מינהל יבשה

1. מינהל יבשה מדיניות התחבורה הציבורית בישראל ועדת הכלכלה

2. גודש במטרופולינים הגדולים – צפויה החמרה ירידה מתמשכת בשימוש בתחבורה ציבורית פיגור בתשתיות, בעיקר בתשתיות תחבורה ציבורית למרות העבודה הנעשית בנושא צפיפות אוכלוסין מרוכזת באזורים מוגדרים צורך בשיפור האינטגרציה של מערכת התחבורה, בדגש של התחבורה הציבורית פיצול של מבנה השלטון המקומי מינהל יבשה בעיות מרכזיות - תחבורה יבשתית

3. עידוד השימוש בתח"צ פיתוח מערכות הסעת המונים במטרופולינים יצירת שילוביות בין אמצעי ההסעה השונים תכנון ותפעול יעיל ומוטה צרכים סבסוד תעריפים בקווי השירות הטמעת טכנולוגיות מתקדמות אמצעי מדיניות משלימים מינהל יבשה מדיניות נוכחית

4. בעשור האחרון התווספו אל המפעילים ההיסטוריים כעשרה מפעילים שחלקם כ 25% מהענף בענף התח"צ פועלים כ- 6,000 אוטובוסים וכ- 11,000 מועסקים כ- 675 מליון נסיעות נוסע לשנה, כ- 30 מיליון מהם ברכבת פדיון הענף 4.2 מיליארד ₪ מתוכו 1.8 מיליארד ₪ סובסידיה ענף המוניות כולל כ- 20,000 מוניות מתוכם כ 2,000 בקווי השירות מינהל יבשה מבנה ענף תח"צ

5. מינהל יבשה ענף תח"צ באוטובוסים סה"כ הכנסות שנתי : 4.2 מיליארד ש"ח מנוסעים מסובסידיה 2.4 מיליארד 1.8 מיליארד ייעודית שוטפת • 675 מיליון נוסעים בשנה • 1,650 קווי שירות • 285 אלף נסיעות שבועיות • 63 מיליון ק"מ שבועי • 6,000 אוטובוסים 1.2 מיליארד 0.6 מיליארד

6. העלאת רמת השירות באמצעות תחרות, פיקוח ואכיפה קידום מואץ של מערכות משולבות להסעת המונים שינוי מבני בסקטור הציבורי ייעול השימוש בתחבורה הציבורית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות קידום השקעות בתשתיות תומכות תחבורה ציבורית מינהל יבשה צעדי מדיניות מרכזיים בתח"צ

7. ארגון מחדש וייעול מערכות התחבורה הציבורית עידוד השימוש בתחבורה ציבורית בקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים תמריצים לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית והפחתת הכדאיות בשימוש ברכב פרטי שיפור תדמיתי משמעותי לשימוש בתחבורה הציבורית מינהל יבשה צעדי מדיניות מרכזיים בתח"צ - המשך

8. תל-אביב: רכבת קלה : קו אדום בביצוע קו ירוק (בקיפאון) קווי BRT במטרופולין ת"א: השרון + ת"א רחובות – ראשון לציון חולון – ת"א ראשון לציון – בת ים נתניה מינהל יבשה קידום תכנון הסעת המונים : פרויקטים מרכזיים

9. ירושלים: היערכות להפעלת הקו הראשון ברקל"ה הפעלת BRT בציר צפון – דרום, גילה – רמות קידום שלב ב' למערכת הסעת המונים באר שבע: קידום תכנון מערכת הסעת המונים BRT מינהל יבשה קידום תכנון הסעת המונים : פרויקטים מרכזיים • חיפה: • מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין חיפה BRT ("מטרונית") • רכבל מרכזית המפרץ – טכניון – אוניברסיטה • תכנון רקל"ה חיפה – כרמיאל - נצרת

10. הקמת רשויות לתחבורה ציבורית רפורמה בתעריפים : ירושלים, גוש דן, ארצי חתימת הסכמי תחרות חדשים עם אגד ודן רה ארגון מערכת קווי אוטובוסים בגוש דן ובירושלים קידום תשתית התחבורה ציבורית (תחנות ונת"צים) כרטיס חכם ומסלקה מרכז מידע לציבור תחנות חכמות יישום מדדי רמת שירות טיפול במגזרים שונים: סטודנטים, מיעוטים, חרדים מינהל יבשה פרויקטים מרכזיים עידוד השימוש בתח"צ

11. מינהל יבשה התחרות בענף התחבורה הציבורית באוטובוסים

12. מינהל יבשה סיבות עיקריות ליישום הרפורמה • רמת שירות ירודה בענף • עלויות תפעול גבוהות (תעריפים וסובסידיה גבוהה) • ירידה מתמשכת בשימוש בתח"צ • מבנה הענף ריכוזי ביותר (שני מפעילים דומיננטיים ) • ענף מוסדר המשופע במסיעים לא חוקיים • התנוונות של מנגנוני הבקרה והפיקוח.

