקף את כוונתו האמיתית. • דרישה למהותיות אובייקטיבית של הטעות. • ניתן שיקול דעת לבית המשפט שלא לבטל את החוזה / כן לבטלו / לבטלו בכפוף למתן פיצויי לצד השני – סעד הביטול הינו חריג והוא יעשה בהתאם לשיקולי צדק. • בכל מקרה ניתנת הזדמנות לצד השני לקיים את החוזה תוך תיקון הטעות, ככל שהדבר ניתן, עד להחלטת בית המשפט.

27. ס' 14(ב) ו-(ג) לחוק החוזים: "14. טעות ...(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה. (ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע,לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן".

28. ס' 113 לתזכיר הצעת חד"מ: "113. ביטול חוזה בשל טעות (א) התקשר אדם בחוזה עקב טעות וסביר להניח שהוא לא היה מתקשר בחוזה אלמלא הטעות, ....לא ידע הצד השני ולא היה עליו לדעת על כך - רשאי בית המשפט, לבקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, מטעמים מיוחדים, ורשאי הוא לחייב את הצד שטעה לשפות את הצד השני בעד הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), טעות אינה עילה לביטול החוזה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות, והצד השני הודיע לצד שטעה, לפני ביטול החוזה, שהוא מוכן לקיום החוזה כאמור".

29. 5. פגמים בכריתת החוזה • ב. כאשר רצון של צד אחד אינו תואם את העדה החיצונית: כאשר מתקיימת אצל צד לחוזה "טעות" - • טעות שידועה לצד השני נקודת המוצא: קיים אינטרס בעל משקל של הטועה לחופש חוזים ולחופש מחוזה בו אינו מעוניין ושאינו משקף את כוונתו האמיתית כאשר אינטרס ההסתמכות של הצד ראוי להגנה חלשה יחסית נוכח ידיעתו על הטעות. • דרישה למהותיות אובייקטיבית של הטעות. • ניתן כוח לצד הטועה לבטל חד-צדדית את החוזה. • בכל מקרה ניתנת הזדמנות לצד השני לקיים את החוזה תוך תיקון הטעות, ככל שהדבר ניתן, עד שהטועה מודיע על ביטול.

30. ס' 14(א) ו-(ג) לחוק החוזים: "14. טעות (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. ...(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע,לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן".

31. ס' 113 לתזכיר הצעת חד"מ: "113. ביטול חוזה בשל טעות (א) התקשר אדם בחוזה עקב טעות וסביר להניח שהוא לא היה מתקשר בחוזה אלמלא הטעות, והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך - רשאי אותו אדם לבטל את החוזה... (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), טעות אינה עילה לביטול החוזה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות, והצד השני הודיע לצד שטעה, לפני ביטול החוזה, שהוא מוכן לקיום החוזה כאמור".

32. 5. פגמים בכריתת החוזה • ב. כאשר רצון של צד אחד אינו תואם את העדה החיצונית: כאשר מתקיימת אצל צד לחוזה "טעות" - • עקב הטעיה של הצד השני נקודת המוצא: קיים אינטרס בעל משקל של הטועה לחופש חוזים ולחופש מחוזה בו אינו מעוניין ושאינו משקף את כוונתו האמיתית כאשר כמעט אין כל משקל לאינטרס ההסתמכות של הצד השני עקב אשמו המוסרי בגרימת הטעות. • אין דרישה למהותיות אובייקטיבית של הטעות. די בהשפעה הסובייקטיבית של הטעות על המוטעה. • ניתן כוח לצד הטועה לבטל חד-צדדית את החוזה. • לא ניתן כל כוח למטעה לכפות את קיום החוזה.

33. ס' 15 לחוק החוזים: "15. הטעיה מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה, "הטעיה" – לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

34. ס' 112 ו-114 לתזכיר הצעת חד"מ: "112. טעות והטעיה בסימן זה – ..."הטעיה" - לרבות אי גילויין של עובדות אשר לפי הדין, הנוהג, או נסיבות הענין, היה על הצד השני לגלות. ...114. ביטול חוזה בשל הטעיה התקשר אדם בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי הוא לבטל את החוזה".

35. הטעיה של הצד האחר או מי מטעמו – לא של צד שלישי, שאז אין אשם מוסרי של הטעיה בהתנהגות הצד השני לחוזה והטעות שנגרמה נדונה בגדר סעיפי הטעות בלבד. • בין הטעיה (מצג טרום חוזי כוזב) לבין הפרת חוזה. • פרשנות רחבה של מושג "טעות" כאשר עסקינן בנסיבות של הטעיה – ככלל, טעות הינה רק ביחס למצב הדברים בהווה ובעבר, אך לא בעתיד. ישנה הרחבה מסוימת של מושג ה"טעות" כאשר מדובר במצג טרום חוזי כוזב של הצד השני (הטעיה) המתייחס למצב עתידי, על ידי כך, שיחשב בגדר "הטעיה" גם מצג כוזב ביחס לידיעה וודאית, אמונה ברמת וודאות גבוהה, בהווה (טרם חתימת החוזה) של הצד השני (המטעה) על מצב הדברים בעתיד ו/או הצגה כוזבת בהווה ביחס לאופן בו מתכוון בהווה הצד השני לפעול בעתיד לאחר שיחתם החוזה. • הטעיה – בין במעשה ובין במחדל, לרבות אי גילוי דברים שחובה לגלותם מכוח חוק ו/או נוהג ו/או נסיבות המקרה. • אודות היחס בין הפרת חובת תום הלב במשא ומתן לבין הטעיה (יחס של מכיל-מוכל). ההבדל בסעדים.

