1 / 28

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי אמנון פרנקל, עירן לק

מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון. השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי אמנון פרנקל, עירן לק. הכנס השנתי של הסניף הישראלי של האיגוד הבינלאומי למדע האזור אוניברסיטת בר-אילן 28.5.2006. התרומה של השכלה גבוהה ומחקר אוניברסיטאי לכלכלה.

lorand
Download Presentation

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי אמנון פרנקל, עירן לק

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומיאמנון פרנקל, עירן לק הכנס השנתי של הסניף הישראלי של האיגוד הבינלאומי למדע האזור אוניברסיטת בר-אילן 28.5.2006

  2. התרומה של השכלה גבוהה ומחקר אוניברסיטאי לכלכלה תרומה ישירה: • גידול ישיר בתעסוקה • הגדלת מלאי הידע והכשרת מהנדסים, חוקרים ומדענים מיומנים. תרומה עקיפה: • עידוד השקעות הון • אימוץ חידושים טכנולוגיים. • התועלות הכלכליות של השקעות בהשכלה גבוהה מניבות תשואה פרטית וציבורית: • תשואה פרטית(Private returns to higher education) - התועלת שהפרט מפיק כתוצאה מהשקעתו בהשכלה גבוהה (יכולת השתכרות גבוהה יותר, הסתברות גבוהה יותר להישאר בכוח העבודה לאורך שנים רבות יותר וכו'), או תועלתה של הפירמה המתבטאת ביעילות וחסכון גדול יותר (כתוצאה מהעסקת עובד משכיל יותר). • תשואה ציבורית(Public returns to higher education) מבטאת לעומת זאת את התועלת שמפיקים המשק והחברה כתוצאה מהשקעה ציבורית בהשכלה גבוהה ומחקר ופיתוח אקדמי (גידול בתמ"ג ובפריון, ירידה בשיעורי הילודה והפשע וכו').

  3. הביקורת על המחקר האקונומטרי האומד את הקשר שבין השכלה גבוהה ומחקר אוניברסיטאי לכלכלה • הקשר בין שינוי טכנולוגי וצמיחה כלכלית הנו בעייתי למחקר כלכלי. • יש קושי בזיהוי אינדיקאטורים מהימנים המבטאים שינויים טכנולוגים • הסקת מסקנות מנתונים לא ניסויים מהווה בעיה • המודלים האקונומטרים שהופעלו אינם מסבירים את הקשר בין השקעות באוניברסיטאות ובמחקר בסיסי לבין הביצועים הכלכלים בדרך ישירה. • הם מתבוננים בתשומות (כגון פרסומים מדעיים) ותפוקות (כגון המחזור והמכירות של פירמות) ומסיקים מכך מסקנות לגבי הקשר, ללא הבנה של התהליך המזין.

  4. מטרת המחקר: • לזהות את הקשר בין השקעות בהשכלה גבוהה ומחקר מדעי וטכנולוגי לבין צמיחתן של המדינות המפותחות. השערת המחקר המרכזית: • קיים קשר חיובי ומובהק בין השקעות בהשכלה גבוהה לבין רמת הביצועים הכלכליים של המשקים במדינות המפותחות. • קשר זה נבדק באמצעות שני מודלים – מודל בלתי ישיר, ומודל ישיר.

