ירושלים של שכונות

1. ירושלים של שכונות צילום ועריכה – יגאל מורג

2. ירושלים – עיר (שעל פי הכתובים) השכינה רובצת עליה עוד מימיו של בית המקדש, ואולם – מאז חרב הבית לא ניגלתה השכינה לעינינו, ומקומה לא ידוע... לעומת זאת, עם השנים, קמו לה לירושלים שכונות רבות, והן אלו שמשכו את עינינו הפעם, כל שכונה ואיפיוניה, כל שכונה ומרכיביה, בהתאם לימים שבהם הוקמה, ואנו (מצלמתי ואני) ננסה לקחת אתכם לסיור מהנה בסימטאות (או אף הרחובות) של אותן שכונות, וניראה מה עבר עליהן לאורך השנים... זו אינה סקירה מקצועית, וגם אינה מתיימרת להראות את הכל, אלא דווקא את מה שמושך את העיין ומחמם את הלב, אז הבה נצא לדרך... השכונה הראשונה (מעבר למספר מיבנים פרטיים כנסייתיים בעיקר) שנבנתה מחוץ לחומות העיר, בשנת 1860, ביוזמתו של הנדבן (האנגלי) סר משה מונטיפיורי הינה "משכנות שאננים", מבני "רכבת" ארוכים שנשתמרו עד היום ומתוחזקים ע"י " קרן ירושלים" ומשמשים כמרכז לפעילות אמנותית ותרבותית של דיאלוג, סובלנות ופלורליזם. ואי אפשר שלא להזכיר את טחנת הקמח שבנה מונטיפיורי לפרנסת התושבים, כמו גם את המרכבה בה נסע בעת ביקוריו בארץ.

3. בצמוד להם הוקמה ב 1893 שכונת "ימין משה" (ע"ש אותו משה מונטיפיורי) השכונה ננטשה בעת מלחמת השחרור, ולאחריה יושבה מחדש על ידי עולים מתורכיה ומכורדיסטן, עם איחוד ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על שינוי מהפכני בפני השכונה, ובהפיכתה לשכונת אמנים, אקדמאים וסופרים. מהלך זה לווה בהתנגדות תושבי השכונה הוותיקים, ובסופו של דבר בפינויים מהשכונה בכח, בניגוד לרצונם. כיום נחשבת השכונה לשכונת יוקרה יפה ומטופחת.

4. נחלאות"נחלאות" הינה מושג הכולל בתוכו מספר שכונות שנוסדו בשנות ה-70 של המאה ה-19 כאשר שלוש השכונות החלוציות הן: "אבן ישראל", "משכנות ישראל" ו"בית יעקב". שנים ארוכות סבלו השכונות מהזנחה ועזובה, ואולם, בשנים האחרונות חלה תפניתרצינית, במקוםהמיבנים המטים לנפול מוקמים בתים יפהפיים בני שתיים או שלוש קומות, פה ושם מקימים גינותציבוריות, ואפילו סוללים דרכים פנימיות עם רחבות חניה לדיירים החדשים, ואל אלו בואו נציץ הצצה חטופה. מקבץ של חזיתות אופייניות בשכונות

6. ויש גם כמה חלונות מעניינים

7. ומבט אחד חטוף על הבניה החדשה...

8. בשולי השכונות הלך והתפתח עם השנים – שוק. הוא החל מרוכלים ניידים שהיגיעו עם מרכולתם אל פתחי הבתים, אך עם הזמן התמסד, גדל, והתרחב, והפך להיות שוק "מחנה יהודה" הידוע, אף כי ה"בסטות" הראשונות שלו הוקמו בשכונת "בית יעקב".

9. ובכן – השוק הוא יפהפה, ואני מניח שרבים מכם כבר טיילו בו, אבל אני רוצה לקחתכםלאותה חצי שעה שנועלת את השוק שבוע אחר שבוע במוצאי שישי וערב חג... כחצי שעה לפני כניסת השבת נשמעת תרועת חצוצרה המבשרת כי השבת בפתח, ויש לסיים ולסגור את החנויות. זה הרגע בו מחירי סחורות מתכלות צונחים באחת בעשרות אחוזים (לנגד עיני הפך מחיר זר פרחים יפה מ 15 ₪ לשקל בודד בלבד!!!) בעלי החנויות ממהרים לאסוף את הסחורה, להשליך החוצה את האריזות הריקות ולהגיףאת התריסים, לאט לאט מתרוקן השוק ממוכריו ומקוניו... עכשיו מגיעים ה"גויים של שבת" ומתחילים במלאכת ניקוי וקירצוף השוק...

