אחד משבעת המינים מסמל ברכה , יופי, שפע וחכמה.

1. הרימון באמנות היהודית אחד משבעת המינים מסמל ברכה , יופי, שפע וחכמה.

2. הרימון באמנותהרימון נחשב לפרי בעל מוטיבים מרכזיים באמנות, בדת ובמיתולוגיה. ביהדות, לרימון חשיבות רבה מאוד והוא נתפס כפרי מלכותי ביותר- האמנות היהודית משופעת בתיאורי רימונים על גבי מטבעות, רצפות פסיפס בבתי כנסת, רימונים לספר התורה ואף קני המנורה המעוצבים לעיתים בדמותו. מכל שבעת המינים נבחר דווקא הרימון לקשט את בית המקדש וגם את שולי מעילו של הכהן הגדול, אולי משום ה'כתר' המעטר את קדקודו. אמנים קשטו חפצי מלכות ופולחן במראהו של הפרי הנחשק.אם  נבחן את הופעתו של הרימון בתיאורי האמנות לאורך התקופות נמצא תמיד את העיסוק בשני פניו של הפרי: המסורת ראתה בו את עץ החיים, סימן המלכות והדעת-  חז"ל המשילו את האנשים הממלאים אחר המצוות ואת לומדי התורה לרימון המלא גרגרים- אךנמצא אותו גם על גבי סרקופגים, מצבות קבורה וחפצי לוואי בקברים. בכך נסגר מעגל החיים והמוות בידי הרימון.

3. הרימון ביהדותהרימון מוזכר פעמים רבות בתנ"ך. כשם פרי; כשם עיר או מקום: גת רימון ביהושע, סלע רימון בשופטים; כשם בני אדם: בני רימון הבארותי [ש"ב ד]; וגם לתיאור יופי וברק - בשיר השירים.הרימון הוא אחד משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל.חז"ל המשילו את הרימון לעם ישראל: כפלח הרימון רקתך – ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון.נהוג לאכול רימון בסעודת ליל ראש השנה, ואומרים "ירבו זכויותינו כרימון" כלומר, כמספר הרב של גרגירי הרימון. את השיפודים לצליית קרבן הפסח היו עושים מעץ הרימון. הפרי גם שימש כמטבע לשון: המונח "רימון מצא - תוכו אכל קליפתו זרק" מקורו בתלמוד במסכת חגיגה, המתארת את רבי מאיר הלומד תורה מאלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. רבי מאיר ידע לברור את הטוב שבדבריו.מעיל הכהן הגדול, היה מעוטר ברימונים. בבית המקדש הראשון בנו שני טורים של רימונים על השבכות (מלכים א' פרק ז)(מתוך האנצילופדיה היהודית – דעת)

4. קישוטים לספר תורה בצורת רימונים פרי הרימון על מטבעות מתקופת החשמונאים

5. כלי דמוי רימון מתקופת הברזל

6. נחום גוטמן מצייר רימונים סוף שנות העשרים

8. רימונים בצפת

9. יצירות אמנות עם רימונים כעיטור

10. ראובן רובין –רימונים-

11. פסל בצורת רימונים