  5. המעברים שביצעו ישראל ומדינות קטנות אחרות בין קבוצת האיכות משתנה: מספר סטודנטים במקצעות המדעיים למיליון תושבים 1995 1984 1973 1960 1. צרפת 6691 5694 5501 5257 1. אירלנד 2. אוסטרליה 3. קוריאה 4. צרפת 3343 3328 3225 3217 3211 3193 1. צרפת 2. ניו-זילנד 3.ארה"ב 4. בלגיה 5. קנדה 6. אוסטרליה 2712 2458 2374 2151 1. ניו-זילנד 2. פינלנד 3. צרפת 4. אוסטרליה 1556 ממוצע: 1566 ס.תקן: 0 ממוצע: 5786.2 ס. תקן: 629.2 ממוצע: 2423.8 ס. תקן: 231.8 993 974 886 755 702 2. ניו-זילנד 3. ישראל 4. אוסטרליה 5. שוויץ 6. שוודיה ממוצע: 3253.5 ס. תקן: 65.2 4916 4825 4541 4264 4138 3724 5. פינלנד 6. ספרד 7. ניו-זילנד 8. אוסטריה 9. ארה"ב 10. קנדה 1921 1725 1599 1573 5. ישראל 6. איטליה 7. בריטניה 8.קנדה 2847 2605 7. אירלנד 8.פינלנד ממוצע: 862 ס. תקן: 129.7 ממוצע: 2726.3 ס.תקן: 171.1 ממוצע: 1704.5 ס. תקן: 158.9 ממוצע: 4401.8 ס. תקן: 449.7 610 577 544 533 522 516 515 510 494 7. פינלנד 8. איטליה 9. אירלנד 10. נורווגיה 11. גרמניה 12. קנדה 13. הולנד 14. פורטוגל 15. בריטניה 2320 2273 2225 2142 2110 1965 1958 9.ישראל 10.גרמניה 11. אוסטריה 12.בריטניה 13. איטליה 14. שוודיה 15. ספרד 1458 1366 1362 1308 1227 1146 1105 9. ספרד 10. נורווגיה 11. שוודיה 12. דנמרק 13. יון 14. הולנד 15. שוויץ 3223 3008 2835 2765 2727 2616 2545 11. שוודיה 12. גרמניה 13. נורווגיה 14. איטליה 15. יון 16. בריטניה 17. ישראל ממוצע: 2142.3 ס. תקן: 142.5 ממוצע: 1281.7 ס. תקן: 127.8 ממוצע: 535.6 ס. תקן: 36.7 ממוצע: 2817.6 ס. תקן: 233.3 1764 1737 1638 1449 1357 970 16.שוויץ 17. נורווגיה 18. קוריאה 19. דנמרק 20. יון 21. הולנד 939 885 874 868 774 563 16. גרמניה 17. אוסטריה 18. בלגיה 19. אירלנד 20.פולין 21. פורטוגל 436 431 429 406 391 16. ספרד 17. ארה"ב 18. בלגיה 19. אוסטריה 20. קוריאה 2278 2215 1994 1863 18. דנמרק 19. פורטוגל 20. שוויץ 21.בלגיה ממוצע: 1486.3 ס. תקן: 299.3 ממוצע: 418.6 ס. תקן: 19.2 ממוצע: 817.2 ס. תקן: 135.4 ממוצע: 2087.5 ס.תקן: 192.5 299 276 255 254 203 184 117 21. פולין 22. יון 23. הונגריה 24. דנמרק 25. מקסיקו 26. יפן 27. טורקיה 497 486 483 473 274 267 22.הונגריה 23.ארה"ב 24. יפן 25. קוריאה 26. טורקיה 27. מקסיקו 546 546 502 463 213 97 22. יפן 23. פולין 24. מקסיקו 25. טורקיה 26. הונגריה 27. פורטוגל 1483 1141 1139 838 826 637 22. הולנד 23. טורקיה 24. מקסיקו 25.הונגריה 26. פולין 27. יפן ממוצע:413.3 ס. תקן: 110.9 ממוצע: 395.1 ס. תקן: 191.5 ממוצע: 226.9 ס. תקן: 62.7 ממוצע: 1010.7 ס. תקן: 303.3

