תקציר

1. איתור ציטוטים באמצעות ה-Google Scholar, Science Citation Index, וכן Scopus: האם ניתן להשוות בין כלי חיפוש אלה ?ד"ר אבישג גורדוןספרית אמדוקס למדעי המחשב,הספרייה המרכזית ע"ש אלישר בטכניון.

2. תקציר • ה- Google Scholar הוא מנוע חיפוש מבוסס Web ואילו Science Citation Index וכן Scopus הם מאגרי מידע, השלושה הם כלי איתור חומר ביבליוגראפי וציטוטים. • Science Citation Index הוא הוותיק בין השלושה, ומשנת 1955 ועד- 2004 היה הגמוני בתחום איתור ציטוטים ממאמרים ואל מאמרים, ממחברים ואל מחברים. בשנת 2004 הצטרפו אליו המתחרים, Google Scholar שהוא הרחבה של ה-Google המוכר, וכן Scopus, מבית היוצר של המו"ל Elsevier. • לכל כלי מהכלים הללו אפיונים ויכולות משלו, יתרונות וחסרונות. השאלה עליה ננסה לענות היא: האם ניתן להשוות ביניהם ? מה היחסים בין הכלים, האם אלה יחסי חפיפה ? או יחסי השלמה? האם אחד מהשלושה הוא מענה לכל צרכי המחפש ? • בהרצאה זו ובסדנה שלאחריה ננסה לענות על שאלות אלה ואחרות.

3. הצגת כלי האיתור • Science Citation Index (SCI) הוא מאגר מידע השייך ל- Web of Science (WOS) והמו"ל שלו הוא Thomson Scientific. זהו מאגר בינתחומי המכסה ספרות מדעית מכ-15,725 כתבי עת ודוקומנטים אחרים, וטווח הכיסוי שלו לאחור הוא עד 1900. (בטכניון מנויים משנת 1965 ועד היום). זהו כלי רב ערך לדליית מידע ביבליוגראפי וציטוטים ויש בו כלי ניתוח נוספים המסוגלים לזהות מגמות ציטוטים לפי מחברים, מדינות, שיוך מוסדי סוג פרסום ונושאים.

4. הצגת הכלים-המשך • ה-Scopus נוצר בשנת 2004 על ידי המו"ל Elsevier, שלמעשה הוסיף אפשרות איתור ציטוטים לשרות התיקצור והמפתוח שלו, הוא רחב יותר מה-SCI וכולל יותר כ"ע בינלאומיים ויותר מקורות פתוחים (Open Access) אולם טווח הכיסוי שלו קצר יותר מגיע לאחור רק עד 1996. המאגר זה כולל את כל הפונקציות הבסיסיות שיש ב-SCI אולם אין לו כלי ניתוח מתוחכמים כפי שניתן למצוא ב-SCI.

5. הצגת הכלים-המשך • ה-Google Scholar הוא מנוע חיפוש מבוסס ווב המשתמש באלגוריתם מתאם ואלגוריתם מדרג לאיתור חומר ביבליוגראפי מאתרי מו"לים ואתרי ווב, ספרים , דו"חות מאמרים ועוד. הצגת סט הדליה מראה את המאמר המצוטט ביותר ראשון, ולא בסדר כרונולוגי המקובל במאגרי מידע ביבליוגרפים (המאמר המאוחר ביותר-ראשון). הכיסוי שלו רחב מאוד וכולל גם Preprints ואתרים ממשלתיים. עם זאת אין מידע לגבי מספר כ"ע שהוא מכסה או טווח הכיסוי לאחור. מידע זה ניתן לוודא על ידי בדיקה של Case Studies.

6. מידע מקדים • כאשר יצר יוגי'ן גארפילד את SCI בשנת 1955 הייתה הנחת העבודה שלו שככל שמאמר שפורסם מצוטט יותר, יהיה האימפקט שלו על הקהילה המדעית גבוה יותר. השימוש בכמות הציטוטים שמקבל מחבר או כתב עת כמדד למצוינות מדעית היה שנוי במחלוקת "מרגע הוולדו". גם כיום, כאשר השימוש במדד זה התרחב מאוד, עדיין יש המתנגדים לשימוש בו מטעמים שונים.