13. מינהל יבשה מטרות הרפורמה • שיפור רמת השירות לנוסע – עידוד השימוש בתח"צ • הקטנת הריכוזיות – יצירת מתח תחרותי בענף • הקטנת עלויות תפעול מערך הקווים • יצירת מוטיבציות כלכליות למפעילים • העברת "חסכון" הענף לצרכנים באמצעות הפחתת תעריפים • יצירת BENCH-MARK מול מפעילים קיימים • חיזוק יכולת הבקרה ,השליטה והתכנון על פעילות הענף.

14. מינהל יבשה החלטת הממשלה מתוך החלטת ממשלה - 1301 (8/1/97) מחליטים:"לפתוח את ענף התחבורה הציבורית לתחרות על ידי הקצאת רישיונות להפעלת קווי השירות בתחבורה הציבורית בתנאים תחרותיים".

15. מינהל יבשה בג"צ ינואר 99 החלטת בג"ץ "אגד" - ינואר 2009 טענות אגד: • קווי השירות זכות קנויה ומוגנת של אגד • איסור השתתפות אגד במכרזים הינו תנאי מפלה הפוגע בחופש העיסוק • העדר תכנית תחרות אינה מאפשר לאגד להתארגן לשינוי מבנה הענף החלטת בג"צ • יוזמת הממשלה לפתיחת הענף מוצדקת. • קווי השירות אינם נחלת אגד לעד. • המונופולין שהוענק לאגד הוענק לה שלא כדין. • על הממשלה להכין ולפרסם תכנית תחרות כוללת. • איסור השתתפות אגד במכרזים הינו בעייתי. איסור כאמור יכול להתקבל במקרים מסוימים בלבד בכפוף להצגת תכנית כוללת לתחרות .

16. מינהל יבשה הסכמי התחרות 2000-2008 עקרונות • הגדרת מכסה שנתית מקסימאלית לקווי שירות שיוצאו לתחרות. • רשימת הקווים תגובש בהסכמה עם אגד ותתחשב בצרכי הקואופרטיב (חלוקה בין האזורים). • רשת ביטחון להיקף פעילות מינימאלי באגד ודן בתקופת ההסכם. • הסדרת מגבלת השתתפות במכרזים. • שיתוף פעולה של אגד ביישום הרפורמה. • הסדרת כניסת מפעילים חדשים לתחנות מרכזיות. • סיוע הוני לצרכי התארגנות למבנה ענף חדש .

17. מינהל יבשה תוצאות יישום הרפורמה שלב א' המודל התחרותייצר מנגנון המאפשר: הוצאת אשכולות קווים לתחרות ביצוע התחשבנות עם המפעילים הקיימים יצירת מנגנוני בקרה ופיקוח על המפעילים רמת התעריפים נמוכה בכ- 30-50% גידול מתמשך במספר הנוסעים בענף

18. מינהל יבשה תוצאות יישום הרפורמה שלב א' רמת העלויות ה"תחרותית" נמוכה בכ- 30-50% מרמת העלויות ה"היסטורית" בענף אימוץ טכנולוגיות חדישות-כרטוס חכם, מרכז מידע משותף, ניהול צי רכב. שיפור ברמת השירות לנוסע (תדירות, צי רכב) שופר והורחב מנגנון בקרת השירות לנוסע הכנסת שחקנים חדשים לענף גיוון בטכנולוגיות ההסעה

19. מינהל יבשה נתונים ענפיים – מספרי נוסעים

20. מינהל יבשה שינויים מתוכננים בענף

21. מינהל יבשה שינויים מתוכננים בענף המשך

22. מינהל יבשה רשויות תחבורה

23. מינהל יבשה חשיבות רשות ארצית

24. מינהל יבשה רשות ארצית -תפקידים

25. מינהל יבשה רשות מטרופולינית -תפקידים

26. מינהל יבשה סיכום

27. מינהל יבשה תודה על ההקשבה