התפתחות תיאורית המיינד בגיל הרך

1. התפתחות תיאורית המיינד בגיל הרך מרגלית זיו 12.11.06

2. ארוחת ערב משפחתית המשפחה מתיישבת לארוחת ערב ואבי המשפחה מחלק אוכל לעמית ולתמר. עמית רואה שאבא עומד לתת לו אפונה ואומר: "אבא, אני לא רוצה אפונה, אבל תמר מאוד אוהבת, תן לה הרבה".

3. משחק סוציו-דרמטי • רוני וסיגל יושבות זו ליד זו בפינת התחפושות. רוני מחייגת בטלפון ומשמיעה "צלצול". • סיגל: הי רוני, מה נשמע? • רוני: ... רוצה לבוא לבית קפה? • סיגל:בטח, אבל עכשיו אני באמצע ישיבה, אתקשר אלייך יותר מאוחר.

4. עימות נועה ויונתן רבים על משחק ששניהם רוצים לשחק בו. נועה:אני לקחתי את המשחק ראשונה. יונתן: אבל אני שיחקתי בו אתמול ושמתי אותו בצד כדי שכולם ידעו שעכשיו אני משחק בו נועה:לא ידעתי

5. היחלצות מצרה צרורה • אמא יצאה מהבית; רותי , בת 5, שיחקה מחבואים בבית עם החברות שלה. במהלך המשחק נשבר אגרטל שאימא מאוד אוהבת. • כשאמא חזרה, שאלה את רותי: מה קרה לאגרטל? • ורותי עונה: גיא התינוק זחל בסלון והמטפלת לא שמה לב, והוא שבר את האגרטל.

6. יום הולדת • רועי, חובב חיות, חוגג את יום הולדתו ה - 6 ומצפה לקבל ארנבת. • פותח בהתרגשות את הקופסא הענקית שקיבל מסבא וסבתא ומגלה שיש בתוכה אנציקלופדיה על בעלי חיים. • .......תודה, סבא וסבתא, זה בדיוק מה שרציתי.

7. השבוי בזמן מלחמה תפסו חיילי הצבא האדום חייל המשרת בצבא הכחול. בחקירתו ביקשו לגלות, היכן ממוקמים הטנקים של צבאו, ליד הים או בין ההרים. החוקרים ידעו שהחייל לא ירצה להסגיר את צבאו ולכן לא יגיד אמת. החייל לא רצה שהאויב יגלה את הטנקים. הטנקים נמצאים בין ההרים. כשנשאל על מקום הטנקים, השיב החייל: הם נמצאים בין ההרים.

8. תיאורית ה – mind באירועים יומיומיים • בכל מגע בין אישי יש הכרח להתייחס למצבים המנטליים של האני והזולת. • יכולת זו באה לידי ביטוי הן במצבים של משחק ושיתוף פעולה והן במצבים של עימות. • יכולת זו מתפתחת ומשתכללת במהלך תקופת גיל הרך.

9. התפתחות תיאוריית ה – mind • עמית, 3 –מתייחס לרצונות שלו ושל אחותו. • סיגל ורוני, 4 – משתפות פעולה במשחק סוציו-דרמטי. • נועה ויונתן, 5 –משא ומתן לפתרון עימות תוך התייחסות לאמונות, כוונות ורצונות • רותי, בת 5 – משקרת על מנת להיחלץ מגערות אימה. • רועי, 6 – מסתיר את רגשותיו האמיתיים ומראה כלפי חוץ רגש אחר. • החייל – אומר אמת מתוך כוונה להטעות

10. הגדרת תיאורית ה – mind(ToM) היכולת להבין, להסביר ולנבא התנהגות אנושית ואינטראקציות חברתיות על-ידי ייחוס מצבים מנטליים לאנשים, כגון: אמונות/ידע, רצונות, כוונות ורגשות. כיצד ניתן לבדוק באופן מחקרי אם לילד יש תיאורית המיינד?

11. משימת האמונה המוטעית(Wimmer & Perner, 1983) סיפור: • למקסי יש שוקולד. • מקסי שם את השוקולד בקופסא ויוצא החוצה. • חבר של מקסי מעביר את השוקולד מהקופסא לשקית. שאלת ה – אמונה המוטעית (False belief): • איפה מקסי יחפש את השוקולד? • איפה מקסי חושב שהשוקולד נמצא?