7. מהו ציטוט ? • כאשר דוקומנט א' מוזכר ומצוטט בדוקומנט ב' האזכור הזה מהווה ציטוט, בין אם הוא מופיע בביבליוגרפיה, או ברפרנס, בסוף המאמר, או בתחתית עמודי המאמר בתוך כתב העת. לעתים משתמשים במילה Reference כדי לציין ציטוט, אולם ההבדל הוא שהציטוט בא לאחר שהמאמר כבר פורסם, והרפרנס נמצא שם כבר ברגע שסיים המחבר לכתוב את המאמר (עוד לפני הפרסום). בעיה זו היא טרמינולוגית בעיקר.

8. קיצורים והגדרות • על מנת לקצר ולהבהיר את הנאמר אשתמש במספר קיצורים והגדרות במצגת זו: • GS- Google Scholar • SCI- Web of Science- Science Citation Index. • WOS – World of Science • Scop- Scopus.- • כתב עת בר-שיפוט- Refereed journal. • H-Index - Hirsch Index- אינדקס מצוינות מדעית לפי ציטוטים.

9. אפיוני הכלים • לכל אחד מהכלים שהוזכרו יש "עזר כנגדו". ל-GS יש את הקישור לווב, הוא מאתר גרסאות PDF ופוסט- סקריפט של מאמרים מכל מקום על הווב, הוא לא סלקטיבי ומהווה ספריה דיגיטאלית עצומה. מחקרים הראו כי סטודנטים לרפואה, למשל משתמשים במידה רבה בפונקציה שלו "Cited By" לדליית מידע מכתבי עת ברי- שיפוט. • ל-SCI יש קישור לJCR שהוא מאגר המדרג כתבי עת מתחומי מחקר שונים לפי האימפקט שלהם ואף הוא שייך ל-WOS. ואילו ל- Scop יש את מנוע החיפוש Scirus הגם שתוצאות החיפוש בו אינן חלק מתוצאות החיפוש בתוך Scop עצמו.

10. אפיונים-המשך • ב-SCI מלבד פונקציות חיפוש רגילות וחיפוש מתקדם ובנוסף לכלי ניתוח התוצאות המתוחכמים, יש בו קישורים למאגרי ציטוט ספציפיים כגון קישור ל-Medline ברפואה המאפשר גישה עקיפה למאמרים בטקסט מלא. קישורים אלה נראים לאחר הכניסה למאמר עצמו. • ב-Scop קיים כיסוי רחב יותר של כתבי עת מאשר ב-SCI וחומר חופשי (OA) וכן מקורות תקצור ומפתוח של Elsevier שתוגברו על ידי אפשרות איתור ציטוטים וגם מיון לפי ציטוטים. ב-SCI וכן ב-Scop מצוינים מקורות הציטוט וטווח הכיסוי של המאגר אך ב-Scop הסברי הרקע והתדריכים של המאגר טובים במיוחד וכוללים סרטוני וידאו בהם מדענים וספרנים מסבירים את יתרונות המאגר. ב-Scop ניתן גם לחפש פטנטים ואפשרות זו מתוגברת על ידי מנוע החיפוש Scirus וכן על ידי המאגר Lexis Nexis. • לכל שלושת כלי האיתור יש Alerts , שהוא שרות הודעות חדשות בקשר לציטוטי מאמרים נבחרים במאגר. ה- Alert של הגוגל הומצא בטכניון על ידי סטודנט לתואר שלישי שזו עבודת הדוקטוראט שלו והוא מכר את ההמצאה לגוגל.