10. כעשר דקות לפני כניסת השבת נישמעת צפירה אימתנית, וזה הרגע בו כל הדוכנים והחנויות חייבים להיות סגורים, אי משם מופיעים שליחיו של הקדוש ברוך הוא, לבושי מחלצות, כיאה לנציגי הרשות העליונה, וחולפים בסערה בסימטאות השוק לוודא שאיש אינו מפר את הצו האלוקי ופולש לתחומי שבת המלכה, ואוי לו למי שנתפס בקלקלתו (כפי שקרה לבסטונר, שלנגד עינינו ההמומות חטף מקלחת של צוננים, והוזהר שאם איחור דומה יקרה פעם נוספת, הלכה פרנסתו), וכך - תחת עינם הפקוחה של מלאכי השבת שוקע השוק לריקנות חגיגית, ומצפה לשוב אל המולת המכירות של יום א' הקרוב...

12. פחות או יותר במקביל לבניית ה"נחלאות", בסוף שנות ה 70 של המאה ה 19, הקימו הטמפלרים את "המושבה הגרמנית" של ירושלים, הפעם ניבנו הבתים כבתי אבן מוצקים, שוב אין זו "שכונת פחים" עלובה, אלא שכונה שצביונה נשמר עד עצם היום הזה, הבתים עומדים על תילם, והשכונה היא שכונה יפה ומכובדת.

13. אנחנו מדלגים אל המאה הבאה, שנות ה 20 של המאה ה 20. האימפריה העות'מניתמסיימת את תפקידה, כאשר ב 9 לדצמבר 1917 צועד גנרל אלנבי אל תוךירושלים ומניח את אבן הפינה לתקופת המנדט הבריטי עלארץ ישראל, אופקים חדשיםניפתחים בירושלים, וקבוצה של אפנדים ערבים (נוצריםבעיקר) בעלי ממון, מקימה את שכונת "טלביה" (כאשר לא לגמרי ברור – כיום – מהו מקור השם). היזמים בנו הן וילות פרטיות למגוריהם, והן בתים למכירה והשכרה. כל הבתים ניבנו מאבן ירושלמית כאשר באותם ימים הונח היסוד לתקנות הבנייה בירושליםהמחייבות את בניית הקירות החיצוניים מאבן מסותתת, ואכן – בתים יפהפיים אלו, כוללחדשים שנוספו ברבות הימים הפכו את השכונה למבוקשת ביותר, וכיום היא מאכלסת את שמנה וסולתה של אוכלוסיית העיר בעלת היכולת, כמו גם את בית הנשיא, ביתראשהממשלה, ותיאטרון ירושלים. מן הדין לציין שעם פרוץ מלחמת השחרור התפנו כל התושבים הערבים מבתיהם, ורכושם הועבר ל"אפוטרופוס על ניכסי ניפקדים"... ואל היופי הזה אנו צועדים עתה, כאשר התחלנו את סיורנו בכיכר סלאמה, אל מול וילת קונסטנטין סלאמה, המשמשת כיום את שגרירות בלגיה בירושלים.

14. בית משפ' ראובן מס, משפחה זו גרה בשכונה עוד לפני מלחמת השחרור בית הארון אל ראשיד

15. ומכאן והלאה – פריטים ארכיטקטוניים ללא שיוך ספציפי

16. טלביה של פריחות

18. ולבסוף - את פאתיה הדרומיים של שכ' טלביה תוחמים שני ענקים: מצד אחד של הכביש – "בית החולים למצורעים" המתפורר (שתוכנן והוקם בידי קונרד שיק הידוע בשנת 1887). ומנגד – תיאטרון ירושלים ע"ש שרובר.

19. אנו מסיימים את סיורנו בשכונות ירושלים, לא ראינו את כולן, גם לא ראינו את הכל, כי אל ירושלים יש לחזור ולבא, ולאט לאט לגלות את צפונותיה כולן. טייל, צילם, וערך את המצגת – יגאל מורג Morag-i@013.net.il ואני מזמינכם לבקר באתר האינטרנט שלי, פשוט הקליקו על הקישור שמתחתנו http://morag.artvision.co.il