  6. שיעור הגידול במספר הסטודנטים במקצועות המדעיים למיליון נפש 1995-1960

  7. המעברים שביצעו ישראל ומדינות קטנות אחרות בין קבוצת האיכות משתנה: תמ"ג לנפש, קבוע, מתוקנן למחירי 1995 2000 1990 1978 1965 46816 44799 39323 38556 1. שוויץ 2. יפן 3. נורווגיה 4. דנמרק 45952 39865 1. שוויץ 2. יפן 37057 1. שוויץ 30902 1. שוויץ ממוצע: ס.תקן: ממוצע: ס.תקן: 0 ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: 2. דנמרק 3. יפן 26730 26464 20282 16882 15280 2. דנמרק 3. שוודיה 4. ארה"ב 31807 28883 28074 27968 27501 26905 26334 26141 25967 25660 24969 3. דנמרק 4. נורווגיה 5. שוודיה 6. גרמניה 7. אוסטריה 8. פינלנד 9. איסלנד 10. ארה"ב 11. צרפת 12. בלגיה 13. הולנד 33621 32874 32695 31730 31727 31257 31076 30890 30097 27796 5. אוסטריה 6. שוודיה 7. גרמניה 8. ארה"ב 9. פינלנד 10. הולנד 11. איסלנד 12. בלגיה 13. צרפת 14. אירלנד ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: 22178 21487 21487 20822 20722 20658 20631 20596 19941 18521 4. שוודיה 5. גרמניה 6. נורווגיה 7. ארה"ב 8. הולנד 9. אוסטריה 10. איסלנד 11. צרפת 12. בלגיה 13. פינלנד 14079 13240 13156 12796 12596 12579 12544 12476 12033 11755 11580 10920 10703 5. הולנד 6. נורווגיה 7. צרפת 8. איסלנד 9. ניו-זילנד 10. בלגיה 11. אוסטריה 12. יפן 13. פינלנד 14. גרמניה 15. אוסטרליה 16. קנדה 17. בריטניה ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: 19229 18621 18161 18072 14. קנדה 15. אוסטרליה 16. איטליה 17. בריטניה 23476 22981 22233 20938 15. אוסטרליה 16. קנדה 17. בריטניה 18. איטליה ממוצע: ס. תקן: 16033 15513 14164 13779 13429 10952 10795 10524 10523 14. קנדה 15. אוסטרליה 16. בריטניה 17. ניו-זילנד 18. איטליה 19. ישראל 20. ספרד 21. יון 22.אירלנד ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: 15147 15084 14071 13959 10875 9959 8310 18. ניו-זילנד 19. אירלנד 20. ישראל 21. ספרד 22. יון 23. פורטוגל 24. קוריאה 8195 7063 6549 6460 5437 18. איטליה 19. ישראל 20. ספרד 21. אירלנד 22. יון 17915 17710 17411 13628 13175 12827 19. ניו-זילנד 20. ישראל 21. ספרד 22. קוריאה 23. יון 24. פורטוגל ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: 3633 2144 1992 1614 750 23. פורטוגל 23. הונגריה 24. מקסיקו 25. קוריאה 26. טורקיה 6777 4012 3928 2886 2106 23. פורטוגל 24. קוריאה 25. הונגריה 26. מקסיקו 27. טורקיה 5439 3810 3048 25. הונגריה 26. מקסיקו 27. טורקיה 4857 3193 2575 25. הונגריה 26. מקסיקו 27. טורקיה ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן: ממוצע: ס. תקן:

  8. א. מודל דו שלבי (מודל בלתי ישיר) • אומד את הקשר בין רמת השקעות בהשכלה גבוהה לבין צמיחה כלכלית של המשק, באמצעות "מדד מגשר" המיוצג על ידי רמת כוח העבודה במשק ב. מודל רב משתני (מודל ישיר) • המודל "מופעל" לאחר אישוש המודל הדו-שלבי – המצביע על קיומו של קשר סיבתי בין השקעות בהשכלה גבוהה וצמיחה כלכלית

  9. Y = f(X) Z = f(Y) מודל דו-שלבי מתקיים תהליך מדורג: • שלב אי - השקעות בהשכלה גבוהה - X (תשומות) תורמות ליצירת הון אנושי ברמה גבוהה - Y(תפוקות). • שלב ב' – הון אנושי - Y(תשומות) ברמה גבוהה תורם לצמיחה הכלכלית של המשק - Z (תפוקות).

  10. מגבלת והנחת המודל מגבלת המודל • בשל מגבלה של זמינות ואיכות נתונים לא ניתן לשקף מצב תהליכי המתפרס על פני מספר תקופות זמן. המודל הדו-שלבי מתייחס לנקודת זמן אחת, המהוה ממוצע של השנים האחרונות (2001-1998). הנחת המודל • למרות מגבלת המודל, אנו מניחים שהשקעות על פני ציר הזמן בתשומות (דוגמא: הוצאה הכוללת לסטודנט באוניברסיטאות, השקעה לסטודנט במו"פ וכו') אינן נתונות לתנודות חריפות, ולכן ההטיה הנגרמת כתוצאה משימוש בנקודת זמן אחת איננה מהותית.

  11. אוכלוסיית המחקר ובסיסי הנתונים אוכלוסיית המחקר: • 30 מדינות ה-OECD וישראל בסיסי הנתונים: • World Development Indicators(הבנק העולמי) • Science & Technology Indicators(מדינות ה OECD) • UNESCO • LABORSTA (ארגון העבודה הבין-לאומי) • סקרי כוח אדם של הלמ"ס (עבור ישראל בלבד)

  12. שלב א'הקשר בין השקעות בהשכלה גבוההלבין איכות ההון האנושי

  13. אחוז המועסקים בענף המחשבים1 כפונקציה של ההוצאה לסטודנט באוניברסיטאות מחקר קיים קשר חזק ומובהק סטטיסטית בין ההשקעה הכוללת במדינה על סטודנט באוניברסיטאות המחקר, לבין אחוז המועסקים בענף המחשבים במדינה 1. מהנדסי מחשבים, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מנתחי מערכות וכו'.