11. השוואה ישירה בין כלי הציטוט GSSCIScop

12. השוואה ישירה-המשךGSSCIScop

13. מידת הפונקציונליות של GS,SCI, וה-Scop • מבחינת הפונקציונליות ל-SCIול-Scop יש הרבהמן המשותף (למשל, חיפוש לפי מחבר) כי שניהם מאגרי מידע ביבליוגראפיים. מה אם כן שונה ביניהם ?

14. מידת הפונקציונליות של ה-GS • ה- GS הוא מנוע חיפוש על הווב והמהירביותר מבין כלי החיפוש הביבליוגרפים. כאמור הוא מקושר במקרים רבים ל-BLL וכן למאמרים הקשורים למאמר שנימצא, וכן מסדר את המאמר שנדלה לפי קבוצות,או לפי אופנים בהם מופיע המאמר על הווב.יש לו קישור לווב כולו ולכן יש לו נגישות ליותר חומר: דוחו"ת טכניים, Pre-prints דוקומנטים בשפות שאינן אנגלית ועוד, אם כי הוא לא סלקטיבי. שלא כמו במאגרים SCIוה-Scop בהם הסט שנדלה מסודר בסדר כרונולוגי הפוך, ב-GS הוא מאורגן לפי דרוג של מספר ציטוטים רב ביותר, שהולך וקטן.

15. מידת החפיפה בין כלי הציטוט • ביולי 2006 נבדקה החפיפה בין GS ל-SCI על ידי מדענית אטלקיה מאורלהדלה סטה, ונימצא כי 51% מהדוקומנטים היו משותפים לשני המקורות. 28% היו ייחודיים ל-SCI ורק 21% ייחודיים לGS. יחסים אלה אינם יחסי חפיפה אלא יחסי השלמה, ועל מנת לקבל תמונת ציטוטים שלימה על החוקר לחפש חומר בשני המאגרים. החפיפה בין SCI ל-Scop הייתה 28% ובין ה-GS ל-Scop 31%. ממצאים אלה קובעים למעשה כי מחיפוש של מאגר+מנוע חיפוש ניתן להגיע ל-91.6% מהחומר הנמצא בנושא. כך שלמעשה ההמלצה היא לערוך אחד מהחיפושים שלהלן: • GS+ Scop , אוGS+SCI מה שמציין את ערכו הרב של ה-GS למרות אפשרויות התמרון המוגבלות שלו בחומר הנדלה. באותה שנה מצא מחבר בשם בוסמן אחוזי חפיפה שונים שיובאו בשקף הבא:

16. דיאגראמת חפיפה בין שלושת הכלים GS Scop אחוזי חפיפה: GS ו SCI =33% GS ו Scop=36% Scop ו SCI= 56% GS SCI GS אחוזי החומר הייחודי לכל מאגר: GS= 42%, SCI=8.6%, Scop= 9% מספר הפירסומים שנבדקו מכל מאגר: GS= 2,671 SCI=2,581 Scop= 2,731

17. ה-H אינדקס • ה-H-אינדקס נכלל משנת 2006 במאגר SCI כמדד איכות חוקרים לפי ציטוטים.הוא פותח על ידי חוקר בשם Jorge Hirsch, פיסיקאי מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו. המדידה לפי מדד זה פשוטה למדי: • מדען שיש לו H-Index = 40 פרסם לפחות 40 מאמרים המצוטטים לפחות 40 פעמים. • לפי הערכתו של הירש, מדען מוצלח יהיה בעל אינדקס 20 לפחות, מדען מצטיין במיוחד יהיה בעל אינדקס 40 לפחות ואילו מדענים בעלי ייחודיות יוצאת מן הכלל יהיו בעלי אינדקס 60 לפחות.

