הרפורמה בשוק האג"ח הממשלתי

1. משרד האוצר יולי 2004 הרפורמה בשוק האג"ח הממשלתי

2. מטרות הרפורמה1. קיצוץ וחסכון בהוצאות הריבית של הממשלה היקף החוב הממשלתי בסוף שנת 2003(במיליארדי ש"ח)

3. מטרות הרפורמה1. קיצוץ וחסכון בהוצאות הריבית של הממשלה • תשלום הריבית השנתית של הממשלה הינו כ-35 מיליארד ש"ח - כ-1/6 מתקציב המדינה! • הרפורמה תביא לחיסכון שנתי משוער של מיליארדי שקלים לממשלה למשקי הבית ולסקטור העסקי. • הריביות המשולמות היום על ידי הממשלה ועל ידי הסקטור הפרטי גבוהות מידי בשל חוסר השכלול של השוק.

4. מטרות הרפורמה 2.חשיפה והקטנת הריכוזיות של השווקים הפיננסיים • שוק האג"ח הממשלתיות ריכוזי ביותר! רוכשי אג"ח 'שחר' במכרזים בשנים 2003-4 • הדרך להשיג חשיפה ולהקטין ריכוזיות היא ע"י הכנסת גופים פיננסיים בין-לאומיים גדולים!

5. מטרות הרפורמה 2.חשיפה והקטנת הריכוזיות של השווקים הפיננסיים • הגופים הפיננסיים הגדולים והרציניים בעולם הביעו את רצונם להיות עושי שוק ראשיים הסכמתם למחויבות לפעילות בשוק המקומי דבר שאין להחמיצו !!!

6. מהות הרפורמה • אימוץ מודל עושי השוק הראשיים – המודל המקובל והמצליח בעולם. • מינוי גופים פיננסיים זרים ומקומיים (בנקים וברוקרים) כעושי שוק באג"ח ממשלתיות. • אימוץ מערכות גלובליות מתקדמות להנפקות, מסחר וסליקה. • ריכוז כל ההיבטים של ניהול החוב הממשלתי תחת קורת גג אחת לצורך ייעול והוזלת עלויות, כמקובל בעולם.

7. הועדה לבחינת עשיית שוק בבורסה • הועדה הוקמה ע"י יו"ר הרשות לני"ע במטרה לבחון עשיית שוק כאמצעי לשכלול שוק ההון בישראל. • בועדה היו חברים נציגי הרשות לני"ע, משרד האוצר, בנק ישראל והבורסה. • הועדה בחנה את הנושא מכל היבטיו משך יותר משנה ונפגשה עם עשרות מומחים ופעילים בשוק ההון, רשויות ניהול חוב ואנשי אקדמיה מהארץ ומחו"ל.

8. המלצות הועדה - המשך • יש לתמרץ את עושי השוק הראשיים (ס' 2.4): • בלעדיות חלקית במכרזים (ס' 3.2.4.1) • הקצאה נוספת במחיר ממוצע (ס' 3.2.4.1) • הקמת מערכת מסחר ייעודית לעושי השוק הראשיים (ס' 3.2.5) • זכות לשאול איגרות חוב מהממשלה (ס' 3.2.8)

10. דו"ח קרן המטבע הבינ"ל(IMF) • במרץ 2003 פרסמה קרן המטבע מחקר בינלאומי מקיף על חשיבות עושי השוק הראשיים בניהול חוב ממשלתי. • המחקר הקיף כ-40 מדינות. • המחקר בחן את כל ההיבטים של פעילות באמצעות עושי שוק ראשיים.

11. 87% מהמדינות שנסקרו מרוצות וממליצות על פעילות באמצעות עושי שוק ראשיים!

12. יתרונות עיקריים של המודל(כפי שצוינו ע"י המדינות השונות) • הוזלת עלויות ההון של הממשלה • הרחבת מעגל המשקיעים • פיתוח שוק האג"ח ונגזריו • שיפור היציבות הפיננסית • שיפור הנזילות • שיפור השקיפות • אמצעי למשוך ולקשור בנקים זרים לשוק המקומי

13. יתרונות נוספים של המודל(כפי שצוינו ע"י המדינות השונות) • ביקוש קבוע ורציף במכרזים – הקטנת הסיכון למנפיק (מניעת תרחיש יוני 2002). • המודל מתאים במיוחד למשק בו לממשלה צרכי גיוס גדולים. • מתאים במיוחד למשקים בהם קיימת מערכת בנקאות ריכוזית המונעת פיתוח של שוק ההון. • הקטנת ריכוזיות ע"י מעורבות של גורמים פיננסיים זרים.

14. המקרה הדני – אקטואלי ורלבנטי • דנמרק עומדת בראש פורום מנהלי החוב של ה-OECD והבנק העולמי. • דומה לישראל במאפייני השוק (2-3 בנקים שולטים). • בסוף 2003 ביצעה רפורמה דומה לזו המוצעת על ידינו: • עושי שוק ראשיים – בעיקר בנקים • MTS • עושי שוק בבורסה • בלעדיות מלאה במכרזים (אצלנו – חלקית)

15. הצלחה גדולה בדנמרק בעקבות הרפורמה נכנסו לשוק האג"ח הדני בנקים זרים, וגדלה מאד התחרותיות בשוק שבו שררה קודם לכן ריכוזיות גדולה. כתוצאה מכך עלתה הנזילות באופן חד והמרווחים קטנו!

16. מחזורי מסחר יומיים באיגרות חוב ממשלתיות במדינות שונות הפוטנציאל לגידול עצום !

17. ועדה מייעצת תוקם ועדה שתכלול נציגים מטעם כל הרשויות הרלוונטיות: • הרשות לני"ע • הרשות להגבלים עסקיים • בנק ישראל • אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר • אגף החשב הכללי במשרד האוצר הועדה תלווה את ביצוע הרפורמה ותמליץ על עדכון של ההטבות והחובות של עושי השוק באופן תקופתי.

18. סיכום - תועלות הרפורמה • הרפורמה צפויה לחסוך מיליארדי ש"ח לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי הבית. • הרפורמה תקטין את הריכוזיות בשוק באופן משמעותי כמו בכל מדינה אחרת שאימצה את המודל! • המתנגדים לרפורמה מנסים לשמר מצב קיים שהינו ריכוזי ולא תחרותי. • הרפורמה משלימה רפורמות נוספות בשוק ההון (ועדת בכר, פנסיה, מיסוי).

19. סיכום - תועלות הרפורמה • ריכוז כל ההיבטים של ניהול החוב תחת קורת גג אחת יביא לחיסכון והתייעלות וחיוני להצלחת הרפורמה. • כמעט כל הגופים הרלוונטיים בארץ ובחו"ל תומכים במודל המוצע: • בארץ: אגף החשכ"ל, אגף שוק ההון, רשות ני"ע, רשות ההגבלים העסקיים, הבורסה לני"ע, אקדמיה. • בחו"ל: OECD, IMF, הבנק העולמי, חברות דירוג, רשויות ניהול חוב ובנקים גדולים. • בנק ישראל מציע מודל חלופי שאינו קיים באף מדינה, אינו מקובל על הבנקים הזרים ואינו בר יישום!

20. סוף