העדה הדרוזית בסולידריות המכנית

1. העדה הדרוזית בסולידריות המכנית מגישות : מרין שימנוב, חן בראון, נטע פלג מעיין כהן צמח , נועה בורשטיין, שני פנחסי

2. ? בעבודתנו זו, ננסה לבדוק, האם ניתן לטעון שהעדה הדרוזית מתנהלת לפי סולידריות מכנית האומנם

3. מי אלה הדרוזים??? • מאת ד"ר רג'א פרג' • אפיון הדרוזים כמיעוט אפיין את הכפר כסגור כלפי חוץ ופתוח כלפי פנים • עד גיל 15 הם רשאים להחליט אם הם דתיים או חילוניים. • הדרוזים אינם מקבלים מאמינים חדשים ורואים בחומרה נישואי תערובת, אדם המתחתן עם לא דרוזי או מוליד ילדים עם לא דרוזי נחשב כלא דרוזי וכן ילדיו לא יהיו דרוזים וכן לא מתקבל במשפחתו בחברה. הדרוזים מקיימים דת ייחודית, הדת היא סודית, וידועה רק לחכמים שהם מיעוט העדה מאפייני החברה הדרוזית בישראל • כפרית, שמרנית ,סגורה ומסורתית. • דרוזים בדתם, ישראלים באזרחותם וערבים בתרבותם. • 12 כפרים על טהרת הדרוזים מתוך 18 קיבלו אוטונומיה עדתית-שיפוטית, קיבלו את המדינה בעלת הרוב היהודי והשתלבו בשמירה על ביטחונה ושואפים לשוויון בכוח הפוליטי, בהקצאת משאבים ובהזדמנויות הכלכליות.

4. סוגי סולידריות עפ"י אמילדורקהיים סולידריות אורגנית סולידריות מכנית

5. לפי מחקרו של אמילדורקהיים • ניתן לראות איך זה מתקשר לעדה הדרוזית בישראל. • העדה הדרוזית הינה קהילה מבוססת על סולידריות מכנית, • חבריה עושים את אותן פעילויות, מקפידים שכל העדה תפעל באופן דומה, • הם מתנהגים דומה, שומרים על מסגרת מפני שינויים. • בני העדה שומרים על קהילה מצומצמת אשר לא מאפשרת כניסה של זרים. • לדוגמה: בני העדה לא מקבלים נישואי תערובת ונישאים בתוך העדה. • העדה הדרוזית שומרים על עצמם, מפני התפרקות, • ניתן לראות לפני הנתונים בהמשך, שהצעירים והנשים בעדה הדרוזית • מחפשים לשכלל , לפתח את מעמדם והשכלתם, להתפתח לתחומים שונים • מזה שנהוג בקהילתם. • בנוסף ניתן לראות זאת שהם עושים זאת בהדרגה, • על מנת לא לגרור את העדה למצבים אנומיים, חוסר נורמה

6. הכפר הדרוזי בישראל • הטופוגרפיה ההררית. • אפיון הדרוזים כמיעוט ודת סודית אפיין את הכפר כסגור כלפי חוץ ופתוח כלפי פנים. • דחיסות וצפיפות משיקולי ביטחון. • גיבוב: סמטאות. • מונוטוניות: אפרורי ומשתלב עם הנוף. • חוסר התבלטות: בעיקר מוסדות דת. • העדר שווקים: כדי להימנע ממגע עם זרים.

7. יחסי רוב יהודי ומיעוט דרוזי בישראל • אין לצפות לשוויון מוחלט בגלל: נקודת הזינוק שונה,רוב מול מיעוט, • חברה מסורתית מול מודרנית,כספי מגבית,שילומים, סוכנות, מגזר שלישי מאורגן ולהובי היהודי בארה"ב. אפשר הקצאת משאבים ושוויון הזדמנויות!

8. שינויים במבנה התעסוקתי • המעבר הבולט: מכלכלה אוטורקית לכלכלת יוממות (Commuting). • מעבר מחקלאות ומרעה לביטחון,לפקידות ,למסחר ולשירותים. • צמצום שטחים חקלאיים: הפקעת אדמות,חלוקה ליורשים,העדר עידוד והשקעות,העדר ידע והכשרה בחקלאות מודרנית. • השכלת נשים הביא לפתיחת ענפי תעסוקה: מתפרות,מורות,פקידות ואף מקצועות חופשיים. • החל משנות השבעים כניסה למפעלי תעשייה אם בנמל חיפה,באזור התעשייה במפרץ,בתפן ובכרמיאל וביקנעם בנוסף למפעלים קטנים שהקימו יזמים דרוזים.