36. 5. פגמים בכריתת החוזה • ב. כאשר רצון של צד אחד אינו תואם את העדה החיצונית: • העשרה: כפיה ועושק • כפיה • ס' 17 לחוק החוזים: "17. כפיה (א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה. (ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לעניין סעיף זה". • ס' 115 לתזכיר הצעת חד"מ: "115. כפיה (א) התקשר אדם בחוזה עקב כפיה, בכוח או באיום, שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי הוא לבטל את החוזה.

37. (ב) התקשר אדם בחוזה עקב כפיה, בכוח או באיום, שכפה עליו אדם שלישי, שלא פעל מטעמו של הצד השני לחוזה, והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי אותו אדם לבטל את החוזה; לא ידע הצד השני על הכפיה ולא היה עליו לדעת על כך, יהיה בית המשפט רשאי, לבקשת הצד הנכפה, לבטל את החוזה, מטעמים מיוחדים, ורשאי הוא לחייב את הצד הנכפה לשפות את הצד השני בעד הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה. (ג) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות לא תיחשב איום לענין סעיף זו".

38. 5. פגמים בכריתת החוזה • ב. כאשר רצון של צד אחד אינו תואם את העדה החיצונית: • העשרה: כפיה ועושק • עושק • ס' 18 לחוק החוזים: "18. עושק מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו, את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

39. ס' 116 לתזכיר הצעת חד"מ: "116. עושק (א) התקשר אדם בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי אותו אדם לבטל את החוזה. (ב) היו תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל עבור אחד הצדדים, ובעת כריתת החוזה נתקיימו יחסי תלות בין אותו צד לבין הצד השני, חזקה כי נוצרה לאותו צד עילה לביטול לפי סעיף קטן (א)".

40. 5. פגמים בכריתת החוזה • ג. ביטול חוזה עקב פגם בכריתתו – ס' 19 – 21 לחוק החוזים • דרך הביטול • ס' 20 לחוק החוזים: "20. דרך הביטול ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה". • הביטול בהודעה – מועד הביטול? משלוח/מסירה/קליטה. • אופן ההודעה – כמקובל בנסיבות העניין. ס' 60 לחוק החוזים: "60. דרך ומועד למסירת הודעה (א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות העניין. (ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו".

41. הודעה תוך "זמן סביר" • "זמן סביר" – מבחן אובייקטיבי בנסיבות העניין. • חלף ה"זמן הסביר" – החוזה אינו ניתן לביטול. ישנה תקופת ביטול חד-פעמית בשל פגמים בכריתת החוזה כאמור. מדוע להגביל את אפשרות הביטול ל"זמן סביר"? איזון אינטרסים. התחשבות גם באינטרס הודאות של הצד השני. • ביטול החוזה לאחר שחלף ה"זמן הסביר" מהווה הפרה של החוזה על ידי המבטל שאינו זכאי לכך. • אפשרות פניה לבית המשפט.

42. ס' 117 לתזכיר הצעת חד"מ: "117. דרך הביטול ביטול החוזה יהיה בהודעה של המתקשר לצד השני כאמור בסעיף 16; היתה עילת הביטול כפיה או עושק - בתוך זמן סביר אחרי שנודע לו שפסקו הכפיה או העושק". .... "16. המועד לביצוע פעולה משפטית חד צדדית הוא בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לאדם על זכותו לעשיית הפעולה".

43. 5. פגמים בכריתת החוזה • ג. ביטול חוזה עקב פגם בכריתתו – ס' 19 – 21 לחוק החוזים • ביטול חלקי • ס' 19 לחוק החוזים: "19. ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו".

44. ס' 118 לתזכיר הצעת חד"מ: "117. הפרדת החוזה (א) ניתן החוזה להפרדה לחלקים, ועילת הבטלות או הביטול מתייחסת רק לאחד מחלקיו, בטל או ניתן לביטול אותו חלק בלבד. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), סביר להניח כי צד לחוזה לא היה מתקשר בו אלמלא החלק שאליו מתייחסת עילת הבטלות או הביטול, בטל או ניתן לביטול החוזה כולו; אלא אם כן בחר צד הזכאי לביטול החוזה, בביטול החלק אמור, במקום ביטול החוזה כולו".

