עצים

1. עצים מגיש: עומר בר זיו

2. מידע והגדרות • עצים מופיעים באלפי משפחות שונות של צמחים. בהערכה גסה קיימים כ-100,000 מיני עצים; מספר זה מהווה רבע ממספר מיני הצמחים הווסקולריים (שאינם טחבים או אצות). • קיימים חמישה סוגים ראשיים של צמחים עציים; שניים מהם נחשבים לעצים אמיתיים: עצי המחט והעצים רחבי-העלים. גזעם וענפיהם של העצים המשתייכים לשני סוגים אלו עשויים עץ. עץ כחומר גלם המופק מעצים רחבי-עלים מכונה באופן מסורתי עץ קשה, ואילו העץ של המחטניים מכונה עץ רך. לחלוקה זו קשר רופף בלבד לקושיו האמיתי של העץ; עץ האורן, למשל, המחטנאי הידוע ביותר, קשה בהרבה מרוב העצים רחבי-עלים. • הצמחים בשלוש הקבוצות הנותרות נחשבים לצמחים דמויי-עץ; אלו הם עצי השרך, הדקלאים והציקסינים (אשר רבים טועים וחושבים שהם דקלים). בשלוש קבוצות אלו אין התעבות שנתית של הגזע, ולפיכך קוטרו שווה במידה זו או אחרת לכל אורכו. ניתן לראות זאת בצורה טובה בדקל, אשר אכן אינו נחשב לעץ אמיתי. לצמחים מסוימים תכונות רבות המשותפות להם ולעצים, אך הם אינם נחשבים אף לדמויי-עץ. עצי הבמבוק, למשל, משתייכים למשפחת הדגניים, בדומה לחיטה, שעורה, תירס ואורז, על אף שגובהם מגיע ל-40 מטרים וגזעם עשוי רקמות הדומות לעץ. • התחום בבוטניקה העוסק בחמש הקבוצות של הצמחים העציים קרוי דנדרולוגיה (Dendrology; מיוונית: דנדרוס פירושו "עץ", לוגוס פירושו "תורה"). הענף מתמקד בעצים בעלי תועלת לאדם ובטכניקות לגידולם.

3. המרכיבים העיקריים של העצים הם השורשים, הגזע, הענפים והעלים. רובם של העצים הינם בעלי פרחים; כל הפרחים באשר הם הופכים במרוצת הזמן לפירות. • הכינוי עצי פרי משמש בדרך כלל לציון עצים הנותנים פירות הניתנים למאכל האדם, שכן כמעט וכל העצים נותנים פרי כלשהו. • העצים מתחלקים לשתי חלוקות עיקריות: • עצים בעלי עלים רחבים מול עצי מחט. • עצים בעלי פרחים (בעלי זרע) מול חשופי זרע • מגוון העלים בעצי הקבוצה הראשונה עצום; קוצים, למשל, נחשבים בעצים רבים כעלים רחבים, למרות צורתם הקרובה למחט. הבדלים גדולים קיימים גם בצורת הניצנים, האיברים מהם מתפתחים עלים וענפים חדשים. גזעם של עצים מסוימים מגיע עד לקצה העץ, וכל הענפים צומחים ממנו; הענפים הצעירים ביותר קצרים ומופיעים בראש העץ, כך שהעלווה מקבלת צורת פירמידה. זהו המצב בעצי אשוח ואשוחית, למשל. בעצים אחרים מתפצל הגזע בשלב מוקדם למספר ענפים ראשיים, מהם מתפתחים ענפים משניים. לדוגמא: עצי בוקיצה, אשור ותרזה צומחים כך. • הגובה מעל האדמה שבו מתחילים הענפים הראשונים לצמוח תלוי גם בקרבתו של העץ לעצים אחרים; ביער צפוף מתחילים הענפים לצמוח בגובה רב, ואילו עצים העומדים לבדם מצמיחים ענפים קרוב יחסית לקרקע. סידור הענפים בעצים רבים מאפשר חשיפה מרבית לאור השמש, וביערות צפופים לעצים הצומחים לגובה רב שרידות טובה יותר מאשר זו של העצים הנמוכים.

4. "שר הטבעות" • מאפיין ידוע של העצים הוא הטבעות השנתיות שלהם, שבהן ניתן להבחין בחתך רוחבי של הגזע וכן ברהיטים ובמבנים אחרים העשויים עץ, המשמרים בדרך כלל את הטבעות (הפסים המופיעים ברהיטי עץ רבים הינם למעשה טבעות, אלא שבמקרה זה נוסר העץ לאורך במקום לרוחב). • גזע העץ מתעבה בהתמדה הודות לקמביום הווסקולרי (Vascular cambium). זוהי רקמה המצויה בין קליפת העץ ובין הליבה, ואשר מורכבת מתאי נבט (תאים בעלי יכולת התמיינות בלתי-מוגבלת; בעולם הצומח קרויים אלו תאי מריסטם) המתרבים ומתמיינים ללא הרף. תאים המתפתחים מהקמביום פנימה, לכיוון מרכז הגזע, הופכים לעצה שניונית, כלומר לעץ; תאים המתפתחים מהקמביום החוצה הופכים לשיפה שניונית - זוהי קליפת העץ.

