כלכלה ופשע

1. כלכלה ופשע

2. כלכלה ופשע • מה לכלכלנים ולמחקר של פשיעה? • כלי המחקר בכלכלה כוללים ניתוח של אינטראקציה בין שחקנים רציונליים. • בפרט, כלכלה מנתחת את הפעילות והמבנה הארגוני של ארגונים למטרות רווח. • חלק מהפשיעה נועדה ליצור רווחים למבצעיה. ← כלכלה עשויה לתרום להבנת פעילות ומבנה ארגוני פשע.

3. ניתוחים כלכליים של פשיעה: דוגמאות • ניתוח תיאורטי • Becker, Crime and Punishment, JPE (1968) • השפעה של אכיפה / הרתעה של פשע. • Di Tella and Schargrodsky, Do Police Reduce Crime? AER (2004). • סחר במוצרים אסורים – סמים, בני אדם • Levitt and Venkatesh . An Economic Analysis of a Drug-Selling Gang's Finances QJE (2000)

5. ניתוחים כלכליים של פשיעה: דוגמאות • ניתוח תיאורטי • Becker, Crime and Punishment, JPE (1968) • השפעה של אכיפה / הרתעה של פשע. • Di Tella and Schargrodsky, Do Police Reduce Crime? AER (2004). • סחר במוצרים אסורים – סמים, בני אדם • Levitt and Venkatesh . An Economic Analysis of a Drug-Selling Gang's Finances QJE (2000) • שוד – פירטים Leeson (2007,2009) • גבית דמי חסות – מאפיה, שבטי בדואים וכו'

6. הספר בוחן את פעילות הפיראטים באוקיאנוסים ההודי והאטלנטי, ובעיקר בין צפון אמריקה, הקריביים, ומדגסקר בין 1690 ו 1730. • צוותי הפיראטים היו: • גדולים, 80 איש בממוצע לאוניית פירטים. • מגוונים מבחינה לאומית וגזעית (כרבע ממוצא אפריקאי?). הספר מתמקד ב: • ארגון הפנימי של פיראטים • שימוש בדגל הפירטים ועינויים למזעור עלויות של שוד. • גיוס פירטים. • אפליה גזעית בקרב הפירטים.

7. ארגון פנימי של פיראטיםLeeson, JPE 2007 “These men, whom we term … the scandal of human nature, who were abandoned to all vice and lived by rapine; … were strictly just … among themselves.” (Captain Johnson, 1726-8) • טענה עיקרית: הפיראטים עשו שימוש בשני מוסדות כדי לצמצם גזל וחיכוכים בקרב הפיראטים, ולהגדיל את רווחיהם על מנת לארגן בצורה יעילה את פעולות השוד: • מערכת של איזונים ובלמים שהגבילו את כוחות של הקפטן. • חוקות כתובות שצמצמו את הסכסוכים ויצרו חוק וסדר בקרב הפירטים.

8. ארגון פנימי של פירטיםLeeson, JPE 2007 ארגון אוניות הסוחר: • בעלי האוניות • רכשו את האוניות ואת האספקה למסע, • שילמו מראש שכר למלחים • דאגו למציאת לקוחות: המוניטין של בעלי האוניה. • בעלי האוניות לא שהו על גבי האוניות, ולא יכלו לפקח על התנהגות המלחים. • על כן הם לרוב הסמיכו את רבי החובלים לייצגם, ותמרצו אותם בהתאם על מנת להשיא את רווחי הבעלים. • ארגון היררכי של האוניה, עם מעט מגבלות על סמכות רבי החובלים. • בעיה של גזל המלחים ופגיעה בתנאיהם על ידי רבי החובלים על מנת להגדיל את רווחיהם.

9. ארגון פנימי של פיראטיםLeeson, JPE 2007 ארגון אוניות פירטים: • לרוב, אוניות הפיראטים היו אוניות מסחריות שנשדדו מבעליהן החוקיים. • בפועל, צוות הפיראטים היה הבעלים של האוניה. • יכלו לפקח על פעילות הפירטים האחרים ישירות. • לשם שוד אין צורך בשידול לקוחות על ידי סוכנים ביבשה. • על כן, אוניות פיראטים היו מעין קופרטיב / חברת מניות שנוהלו על ידי העובדים. • עם זאת היה צורך להסמיך רב חובל כדי שיקבל החלטות וינהל את פעולות האוניה על מנת למקסם את רווחי השוד. • כיצד הפיראטים מנעו מרב החובל לגזול מהם את רכושם [שהם שדדו מקורבנותיהם]?

