מדידת שער החליפין הריאלי בישראל והשפעותיו על היצוא והיבוא.

1. מדידת שער החליפין הריאלי בישראל והשפעותיו על היצוא והיבוא. יואב סופר המחלקה לפעילות המשק במט"ח בנק ישראל

2. מטרת העבודה: • לחשב את שער החליפין הריאלי של ישראל במספר גישות שונות. • לבדוק באיזו מידה מדדים של שער החליפין הריאלי מצליחים להסביר את היבוא והיצוא. מדדים שונים לשע"ח הריאלי – בשביל מה? מדדים שונים של שער החליפין הריאלי מראים לעיתים התנהלות שונה מאוד על פני הזמן. שימוש במדד יחיד עשוי להביא לאובדן מידע ויכולת ניתוח.

3. מדדי שער חליפין ריאלי: איטליה וגרמניה– 1985-1997

4. מבנה המצגת: א. הרקע התיאורטי למדדי שער החליפין הריאלי. ב. חישוב מדדי שער החליפין הריאלי בישראל. ג. בדיקת כושר ההסבר של המדדים לגבי היצוא והיבוא. ד. סיכום.

5. א. הרקע התיאורטי למדדי שער החליפין הריאלי. מהו שער החליפין הריאלי? המחיר היחסי של מוצרי חו"ל במונחי המוצרים המקומיים: או מהווה מדד לכושר התחרותיות של המשק המקומי לעומת משקי חו"ל: פיחות ריאלי – מוצרי חו"ל מתייקרים – מוצרי המשק מוזלים – נצפה לשיפור במאזן המסחרי.

6. נשאלת השאלה: באילו מדדי מחירים להשתמש על מנת לייצג בצורה הטובה ביותר את רמות המחירים של המשק המקומי ושל חו"ל. Driver and Westaway (2004): חמש גישות שונות לחישוב שער החליפין הריאלי – יחס המחירים בין מוצרי חו"ל למוצרי המשק.

7. 1. שער החליפין הריאלי מנוכה במדד המחירים לצרכן. פופולרי מאוד- בעיקר בגלל הזמינות הרבה של מדדי מחירים לצרכן בעולם כולו.

8. יתרונות: • הנתונים זמינים בכל העולם. • המחירים לצרכן עשויים להיות מתואמים היטב עם עלויות הייצור. • חסרונות: • מושפע מיחס מחירי המוצרים הבלתי סחירים – פוגע ביעילותו כמדד לתחרותיות המוצרים הסחירים. • מודד רק את מחירי המוצרים הסופיים ומתעלם מתשומות וחומרי ביניים.

9. שער החליפין הריאלי מנוכה בעלות יחידת העבודה. מחיר המוצר במשק ובחו"ל מיוצג על ידי עלות העבודה הכרוכה בייצור המוצר: כאשר: W = שכר Y = תפוקה L = תשומת העבודה A = פריון העבודה ULC = Unit Labor Cost

10. שער החליפין הריאלי הוא אם כן: עליית שכר פוגעת בכושר התחרותיות של המשק ולכן מהווה ייסוף ריאלי. שיפור בפריון פועל בכיוון ההפוך ומהווה פיחות ריאלי.

11. יתרונות: • נחשב לאמצעי טוב למעקב אחר כושר התחרותיות. • בדרך כלל מחושב על ידי נתוני ULC של ענף התעשייה - פתרון לבעיית המוצרים הבלתי סחירים שבמדד לפי CPI. • חסרונות: • המדד מתעלם מעלויות ההון וחומרי הגלם. • זמינות נמוכה מאוד של נתוני ULC.

12. 3. שער החליפין הריאלי מנוכה במחיר מוצר היצוא. דרך נוספת לעקוף את הבעייה של המרכיב הבלתי סחיר במדד המחירים לצרכן- חישוב שער החליפין הריאלי כיחס בין המחירים העולמיים של מוצרי היצוא של המשק המקומי ושל חו"ל: UVX = Unit Value of Exports

13. חסרונות: • אינו יעיל למדינות המייצרות מוצרים הומוגנים, אשר מחירם קבוע עבורן בשוק הבינ"ל. • מתייחס למוצרים סחירים בפועל, ולא למוצרים סחירים בפוטנציה.

14. 4. יחס מחירי המוצרים הסחירים והמוצרים הבלתי סחירים מדד זה משתמש במחירי המוצרים הסחירים בפוטנציה, ולאו דווקא סחירים בפועל. התייקרות יחסית של המוצרים הסחירים מהווה פיחות ריאלי היות והיא גורמת: להגדלת הכמות המיוצרת של המוצרים הסחירים להקטנת הכמות הנצרכת של המוצרים הסחירים שיפור במאזן המסחרי

15. יתרונות: • בסיס תיאורטי עמוק (למשל, השערת Balassa Samuelson) • זמינות גבוהה ונוחה של הנתונים. • חסרונות: • החלוקה של המוצרים לסחירים ובלתי סחירים אינה מובנת מאליה, ולעיתים אפילו שרירותית. • מחירי המוצרים הסחירים מחושבים מתוך מדד המחירים לצרכן, ולכן כוללים גם מרכיב של שירותים מקומיים בלתי סחירים.