12. מה צריך להבין בשביל לענות נכון? • שמקסי לא ראה שהשוקולד הועבר ולכן לא יודע היכן השוקולד נמצא • שיש הבדל בין מה שילד יודע לבין מה שמקסי יודע • שיש אי התאמה בין המקום האמיתי של השוקולד (המציאות) לבין האמונהשל מקסי • שמקסי יחפש במקום שהוא חושבשהשוקולד נמצא

13. ממצאים שאלת ה – אמונה המוטעית: • איפה מקסי יחפש את השוקולד? • איפה מקסי חושב שהשוקולד נמצא? בני 3: במקום החדש (בשקית ) לא מבינים אמונה מוטעית (false belief) בני 5: במקום המקורי (בקופסא). מבינים אמונה מוטעית.

14. Unexpected content&Representational change (RC)(Astington & Gopnik, 1988) הליך: • מראים קופסת דגנים. מה את/ה חושב/ת שיש בקופסא? • פותח/ת ומגלה גומיות. שאלות המבחן: • FB: מה יחשוב ילד אחר שיש בקופסא? • RC: לפני שהסתכלת, מה את/ה חשבת/אמרת שיש בקופסא?

15. ממצאים FB : מה יחשוב ילד אחר שיש בקופסא? RC : לפני שהסתכלת, מה את/ה חשבת/אמרת שיש בקופסא? • בני 3:ילד אחר: גומיות אני: גומיות • בני 5:ילד אחר: דגנים אני: דגנים

16. ההתפתחות ההבנה של אמונות מוטעות • ילדים בני 3 אינם מבינים נקודות ראות שונות: - מה שהם יודעים לעומת מה שמישהו אחר יודע. - מה שהם יודעים בנקודת זמן מסויימת לעומת מה שידעו/חשבו קודם. - המצב המציאותי לעומת אמונה מוטעית (FB). • ילדים בני 5 מבינים נקודות ראות שונות

17. הונאה ( Deception ) • הגדרה– גרימה מכוונת של אמונה מוטעית. • תצפיות במצבים טבעיים –ילדי גן משקרים ומרמים. • השאלה שמתעוררת:האם מבינים את ההשפעה של התנהגותם על אמונת האחר? האם מתכוונים לגרום לאמונה מוטעית? האם מבינים את הבסיס המנטלי?

18. הונאה • הנה לילך. לילך משחקת בכדור. עכשיו לילך צריכה ללכת. לילך שמה את הכדור בקופסא והיא שמה מדבקה על הקופסא כדי שהיא תזכור איפה הכדור. • בוא נחביא את הכדור כך שלילך לא תמצא אותו. נשים את הכדור כאן, בקופסא בלי המדבקה. • שאלת המבחן:כשלילך תחזור, איפה היא תחפש את הכדור?

19. הונאה • ממצאים בני 3 – מבצעים את פעולת ההסתרה אינם מבינים את ההשפעה על האמונה של האחר. בני 5 – מבינים את השפעת התרמית על אמונת האחר ביצירת אמונה מוטעית.

20. מחקרים על מצבים מנטליים נוספים • מצבים מנטליים נוספים שנחקרו: כוונות, רצונות ורגשות • המשותף לכל המחקרים: קונפליקט בין מציאות חיצונית למנטלית

21. הבנת כוונות (Intention)(Astington, 1991) • יכולת להבחין בין התנהגות מכוונת להתנהגות לא מכוונת וכן בין כוונה לבין תוצאה • שני סיפורים: 1. ילדה שמפזרת פירורי אוכל לציפורים 2. ילדה שאוכלת כריך ופרורים מתפזרים תוצאה זהה: הציפורים אכלו שאלת המבחן: איזו ילדה התכוונה (רצתה) להאכיל את הציפורים?

22. הבנת כוונות • בני 3: לא הבחינו בין שני המצבים. - לא הבחינו בין שני הממדים: תוצאה (מציאות חיצונית) לכוונה (מצב מנטלי). - אינם מבינים שתוצאה רצויה אינה מעידה על התנהגות מכוונת. • בני 5: ידעו להבחין בין התנהגות מכוונת ללא מכוונת. - מבחינים בין כוונה לתוצאה.