18. איפיוני ה-H אינדקס • להלן כמהאיפיונים של האינדקס: • הוא משתנה מתחום מחקר אחד לשני. • לגבי מדען עם H=20 מאמרים שמצוטטים פחות מ-20 פעמים לא נכללים בחשבון. • גם מאמרים המצוטטים יותר מ-20 פעמים לא נלקחים בחשבון. • מדד זה טוב לבדיקת כ"ע, פרויקטים מחקריים וקבוצות מחקרשלימות. • חישוב ה-H נעשה על ידיספירה לאחור: יש לדרג את המאמרים של המדען לפי סדר יורד של ציטוטים ולעצור בנקודה שבה מספר הפרסומים שלו שווה או לא גדול ממספר הפעמים בהם צוטטו (H=c<=p). • בדיקות שנעשו הראו קורלציה טובה של ה-H אינדקס עם האימפקט • פקטור, עם ספירת ציטוטים רגילה, עם ספירת פרסומים וכן עם הערכת מומחים בתחום. • בעזרת מאגרי המידע הקיימים חישוב ה-H אינדקס נעשה פשוט יותר. • ניתן לראות את הH- של החוקר ב-SCI בפונקציה "citation counts".

19. איפיוני ה-H אינדקס-המשך • כמו לגבי מדדי ציטוטים אחרים יש להשתמש באינדקס זה בזהירות כי אין בו רגישות לאיכות הציטוטים ולמוטיבציות העומדות מאחוריהם (שיכולות להיות שליליות) ואין בו רגישות לעבודות שמצוטטות מעט מדי או הרבה מדי. • היו שפיתחו כבר מדדי תיקון לאינדקס זה. • בעקבות אינדקס זה פותחו מדדים נוספים כמו-creativity –index שנכלל היום במאגר ה-arXiv.

20. סיכום • הScopus – מתחרה ב-SCI ביכולת התמרון והניתוח של הציטוטים אך ה-SCI עדיין שומר על ציטוטים מליבות התחומים (the core).ה-SCI עדיין מתייחס לכתבי העת המוערכים ביותר בכל תחום מחקרי ולכן לציטוטים בו יש מידת אמינות גבוהה, מה גם שהוא מקושר ל JCR הנותן תמונה של מידת ההשפעה של כתבי העת בתחומים השונים. ה-Scopus , מן הסתם יוסיף לעצמו מדדי בדיקת ציטוטים נוספים במשך השנים. • הופעת ה-GSוה-Scop בשנת 2004 שברה הגמוניה רבת שנים של ה-SCI השייך ל-WOS. יש שטרחו ומצאו כי בתחום המידענות והספרנות הוסיפו כלי ציטוט אלה מידע: ה-Scop הוסיף כ-35% חומר ואילו הGS- הוסיף כ-160% על כמות הציטוטים הקיימת. יש האומרים כי הבינתחומיות בין המדעים השונים גדלה עם הופעת כלים אלה. עם זאת שני כלי הציטוט החדשים אינם סלקטיביים וקשה לאמוד בהם את משקל הציטוטים, כי אינם בהכרח מחומר בר-שיפוט כפי שה-SCI ממפתח. ציטוט מכ"ע JAMA אינו בהכרח שווה ערך לציטוט מתיזה או מ-preprint.

21. סיכום-המשך • ה-GS הוא מנוע חיפוש הסורק באופן לא סלקטיבי מקורות ציטוט שונים. הוא מהיר מאוד וכמות החומר בו רבה פי כמה מאשר בכלי הציטוט המתחרים, אולם הוא חסר כלי ניתוח מפותחים לחומר שנידלה כמו כן מאגרים של מו"לים כמו Elsevier וכן American Chemical Society סגורים בפניו, והדבר גורע משלימות הדליה. • ה-GS אינו מגלה מה הוא ממפתח ומתי הוא מעדכן את החומרים שהוא סורק, ולכן אינו יכול להיחשב מקור מדעי מהימן כמו ה-Scop ו- SCI, שכן הבנת מקור וטווח הכיסוי של המאגרים היא מרכזית למהימנות ותקפות החיפוש בחומר המדעי.

22. מערך הציטוטים של פרופ' אהרון צ'חנובר זוכה פרס הנובל בכימיה לשנת 2005