10. ארגון פנימי של פיראטיםLeeson, JPE 2007 איזונים ובלמים של כוח רבי החובל הפיראטיים • בחירה "דמוקרטית" של רבי החובל על ידי הפירטים. • לפירטים הייתה סמכות – שמומשה לעיתים תכופות – להדיח את רב החובל עקב: • ניצול של פיראטים לצרכיו האישיים • שיקול דעת מוטעה • פחדנות • הפרת חוקי הפיראטים.

11. ארגון פנימי של פיראטיםLeeson, JPE 2007 איזונים ובלמים של כוח רבי החובל הפיראטיים (המשך( • לרב החובל הייתה סמכות מוחלטת רק בזמן מרדף אחר וקרב עם אוניות אחרות. • בשאר הזמן סמכויות רב החובל היו מוגבלות על ידי: • הקווטרמאסטר, נבחר שייצג את האינטרס של הפיראטים, חילק את השלל ואת מנות המזון, פיקח על רב החובל, והחליט על ענישה של פיראטים סוררים. • הפרדת הסמכויות נועדה למנוע ניצול של המלחים על ידי רבי החובלים. • "הדמוקרטיזציה" של הפיראטים – בחירות להנהגת החברה, ופיצול סמכויות – הקדימה תהליך דומה במדינות המערב.

12. ארגון פנימי של פיראטיםLeeson, JPE 2007 איזונים ובלמים של כוח רבי החובל הפיראטיים (דוגמאות( • רבי חובלים של הפיראטים, בניגוד לרבי חובלים של אוניות סוחר, חיו בתנאים דומים למלחיהם. • תגובת פיראטים ללקיחת בד על ידי רב החובל וללא רשות מהקווטרמאסטר: “… it gave great offense to all the crew, who alleged: ‘if they suffered such things, the captains would for the future assume a power to take whatever they liked for themselves.” (Snelgrave, 1734)

13. ארגון פנימי של פיראטיםLeeson, JPE 2007 הקווטרמאסטר קיבל החלטות לגבי הפיראטים. כיצד הפיראטים מנעו ממנו לנצל את כוחו לרעה? הפיראטים כתבו חוקות כתובות שהגדירו: • ממשל פנימי • זכות הצבעה שווה לכל אדם • תפקידי הקברניט והקווטרמאסטר • תמריצים • תשלום לבעלי תפקידים • פיצויים / ביטוח סוציאלי לפצועים • ענישה של פחדנות / נטישת האוניה בקרב • חלוקה הוגנת / שוויונית של השלל • בונוסים לפיראטים אמיצים או אלו שגילו אוניות קורבן. • תפקוד תקין • חובה לשמור על נשק תקין • איסור על: הימורים, נשים / ילדים, לחימה בין פיראטים על גבי האוניה.

14. ארגון פנימי של פיראטיםLeeson, JPE 2007 • האם מוסדות פיראטיים היו יעילים? • פיראטיות הייתה רווחית. • מהי יעילות בהקשר הפיראטי? • האם יעילות הוא כוח מניע בהיסטוריה / כלכלה? • מוסדות פיראטים היו self enforcing. • היעדר אכיפה של מדינה

15. ארגון פנימי של פיראטיםLeeson, JPE 2007 מה ניתן ללמוד מהארגון הפנימי של הפיראטים? • פושעים רגילים עשויים ליפול קורבן למנהיגי פשע. • לעיתים הם מקימים מוסדות פרטיים להגנת "זכויות הקניין" שלהם. • פושעים עשויים ליצור סדר ומוסדות פשיעה על מנת לבסס שיתוף פעולה המגדיל רווחי הפשיעה. • הפיראטים הקימו מוסדות בעלי מאפיינים דמוקרטיים – הפרדת סמכויות, וחוקה – לפני מדינות המערב. • מה מניע הקמת מוסדות דמוקרטיים? השכלה / נאורות או שיקולים של כלכלה-פוליטית?

16. הספר בוחן את פעילות הפיראטים באוקיאנוסים ההודי והאטלנטי, ובעיקר בין צפון אמריקה, הקריביים, ומדגסקר בין 1690 ו 1730. • צוותי הפיראטים היו: • גדולים, 80 איש בממוצע לאוניית פירטים. • מגוונים מבחינה לאומית וגזעית (כרבע ממוצא אפריקאי?). הספר מתמקד ב: • ארגון הפנימי של פיראטים • שימוש בדגל הפירטים ועינויים למזעור עלויות של שוד. • גיוס פירטים. • אפליה גזעית ומגדרית בקרב הפירטים.