  14. אחוז המועסקים בענף המחשבים1 כפונקציה של ההשקעה במו"פ באוניברסיטאות מחקר (מנורמל במספר הסטודנטים) ככל שהשקעת המדינה במו"פ אוניברסיטאי (מביא להכשרת של כוח אדם המיומן במו"פ) גדולה יותר, כך גדל שיעור המועסקים בכוח העבודה במדינה בענף המחשבים. 1. מהנדסי מחשבים, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מנתחי מערכות וכו'.

  15. אחוז המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים כפונקציה של ההשקעה במו"פ באוניברסיטאות מחקר (מנורמל במספר הסטודנטים) בגרמניה ובריטניה ההשקעות (תשומות) הגבוהות יחסית במו"פ אוניברסיטאי באות לידי ביטוי גם בשיעור גבוה של מועסקים במקצועות מדעיים וטכנולוגים בכוח העבודה במשק (תפוקות). לעומתן פינלנד משקיעה פחות במו"פ אוניברסיטאי ושיעור המועסקים בה במקצועות מדעיים טכנולוגיים דומה לזה של גרמניה ובריטניה. אירלנד נמצאת במיקום נמוך יחסית בהיקף ההשקעות. יתרונה היחסי בתחום הטכנולוגי גלום בייצור ולא במו"פ.

  16. שלב ב' הקשר בין איכות כוח העבודה לבין ביצועי המשק

  17. תמ"ג לנפש כפונקציה של אחוז המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים ישראל נמצאת על קו הרגרסיה במרכזו, לעומת מדינות כמו אירלנד, הולנד ודנמרק אשר נמצאות יעילות יותר בתוצר שהן מפיקות מכוח העבודה שלהן

  18. אחוז יצוא מוצרי טכנולוגיה-עילית מסה"כ הייצור, כפונקציה של שיעור המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים מדינות מובילות כמו ארה"ב הולנד ובייחוד אירלנד מטיבות לתרגם את ההון האנושי האיכותי שלהן לשיעור גבוה של ייצוא שירותי ומוצרי היי-טק. ישראל גם היא מצויה מעל קו הרגרסיה, אם כי רמת היצוא של מוצרי הי-טק בה נמוך יותר. ניתן לשער כי יש לכך קשר למשקל הגבוה של המו"פ בתעשיית ההי-טק בישראל בהשוואה לייצור (הפוך מהמקרה של אירלנד).

  19. AUS, BEL, CAN, DNK, FIN, NLD, SWE, UK, ISR GDP_CAP (Z) FRA, IRE, USA AUT, DEU Y>AVE (Y) Z>AVE (Z) AUS, BEL, CAN, DNK, FIN, NLD, SWE, UK, FRA, IRE, USA COMP (Y) AUT, DEU ISR POL, SVK, GRC, HUN, CZE, ESP POL, SVK, GRC, HUN, CZE, ESP Y<AVE (Y) Z<AVE (Z) X<AVE (X) X>AVE (X) Y<AVE (Y) Y>AVE (Y) EX_STUD_R&D (X) COMP (Y) דוגמא לאינטראקציה בין שני שלבי המודל ←תמ"ג לנפש שיעור המועסקים במקצועות המחשב הוצאה על מו"פ אוניברסיטאי (מנורמל) ← • 75% מהתצפיות(מדינות) מתרכזות ברבעון הראשון השמאלי-תחתון וברבעון הרביעי הימני-העליון, ממצא המצביע על קיומו של קשר ליניארי חיובי. • כל המדינות הממוקמות ברבעון הראשון בשלב א' של המודל, ממוקמות ברבעון זה גם בשלב ב'. • 8 מתוך 9 המדינות (89%) הממוקמות בשלב א' של המודל ברבעון הרביעי, ממוקמות ברבעון זה גם בשלב ב'. • ישראל עוברת מהרבעון הראשון (שלב א') לרבעון השלישי (שלב ב').

  20. תמ"ג לנפש כפונקציה של השקעה במו"פ • קיים קשר בין ההשקעה במו"פ לבין התמ"ג לנפש. הפיזור של המדינות אינו אחיד. הן מתרכזות ברבעון הראשון והרביעי. • בישראל ישנה השקעה במו"פ הגבוהה משמעותית בהשוואה למדינות ה OECD, אך התוצר נמוך מהממוצע.

  21. מודל ישיר – מודל רגרסיה מרובה

  22. הקשר בין מדדי השקעה בהשכלה גבוהה לבין התמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה * מובהק ברמה של 1%. ** מובהק ברמה של 5%.

  23. הקשר בין מדדי השקעה בהשכלה גבוהה, לבין ההוצאה על טכנולוגית תקשורת ומידע כאחוז מהתמ"ג לנפש ** מובהק ברמה של 5%.