23. רגשותEmotion))(Harris, 1986) • היכולת להבחין בין רגש אמיתי לבין ביטוי חיצוני של רגש • הסיפור:ילד מקבל במתנה צבעי גואש. הילד שונא לצייר ולא רוצה צבעים. לא רוצה להראות שהוא עצוב. מראה פנים שמחים.

24. רגשות • שאלת המבחן: מה הילד באמת מרגיש? שמח או עצוב? • ממצאים:בני 3: שמח בני 5: עצוב • הסבר:בני 3 :מזהים רגשות כאשר ההבעה החיצונית תואמת את הרגש האמיתי. בני 5:מזהים רגש אמיתי גם כשנוגד את ההבעה החיצונית. מבינים רגשות מעורבים.

25. למה "תיאוריה"? • הבנה של התנהגות אנושית על בסיס מצבים מנטאליים דומה לתיאוריה מדעית: הילד משתמש בה על מנת להסביר ולנבא תופעות בהן הוא נתקל בעולמו החברתי. • תיאוריה מבוססת על מערכת מושגים הקשורים זה לזה, וביחד - מסבירים התנהגות אנושית, מארגנים ומבנים את ההבנה החברתית שלנו.

26. מערכת המושגים ב - ToM אמונה (חושב ש..., יודע, משער) תפיסה כוונהפעולהרגשות (שמח, עצוב, דחפים כועס, מופתע) בסיסיים רצון (רוצה, מקווה, חייב)

27. מה כוללת תיאוריית המיינד? • הבנת מצבים מנטליים שונים והקשר ביניהם • אמונה ורצון – הילד ניגש למקרר כי הוא רוצה חלב וחושב שיש במקרר חלב. • רצון ורגש – הילד רוצה פיצה. אמא קנתה לו פיצה. הילד שמח. • אמונה ורגש – הילדה חושבת שאבא לא בבית. אם תיכנס הביתה ותפגוש את אבא תהיה מופתעת.

28. מה כוללת תיאוריית המיינד? (המשך) • הבנה של הקשר בין המציאות החיצונית למנטלית המציאות החיצונית מיוצגת באופן מנטלי – הייצוג יכול להיות תואם למציאות או מוטעה. • מקסי חושב שהשוקולד בקופסא אבל במציאות השוקולד בשקית. • דנה עושה פנים שמחים אבל באמת היא עצובה.

29. מה כוללת תיאוריית המיינד? (המשך) • הבנה של הקשר בין המצב המנטלי להתנהגות • התנהגות אנושית מונעת על-ידי המצבים המנטליים ולא על-ידי מציאות אובייקטיבית: • מקסי יחפש את השוקולד במקום שבו הוא חושב שהשוקולד נמצא. • האישה מפשפשת במגרה כי הוא חושבת שהמפתחות למכונית נמצאים שם, אבל באמת הם נמצאים בחדר השינה.

30. מה כוללת תיאוריית המיינד? (המשך) • הבחנה בין נקודות ראות שונות • מקסי לא יודע איפה השוקולד בעוד שהצופים בהתרחשות יודעים. • הבנת מצבים של הונאה ומניפולציה. • הבנת נקודות ראות שונות או דומות באינטראקציות חברתיות • במשחק שח על כל שחקן לשער מה היריב מתכנן • במשחק כדורסל על השחקניםלשער מה חברי קבוצתם מתכוונים לעשות. • במשחק סוציו דרמטי השחקנים מתכננים ביחד מה לעשות.

31. חשיבות תיאורית ה - mind • יכולת חיונית להבנת בני אדם ולהסתגלות ותפקוד חברתיים תקינים • חשובה הן במצבים של שיתוף פעולה והן במצבים של עימותים • שיתוף פעולה – יצירת חברויות, משחק סוציו-דרמטי • עימותים – מניפולציות, תחרות, משא ומתן לפתרון עימותים • בהיעדר תיאורית ה – mind – הבנה חברתית יותר התנהגותית ופחות מנטלית; התנהגות אגוצנטרית

32. חשיבות תיאורית ה – mind (המשך) • חשובה להבנת סיפורים – המניעים שבבסיס ההתנהגות של הדמויות • חשובה להסתגלות ולהצלחה בבית ספר