5. (") • אופייה של העצה השניונית המתפתחת מהקמביום משתנה בהתאם לתנאי האקלים: עונה שחונה גורמת להתפתחות של עץ דליל יחסית, ואילו עונה גשומה גורמת להתפתחות עץ דחוס. בהיעדר משקעים מסתגל העץ למצב באמצעות יצירת עצה דלילה, רכה ובהירה, אשר דרכה מסוגלים המים לזרום ביתר קלות לכל חלקי העץ; תאי העצה הבהירה מכילים נוזלים רבים ודופן התא שלהם דקה. עם תחילת הגשמים מתגברת צפיפותה של העצה וצבעה מתכהה. חומרי מזון רבים נאגרים בתאי העצה, דבר הגורם לשינוי הצבע. היות שבשנה קיימת בדרך כלל עונה גשומה אחת ועונה שחונה אחת, הרי שטבעת כהה אחת וטבעת בהירה אחת מייצגות יחדיו שנה אחת בחייו של העץ, אם כי באזורים בהם קיימות שתי עונות גשומות וביניהן שתי עונות שחונות בשנה נוצרות טבעות חצי-שנתיות. באזורים על פני כדור הארץ אשר בהם אין עונות גשומות ושחונות (במדבר ובאזור קו המשווה, למשל) כמעט ולא מפתחים העצים טבעות שנתיות. בצמחים דמויי-עץ, כגון הדקלים, העצה, השיפה והקמביום מעורבים זה בזה ואינם מסודרים כמו בעצים אמיתיים; לפיכך לא מתרחשת התעבות תמידית של הגזע ולא נוצרות טבעות.

6. עצים הם מהיצורים הגדולים, המורכבים והפעילים ביותר מבחינת חילוף חומרים על פני כדור הארץ, ובהחלט בממלכת הצומח. • עץ בוקיצה בן 80 שנה, למשל, מגיע לגובה של 25 מטרים. עלוותו, בעלת קוטר של 15 מטרים, מטילה צל על שטח של 160 מ"ר והיא כוללת כ-800,000 עלים, אשר להם שטח פנים כולל של 1,600 מ"ר; השטח הכולל של דפנות תאי העלים מגיע ל-160,000 מ"ר. נפח העץ אותו ניתן להפיק כחומר גלם הוא 15 מ"ק, והוא שוקל 12 טון, כמחצית מתוכם פחמן. בכל שעה צורך העץ 2,352 גרם של פחמן דו-חמצני, 960 גרם מים ואנרגיה בסך 25,435 ג'אול. הוא מייצר בשעה 1,600 גרם גלוקוז ו-1,712 גרם חמצן - התצרוכת הממוצעת של עשרה בני אדם. במשך 80 שנותיו עיבד העץ 40 מיליון מ"ק של אוויר. • נכון ל-2007, העץ הגבוה בעולם הוא מהמין סקוויה נאה (Sequoia sempervirens), המכונה בשם "היפריון". הוא גדל בפארק לאומי רדווד קליפורניה בארצות הברית ומתנשא לגובה של מעל 115.5 מטרים. ידועים 15 עצים הגבוהים מ-110 מטרים ו-47 הגבוהים מ-105 מטרים, כולם עצי "סקוויה נאה". העץ הגבוה ביותר שאינו סקוויה הוא "אשוח דאגלס" שפרט שלו שמדידתו מאושרת מגיע ל-100.3 מטרים. נטען כי "אשוח דאגלס" בגובה 125.5 מטרים נכרת ב-1900. ב-1872 דווח באוסטרליה כי התקיימו עצי איקליפטוס שהגיעו לגובה של 132.5 ו-140 מטרים, אך על פי מחקר ביולוגי משנת 2004, שיא הגובה האפשרי לעץ הוא 130-122 מטרים, כפוף לכוח הכבידה ולחיכוך בין המים לכלים שדרכם הם עוברים.

7. העץ הנדיב • העצים ליוו את האדם מראשיתו, במגוון רחב של שימושים. הגם שאין ביכולתם של העצים להתחרות בצבעוניות הרבה של הפרחים ועל אף הרגשות העזים שהאחרונים מעוררים בלבם של אנשים רבים, הרי שתועלתם של העצים לאדם גדולה בהרבה. שימושים עיקריים של העצים: • מקור לפירות מאכל • שוברי רוח (להגנה על שדות ואזורי מגורים מפני הרוח) • נוי ובילוי בגנים ובחורשות • מחומרי הגלם העיקריים שבשימוש האדם • מקור לייצור תבלינים, תרופות, שמן מאכל • אחת התגליות הקדומות והחשובות ביותר של האדם הקדמון - האש - הושגה ככל הנראה לאחר שברק פגע בעץ והצית אותו. גילוי האש תרם תרומה מהותית להתפתחותו המהירה של האדם; האש הגבירה את שרידותו, אפשרה לו לנדוד לאזורים קרים ושיפרה את תזונתו.

8. עץ הדעת • עשרות מסורות, אמונות ומנהגים דתיים וחברתיים סובבים סביב עצים. • אחד מהאירועים שלפי היהדות השפיעו בצורה מכרעת על עתיד האנושות הוא חטא עץ הדעת המוזכר בספר בראשית. פירות העץ הקנו לאדם וחוה השכלה ובינה - אך עמה גם בושה על היותם עירומים. פרשנים רבים סבורים כי העץ עצמו אינו בעל חשיבות רבה, אלא המבחן שהעמיד אלוהים בפני יצירי כפיו, מבחן הצייתנות חסרת הפשרות. האדם נכשל במבחן, גורש מגן עדן ונענש.ט"ו בשבט הוא חגם של האילנות ביהדות. בחג זה ניטעים בישראל עצים ונאכלים פירות יבשים. • בספר דברים מוטל איסור לכרות עצי פרי בזמן מצור על עיר:

9. THE סוף