מדד חברתי-כלכלי

1. מדד חברתי-כלכלי ד"ר נטליה ציבל, תחום ניתוח סטטיסטי אגף מתודולוגיה סטטיסטית

2. רקע • בניית המדדים לאפיון רשויות מקומיות לפי מימדים שונים, נעשית במסגרת המחקרים המוזמנים ע"י משרד הפנים, במטרה לפתח כלים אשר יסייעו למשרד הפנים בגיבוש מדיניותו כלפי הרשויות, בעיקר בהקצאת המשבים (מענק האיזון). • המדדים המופקים ע"י הלמ"ס מאפשרים הסתכלות כמותית ואובייקטיבית על היבטים מורכבים אשר עלולים להשפיע על תפקוד הרשויות המקומיות, כגון: - רמה חברתית-כלכלית של אוכלוסיית הרשות (המדד מחושב משנות ה-90); - מיקום גיאוגרפי ביחס לריכוזי אוכלוסייה (מדד הפריפריאליות שפותח ב-2008); - תבנית מרחבית של שטחים בנוים עירוניים (מדד הקומפקטיות שפותח ב-2011). • רמת פירוט- נחקרות יחידות מ-4 סוגים: עיריות ומועצות מקומיות, אזורים סטטיסטיים בתוך עיריות ומועצות מקומיות, מועצות אזוריות, יישובים בתוך מועצות אזוריות. • תוצאות המחקרים: מדד, דירוג, אשכול. • משתמשים: משרד הפנים + משרדי הממשלה אחרים (משרד החינוך, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר) + מוסדות שונים (מפעל הפייס ועוד).

3. כללי • אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה (עד כמה היא מבוססת מבחינה כלכלית). • הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים הבאים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, רווחה כלכלית (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור), תעסוקה ואבטלה, מצוקות כלכליות. • נתוני המפקד 1983, 1995, 2008: רמת פירוט - עד א"ס ביישוב עירוני. • נתונים מנהליים 1999, 2001, 2003, 2006: רמת פירוט - עד יישוב, ללא נתונים על תכונות דיור. • מקורות הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד החינוך, משרד התחבורה, משרד העבודה והרווחה, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לשירותי דת, רשות המיסים.

4. בחירת המשתנים • שייכות המשתנה לעולם התוכן של המדד. • קיום נתונים מהימנים לכל יחידות המחקר. • השתתפות במחקרים קודמים (לאפשר השוואה). • שיקולים סטטיסטיים: כיסוי מאוזן של ההיבטים המרכיבים את הרמה החברתית-כלכלית, מקדמי מתאם בין המשתנים לא גבוהים מדי ולא קטנים מדי, מתן אפשרות למספר גורמים קטן להסביר חלק ניכר משונות המשתנים לצורך אבחנה טובה יותר בין יחידות המחקר. • עבור מדד 2008 נבחרו 16 משתנים.

5. המשתנים המשתתפים בחישוב המדד 2008 • דמוגרפיה: חציון גיל, יחס תלות (היחס בין סך בני 19-0 ובני 65 ומעלה לבין בני 64-20), ממוצע נפשות למשק בית. • השכלה וחינוך: ממוצע שנות לימוד של בני 54-25, אחוז בעלי תואר אקדמי מבני 54-25, אחוז עובדים במשלח יד אקדמי או כמנהלים. • תעסוקה וגמלאות: אחוז בעלי הכנסה מעבודה מבני 15 ומעלה, אחוז נשים בנות 54-25 שאינן בכוח העבודה האזרחי, אחוז בעלי הכנסה מעבודה מעל פעמיים השכר הממוצע, אחוז בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר המינימום, אחוז מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה בזקנה ושאירים. • רמת חיים: הכנסה חודשית ממוצעת לנפש סטנדרטית, ממוצע כלי רכב בשימוש לבני 18 ומעלה במשק בית, ממוצע מספר החדרים לנפש במשק בית, ממוצע מספר חדרי השירותים לנפש במשק בית, אחוז משקי בית עם מחשב וחיבור לאינטרנט.

6. היחידות הנחקרות • 252 רשויות מקומיות (199 עיריות ומועצות מקומיות + 53 מועצות אזוריות). • 1616 אזורים סטטיסטים (חלקם בודדים, חלקם מאוחדים) כולל עיריות ומועצות מקומיות שלא מחולקות לא"ס. • 920 יישובים בתוך המועצות האזוריות. המפה המוניציפלית מעודכנת לסוף 2008, בתוספת עדכון הפיצולים של הרשויות המקומיות שנכנסו לתוקף בשנים 2011-2009 (עיר כרמל: עספיא ודאלית אל-כרמל; שגור: דייר אל-אסד, בענה ומג'ד אל-כרום; באקה-ג'ת: בקאה אל-גרביה וג'ת). מפת האזורים הסטטיסטיים מעודכנת לשנת 2008, חוץ מא"ס במזרח ירושלים אשר עודכנו לשנת 2011. יחידות גאגרפיות בהן דיירי המוסדות מהווים יותר ממחצית האוכלוסייה, או עם חוסר (מלא או חלקי) בנתוני המפקד, לא נכללו בעיבודים.

7. חישוב ערכי המדד • בשיטת ניתוח גורמים (Factor Analysis) מבטאים את המשתנים באמצעות מספר מצומצם יותר של גורמים - במקרה שלנו 3 הגורמים (המרכיבים הראשיים) המסבירים את רוב השונות (כ-80%) בין היחידות הנחקרות. • כל גורם הוא צירוף ליניארי של המשתנים המקוריים אשר מבחינים באופן הטוב ביותר בין היחידות הנחקרות. מקדמי הגורם (משקלות המשתנים) נקבעים מתמטית. הגורמים נקבעים באופן סדרתי - הגורם הראשון מסביר את מרב השונות של המשתנים, הגורם השני מסביר את מרב השונות הנשארת, וכן הלאה. משתמשים בסיבוב הגורמים על מנת להביא להגדלת הקשר (מקדם המתאם) של כל משתנה מקורי עם גורם אחד בלבד והקטנת הקשר שלו עם שאר הגורמים. • ערך המדד עבור היחידה הנחקרת מחושב כממוצע משוקלל של 3 הגורמים כאשר השקלול נעשה בהתאם לאחוז השונות המוסברת על ידי כל גורם. • ערכי המדד עבור 252 רשויות מקומיות : [ 1.79- (לקיה) ; 3.48 (סביון) ] ערכי המדד עבור 1616 א"ס : [ 2.95- (רהט, א"ס 10 ) ; 3.14 (סביון) ]

8. חלוקה לאשכולות • בשיטת ניתוח אשכולות (Cluster Analysis) מחלקים את היחידות הנחקרות למספר קבוצות, הומוגניות ככל האפשר ביחס לערכי המדד המחושב. • החלוקה מבוססת על פונקציית מרחק. בשיטה של Ward מביאים את השונות של ערכי המדד בתוך האשכולות למינימום ואת השונות בין האשכולות למקסימום. • 252 רשויות מקומיות  10 אשכולות. • 1616 אזורים סטטיסטיים  20 אשכולות. • 920 יישובים במועצות אזוריות  אומדני פיזור עבור מועצות אזוריות (סטיית תקן ותחום בין-רבעוני של ערכי המדד משוקלל בגודל אוכלוסייה, בתוך כל מועצה אזורית).

13. תודה תודה