33. סיכום – שינוי בהבנה החברתית בין גיל 3 ל-5 ילדים צעירים: • מסבירים התנהגות אנושית במונחים מנטליים ולא התנהגותיים • מציגים בפני ילדיםתמונה המראה ילדה (מאחור) יושבת על הרצפה עם מטלית ביד ליד צלחת שבורה. הילדים מספרים ש"הילדה עצובה על החלב שנשפך" ולא: "הילדה מנקה את החלב שנשפך". • מבינים מצבים ללא קונפליקט בין מצב מנטלי למציאות: אני חושב שמחר ירד גשם • מבינים קשרים פשוטים בין מצבים מנטליים להתנהגות: הילדה עצובה כי השמלה נקרעה. • מבינים הבדלים במצבים מנטליים של אנשים שונים כשאינם יוצרים קונפליקט: רועי אוהב ארטיק קרח וליאור אוהבת ארטיק שוקולד .

34. תיאורית המיינד של ילדים בני 4-5 בגיל 4-5 מתחילים להבין: • נקודות ראות שונות במצבים של קונפליקט ובהתייחס למצבים מנטליים שונים • קשרים מורכבים בין מצבים מנטליים שונים (הפתעה, אכזבה) • התפקיד המכריע של מצבים מנטליים כמניע והסבר להתנהגות

35. הבסיס ההתפתחותי המוקדם – תיאורית המיינד בגיל 1-2 • הבסיס להתפתחותה של תיאורית המיינד - הבנת כוונות • חשיבות הבנת כוונות – חיוני להבנה של התנהגות • לקראת סוף שנת החיים הראשונה ובמהלך השנה השניה חלה התפתחות משמעותית בהבנת כוונות • הבנה זו כוללת הבנה של כוונות הזולת ומוטיבציה לשיתוף בפעילות מכוונת • התפתחות מוקדמת של כוונות מקבילה בחשיבותה להבנה של אמונות

36. הקבלה בין הבנת אמונות להבנת כוונות • 4-5: ילדים מבינים התנהגות של בני אדם תוך התייחסות לאמונות ולמחשבות 1-2:ילדים מבינים התנהגות של בני אדם תוך התייחסות לכוונות • 4-5:ילדים מבינים שלאנשים עשויים להיות אמונות שונות משלהם 1-2: ילדים מבינים שלאנשים עשויים להיות כוונות שונות משלהם • 4-5: ילדים מבינים שאמונות לא תמיד תואמות את מציאות (FB) 1-2: ילדים מבינים שכוונות לא תמיד תואמות את מציאות

37. הבנת כוונות במהלך שנת החיים השניה (Meltzoff, 1995) מטרות המחקר • לזהות את היכולות המוקדמות העומדות בבסיס ToM • לפתח מטלה שתבדוק הבנה מוקדמת של כוונות • לבדוק איך ילדים צעירים מבינים כוונות של הזולת

38. ניסוי מס' 1 שאלת המחקר: • כשתינוקות רואים פעולה, האם מפרשים זאת במושגים פיזיים-התנהגותיים בלבד או שמבינים את הכוונה מעבר להתנהגות הנצפית? • האם הילדים יחקואת ההתנהגות הנצפית או ינסו לממש את הכוונה?

39. הליך המחקר תיאור כללי: • מבוגר מדגים התנהגות מסוימת על מנת לבדוק איך ילדים בני 18 חודש מחקים התנהגות זו. • התבססות על יכולת חיקוי טבעית של ילדים

40. משתתפים 2קבוצות השוואה עיקריות: • הדגמה מלאה - הדגמת התנהגות שהובילה להשגת המטרה • הדגמה חלקית – הדגמת המטרה (מאמץ) ללא מימושה

41. תוצאות • הילדים בקבוצת ההדגמה החלקית ביצעו את התנהגות היעד. • לא היה הבדל בביצוע ההתנהגות כולה בין הקבוצה שנחשפה להדגמה מלאה לבין הקבוצה שנחשפה להדגמה חלקית • הילדים בקבוצת ההדגמה החלקית ביצעו את התנהגות היעד כבר בחפץ הראשון. • הסיקו את הכוונה מתוף צפייה בניסיון ובמאמץ להשיגה