9. העדה הדרוזית מבדלנות להתערבות. מאז קום המדינה שאפה העדה הדרוזית לארגון שורותיה והקמת מוסדות ארגוניים הן במישור הדתי והן במישור החברתי-כלכלי. רעיונות ארגון העדה קמו מאז שנות החמישים ואישים רבים ומכובדים דגלו ברעיונות אלה והקימו עמותות וארגונים ברמה הפנימית כפרית,אבל רעיונותיהם לא עברו לרמה הכללית ורעיונות קמו ונפלו כתוצאה לאופוזיציה והתנגדות עזה מצד חוגים דתיים ובראשם ההנהגה הרוחנית של העדה, אשרראתה בכל ארגון כאיום על המשך קיומה ועל האוטוריטה שלה בעדה. מאת ד"ר האדי שכיב קאסם- הפקולטה למדעי הרוח (אונ' העברית ירושלים)

10. קצת נתונים על העדה הדרוזית בישראל על-פי החוק, חברה ממשלתית שבה עובדים למעלה מ-50 עובדים מחויבת להעסיק בשורותיה מספר עובדים המגזרים המצוינים בהתאם לשיעורם באוכלוסייה: -1.7% במקרה של בני העדה הדרוזית קישור: השרת לבני: החברות הממשלתיות לא מעסיקות מספיק דרוזים ואתיופים

11. במסמך מובאים נתונים על תעסוקת הדרוזים: שיעורי השתתפות בכוח העבודה, שיעורי אבטלה ומאפייני תעסוקה ושכר. כמו כן יובאו נתונים על תעסוקת הדרוזים בשירות המדינה. בכל הנושאים יובאו גם נתונים נפרדים על גברים ונשים. ההגדרות לקוחות מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם 2005 , אתר הלשכה המרכזית תאריך כניסה: 10 בינואר 2007 ,www.cbs.gov.il , לסטטיסטיקה

12. שיעור השתתפות בכוח העבודה לפי מין ודת, 2005 נשים דרוזיות גברים דרוזים

13. רמת ההשכלה

14. שיעור האבטלה של הנשים הדרוזיות גבוה במידה ניכרת– כמעט פי-שלושה – משיעור האבטלה בקרב נשים יהודיות באותם אזורים. ענפי תעסוקה: הענפים העיקריים שבהם הדרוזים מועסקים הם המגזר הציבורי (בעיקר מינהל, חינוך, בריאות ורווחה וסעד) – 40.5% מהמועסקים; תעשייה – 20% ; ובינוי – 11.8% . אין נתונים מובחנים על ההתפלגות הענפית לפי מין. משלח יד: משלחי היד העיקריים של המועסקים הדרוזים הם עובדים מקצועיים ( 40% ), סוכנים, מכירות ושירותים ( 18.6% ) ומקצועות חופשיים ואקדמיים ( 14.1% ). משלח היד השכיח בקרב נשים דרוזיות היה מקצועות חופשיים וטכניים, והועסקו בו כ 36%- מהמועסקות, בעיקר בתחומי ההוראה. מעמד בעבודה: שיעור העצמאים בקרב המועסקים הדרוזים כפול משיעור העצמאים בקרב המועסקים היהודים, גם אצל גברים וגם אצל נשים. שיעור הגברים הדרוזים המוגדרים כעצמאים הוא כ 20%- (לעומת 11% אצל היהודים), ואילו שיעור הנשים הדרוזיות המוגדרות כעצמאיות הוא כ 12%- (לעומת 6% אצל היהודיות). 13 מרבית הדרוזיות העצמאיות עובדות בתחומי המסחר.

15. מחקר: תוכנית הלימודים לדרוזים מוחקת זיקה לערבים חוקר במכון וןליר טוען כי משרד החינוך העלים מלימודי הספרות כל תוכן ערבי. "תוכניות הלימודים יוצרות אצל הנער הדרוזי משבר זהות"הד"ר יוסריח'יזראן, חוקר ממכון וןליר בירושלים ובן העדה הדרוזית טוען במחקרו החדש שתוכנית הלימודים בספרות ערבית לבתי הספר הדרוזיים גובשה בניסיון לחזק את בידול החברה הדרוזית מהחברה הערבית ולמסד את הזהות העדתית של הדרוזים כנפרדת ומסוגרת. לדברי הד"ר אמל ג'מאל, מרצה בכיר בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א, דרוזי בעצמו, "ממצאי המחקר לא מפתיעים שכן זו היתה המטרה של הפרדת החינוך הדרוזי מהערבי בשנות ה-70. גם המקצועות שנוספו כמו מורשת, וגם באמצעות התוכניות בספרות והיסטוריה יוצרים אצל הנער הדרוזי משבר זהות מאוד קשה, משום שההקשר התרבותי והסיביליזציוני הולך ונעלם, במיוחד לנוכח העובדה שהדת הדרוזית היא סודית, אז אם התרבות הערבית לא קיימת נוצרים מתחים פנימיים, שהרי אנחנו מדברים ערבית וקוראים ערבית אבל בעצם אומרים לתלמידים שהם לא ערבים, זה משבר שאין לו מענה". נשים דרוזיות בהשכלה הגבוהה על פי מאמר של אסנת רוזנר: - עד שנת 1977, רק שתי נשים דרוזיות סיימו את לימודיהן בסמינר למורות. בשנות השמונים החלו לאט לאט עוד נשים דרוזיות לרכוש השכלה גבוהה. בתחילה משרד החינוך פתח כיתה מיוחדת למורות מהמגזר הדרוזי.. - הן ראו את אימן וסבתן יושבות בבית ועוסקות במלאכת הניקיון, ורצונן היה בעתיד אחר. הן ראו את עצמן מנהלות קריירה, מתפרנסות ומעל הכול בעלות זכות דיבור שווה בבית, את זה ידעו שישיגו רק אם ירכשו השכלה. - הסטודנטית הראשונה שיצאה ללמוד היא רושדיהביראני מדלית אל כרמל מי שאפשר וסייע לה את היציאה ללימודים היו הדוד שלה ואביה. הדוד היה מביא לה ספרים אותם הייתה קוראת בהיחבא בחדר, מסיע אותה ללימודים ומחפה עליה בשיתוף פעולה של האב מפני הנשים בכפר שלא ראו בעין יפה את היציאה שלה ללימודים. - נשים רבות סיפרו בראיונות שהאב לא הרשה להן ללמוד אך הבעל תמך וסייע. הן חשו שעם החתונה תם עידן הישיבה בבית והתחיל עידן ההשכלה והמודרנה. הבעל תמך מכיוון שרצה לקדם את המשפחה מבחינה כלכלית, משכורת נוספת תרמה להתקדמות המשפחה.