  24. גמישות התמ"ג ביחס להוצאה לסטודנט על מו"פ ולהשקעה בהוראה באוניברסיטאות מחקר כאחוז מהתמ"ג (עבור מודל 2) מודל לוג-ליניארי המייצג פונקצית ייצור הומוגנית מסוג 1Cobb-Douglas ומייצר גמישות קבועה לגודל * מובהק ברמה של 5% R2=0.83 הוצאה של אחוז נוסף על מו"פ לסטודנט והשקעה של אחוז נוסף בהוראה באוניברסיטאות מחקר מביאה לתוספת של 0.78% לתמ"ג לנפש. 1) Y (GDP_CAP)=A  TEAαR&D1-α

  25. גמישות התמ"ג ביחס להוצאה לסטודנט על מו"פ(עבור מודל 2) נתבונן במודל לינארי המראה את הגמישות עבור כל מדינה: על כל אחוז נוסף של הוצאה לסטודנט על מו"פ (בהנחה שאין שינוי בגורם הייצור השני – TEA) תקבל ישראל תוספת של 0.51% לתמ"ג לנפש שלה. הגדלת ההשקעה במו"פ לסטודנט לרמת ההשקעה של שוודיה מצריכה תוספת של 375 כ-מליון דולר לשנה, וזאת תביא לתוספת של כ-600 מליון דולר לתמ"ג.

  26. מסקנות • קיים קשר מובהק וחיובי בין השקעות בהשכלה גבוהה ומחקר מדעי וטכנולוגי מחד גיסא, לבין הביצועים הכלכליים של המדינות המפותחות מאידך גיסא. • מהות הקשר (סובב ומסובב) איננה חד משמעית. לא ברור האם ההשקעות הן אלו אשר מובילות לצמיחה ולביצועים טובים יותר של המדינות, או שמא מדינות שהינן עשירות יותר משקיעות יותר בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי. • שתי הפעילויות העיקריות של אוניברסיטאות, הוראה ומחקר, קשורות בצמיחה הכלכלית הנמדדת ביכולתה של מדינה להגדיל את היקף ייצור המוצרים והשירותים שלה (מודל 4). • ככל שהמדינה משקיעה יותר במו"פ אוניברסיטאי ומכשירה כמות גדולה יותר של כוח אדם המיומן במו"פ, כך גדל שיעור המועסקים בכוח העבודה במדינה בענפים מוטי הנדסה, מדע וטכנולוגיה.

  27. מסקנות (המשך) • ישראל מדורגת במיקום בינוני עד גבוה בהשקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי בקבוצת המדינות המפותחות (במרבית המשתנים שנבחנו). • ישראל מצליחה לתרגם את שיעורי ההשקעה הבינוניים בהשכלה גבוהה לרמה גבוהה של הון אנושי (כוח עבודה), ובכך היא דומה למדינות אירופאיות קטנות אחרות כגון פינלנד, הולנד ודנמרק. • ישראל איננה מצליחה לתרגם את כוח העבודה האיכותי שלה לרמה גבוהה של ביצועים כלכליים. • לישראל יש יתרון יחסי בתחום המו"פ. הממצאים מראים כי כל דולר נוסף שיושקע במו"פ אוניברסיטאי (מנקודת המוצא כיום) יגדיל את התמ"ג לנפש בכ-2.8 דולר (בהנחה ששאר המשתנים קבועים).

  28. משתני המודל הדו-שלבי משתני השקעה בהשכלה גבוהה (X) • ההוצאה הכוללת לסטודנט באוניברסיטאות מחקר EX_STUD_UNI)) • מספר החוקרים במו"פ ל-100,000 תושבים (RES_R&D_100K) • ההוצאה לסטודנט על מו"פ במוסדות להשכלה גבוהה EX_STUD_R&D)) • ההוצאה על מו"פ כאחוז מהתמ"ג (EX_R&D_GDP) משתני איכות ההון האנושי (Y) – משתנים מגשרים במודל • שיעור המועסקים בענף המחשבים מתוך סה"כ המועסקים בכוח העבודה COMP)) • שיעור המועסקים במקצועות המדעיים וההנדסיים מתוך סה"כ המועסקים בכוח העבודה (SCI_ENG) משתני צמיחה כלכלית (Z) • תמ"ג לנפש (GDP_CAP) • השקעות זרות כאחוז מהתמ"ג לנפש (INV_GDP) • הוצאה על טכנולוגית תקשורת ומידע כאחוז מהתמ"ג לנפש EX_COM_TECH)) • שיעור ייצוא מוצרי טכנולוגיה-עילית מתוך סה"כ הייצור (HI-TECH_EXP)

More Related