42. Rational imitation (Gergely, Bekkering & Kiraly, 2002) שאלת המחקר מתי וכיצד מבינים שאדם יכול לבחור באיזה אמצעי להשיג את המטרה? הליך המחקר • תינוקות בני 14 חודשים צפו במבוגר שהדליק מנורה על-ידי נגיעה בה בראשו • התינוקות נחלקו לשתי קבוצות • צפו באדם שידיו היו עסוקות – הוא רעד מקור והחזיק בשמיכה שכיסתה אותו • צפו באדם שידיו פנויות • התינוקות "נתבקשו" להדליק את האור

43. בחירה בין מספר תוכניות פעולה(המשך) תוצאות • התינוקות שראו את האדם עם הידיים הפנויות – חיקו את התנהגות המבוגר: הדליקו את המנורה בראשם • התינוקות שראו את האדם שהחזיק בידיו שמיכה – הדליקו את המנורה בנגיעה פרוש התוצאות • תינוקות שראו את האדם על הידיים הפנויות – הניחו שהיתה לאדם כוונה להדליק את המנורה בראשו • תינוקות שראו את האדם שהחזיק שמיכה – התמקדו בכוונה להדליק את האור ובחרו באמצעי שונה משל הנסיין Rational Selective imitation

44. הבנה מוקדמת של רצונותRepacholi & Gopnik, 1997)) שאלות המחקר • האם ילדים צעירים יותר מבני שנתיים מבינים רצונות? האם יש הבדל בהבנת רצונות בין בני 14 ל – 18 חודש? • האם תינוקות בגיל שנה וחצי מבינים שלאנשים שונים יכול להיות רצון שונה כלפי אותו מאכל?

45. הליך המחקר • הצגת שני מאכלים מוכרים – חטיף וברוקולי • הנסין מציג תגובה רגשית למאכלים - שני מצבים - • התאמה- הנסיין הראה שמחה לאחר שטעם מהחטיף ודחיה מהברוקולי • אי התאמה – הנסיין הראה שמחה לאחר שטעם מהברוקולי ודחיה מהחטיף • ג'סטה של הנסייןבלוויבקשה מילולית – • תן/י לי קצת Give me some

46. תוצאות בני 14 חודשים • 32% שיתפו פעולה • מבין אלה ששיתפו פעולה – 30% תגובות נכונות במצב של אי -התאמה בני 18 חודשים • 70% שיתפו פעולה • מבין אלה ששיתפו פעולה – 87% הגיבו נכון במצב של אי- התאמה

47. משמעות התוצאות לגבי הבנה מוקדמת של רצונות • תינוקות בני 18 חודשים - הראו הבנה של רצונות הזולת • לא הגיבו באגוצנטריות על-ידי מתן המאכל האהוב או השנוא עליהם • הסיקו את רצון הזולת מתגובתו הרגשית • מבינים שלאנשים שונים רצון/ יחס שונה כלפי אותו מאכל – רצונות הם אישיים וסובייקטיביים

48. תיאורית המיינד בגיל שנתיים-ארבעהבנה של ידע (אמונה נכונה) שאלת המחקר • האם ילדים מבינים שלאנשים שונים יכול להיות ידע שונה? הליך המחקר • מציגים לילדים מצב בו אדם אחד מסתכל לתוך קופסא והשני לא. שואלים: מי מהאנשים יודע מה יש בקופסא? • מציגים לילדים מצב בו אדם אחד נמצא בחדר והשני יוצא מהחדר בזמן שמניחים חפץ במקום מסויים. שני האנשים רוצים את החפץ. שואלים: למי צריך להראות איפה החפץ נמצא?

49. ידע- תוצאות • בני 3.5-4 מבינים שמי שלא ראה לא ידע, ומי שראה - ידע. • מבינים כשרואים - יודעים seeing leads to knowing

50. הבנת רגשות הזולת שאלת המחקר האם ילדים יכולים להבין רגשות מנוגדים לשלהם? הליך המחקר סיפורים על מצבים בהם הדמות בסיפור מרגישה רגשות מנוגדים למה שהילדים עצמם מרגישים דוגמא: הנה רוני. רוני מאוד אוהבת להישאר לבד בבית. עכשיו אמא ואבא הולכים לסופר-מרקט ורוני נשארת לבד בבית. כשרוני לבד בבית, מה היא מרגישה? שמחה או עצובה?