אהרון אהרונסון מנהיג ופורץ דרך

1. אהרון אהרונסוןמנהיג ופורץ דרך 1876-1919

2. מי היה אהרון אהרונסון? חוקר-טבע ומדינאי עברי. מראשי ארגון "נילי". נולד ברומניה בשנת 1876. עלה לארץ-ישראל בגיל 6 עם הוריו, שהיו ממייסדי זכרון-יעקב בשנת 1882. השתלם בחקלאות וניהל משקים בחוץ-לארץ ובארץ-ישראל. גילה את "אם החיטה" בראש-פינה (18.6.1906) ונתפרסם על כך בעולם המדע. ערך מסע-מחקר בארצות-הברית והשיג מימון להקמת תחנת נסיונות חקלאית בעתלית בשנת 1911. בימי מלחמת-העולם הראשונה אירגן, יחד עם אחיו, אלכסנדר, עם אחותו שרה ועם אבשלום פיינברג ואחרים, את שירות המודיעין והריגול "נילי" לטובת הבריטים..

3. שימש כיועץ למפקדה הבריטית הצבאית בקאהיר בתכנון המערכה לכיבוש ארץ-ישראל מידי התורכים. פעל למען הציונות וקביעת עתידה של ארץ ישראל כבית לאומי ליהודים באחת הטיסות (15.5.1919) נעלם המטוס שבו טס אהרונסון מעל תעלת לאמאנש בנסיבות מסתוריות, שלא נתבררו עד היום. גלעד לזכרו בבית-הקברות בזכרון-יעקב, מול קבר אחותו שרה. על שמו יישוב חקלאי ליד נס-ציונה - כפר אהרן. יומנו ומחקריו המדעיים ראו אור לאחר מותו בעברית ובצרפתית.

4. גילוי אם החיטה אהרנסון הצעיר היה אַגרונום (מומחה בתורת החקלאות), בוטָנַאי (מומחה בתחום הצמחים) וגֵיאולוג (מומחה בתחום הסלעים והקרקעות הבונים את כדור-הארץ). ידיעותיו הרבות הרשימו את כל מי שפגש אותו, ולכן גם אנשי מקצוע ופרופסורים מאוניברסיטאות באירופה נועצו בו ושיתפו אותו במחקריהם. במסגרת מחקריו יצא אהרנסון למסעות בארץ ישראל ובארצות השכנות לה, וחקר את הסלעים ואת הצמחים המקומיים. בשנת 1906, יצא אהרן אהרנסון למסע לחיפוש חיטת הבר. היה זה חיפוש בעקבות צמח מיובש אחד, שנקטף במורדות החרמון ונשמר באוניברסיטה בגרמניה במשך כ- 50 שנה – בלי שנודע מקורו..

5. לאחר חיפושים רבים צלחה דרכו של אהרן: הוא מצא את השיבולת הראשונה של חיטת הבר על צלע ההר בראש פינה, ובהמשך הוא מצא את הצמח באזורים נוספים בארץ ישראל אהרנסון הבין את חשיבות הגילוי של חיטת הבר והוא קרא לה אֵם החיטה. הוא סבר שהודות לגילוי הזה יתאפשר להכליא את מיני חיטת הלחם בחיטת הבר, וכך לקבל זני חיטה חדשים. זנים אלה יהיו עמידים ליובש ולמחלות, ועשויים לפתור את בעיית הרעב בעולם.

6. אכן, תגליתו עוררה התרגשות רבה בקרב חוקרי "שחר התרבות האנושית" וחוקרי הטבע, והוא זכה להכרה ולפרסום עולמי. בין פעולותיו החשובות הייתה ההקמה של חוות הניסיונות החקלאיים בעתלית, שהייתה מוסד המחקר החקלאי הראשון בארץ ישראל המתחדשת.

7. גרגר החיטה... השימוש העיקרי של גרגרי החיטה הוא הפקת קמח לאפיית לחם. מוצרים נוספים מגרגרי חיטה הם פניני חיטה (בורגול) המשמשים להכנת דייסות, ופתיתי חיטה. משתמשים גם בכמויות גדולות של חיטה לייצור אלכוהול ובירה, להפקתעמילן וגלוטן. הגלוטן משמש להכנת לחם לסובלים מסוכרת, וליצור התבלין מוֹנוֹסוֹדְיוּם גְּלוּטָמָט. קמח מחיטת הדורום (T. durum) המכיל אחוז גבוה של גלוטן, אינו מתאים לאפיית לחם רגיל, אלא למיני מאפה שאינם צריכים תפיחה (פיתות, מצות). שימושו העיקרי הוא לתעשיית אטריות המיוצרות מהסולת הדקה (Semolina) שטוחנים מהגרגרים הזגוגיים והקשים של מין זה. סובין החיטה משמשים להזנת בעלי-חיים. קמח עוברי חיטה מכיל את העוברים יחד עם חלק מהסובין ומצטיין בתכולה גבוהה של חלבון, שומן וויטמין E. מפיקים מן העוברים גם שמן למטרות מיוחדות. קש החיטה משמש להזנת בעלי חיים, וכמו כן כחומר גלם להפקת תאית, לתעשיית קרטון, נייר וסיבית.

8. הנבטת גרגרי חיטה...

9. צמח החיטה משפחה - דגניים. צמח חד שנתי בגובה 50-70 ס"מ. התפרחת שיבולת מאורכת, ירוקה, הפרחים ערוכים על ציר מרכזי. לאחר הבשלת הפירות, מתייבש הצמח כולו והשיבולים הבשלות מתכופפות. הקליפה העוטפת את הזרע נקראת מוץ. חיטת הבר- שונה מהחיטה שאותה מגדלים בחקלאות. זו נקראת "אם החיטה" והיא התגלתה בא"י ע"י אהרון אהרונסון חוקר חקלאות.

10. אזורי גידול אזורי גידול החיטה היא הדגן בעל התפוצה העולמית הרחבה ביותר: היא גדלה בכל אזורי העולם, פרט לאזורים הטרופיים הרטובים. באופן כללי, תנאי הגידול הרצויים ביותר הם תקופה קרירה בזמן הגידול הצמחי, ועונה חמה ויבשה בזמן הבשלת הגרגרים. תנאים אלה שוררים באזורים העיקריים של גידול החיטה והם: מישורי רוסיה הדרומית ואזור הדנובה, האגן הים תיכוני, המישורים במרכז ארצות הברית וקנדה, צפון מערב הודו, צפון סין, ארגנטינה ודרום מזרח אוסטרליה. עיקר גידול החיטה בא"י נעשה באיזור הנגב.

11. שימושי קמח חיטה...