45. חוזה שאינו ניתן להפרדה לחלקים – הצד זכאי לדרוש את ביטול כל החוזה. • חוזה הניתן להפרדה לחלקים – שתי חלופות: • מבחינה אובייקטיבית – אם יש כדאיות ותכלית מספקת לשאר חלקי החוזה לכשעצמם מבחינת הצד המבטל גם לאחר שהחלק ה"פגום" בוטל, אזי הצד זכאי לדרוש רק את ביטול החלק הפגום ויתר חלקי החוזה יישארו בתוקף. • מבחינה אובייקטיבית – אם אין כדאיות ותכלית מספקת לחוזה מבחינת הצד המבטל לאחר שהחלק "פגום" בוטל, אזי הצד זכאי לבחור, בין לדרוש רק את ביטול החלק הפגום כשיתר חלקי החוזה יישארו בתוקףלבין לדרוש את ביטול כל החוזה.

46. 5. פגמים בכריתת החוזה • ג. ביטול חוזה עקב פגם בכריתתו – ס' 19 – 21 לחוק החוזים • השבה לאחר ביטול כעיקרון, הביטול – יוצר חובת השבה. • ס' 21 לחוק החוזים: "21. השבה לאחר ביטול משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל". • השבה שווה והדדית, קרי – כל צד משיב את כל מה שקיבל. • עדיפות ראשונה: השבה בעין. • ברירת מחדל: השבת שווה ערך כספי. • כשההשבה בלתי אפשרית או • כשההשבה בלתי סבירה.

47. 5. פגמים בכריתת החוזה • ג. תרופות נוספות או חלופיות לביטול ולהשבה עקב פגם בכריתת החוזה – ס' 22 לחוק החוזים • שמירת תרופות • ס' 22 לחוק החוזים: "22. שמירת תרופות אין בהוראת פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת". • למעט לעניין חוזה למראית אין שאז החוזה בטל, הרי שלצד שרצונו אינו תואם את העדה החיצונית שהוותה את הבסיס לחוזה, הברירה אם לפעול לביטול החוזה בכפוף לתנאי החוק או שמא ליתן ל"זמן הסביר" לחלוף ולהישאר מחויב לחוזה.

48. היחס בין סעדי הביטול וההשבה הקבועים בס' 19-21 לחוק החוזים לבין הסעדים בגין הפרת חובת תום הלב במשא ומתן כאמור בס' 12(ב) לחוק החוזים • ישנן התנהגויות במשא ומתן (כגון: הטעיה) המגבשות הן עילה לקביעה בדבר פגמים ברצון ולהחלת סעיפים 19-21 לחוק החוזים והן עילה לקביעה כי המשא ומתן נוהל בחוסר תום לב ולהחלת הסעדים הקבועים בס' 12(ב) לחוק החוזים. • לא כל עילות הביטול הן גם התנהגות בחוסר תום לב (לדוגמה: סביר שטעות שאינה ידועה לצד השני לא תהפוך את הצד השני לחסר תום לב). • אם לא נחתם חוזה, אזי ממילא אין תחולה לסעיפים 19-21 לחוק החוזים וניתן לקבל סעדים אך ורק מכוח הפרת חובת תום הלב במשא ומתן כאמור בס' 12(ב) לחוק החוזים (לעניין זה ראו הרחבה בשיעור בנושא עקרון תום הלב).

49. תזכורת: סעדים במקרה של הפרת חובת תום הלב • הפרת חובת תום הלב במשא מתן (שלו, ע' 156) ס' 12 לחוק החוזים: "12. תום לב במשא ומתן (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים". ס' 99 לתזכיר הצעת חד"מ: "99. תום לב במשא ומתן (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ינהג אדם בתום לב. (ב) המפר את חובת תום הלב כאמור בסעיף קטן (א) יפצה את הצד שכנגד בשל הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה".

50. כאשר התנהגות מגבשת הפרת חובת תום הלב במשא ומתן עומדת לנפגע האפשרות לתבוע סעד כמפורט בס' 12(ב). • כאשר התנהגות מגבשת פגם בכריתת החוזה, עומדת לזכאי הברירה לתבוע את הסעדים הקבועים בסעיפים הרלבנטיים ובמיוחד ביטול החוזה (או חלקו) והשבה או להעדיף את קיום החוזה. • יוצא, כי אם לא נחתם חוזה בין הצדדים או אם נכרת חוזה תוך שהיה פגם בכריתתו והזכאי מעוניין שהחוזה ימשיך להתקיים (או שהחמיץ את "הזמן הסביר" לבטלו) או אם נכרת חוזה וההתנהגות שקדמה לו אינה עולה כדי פגם בכריתת החוזה אלא רק כדי התנהגות בחוסר תום לב (כגון: ניהול מכרז תוך אפליה על בסיס גזע), אזי פתוח לזכאי רק הנתיב של קבלת סעד מכוח הפרת חובת תום הלב במשא ומתן כמפורט בס' 12(ב) לחוק החוזים. • פירוט הסעדים השונים נוכח החלופות השונות.