16. 5. יחס מחירי מוצרי היבוא ומוצרי היצוא תנאי הסחר: הנחות מודל Fleming-Mundell: במשק מייצרים את המוצר המקומי (מוצר הייצוא), וקונים מחו"ל את המוצר של חו"ל (מוצר היבוא). שיפור בתנאי הסחר ייסוף ריאלי פגיעה במאזן המסחרי!!

17. שער החליפין הריאלי האפקטיבי. שער בילטרלי: שער חליפין מול מדינה אחת. שער אפקטיבי: ממוצע משוקלל מול כל שותפות הסחר של המשק: כעת נשאלת השאלה: כיצד לחשב את המשקלות? הגישה הבילטרלית לחישוב המשקלות:

18. אנו בחרנובשיטה המולטילטרלית לחישוב המשקלות • המשקל של מדינה j במדד של ישראל הוא ממוצע של: • משקלה ביבוא (תחרות בישראל של יצרני ישראל מול יצואני מדינה j) • משקלה ביצוא (תחרות במדינה j של יצואני ישראל מול יצרני מדינה j) • משקולת מולטילטרלית (תחרות בשאר העולם של יצואני ישראל מול יצואני מדינה j). • השיטה פותחה ב-IMF ומיושמת על ידי ה-IMF וה-FED.

19. ב. חישוב מדדי שער החליפין הריאלי בישראל. המדדים חושבו עבור השנים 1995-2003. הקריטריון להשתתפות במדד: כל מדינה שחלקה ביבוא או ביצוא הסחורות של ישראל הגיע לפחות ל-0.5% בממוצע. המדד כולל אם כן 33 מדינות, המהוות 86% מהמסחר.

20. המשקלות במדד CPI

21. מאפיינים טכניים של המדדים

22. מדדי שער החליפין הריאלי, 1995-2003 (1995:1=1)

23. מקדמי המתאם בין המדדים

24. מקדמי המתאם בין המדדים, 1995:1-1998:3

25. פירוק השינוי במדד CPI לגושי מדינות

26. ג. בדיקת כושר ההסבר של המדדים לגבי היצוא והיבוא. עבודות רבות, בישראל ובעולם, ניסו למצוא קשרים הגיוניים בין שער החליפין הריאלי לבין היצוא והיבוא, לא תמיד בהצלחה. 4 משתנים מוסברים: היצוא והיבוא של הסחורות והשירותים נתונים רבעוניים ריאליים, 1995:1-2003:4 גרף

27. לכל משתנה מוסבר אמדנו חמש משוואות. • בכל משוואה: • אחד מחמשת מדדי שער החליפין הריאלי • משתנה הכנסה: במשוואות היצוא- היצוא העולמי. במשוואות היבוא- התמ"ג בישראל גרף במשוואות 31-32 הסימנים הצפויים הם b1>0, b2>0, ובמשוואות 33-34b1<0, b2>0

28. האמידה היא בלוגים, ולכן המקדמים מייצגים גמישויות. מבחני ADF הראו שכל המשתנים, מסבירים ומוסברים, אינם סטציונריים. לכן, נחפש קשר של קואינטגרציה בין המשתנים לפי גישת Engle Granger

29. תוצאות: בכל המשוואות שנאמדו, המקדם של משתנה ההכנסה (b2) היה חיובי כצפוי. משוואת יבוא השירותים: משוואת יבוא הסחורות:

30. במשוואות היצוא הוספנו שני משתנים מסבירים: הפריון הכולל בסקטור העסקי שיעור היצוא של סין ביצוא למדינות התעשייתיות משוואת יצוא השירותים:

31. משוואת יצוא הסחורות:

32. פירוק יצוא הסחורות לפי עצימות טכנולוגית משוואת יצוא הטכנולוגיה העילית ומעורבת עילית: משוואת שאר יצוא הסחורות

33. מקדם מהירות ההתאמה במשוואות הטווח הקצר:

34. הגמישויות בטווח הארוך של היבוא והיצוא לשע"ח הריאלי (b1) ומשך ההתאמה ברבעונים (בסוגריים):

35. ד. סיכום: • מדדים שונים לשער החליפין הריאלי מתנהגים בצורה שונה, גם אם בתקופות מסויימות נרשמת התנהלות דומה. בכל מקרה אין להסתפק במעקב אחר מדד יחיד. • המגמה של המדדים בשנים האחרונות מצביעה על פיחות ריאלי מתמשך. • כל המדדים שהוצעו נמצאו רלוונטים מבחינת יכולתם להסביר את חשבון הסחורות והשירותים. • למעט יצוא הסחורות של הענפים המתקדמים, המדדים מצליחים להסביר את כל רכיבי חשבון הסחורות והשירותים.