השוואה למיתולוגיות – אנומה אליש , מרד הים

1. השוואה למיתולוגיות – אנומהאליש, מרד הים מדוע לחלק ממחברי המקרא היה צורך לשלול את המיתולוגיות הזרות?

2. היחס למיתוסים • למקרא יש כמה דרכי התייחסות למיתוסים הזרים שסופרו סביבו • שלילת המיתוס • קבלת המיתוס • אזכור שרידים מיתולוגיים

3. שלילת המיתוס – בראשית א' • הסיפור בבראשית א' מנסה לשלול את המיתוסים הזרים על ידי שימוש והיפוך המוטיבים המופיעים לו כך שיתאימו לתפישת העולם המקראית.

4. המים • חשוב לשים לב לתפקיד המרכזי שיש למים – הן בסיפור הבריאה שלנו והן במיתוסים הזרים. • המים הוא מקור החיים ואחד מיסודות העולם. • מנגד - המיתוסים הזרים מתארים מלחמות של האלים במים המאיימים על העולם. • הסיפור בבראשית א', השולל את המיתוס כאמור, המים אינם מאיימים על העולם אלא נתונים לשליטתו של ה'. • במקומות אחרים במקרא – ההתייחסות היא שונה.

5. יחסו של הנביא ישעיהו הראשון למיתוס • מהי משמעות הביטוי "ביום ההוא"? • אחרית הימים. • במי ילחם ה' באחרית הימים על פי תאורו של ישעיהו? • בלויתן נחש בריח, לויתן נחש עקלתון והתנין – מפלצות מים. • ישעיהו מתאר כאן את הכנעתם של מפלצות הים על ידי ה' • איזה יחס יש לישעיהו כלפי המיתוס? • קבלת המיתוס - מקבל את קיומן של מפלצות מים אך לא מניח שיש כאן מלחמה בין שווים אלא ידו של ה' על העליונה. • הפרשנים המסורתיים מפרשים את דברי ישעיהו כמטאפורה לניצחון ה' על עובדי הכוכבים, ולא כקבלה של המיתוס. ישעיהו כ"ז 1 "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְדֹוָד בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם: "

6. גוסטב דורה תחריט המאה ה-19

7. יחסו של ישעיהו השני למיתוס • ה' עשה גבורות ונפלאות בבריאת העולם ובמצרים. מה עשה? • מחצבת רהב = ח.צ.ב – היכה, הרג את רהב – שר הים • מחוללת תנין = ח.ל.ל– הורגת • מחרבת ים ומי תהום רבה = חר.ב. – יבש • שמה מעמקי ים דרך = יוצרת דרכים יבשות במעמקי הים • בפעולות אלו מבהיר ישעיהו שה' ניצח את מפלצות הים ואת הים עצמו שאיימו על עמו. יש כאן קבלה של המיתוס, שהים ויצוריו מאיימים. • מנגד, ראינו כבר שימוש של ישעיהו השני בכוחות הטבע כמטאפורה לכך שה' יסיר כל מכשול בדרכם של שבי ציון לארצם. ישעיהו נ"א 9-10: "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ יְדֹוָד עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין: הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים:" • ישעיהו השני מנסה לעודד את גולי בבל לשוב לציון בימי כורש. בקטע זו הוא קורא לה' להשתמש בזרועו כבימי קדם כדי להעלות את גולי ציון ארצה. מה מסמלת זרוע ה'? • את כוחו של ה', לרוב בהקשר מלחמתי.

8. יחסו של מחבר ספר איוב למיתוס • איוב ז12 : "הֲיָם אָנִי אִם תַּנִּין כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר: " • איוב גם הוא מזכיר מוטיבים מיתיים. מה הם? • הים והתנין. • איוב, הצדיק הנענש על ידי השטן בלא עוול בכפו, שואל שאלה רטורית. מה הוא מרמז בשאלתו על הים והתנין? • שהם אויבי ה' הזקוקים למשמר – יש כאן רמז לקבלת הסיפורים המיתולוגיים על מרידת הים והתנין באל.

9. יחסו של משורר תהילים (דוד) למיתוס • המשורר המהלל את ה' גם מזכיר מוטיבים מיתיים – ים, תנינים, לויתן, מקורות מים, שה' מתואר כמשתלט והורס אותם. • יש הטוענים שיש כאן קבלה של המיתוס ויש הטוענים שיש כאן ויכוח עם המיתוס. כיצד ניתן לבסס כל טענה? • קבלה – הים, התנינים, הלוויתן ומקורות המים הם אויבי ה' שהוא נאלץ להלחם איתם על מנת להכניעם • שלילה – ה' מוצג כשליט על כל יצירי הטבע – הם אינם מאיימים עליו ונתונים לשליטתו המוחלטת. תהילים ע"ד 13-15: "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם: אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָןתִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים: אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן:"

10. סיכום • ראינו שלמקרא יש כמה דרכי התייחסות למיתוסים הזרים שסופרו סביבו • שלילת המיתוס • קבלת המיתוס • אזכור שרידים מיתולוגיים • האם אזכור של המיתולוגיה מלמדת בהכרח על קבלת המיתוס? • יש לציין שאף חז"ל הזכירו מאפיינים מיתיים באגדותיהם. לדוג': "אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש הקב"ה לבראות את העולם אמר לו לשר של ים: פתח פיך ובלע כל מֵימות שבעולם. אמר לפניו (=שרו של ים): ריבונו של עולם, די שאעמוד בשלי. מיד בעט בו והרגו, שנאמר "בכוחו רָגַע הים ובתבונתו מָחַץ רהב". (תלמוד, מסכת בבא בתרא, דף עד, ע"ב). • האם חז"ל באמת האמינו בכך שהיה שר של ים שהתנגד לה'? • ככל הנראה הם השתמשו במיתולוגיה משום שלא ראו בה איום על תפישותיהם. • האם גם אנחנו יכולים היום להשתמש בתרבויות של חברות אחרות כדי לספר את הסיפור שלנו? מה זה מעיד עלינו כחברה?