16. השכלה בחברה הדרוזית בישראל ב1977 הוקמה "היחידה לחינוך ולתרבות דרוזית וצ'רקסית" - יחידה עצמאית במזכירות הפדגוגית, שטיפלה בצד המינהלי והפדגוגי הקשור למערכת חינוך זו ולצרכיה הייחודיים. לפי נתוני משרד החינוך, המתפרסמים באתר לחינוך הדרוזי והצ'רקסי, נכון לשנת הלימודים 2007/8 קיימים במגזר הדרוזי והצ'רקסי (ללא חינוך מיוחד) 77 בתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים, הפזורים על-פני 22 יישובים. עיקר הנשירה במערכת החינוך הדרוזית היא בחטיבות הביניים, בעיקר בקרב הבנות, ובחטיבה העליונה בקרב בנים ובנות.  תוכניתמנ"ע ("מניעת נשירה עכשיו") מיועדת לתת לסגל המורים בבתי-ספר אלה כלים להתמודדות יסודית ושיטתית עם התופעה, ולחזק את התלמידים המועדים לנשירה.

17. סיכום כיום הדרוזים משתייכים לחברה הסולידרית המכנית מבחינת חיי החברה שלהם, הם חיים בחברה סגורה,בכפרים מבודדים ללא תשתיות ותחבורה מסודרת, יש להם מסורת ומנהגים אשר מאפיינים את עדתם, הם שומרים על דת סודית וחברה סגורה ללא נישואי תערובות והתבוללות בחברה החיצונית בה הם חיים.    אך עם זאת הדרוזים הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל על כל פניה ומהווים חלק מהפסיפס העדתי המרכיב את החברה הישראלית. הם מקיימים את מסורתם העתיקה והציורית לצד התערבות בחברה, ורואים את עצמם דרוזים-ישראלים אזרחי המדינה. בני העדה, הידועים בנאמנותם למדינת ישראל, לוקחים חלק בהנהגה הפוליטית, במוסדות המדינה, במסחר, באמנות ובתרבות ואף בהגנה על המדינה מול אויביה. לכן כיום אנו יכולים לראות פריצת דרך  אל  הסולידריות האורגנית, ניסיון השתלבות במשק ובכלכלת ישראל, השתלבות במוסדות ללימודים להשכלה גבוהה תוך שמירה על דת ייחודית המבדילה אותה מהחברה החיצונית.

18. ביבליוגרפיה : • ויקיפדיה (אינטרנט) • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם 2005 , אתר הלשכה המרכזית

19. סוף

20. סולידריות מכנית- מאפיינת חברות קדם תעשייתיות שבהן אין חלוקת עבודה מורכבת. הסולידאריות המכניתעל פי דורקהיים, דמיון בין בני האדם בעבודתם, בחינוכם הדתי וסגנון חייהם. החברה עושים את אותן פעילויות, מקפידים שכל העדה תפעל באופן דומה, הם מתנהגים דומה ושומרים על מסגרת מפני שינויים. חזור

21. סולידריות אורגנית- • סולידריות אורגנית היא סולידריות המאפיינת חברות • תעשייתיות מודרניות. סולידריות אורגנית נוצרת במצב בו • חלוקת העבודה בחברה היא כזו בה כל פרט אינו יכול • למלא את מלוא צרכיו בעצמו ועל כן הוא תלוי בשאר • הפרטים בחברה דרך מערכת של יחסי גומלין וחליפין. • הסולידריות האורגנית נוצרת מכיוון שלפרט אין את • היכולת לפרוש מן החברה שכן כך הוא לא יוכל למלא את • צרכיו. חזור